חרם על המתבגר

פשוטית

New member
חרם על המתבגר

אנחנו גרים בישוב קהילתי די קטן, בני הנוער די מלוכדים ביניהם, הבן שלי בן 15. עד עתה היה מאד מקובל ומוקף בהרבה חברים וזה מאד חשוב לו הענין החברתי, הוא מאד אוהב לצאת עם חברים ובכלל היה מאד פעיל חברתית
עד לפני כמה ימים...כשהיה ריב בינו לבין חבר טוב שלו שהוא גם "ראש השבט"
מאז לא מזמינים אותו לשום מקום, החבר'ה הולכים לים ולא קוראים לו כי אותו ילד לא מסכים שיקראו לבן שלי, מארגנים "על האש" ולא מזמינים אותו כי גם הילד ההוא יהיה, הולכים לבריכה ולא קוראים לו כי הילד אומר שמי שיזמין את הבן שלי גם להבא לא יוזמן.
אתמול שוחחתי איתו בלילה, הוא אומר שהוא ביקש לעשות "סולחה" עם החבר והתנצל אפילו שלא היה לו על מה וכתגובה החבר הזה הכפיש אותו בקבוצות וואטסאפ ומחק אותו מכל הקבוצות. שאר החברים הולכים אחרי "ראש השבט" כי הוא ילד מאד כוחני ובעל השפעה.
האם יש משהו שאני יכולה לעשות? אני מכירה את ההורים שלו, אולי ליצור שיחה עם אמא שלו? שתנסה לשוחח איתו שישלימו...אני לא מתערבת אף פעם אבל במקרה הזה חבל לי שהבן שלי לבד כל היום ונעלב מאד משאר החברים שלו
אשמח לעצות
 
ליבי ליבי לו


לא הייתי מבקשת שישלימו, כי הם לא חייבים להיות חברים.

אבל כן הייתי דורשת שהנער ההוא יפסיק לנהוג בבריונות. ואולי אכן להתחיל בשיחה עם ההורים שלו.

מצד שני (או אותו צד) קצת עצוב שבישוב שלכם כל בני הנוער הם כאלה... אחד הוא בריון, וכל האחרים חלשי אופי. אני מקווה שבנך ימצא חברים בישובים אחרים. בני נוער קצת יותר איכותיים
 

פרפר1002

New member
תגובה

אומנם אינני אם אך לא יכולתי לא להגיב כאן מאחר שאני מזדהה עם תחושת הניכור והבדידות של בנך,אני בעצמי עברתי התעללות חברתית וחרם מאוד קשה כך שלא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים ולתת למצוקתך לעבור אל מול עיניי.

אני חושבת שכדאי שתדברי עם הורי הילד, הם המבוגרים השקולים כאן וידעו ככל הנראה מה לעשות,מאחר שאם היית מדברת עם הילד עצמו לטעמי הדבר היה גורם למצב לא נוח ואף לא נעים, ויתרה מכך, אני חושבת שהנער לא היה מבין והיה ממשיך במעשיו.
אני מאמינה שאם הוריו של הילד ידברו איתו ככל הנראה הוא יטה אוזן לדבריהם וישקול את צורת התנהגותו,לפחות כך אני מקווה שיעשה.
רק דבר אחד נותר לי לומר: אל תזניחי את נושא זה בשום צורה! כי דבר שנראה פעוט יכול להתגלגל לכדור שלג עצום במימדו, ישנו צורך דחוף לפתור נושא זה בכדי שחלילה לא יתדרדר למחוזות שאין את ובנך רוצים להיות בהם.

אני אישית חושבת שלא כדאי להם להשלים, לפי דעתי לא מגיע שהבחור הזה ימשיך להיות חבר של בנך מכיוון שחבר אמיתי לא פוגע בחבריו בצורה מגעילה שכזאת גם אם הם רבו.

אין להקל ראש בחרם חברתי!
וכמובן כמובן תהיי עם בנך, תדברי איתו, תראי לו שאת קשובה ודואגת לו, העיקר שיראה שהוא לא לבד במערכה זו ויש לו אוזן קשבת.
תראי לו שישנו פתרון ושהכול יסתדר ויהיה בסדר.
זו איננה תקופה קלה למתבגר שחווה דבר שכזה, הוא מרגיש לבד בעולם, כאילו משהו לא בסדר איתו, ברגעים הללו במיוחד צריך לתמוך בבנך ולהראות לו שאת איתו.

שיהיה המון בהצלחה!
 

xfwind

New member
הכל נכון אבל לדעתי אין טעם לדבר עם הורי הילד המחרים

הם תמיד יצדיקו אותו.

מכיר ארוע דומה פחות או יותר.
הנפגע פיתח מעגלים נוספים ויצא מהמשבר.
יתכן והדרכה נכונה תעזור לו. צייני אזור גיאוגרפי - יתכן ויהיה פה מישהו שמכיר מנחה/יועץ וכ'.
 

מירי,

New member
זה ממש לא נכון.

אם מי מילדיי יפעיל חרם אני אעלה על סולם וארביץ עם המטאטא, אני מכירה הורים נוספים כמוני.
 

בת האש

New member
ובדיוק בגלל זה ילדייך לא יפעילו חרם...

בדרך כלל, ילדים להורים אכפתיים יהיו מחונכים היטב ולא יארגנו חרם מלכתחילה. לפחות כך אני הבנתי את הטענה...
 

מירי,

New member
הלוואי וזה היה כ"כ פשוט.

החינוך שלנו הוא חלק מאוד קטן, מזל אופי ולחץ חברתי הוא הרבה יותר דומיננטי (וזה אני אומרת כאמא לבן 19.5/17.5 שהצליח לי איתם
)
 

בת האש

New member
חינוך הוא חלק קטן יחסית, אבל דוגמא אישית זה דבר חזק מאוד

ויש גם כל מיני דברים אחרים. למשל, להעביר ילד למסגרת אחרת אם הוא נמצא בסביבה שלילית. להורים שרוצים יש הרבה אפשרויות להשפיע. הן לא מוחלטות, אבל הן לא מעטות.
&nbsp
מהצד השני, ההשפעה ההפוכה ברורה. ראיתי לא מעט ילדים שיכולתי להגיד בברור שבהתנהגות שלילית שלהם אשמים ההורים.
&nbsp
למשל, ילד מבית הספר של הבן שלי, למזלי לא מהכיתה שלו, ואפילו לא מהשכבה. הוא זרק כסא על מישהו, וקראו להורים שלו לשיחה עם המנהלת. אחרי השיחה ראיתי איך הוא הולך עם אמא שלו לרכב, והיא אומרת לו שהיא תקנה לו גלידה, בתור פיצוי על זה שהוא נאלץ לסבול את הנזיפה של המנהלת.
וככה היא מגיבה לכל מעשה אלימות שלו. והיו הרבה.
&nbsp
יש מקרים בהם הילד אלים וההורים לא אשמים. אבל ברוב המקרים כשמסתכלים על ההורים ברור לחלוטין ממי הילד למד להתנהג ככה. לפעמים הם עצמם אלימים במידה שהם יגולים להרשות לעצמם. לפעמים הם מאמינים שכל האלימות שמפעיל הילד (או הילדה, כאן ובשאר המקומות) מוצדקת. לפעמים הם חושבים שהמורה סתם נטפלת.
&nbsp
לא תמיד, אבל בהרבה מאוד מקרים זה ככה.
&nbsp
&nbsp
<ולחץ חברתי, כאמור, גם הוא ניתן לבחירה במידה מסויימת. וגם השאלה באיזו מידה להפוך את העולם אם הילד בחברה רעה, או להפך, אם הילד קורבן לאלימות. גם זה חינוך. לא ישיר, אבל מעשים חזקים ממילים. וילד לומד על כמה משהו באמת חשוב להורים שלו, לא לפי מה שהם אומרים, אלא לפי מה שהם עושים. בעצם, גם מבוגרים הם ככה - מעשים חזקים ממילים>
 

Ani15

New member
הייתי מדברת עם מי שרק מוכן לשמוע אותי

עם הורי הילד הזה, שכמו שאביב קיץ כתבה, הייתי מבקשת מהם לא שהם יהיו חברים, לא שהילד ההוא "יסלח" לבן שלי, אלא רק שיפסיק למדר ולהחרים אותו, ולנתק אותו משאר הילדים. זכותו לכעוס, אבל זה לא נותן לו רשות להתערב בקשרים עם ילדים אחרים, או לאיים עליהם, בטח לא ביישוב קטן.
הייתי מדברת עם הורים לילדים אחרים, שיכולים אולי להשפיע על הילדים שלהם להיות בקשר עם הבן שלך למרות ה"סמכות" של ה"מנהיג".
הייתי מדברת עם ביה"ס ׁ(מחנכת/ יועצת), אולי יש פעילות אנטי-חרם שהם יכולים להעלות במסגרת ביה"ס, מן הסתם זה לא פעם ראשונה שהם נתקלים במשהו כזה.
 

adif11

New member


מנסיוני אין הרבה מה לעשות, הזמן יעשה את שלו.
כואב נורא ומרגיז נורא.
נשאר לעודד אותו, לנסות לעזור לו למצוא בנתיים חברה בישוב אחר.
 

אימם

New member
אם הם לומדים באותה כיתה...

אז אולי כדאי לשקול שיחה עם המחנכת. אולי היא תוכל לעזור?
גם הבן שלי וחבר שלו היו חברים הכי טובים והסתכסכו. הבן שלי מאוד נפגע מחברו. האמא של החבר יצרה איתי קשר וביקשה פגישה שלנו איתם כדי להפשיר ביניהם.
הבן שלי סירב בכל תוקף. בסופו של דבר הבן שלי איבד כמה חברים וגם הוא נעלב שהם הלכו אחרי החבר אבל המשיך הלאה ומצא חברים חדשים וטוב לו במצב החדש.
במקרה שלכם, בגלל הכוח שיש לאותו חבר אולי באמת כדאי לנסות לדבר עם אימו (את כבר תחושי תוך שיחה אם יש לך עם מי לדבר...אם לא יועיל לא יזיק)
הכי חשוב להבין אותו ולעודד אותו לנסות למצוא חברים חדשים. זו תקופה קצרה שתעבור...
אני ממתינה לעדכון
 
למעלה