האם לאתגר או לתת להיות הכי טוב?

[דיברגנט חדש]

האם לאתגר או לתת להיות הכי טוב?

אני מתלבט, אם לשלוח לכיתת מחוננים, כאשר כיום הכל קלי קלוטו ולא דורש שום מאמץ להיות הכי טוב בכמה דרגות מהכיתה.

בכיתת מחוננים לא בטוח שזה יהיה המצב ובהחלט ייתכן שרק בחלק מהמקצועות יהיה הכי טוב וייתכן גם שבאף מקצוע.
הילד רגיל שהכל בא לו בקלות והוא לא יודע להתמודד עם מאמץ.

האם לשלוח אותו לכיתת מחוננים ולאתגר אותו, גם במחיר תסכול או לתת לו לחיות בבועה, שהכל קל עד שיאלץ להתמודד עם זה כשיהיה מבוגר?

אגב, שאלה זו אומנם נוסחה עבור כיתת מחוננים, אך זה יכול להיות תקף עבורכם גם לכיתת מצוינות או לכל מסלול לימודי אחר שיאתגר.

 

[אימם]

אפשר קצת פרטים כמו גיל הילד?

האם הילד מאובחן כמחונן? על ידי מי?
מה מצבו מבחינה חברתית?

 

[דיברגנט חדש]

כן, מצוי ביום שליפה

עכשיו, יש את כל הימי חשיפה של החטיבות, כאשר כמעט בכולם יש כיתת עילוי ויש גם את האפשרות לכיתת מחוננים.
&nbsp
הילד לא מתבלט חברתית וביום שליפה יש לו הרבה יותר עניין, לרבות חברתית.

 

[אימם]

אז הוא בכיתה ו'?

ראשית כל, אולי שקודם יעבור את המבחן של מכון קרני לכיתת מחוננים בחטיבה?
במידה ויתקבל רק אז ההתלבטות תהיה בתוקף.
בני לדוגמא אובחן ונשלח ליום העשרה ביסודי בראשון לציון.
בחטיבות יש אכן כיתות מצוינות אבל הן בודדות יחסית לאוכלוסית ראשון לציון והסביבה.
הוא הלך עד כיתה ז' אז הפסיק ללכת גם למתמטיקה בר אילן.
בני בחר ללכת בחטיבה לכיתת מצויינות בחטיבה הקרובה לבית.
נכון שכל החברים מתפזרים בין הכיתות, אבל החברים שלו היו מהסביבה במרחק הליכה.

 

[דיברגנט חדש]

הוא עדיין לא עשה אותו, אבל הוא כנראה יעבור אותו בהליכה

אבל עזבי, כן/לא יתקבל, אלא תתרכזי בשרלה עצמה, האם לאתגר ולהכין אותו לחיים האמיתיים שיש מכשולים או ללכת על החיים הטובים עד שהבועה תתפוצץ כשיהיה מבוגר?

 

[xfwind]

בכיתה ו' הולך בקלות...

הקושי החברתי בחטיבת הביניים והלימודי בחטיבה העליונה יכולים להפתיע אותך ולא לעמוד בציפיות של "הכל הולך בקלות".

 

[לאונידס]

מה הילד רוצה? מה האופציות האחרות?

אחד הילדים שלי ממש לא רצה, עניין אותו הפן החברתי.
אירגנו לו בעצמנו תוכנית לימודים הרבה יותר מאתגרת בעזרתנו + חוגים ומורים פרטיים ששמה אותו 2-3 כיתות יותר גבוה, ננילא בבית ספר הוא לא לומד יותר מידי.
הסתדרנו עם כל העולמות

 

[הייתיאביבקיץ]

״האם ללמד להתמודד עם מאמץ״ זה רק גורם אחד

יש עוד גורמים שיכולים להשפיע על ההחלטה

כיתת המחוננים קרובה אליכם, או צריך לנסוע בשני אוטובוסים?
בית הספר הקרוב לבית נחשב בית ספר טוב, אתה חושב שהילד ייהנה שם?
הוא רוצה להמשיך עם חבריו הנוכחים, או שמעדיף את חברת הילדים ביום השליפה?
הוא נהנה ללמוד?

 

[דיברגנט חדש]

תשובות

1) לשניהם נדרש אותה נסיעה פחות או יותר.
&nbsp
2) בכל בי"ס יש את כיתת העילוי, כך שאפשר גם ללכת לשם.
&nbsp
3) גם לכיתות העילוי, חברים מהכיתה לא ילכו, אלא לכיתות הרגילות.
החברים מהיום השליפה באותה דילמה ואף אחד לא סגור על עצמו.
&nbsp
&nbsp

 

[רזאי]

בחטיבת הביניים ילדים פחות מתייחסים לכיתות האם.

בהפסקות כל אחד מחפש את החברים שלו מהכיתות המקבילות.
מהבחינה הזאת, יש יתרון חברתי בכיתת העילוי בביה"ס אליו הולכים החברים.
אני מסייגת, כי פעם הלכתי עם הבן לבדוק כיתת עילוי בבי"ס בעיר הסמוכה, וגיליתי שלומדים שם הרבה פחות מאשר בכיתה הרגילה בביה"ס ליד הבית. לא כל כיתה שמוגדרת ככיתת עילוי, היא כזאת באמת.

 

[רזאי]

מעבר לכיתת מחוננים משנה

גם מבחינה חברתית, לא רק לימודית. הייתי נותנת לפן החברתי משקל , ולא בודקת רק את הרמה הלימודית.
אני באופן אישי חושבת שטוב לאתגר ילדים מגיל צעיר. בן כיתה שלי, דומה ברמתו לתאור שלך, נכשל בשנה הראשונה באוניברסיטה. הוא לא היה רגיל ללמוד, ולא ידע איך לעשות את זה.
בגיל מבוגר לכישלון יש יותר משמעות והשלכות. תעודה לא מצוינת בכיתה ז', לא תגרום לו נזק לטווח הארוך.
יש גם את הדוגמה הקיצונית של בחורה מצטיינת מהיישוב שלי. הכישלון הראשון שהיא חוותה בחייה, היה כשנפלה מקורס טיס. היא התאבדה.
נראה לי שגיל ההתבגרות הוא גיל טוב כדי להבין שתמיד תוכל למצוא אנשים מוכשרים יותר ממך. זה גם נעים להיות בסביבה חברתית מאתגרת, עם בני נוער בעלי תחומי עניין דומים לשלך. מצד שני, המעבר ירחיק אותו מהסביבה החברתית המוכרת.

 

[Ani15]

לאתגר

מכמה סיבות:
כמו שכתבו מעלי, שילמד להתמודד, אני חושבת שזו יכולת מאוד חשובה.
שיהיה לו מעניין, שלא ישנא את הלימודים. ההשטחה של רמת הלימודים המקובלת מייאשת ומשעממת את המחוננים והם פשוט שונאים את זה.
שיהיה לו נעים יותר מבחינה חברתית. כשכולם אותו הדבר, גם הגיק מקובל. זה לא תמיד ככה בתיכון.
ושיידע יותר. שילמד יותר. שיהיה לו מילדות יתרון על פני אחרים. רק טוב...

 

[חייבתלהגיב]

לדעתי עדיף עכשיו.

כלומר לשלוח לכיתת מחוננים / מצוינות. במיוחד אם נראה לך שהעובדה שיש מצטיינים נוספים בכיתה עלולה לגרום לו לתסכול. עדיף עכשיו, כשהלימודים עצמם והציונים לא חשובים ויש לו כמה שנים ״להתאושש מההלם״, מאשר באוניברסיטה כשהלימודים והציונים כן חשובים.

 

[מ י ר י 2 2]

מנסיוני

בעיני יש מקום לתת משקל משמעותי לרצון הילד
זה גיל שבו יש חשיבות גדולה לעניין החברתי, ומבחינה חברתית כיתת מחוננים היא לרוב המקום המתאים ביותר לילד מחונן
אני גם חששתי מהעניין הזה, והתבדיתי לחלוטין. כלומר, ברור שהוא עבר מלהיות הכי טוב בכיתה ללהיות טוב בין טובים כמוהו, אבל מכיוון שאין אווירה של תחרותיות בכיתה, זה לא מפריע ואפילו יותר מזה: ההצטיינות שלו עבור עצמו תמיד היתה בלי טעם, כי היה ברור לו שזה "לא כוחות" ועכשיו כל הישג הוא יותר משמעותי.
&nbsp
בקיצור, אצלנו זו היתה בחירה מצויינת, כאמור תלוי גם ברצון הילד.

 

[חייבתלהגיב]

יש הרבה כיתות מחוננים שדווקא יש בהן ועוד איך

תחרותיות.

 

[נטלי22]

יש לנו 3 ילדים שלומדים בכיתות מחוננים.

שלושתם פורחים מאז המעבר לכיתה. (כיום לומדים בכיתות ו, ט ו-יב).

אז נכון, שהבכורה שלי קיבלה פתאום בכיתה ה ציון של 60 במבחן הראשון באנגלית והיתה בהלם מוחלט מזה (היא הצטרפה בכיתה ה, שנה לאחר שהכיתה נוצרה), אבל מאז היא הדביקה את הפער ומצטיינת בכל התחומים, כולל ציון של 98 בבגרות 5 יח"ל באנגלית...
זה עולם אחר ללמוד עם תלמידים שבאים לבית הספר עם רצון ללמוד ולא עם רצון להפריע וכאלה שיש לך שפה משותפת איתם ואתה לא צריך "לשנמך" את עצמך כדי ליצור חברויות. פתאום כולם קוראים את אותם הספרים ומתעניינים בתחומי עניין דומים.
ואכן בהתחלה קצת קשה כי צריכים "ללמוד איך ללמוד", אבל זה בהחלט משתלם.
ואם יישאר בכיתה רגילה הפער רק ילך ויעמיק והוא יתייבש מלשמוע את המורה מסבירה בפעם העשירית משהו שהוא כבר הבין בפעם הראשונה (זה קורה לבת שלי כשהיא בשיעורי מגמות שמשולבים עם תלמידים מכיתות רגילות והיא נטרפת מזה לפעמים).

בכל מקרה תמיד אפשר להתחיל את השנה בכיתת מחוננים ואם ממש לא הולך - מותר להתחרט ולחזור לכיתה רגילה או לכיתה מדעית/מופת.

בהצלחה בכל כיוון שבו תבחרו.

 

[kramerkaren]

הגדולים שלי עברו השנה לכיתות מחוננים - ז' ו- י'

והם מאושרים.
וכן, הגדולה, שכל חטיבת הביניים קבלה תעודות הצטיינות (ממוצע מעל 95) לא תהיה קרובה לזה השנה, מצד שני - היא חוזרת עם ברק בעיניים. בערך מכיתה ד' מה שהיא עושה בבית הספר זה לקרוא ספרים. חלק מהמורות העירו, חלק לא טרחו. מידי פעם היו שואלים אותה, היא הייתה עונה והיו מניחים לה לנפשה. פתאום - הדיונים מרתקים אותה, החומר הנלמד מעניין, הילדים...או הילדים... בפעם הראשונה זה שנים יש לה חברים של ממש, עם דיונים של ממש, ונושאי עניין משותפים.
גם הבן שלי, כיתה ז', מאד מרוצה. הוא חוזר עם דברים חדשים כל יום, הם מנהלים שיחות סביב חומר הלימוד, עושים פרויקטים מגניבים ויוצאים לסיורים וימי עיון. הציונים שלו, אגב, לא ניזוקו בכלל. נראה שהם מכוונים כאן לנחיתה מאד רכה מהיסודי והציונים גבוהים מאד.
אז אם לא ברור - אני בעד. מבחינתי שינה להם את החיים.

 

[adif11]

מה הילד רוצה ?

מבחינתי לדחוף בכח ילד לכיתת מצוינות או מחוננות כשהוא לא מעונין זו טעות בפני עצמה.
אם הוא כן מביע ענין הייתי מסבירה לו במה זה כרוך ושולחת אותו לשם בשמחה. שיתמודד. תמיד אפשר לחזור לכיתה רגילה.

 

[gpa3]

מצטרפת למי שכתבה להתייחס לעניין החברתי

התובנות שלי לפחות, משני הפרטיים שלי, שהמעבר לחטיבה לא קל להרבה מאוד ילדים. הגדולה עברה לחטיבת ביניים מרוחקת, דבר שהיא מאוד רצתה ולא היה לה קל, למרות שבאופן יחסי לאמצעי ובכלל היא ילדה עם יכולת התחברות מאוד טובה. פתאום היא הרגישה שחברים מהיסודי פחות חברים (וזה היה לה חשוב). אני נזכרתי שבאותו גיל, למרות שעברתי עם חברים מהכיתה, גם מצאתי את עצמי בסיטואציה דומה. הבן, לעומתה, לא רצה לשמוע אפילו על לבדוק בתי ספר אחרים. הוא עבר עם חברים טובים עוד מהגן ומהיסודי, הם כן נשארו חברים ועדיין הרגשתי שעובר עליו משהו, לפחות בשנה הראשונה. בהתחלה ניסיתי לשכנע אותו שילך לשמוע על כיתה מוגברת בבית ספר אחר. אמרתי לו שלפחות ילך להקשיב ושגם החברים יבואו. הם ממש התעקשו שלא ובשלב מסוים אמרתי לעצמי שתכלס, לא צריך להגזים. קצת נראה לי שמלחיצים יותר מידי היום וזה לא שאי אפשר להשלים דברים בהמשך (הם כן בכיתה מואצת, רק בבית ספר שנחשב להמשך של היסודי). היום הוא כן מוכן ללכת ולשמוע גם על תיכונים אחרים, משהו בתהליך ההתבגרות. בשלב הראשון שיעשה את המבחנים הנדרשים לכל הכיתות שעומדות על הפרק. יכול להיות שלקראת הקיץ הוא יהיה עם יותר תובנות, כמו גם החברים.
אגב, בשני בתי הספר אצלנו הכיתה המוגברת בנויה קצת שונה. אצל הבן הם לומדים את כל השעורים ביחד (הבן אמר לי בכיתה ז' שזה כיף שכולם מתעניינים ורוצים ללמוד, כך שבשבילו זה היה כנראה תהליך טוב). בבית הספר המקביל הם לומדים ביחד רק את השעות המוגברות (וגם בזה אפשר למצוא יתרונות). כך או כך, לכיתת מחוננים נראה לי שיותר קשה לעבור בהמשך, אם בכלל, אבל לכיתות המוגברות קיימת אפשרות (לפחות אצלנו). לא מעט חברים של הבן עברו במהלך השנה הראשונה וגם השניה, כך שגם אם הוא ייבחר בזה לא קורה כלום. שוב, צריך לזכור שזה רק שלב אחד בחיים וגם אם הוא יבחר כרגע בחיים הקלים, זה לא אומר שמעצמו הוא לא ירצה לעבור.
טוב, יצא לי ארוך.....