שאלת מעבר דירה

[צלילי מיתר]

שאלת מעבר דירה

כבר זמן מה אני מגלגלת במוחי את הרעיון לעבור דירה לעיר אחרת.
מצד הילדים אין בעיה כי זו העיר בה גר אבא שלהם וככה הן יהיו קרובים אליו יותר. חברים - לא מדאיג אותם להיפרד מהמוכרים ולהכיר חדשים.
מבחינת עילויות - זה המחסום היחיד כרגע (מדובר על סוף שנת הלימודים ככה שזה לא מחסום)
את העבודה שלי אני יכולה לעשות בכל מקום.
מישהי פעם עברה מעיר לעיר? כמה זמן לקח להתרגל למקום החדש? לא רק מבחינת איפה הסופר והבריכה אלא להרגיש נינוח בסביבה חדשה?
מה קורה אם לילדים קשה להתרגל לשינוי ? אני זוכרת כשהייתי ילדה ועברנו מעיר לעיר, אחי ואני התקשנו להתרגל למרות שמאוד חיכינו למעבר (התאכזבנו מאוד מהרבה דברים -לא מבית עצמו).
אשמח לשמוע חוויות (מכל סוג)על מעברים כאלו.
תודה.

 

[מרוניה]

אני בעד. במיוחד אם הילדים לא מתנגדים.

 

[צלילי מיתר]

תודה

 

[r i n i]

ללא נסיון ממשי - זה עניין של רצון

מאחר ולמעשה מעולם לא עזבתי את עיר מגורי התשובה שלי לא מנסיון אישי.
נראה לי שאם את שלמה לחלוטין עם המעבר הקליטה שלך תהיה קלה.
אני רואה את בעלי שגר כבר 22 שנה באותו מקום ולא מרגיש בן המקום. הוא עדיין תקוע בעיר נעוריו שאותה עזב למעשה בתקופת ביה"ס לטובת פנימיה ואח"כ צבא ואח"כ מעבר לאזור אחר. מעולם לא זב לגור שם ממש.
מצד שני אבא שלי עבר מירושלים לעיר שבה חי עד עכשיו (כבר 49 שנים כמעט) והוא ממש חלק אינטגרלי מהמקום, הספיק אפילו לקבל תואר "יקיר העיר".

 

[צלילי מיתר]

אני עזבתי וחזרתי. עכשיו אנחנו גרים

בעיר בה נולדתי וגדלתי וכבר 11 שנים מאז שחזרנו לכאן ואני מרגישה בבית.
אבל מיציתי, אין לי עניין מיוחד להישאר פה, אני רק חושבת על השפעת השינוי על הילדים (ושוב - הם רוצים לעבור, אבל אני מניחה שהם לא ממש מבינים את כל ההשלכות של זה)

 

[מרוניה]

בהנחה שהילדים לא בני שנתיים,

למה הם לא מבינים?

 

[צלילי מיתר]

כי השלכות זה לא באיזה קומה נגור

וכמה חדרים יהיו
ההשלכות הן שימוש נרחב בתחבורה ציבורית למשל מה שביום יום אנחנו לא זקוקים לו.
ההשלכות הן דירה קטנה יותר לעומת זו שאנחנו גרים בה וזה לא מצב שהם מכירים.
ויש עוד דברים כמו זה שאמא לא תהיה בצהריים בבית יותר כי היא תצטרך לעבוד יותר שעות

ככה שזה לא רק הקירות סביבנו, זה שינוי בהתנהלויות יומיומיות שהם רק יכולים לדמיין אותן ובתכלס לא התנסו בהן.

 

[מרוניה]

אולי בחלק מהדברים הם יכולים קצת להתנסות:

לדוגמה, לנסוע בתחבורה ציבורית. לראות מה זה. לנסות לדמיין איך זה יהיה באופן יומיומי. גם היעדרות של אימא - אפשר לנסות לסדר את זה באופן מלאכותי לשבוע, נאמר.
לגבי דירה יותר קטנה - השאלה אם לכל אחד עדיין יהיה חדר כמו היום. זה שהסלון יותר קטן, נאמר, זה זניח בעיני.
אבל בכל מקרה, אם מדובר בכאלה הרעות בתנאים (וזה די הרעה בתנאים לפי מה שאת מתארת), אז מה בעצם היתרונות במעבר הזה?
אני לא חושבת שהייתי מוכנה כיום לעבור דירה באופן שיחייב אותי לעבוד יותר שעות. ממש לא. אלא אם מדובר באיזו הסבה מקצועית שאני משתוקקת לה בכל לבי, ואז אני מוכנה לעבוד יותר שעות ובלבד לעבוד בעבודה שמוצאת חן בעיני ולהרוויח יותר כסף. אבל להגדיל את השעבוד - לא היה מתאים לי כרגע.

 

[צלילי מיתר]

תודה על הריעונות

ולגבי השינויים

לכל אחד יהיה חדר משלו כמו היום, לא יהיה חדר עבודה וגם אם לא תהיה מרפסת זה לא נורא מבחינתנו כי גם כיום אנחנו לא משתמשים בזו שיש לנו.
אני לא אשתעבד לקירות. זה ברור לי. אני עובדת משרה חלקית ככה שזה לא לעבוד 8 שעות ועוד 2 כל יום כדי שיהיה לי לשלם. את העסק אני יכולה להגשים כמעט בכל עיר .
מבחינת אמצעי תשלום-יש לי אפשרות לשלם שכ"ד דירה מראש ולא להיכנס לשום חובות בשביל זה .

 

[חני ב]

אבל הם כבר גדלו

 

[BrightEye]

הצעיר קצת קטן לזה עכשיו, לא?

כלומר, אם גדלים ככה מלכתחילה אולי זה אחרת.
מכל הנתונים שכתבת, לדעתי, הצעיר צעיר מדי לשינוי שאת מתארת כרגע, למרות שהקרבה לאבא חשובה והיא שיקול חשוב (הוא יכול היה לבחור לחיות יותר קרוב וזו גם בחירה שלו).
מאחר ורק עכשיו בנית לך את העסק החדש במקום שבו את נמצאת, אז אולי את יכולה לדחות בשנים בודדות את ההתפתחות האישית שלך בכיוון העיר השניה.

 

[יעלעל]

ענין של החלטה

אם את שלמה עם ההחלטה, סביר להניח שתתאקלמי.
עברתי פעמיים דירה כבוגרת. בעצם שלוש. אחרי שנישאנו, עברנו לב"ש לתקופת לימודים, לא מחשיבה זאת כי כסטודנטים זאת התאקלמות אחרת.
אח"כ עברנו מתוך בחירה למושב, התאקלמנו נהדר כי היינו זוג צעיר, ילדים צעירים, הכרנו הרבה אנשים דרך הילדים וממש אהבנו את המקום.
אחרי 5 שנים עזבנו מתוך אילוץ למקום בו אנחנו מתגוררים כיום, לא רציתי לעזוב ובדיעבד אני יודעת שבשנה הראשונה הייתי ממש באבל. לא ממש עזרתי לעצמי להתאקלם. עם הזמן, התרגלתי, היום אני מאוד ואהבת את המקום. לילדים גם יש חלק, אם הם מתאקלמים טוב, זה עוזר גם לך.
לדעתי, אם המעבר הוא מתוך בחירה והשלמה, את גם תתנהגי בהתאם ותעזרי לעצמך להתאקלם.
כדי להקל על הילדים, אולי כדאי לבקר קצת לפני, אני מבינה שהאבא גר שם, אולי לנסות לבדוק, איך ביה"ס, איזה חוגים יש, מה המקומות בהם יכול להיווצר קושי (מה הדברים שהתאכזבת כילדה למשל) ולנסות לבדוק מה הציפיות שלהם ומה המציאות. תאום ציפיות יכול לעזור להתאקלמות.
שיהיה בהצלחה, יעל

 

[צלילי מיתר]

אני חושבת על התאקלמות הילדים,

אני אוהבת שינויים ומעברי דירות

לבת זו לא פעם ראשונה אבל המעבר הקודם היה כשהיא היתה קטנטונת. לבם זו פעם ראשונה.
אני אשמח לעשות את השינוי הזה . לדעתי הוא טוב עבורנו.
כרגע רק בודקת את העלויות והמחירים של מחייה (ולא רק שכ"ד)
לא נגור בשכנות לאב כי אין שם בתי ספר טובים (לדבריו,) וכי אין לי שום רצון לפגוש אותו בסופר או בקפה השכונתי.

 

[יעלעל]

אם כך

אחרי שתדעי לאיזה אזור את עוברת פחות או יותר, תעשו "סיורים מודרכים" לשכונה, תבדקו מה יכול להיות קשה, איך אפשר לעזור, אולי לפני לבדוק את ביה"ס ולבקש שהילדים יבקרו בכיתות המיועדות להם, יפגשו אנשים, יתחברו בפייס.... אצלינו בביה"ס זה מקובל מאוד, מזמינים ילדים כחודש לפני סיום השנה, מחברים אותם לילדים בשכבה ולי רחוב וכך מסייעים להם ליצור הכרויות כבר בחופש הגדול.
ואת בהחלט צודקת לגבי בדיקת עלויות, שכ"ד זה חלק משמעותי אבל ממש לא הכל. אגב, אם את רוצה ולא אכפת לך קצת "לצאת מהארון" את יכולה אולי לרשום כאן לאן את מתעדת לעבור ואנשים שרגים בסביבה יוכלו אולי קצת לסייע.
זה בטח מאוד מרגש המחשבות על השינוי. כיף.
שיהיה בהצלחה.

 

[XמXלה]

עברנו באוגוסט האחרון

לתל אביב מעיר אחרת במרכז. אמנם לא התרחקנו מאוד אבל זה היה מאוד משמעותי. כי התרחקנו מעט ממקום מגוריו של האב, עברנו מסביבה דתית לחילונית לגמרי, השניים הקטנים עברו בתי ספר (כיתות ז'+י') ואין להם חברים בסביבה החדשה.

לקטנה (15) היה קשה כי היא תמיד סובבים אותה חברים וחברות ועכשיו זה לא זמין כמו פעם. אחרי כמה ימים בבית הספר כבר היו לה חברות ואפילו מסתבר שמישהו מהכיתה שלה גר בבניין שלנו ומכיוון שזה גיל כזה שכולם נורא נבוכים אז בקושי שלום הוא אומר לה במדרגות

אז נכון שהיא פחות "מסתובבת" עם חברים בשעות אחה"צ/ערב אבל זה יצא לטובה כי הסביבה הקודמת שגרנו בה לא היתה להיט בלשון המעטה אז היום היא נפגשת עם חברים מבית הספר הנוכחי או שקובעת עם חברות מבית הספר הקודם.
וזה לא מאוד נורא כי הילדים נוסעים באוטובוסים מאז ומעולם אז עוד תחנה לפה או לשם פחות משמעותי.
לקח קצת זמן להכיר את התחבורה הציבורית כי היא לא זמינה כמו בבית הקודם שכל הקווים לכל מקום היו באיזור.
בקיצור, בסופו של דבר כולנו מרוצים מהמעבר

 

[צלילי מיתר]

אם כולכם מרוצים - זה מעולה !!!

תודה.

 

[איה תפוס]

כשהרצון גובר על הפחד (או החשש) אז הכל אפשרי.

ברמת העקרון זה הימור. אין שום קשר בין הציפיות ובין ההתרגשות ובין הרצון שלהם או שלך לתוצאות. אין גם קשר לאופטימיות. יש דברים שאין לנו שום שליטה עליהם לטובה או לרעה. לכן לדעתי אם את רוצה והם רוצים והחשש זז הצידה אין שום בעייה לעבור

 

[צלילי מיתר]

היטבת לתאר את מחשבותי.

 

[איה תפוס]

בהצלחה

כי לי אין אומץ והפחד גבר על הרצון. יש עוד סיבות אבל לא רלוונטיות למקרה שלך

 

[צלילי מיתר]