שוב, לא השוויתי
אבל נשווה לעצמי, שגדלתי בשנות השבעים בישראל. ההורים שלי נתנו לי כמתנת יומולדת 17 שעורי נהיגה. עשיתי רשיון. גרתי בחיפה, כך שעצמאית הייתי מגיל 7, ולהגיע לכל מקום באוטובוס וברגל היה לא בעיה בשבילי.
הם נתנו לי את האוטו כשהייתי צריכה, עם זה גם הייתי צריכה להשתתף בלהסיע את סבתא הביתה, ולאסוף אותה. ככה היו לי שיחות מדהימות עם סבתא ז"ל. כך שמיד הוסיפו אותי לרשימת הנהגים למטלות, ולא רק לכייפים. במטלות אני הייתי בראש הרשימה.
רשיון נהיגה זה כישור לחיים, לתת לילד לנהוג כשאנחנו יושבים לידו זה אחד הדברים הכי מפחידים שיש. אבל, ככה הם לומדים. לא צריך לתת להם את האוטו כל פעם שהם מבקשים, זה זכות, לא חובה לתת להם את האוטו. אבל את הכישור הזה לתת לילדים אני חושבת שאם יש אוטו בבית, זה בהחלט חובה. סכ"ה אם יש אוטו בבית יש, סביר להניח, את היכולת הכלכלית לעזור לפחות בשעורי נהיגה.