קשיים בהתארגנות ומריחת זמן
- פותח הנושא IRISS511
- פורסם בתאריך
לשירותים הולכת לבד.המשך:
ניסיתי גם את זה,להעביר את האחריות אליה, אח"כ היא בוכה, צועקת, מקללת, (למשל אחרי שהרכז צעק עליה והשאיר אותה עוד שעה), מטילה עלי את האשמה, וחוץ מזה היא ואחותה עדיין באותו חדר, כך שאם היא אינה ישנה היא מפריעה גם לאחותה, מלבד זה השירותים והמקלחות שיתאחרו עוד יותר ,אם לא אלחץ עליה,יפריעו גם לנו, לא הגיוני שכל הבית יישן ורק המתבגרת תחגוג לה.
ניסיתי גם את זה,להעביר את האחריות אליה, אח"כ היא בוכה, צועקת, מקללת, (למשל אחרי שהרכז צעק עליה והשאיר אותה עוד שעה), מטילה עלי את האשמה, וחוץ מזה היא ואחותה עדיין באותו חדר, כך שאם היא אינה ישנה היא מפריעה גם לאחותה, מלבד זה השירותים והמקלחות שיתאחרו עוד יותר ,אם לא אלחץ עליה,יפריעו גם לנו, לא הגיוני שכל הבית יישן ורק המתבגרת תחגוג לה.
הייתיאביבקיץ
New member
אז ש״תטיל עלייך את האשמה״. אז מה? היא מתבגרת.
״אמא הכל בגללך״ זה משפט מפתח בגיל הזה. הוא נכנס לנו באוזן אחת ויוצא מהשניה.
את מסדרת לה את התיק כי את מפחדת שהיא ״תטיל עלייך את האשמה״ על זה שהיא לא הביאה ספר מתמטיקה?
קודם כל, שיהיה לך ברור שאת לא אחראית על זה שהיא תגיע בזמן, ואת לא אחראית על זה שהתיק שלה יהיה מסודר.
כשלך זה יהיה ברורֿ, זה יהיה ברור גם לה.
לחוג כתיבה היא מגיע בזמן. זה אומר שהיא יודעת להתארגן.
כשהיא מאשימה, את יכולה לענות פעם או פעמיים ברצינות (״תגידי לי מה אני יכולה לעשות שיעזור לך להגיע בזמן״ (התשובה שלה לא יכולה לכלול את זה שאת תלבישי אותה או תסדרי את התיק...).
אחרי זה, אני הייתי גולשת לציניות (״מוזר, אני דווקא הייתי מוכנה היום ב8״) או פשוט מתעלמת
״אמא הכל בגללך״ זה משפט מפתח בגיל הזה. הוא נכנס לנו באוזן אחת ויוצא מהשניה.
את מסדרת לה את התיק כי את מפחדת שהיא ״תטיל עלייך את האשמה״ על זה שהיא לא הביאה ספר מתמטיקה?
קודם כל, שיהיה לך ברור שאת לא אחראית על זה שהיא תגיע בזמן, ואת לא אחראית על זה שהתיק שלה יהיה מסודר.
כשלך זה יהיה ברורֿ, זה יהיה ברור גם לה.
לחוג כתיבה היא מגיע בזמן. זה אומר שהיא יודעת להתארגן.
כשהיא מאשימה, את יכולה לענות פעם או פעמיים ברצינות (״תגידי לי מה אני יכולה לעשות שיעזור לך להגיע בזמן״ (התשובה שלה לא יכולה לכלול את זה שאת תלבישי אותה או תסדרי את התיק...).
אחרי זה, אני הייתי גולשת לציניות (״מוזר, אני דווקא הייתי מוכנה היום ב8״) או פשוט מתעלמת
קשיים בהתארגנות ומריחת זמן
שלום לכולם,
ביתי בכיתה ח', בבית ספר מחוץ לשכונה מרחק נסיעה עם אוטובוס אחד, מאחרת כמעט כל יום לבית הספר.
בערב מורחת את הזמן, ויכוחים שגולשים לצעקות מצד שנינו, חצי שעה ויותר עד שמתחילה להתארגן (" עוד חמש דקות","יש תוכנית","אני רעבה" וכו..),רק אז הולכת לשירותים (חולמת ושוהה שם חצי שעה), מקלחת (צחצוח שיניים 10 דקות אח"כ מקלחת סה"כ חצי שעה), נכנסת למיטה בין 23:30 ל 24:00.
בבוקר 6:45 השכמה, צעקות צרחות וקללות, אני חוטפת ממנה את השמיכה, היא שוכבת עוד 15 דקות, בינתיים אני מכינה אוכל גם לקטנה לגן, חוזרת אליה, שוב צעקות שהיא עייפה, הרגל כואבת, לא יכולה לקום, בעלי מאיים שישפוך עליה מים.., אני מרימה אותה מהמיטה לשירותים היחידים בבית (10 דקות שהייה), אח"כ למקלחת (15 דקות), חוזרת למיטה ונשכבת, אני צורחת עליה, היא קמה ומתלבשת בצעקות שאין לה מה ללבוש והכל מעיפה לריצפה,היא מוצאת משהו, בינתיים אני מכינה לה ילקוט כי היא לא מכינה בערב, דוחקת אותה החוצה עצבנית כשהיא כבר באיחור.
עכשיו אני מעירה את הקטנה והיא מתחילה לצעוק כי היא מחקה את אחותה הגדולה שאיתה בחדר.
בבית הספר מצידו, הרכז צעק עליה,איים,(זה עזר ליום אחד), השאירו אותה שעה נוספת (זה עזר ליומיים)..
טיפולים רגשיים הפסקנו כי הייתה מאחרת גם להם, וגם הפתרונות שקיבלנו, (להקדים את שעת ההשכבה של כל הבית, שתכין לעצמה מערכת של שעות להתנהלות יומיומית),עזרו לתקופה קצרה ביותר.
האווירה לא נעימה, יש לי עוד ילדה קטנה שמנסה לחקות את ההתנהגות של אחותה הגדולה.
מלבד האיחורים ציוניה טובים, למזלה יש לה זכרון מצויין כי גם שיעורי בית היא לא מכינה וגם למבחנים היא לא לומדת, רוב זמנה הפנוי מוקדש לקריאה ולכתיבה של ספרי פנטזיה כי אוהבת מאד לקרוא ולכתוב.
אני אובדת עיצות.
שלום לכולם,
ביתי בכיתה ח', בבית ספר מחוץ לשכונה מרחק נסיעה עם אוטובוס אחד, מאחרת כמעט כל יום לבית הספר.
בערב מורחת את הזמן, ויכוחים שגולשים לצעקות מצד שנינו, חצי שעה ויותר עד שמתחילה להתארגן (" עוד חמש דקות","יש תוכנית","אני רעבה" וכו..),רק אז הולכת לשירותים (חולמת ושוהה שם חצי שעה), מקלחת (צחצוח שיניים 10 דקות אח"כ מקלחת סה"כ חצי שעה), נכנסת למיטה בין 23:30 ל 24:00.
בבוקר 6:45 השכמה, צעקות צרחות וקללות, אני חוטפת ממנה את השמיכה, היא שוכבת עוד 15 דקות, בינתיים אני מכינה אוכל גם לקטנה לגן, חוזרת אליה, שוב צעקות שהיא עייפה, הרגל כואבת, לא יכולה לקום, בעלי מאיים שישפוך עליה מים.., אני מרימה אותה מהמיטה לשירותים היחידים בבית (10 דקות שהייה), אח"כ למקלחת (15 דקות), חוזרת למיטה ונשכבת, אני צורחת עליה, היא קמה ומתלבשת בצעקות שאין לה מה ללבוש והכל מעיפה לריצפה,היא מוצאת משהו, בינתיים אני מכינה לה ילקוט כי היא לא מכינה בערב, דוחקת אותה החוצה עצבנית כשהיא כבר באיחור.
עכשיו אני מעירה את הקטנה והיא מתחילה לצעוק כי היא מחקה את אחותה הגדולה שאיתה בחדר.
בבית הספר מצידו, הרכז צעק עליה,איים,(זה עזר ליום אחד), השאירו אותה שעה נוספת (זה עזר ליומיים)..
טיפולים רגשיים הפסקנו כי הייתה מאחרת גם להם, וגם הפתרונות שקיבלנו, (להקדים את שעת ההשכבה של כל הבית, שתכין לעצמה מערכת של שעות להתנהלות יומיומית),עזרו לתקופה קצרה ביותר.
האווירה לא נעימה, יש לי עוד ילדה קטנה שמנסה לחקות את ההתנהגות של אחותה הגדולה.
מלבד האיחורים ציוניה טובים, למזלה יש לה זכרון מצויין כי גם שיעורי בית היא לא מכינה וגם למבחנים היא לא לומדת, רוב זמנה הפנוי מוקדש לקריאה ולכתיבה של ספרי פנטזיה כי אוהבת מאד לקרוא ולכתוב.
אני אובדת עיצות.
נשמעת לי כמו מתבגרת טיפוסית למדי
אהבתי מאוד את התחביב שלה, האם תהיה מעוניינת בהשתתפות בסדנאות כתיבה ? או אולי תרצה לפרסם את כתביה במקומות המיועדים לכך ברשת ?
לגבי האחות הקטנה - האם אתם יכולים להפריד חדרים ? לתת למתבגרת פינה פרטית משלה ?
לגבי התנהלות הזמנים, נשמע לי שאתם נמצאים ביותר מידי חזיתות מולה בעניין הזה. האם מפריע לה לאחר לבית הספר ? לחוגים שהיא אוהבת ? לפגישות עם חברות ?
אני יכולה לשתף מנסיוני עם המתבגרת שלי בת ה-14: הטלתי את כל האחריות לעיניניי הבוקר עליה. היא אחראית לשים לעצמה שעון מעורר, לקום ולהתארגן. אני מכינה לה ארוחת בוקר וארוחות לבית הספר. יש ימים שקצת מאחרת וזה לגמרי עליה.
אשמח לשמוע תשובות לשאלות, וכן לשמוע מאחרים איך מסתדרים עם הלו"ז של הילדים.
אהבתי מאוד את התחביב שלה, האם תהיה מעוניינת בהשתתפות בסדנאות כתיבה ? או אולי תרצה לפרסם את כתביה במקומות המיועדים לכך ברשת ?
לגבי האחות הקטנה - האם אתם יכולים להפריד חדרים ? לתת למתבגרת פינה פרטית משלה ?
לגבי התנהלות הזמנים, נשמע לי שאתם נמצאים ביותר מידי חזיתות מולה בעניין הזה. האם מפריע לה לאחר לבית הספר ? לחוגים שהיא אוהבת ? לפגישות עם חברות ?
אני יכולה לשתף מנסיוני עם המתבגרת שלי בת ה-14: הטלתי את כל האחריות לעיניניי הבוקר עליה. היא אחראית לשים לעצמה שעון מעורר, לקום ולהתארגן. אני מכינה לה ארוחת בוקר וארוחות לבית הספר. יש ימים שקצת מאחרת וזה לגמרי עליה.
אשמח לשמוע תשובות לשאלות, וכן לשמוע מאחרים איך מסתדרים עם הלו"ז של הילדים.
דיברגנט חדש
Well-known member
שיטה נוספת למה שהצעתי לך שם היא לשים לה שעון מעורר בקצה החדר
כך שהיא תאלץ לקום מהמיטה בכדי לכבות אותו ומאותה נקודה, את לא מתערבת לה בהתארגנות בדיוק כפי שכתבתי לך בפורים הורים לילדים ביסודי.
כך שהיא תאלץ לקום מהמיטה בכדי לכבות אותו ומאותה נקודה, את לא מתערבת לה בהתארגנות בדיוק כפי שכתבתי לך בפורים הורים לילדים ביסודי.
איןאריותכאלה
New member
זו לא בעיית התארגנות. אין לכם סמכות הורית בכלל.
היא לא מכבדת אתכם ואת המילה שלכם וגם אתם לא מכבדים את עצמכם. לדעתי בסיטואציה שנוצרה תצטרכו להציב גבול מאד מאד קשיח ולהתעקש עליו. זה ידרוש מצד אחד הפעלה מסויימת של כוח, ומצד שני שחרור מלא. הגדולה שלי בת 6 ואני עוזרת לה להתארגן בבוקר אבל בהחלט יש לה אחריות משלה על השגרה - אני מזכירה והיא מבצעת (שיניים, פנים, התלבשות). אני חושבת שאתם זקוקים להכוונה של איש מקצוע כי המצב נשמע לחלוטין מחוץ לשליטה.
היא לא מכבדת אתכם ואת המילה שלכם וגם אתם לא מכבדים את עצמכם. לדעתי בסיטואציה שנוצרה תצטרכו להציב גבול מאד מאד קשיח ולהתעקש עליו. זה ידרוש מצד אחד הפעלה מסויימת של כוח, ומצד שני שחרור מלא. הגדולה שלי בת 6 ואני עוזרת לה להתארגן בבוקר אבל בהחלט יש לה אחריות משלה על השגרה - אני מזכירה והיא מבצעת (שיניים, פנים, התלבשות). אני חושבת שאתם זקוקים להכוונה של איש מקצוע כי המצב נשמע לחלוטין מחוץ לשליטה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.