עתודה? כן לא ולי?

נומלה

New member
מה עושים עם מתימטיקה

אפשר לעשות:
ללכת לעבוד באלגוריטמיקה (היי טק)
לעבוד בבניית "תיקים" בבנק
להיות מורה למתימטיקה
לעבוד בחקר ביצועים
ללמוד לתואר גבוה במתימטיקה, כלכלה, חקר ביצועים, ניהול, מערכות מידע ועוד.

ועוד כל מיני דברים שלא חשבתי עליהם
 

מירי,

New member
אחד מהם זו הבחירה שלו


(וגם של אח שלו) נכון לעכשיו.
בעצם שניים מהם ביחד.
 
עברתי את זה

עם עצמי(ויתרתי), עם חברים שלי, עם חברים שלמדו איתי בטכניון, ועם הבן שלי (ויתר).
המסקנה האישית שלי מכל המקרים הללו (בהכללה כמובן): לאו שלילי ביותר. בן 17 לא יודע מה הוא רוצה, והוא בגיל שגם אם הוא בוגר אז הוא מאד מאד ישתנה וגם ההחלטות שלו ישתנו.
בנוסף, וזה חשוב לא פחות, אין שום תחליף לחיים חברתיים של חייל עם בני גילו, וסטודנטים עם בני גילם.

אגב, הבן שלי, שלפני הגיוס חלם ללמוד X, עומד להשתחרר, והוא ירשם למקצוע אחר לגמרי (את ההחלטה קיבל לבד, אבל זה אכן מתאים לו הרבה יותר, לדעתי). הצבא ביגר אותו מאד. אין שום תחליף לבגרות הזו.
 

katam

New member
גם אצל הבת יש כוון שונה לגמרה

בגיל 17, 18 היתה בטוחה שהיא הולכת לכוון פסכולוגיה, עבודה סוצאלית או דאטנית היום בגיל 21 מדברת על לימוד לשון
 

BrightEye

New member
אם לקשור את זה לדיון קודם שהיה כאן

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=94&messageid=170479357

האם זה כל כך "נורא" שילד מתנסה במקצוע מסויים, עובד בו, ואחרי הצבא משנה כיוון?
אפשר לראות את זה גם ככה.
הוא הרויח השכלה בתחום מסויים, הבין אולי שלא מתאים לו, אחרי הצבא ילך לאוניברסיטה וילמד משהו אחר. כנראה שיקבל הקלות מסויימות ופטורים מקורסים מסויימים וימשיך הלאה.
הקטע החברתי הוא באמת צד נוסף, ולגבי זה אני תוהה אם זה טוב או לא.
מצד שני, לא כל אחד פורח במסגרת הצבאית, לחלק זה מאוד לא טוב.
 

BrightEye

New member
או לא מבוזבזות

אם נניח שאת הולכת לעתודה למשהו שיש לך משיכה אליו, ולא סתם הטלת מטבע, אז למדת משהו שאולי כן היית לומדת באזרחי.
מצד שני למדת, רכשת מקצוע, ניסית ולא מצא חן בעינייך- ההזדמנות לשנות רלוונטית לגמרי בגיל 25 (בערך).
 
זאת בדיוק השאלה

האם זה אותו דבר שהיית לומדת באזרחי, אחרי 3-4 שנות התבגרות בצבא.
התשובה לדעתי ומניסיוני עם הרבה מקרים: לא בהכרח.
 

BrightEye

New member
יש שתי שאלות

1. כמו שכתבו כאן לגבי הבשלות הרגשית מבחינת היכולת ללמוד באוניברסיטה (כולל ציונים)+ הנושא החברתי.
2. האם הניסיון שנצבר בלימודים, וניסיון תעסוקתי לא שווים בכל זאת הרבה (בהנחה כמו שכתבתי שלא בוחרים סתם משהו ללמוד).
 
את השאלה השניה הייתי מנסחת אחרת

ברור שניסיון תעסוקתי תורם, זו בכלל לא שאלה
השאלה צריכה להיות:
"האם בצבא יש סיכוי רב שהוא יוצב לתפקיד שיתן לו ניסיון תעסוקתי אמיתי?"
 

BrightEye

New member
כל ניסיון תעסוקתי הוא טוב בעיני

מכל דבר לומדים והוא מפתח לחיים.
 
אתן לך דוגמאות

בחור שלמד אדריכלות בעתודה - אגב, זה מקרה נדיר, כיוון שאין הרבה כאלה.
הוא הוצב בבסיס בינוי בתור קצין מטה. הוא מעביר נירות מצד לצד, לא תכנן שום מבנה אדריכלי משום סוג, פרט לכמה תחנות הסעה. לדעת צה"ל הוא עוסק במקצוע.
אחרי 5 שנות לימוד הוא מתבזבז.

מהנדס מכונות. בחור שהוא גאון ממש. שרת ביפת"ח. עשה שם דברים סודיים, אבל היה מתוסכל ברמות שלא יתוארו (אני שמעתי את הקיטורים יום יום במו אזני...) לדבריו - לא היה שום קשר בין מה שהוא עשה לבין מה שהוא למד. מבחינת הצבא הוא נחשב עובד במקצוע שלו, כך ששנות הקבע בתוקף. למזלו, אישרו לו ללמוד תואר שני בקבע. לפחות זה...

עוד מקרה: בוגרת תואר ראשון במתמטיקה בהצטיינות הוצבה בתפקיד פקידותי. צה"ל טען שאין מה לעשות איתה. אחרי הפעלת הרבה פרוקטקציה, הרשו לה להצטרף לקורס תכנות. היא שרתה כתוכניתנית, את כל 3 שנות הקבע שלה. בדיוק כמו מי שלא למד באוניברסיטה והלך לאותו קורס.
 

BrightEye

New member
זה בהחלט מבאס

אולי הפתרון למצוא משהו שהוא קצת יותר ספציפי ויהיה לו מימוש בצבא.
מתמטיקה עם כל הכבוד- מה היא חשבה שהיא תעשה עם זה?
אדריכל- כנ"ל
מהנדס מכונות זו בהחלט נפילה לא צפויה.
אבל בסך הכל זה בהחלט טמטום של הצבא לממן לימודים ולא להשתמש במיומנויות שנרכשו.
 

katam

New member
בואי נקח מקצוע נחשק כמו רפואה

רופא צבאי עובד עם חיילים צעירים ובראים בדרך כלל, רופא במחלקה פנימית עובד עם קשישים חולים בדרך כלל. אז אפשר לומר שגם רופא לא צובר ניסיון.

אגב אצל הבן בגדוד קרבי הרופא עתודאי והבן אומר שהוא מדהים
 
למעלה