עברתי את זה
עם עצמי(ויתרתי), עם חברים שלי, עם חברים שלמדו איתי בטכניון, ועם הבן שלי (ויתר).
המסקנה האישית שלי מכל המקרים הללו (בהכללה כמובן): לאו שלילי ביותר. בן 17 לא יודע מה הוא רוצה, והוא בגיל שגם אם הוא בוגר אז הוא מאד מאד ישתנה וגם ההחלטות שלו ישתנו.
בנוסף, וזה חשוב לא פחות, אין שום תחליף לחיים חברתיים של חייל עם בני גילו, וסטודנטים עם בני גילם.
אגב, הבן שלי, שלפני הגיוס חלם ללמוד X, עומד להשתחרר, והוא ירשם למקצוע אחר לגמרי (את ההחלטה קיבל לבד, אבל זה אכן מתאים לו הרבה יותר, לדעתי). הצבא ביגר אותו מאד. אין שום תחליף לבגרות הזו.