הוא שוב מבקש שאני אשב איתו. שאלתי אותו

הוא שוב מבקש שאני אשב איתו. שאלתי אותו

(בגללכן
) למה ילד בן כמעט 15 צריך שאמא שלו תשב איתו. תשובתו ?

"כי משמעמם לו והוא לחוץ וילד בגיל שלו לא אמור לעשות כ"כ הרבה שיעורים". סוף ציטוט כן, בגוף שלישי. בנתיים אני מושכת קצת זמן
 
רגע. תוספת על תשברו לי את הראש. זאת לא בעייה

אנ לא מתלוננת ואין להתיחס אליה (להודעה) ככה. תודה
 
מישהו חשב שהיום הזה יעבור בשלום ?

כתבתי מה שכתבתי בבלוג ועוד כתבתי שאני לא יודעת איך זה ייגמר והנה חזרה ה-ג-ד-ו-ל-ה והיא עייפה בלי מצב רוח נכנסת לחדרה ומר כושר (האמצעי) מבקש מהקטנה (סלון-מטבח) מחדד והיא רואה טלויזיה והיא שואלת אותו למה אתה לא יכול לקום והוא כי את רואה טלויזיה והגדולה ולמה יש לי חרא של משפחה
,
,
,


אני בכלל לא בתמונה. ואח"כ מתברר שהוא ביקש ממנה קודם איזו עבודה שהיא עשתה והיא לא יכלה לתת לו כי עמדה לצאת. אז היא מכניסה את ראשה לחדרי (כן עוד לא הלכתי לשבת איתו) ומודיעה לי נחרצות שגם אם היא תמצא את העבודה היא לא תתן לו להעתיק.

ואני שותקת אבל האמת ? יש לי דפיקות לב. ואני ל-א או-ה-ב-ת את זה בכלל.

עברו כמה דקות....שקט בנתיים.

ולמרוניה...זה מה שקורה במשפחה שלנו....ואולי זה רק נורמלי ?
 

מרוניה

New member
לא נשמע לי משהו מחריד,

חוץ מזה שהייתי מבקשת מילדי לא להשתמש בהגדרות בוטות כגון "חרא של משפחה". לא לשים חותמות, לא לתייג. אפשר להגיד "אוי, מעצבן אותי", "אוי, לא נעים לי". אבל זה באופן כללי. לפי מה שאת מתארת, לא נשמע שצריך להתערב.
ואני חושבת שאת עצמך צריכה למצוא לך איזשהו עיסוק שיסחוף אותך להתעמק בו, גם אם זה בבית. גם בבית אפשר לעבוד. לדוגמה, לעשות עבודות הקלדה. תמלול. אפשר לעסוק בבישולים ואפייה למכירה (לא יודעת אם את אוהבת את העיסוק). יש כל מיני. לא סתם לשבת ולהאזין לשיחות של ילדייך. זה לא טוב בשבילך.
 
אני עסקתי בשלי. זה לא משהו שלא שומעים...

את יודעת זה בית קונבנציונאלי לא טירה
.
הסוד הוא איך הבן אדם מגיב ל"רעש" מהסוג הזה. האם הוא מתרגש או לא. את יכולה לומר לי אל תתרגשי אז זה לא ממש עוזר. זה כמו מתקפה.

אחרי די הרבה זמן ניגשתי לשאול אותה האם היא רוצה לראות מה איתה. נכון שהיא התנהגה לא יפה אבל בכל זאת הילדה עייפה. תראי מה השעה....צריך לתת לזה מקום גם כן.

ניגשתי אליה ואמרתי לה בחיוך שהמשפחה שלנו לא חרא אני לא אפרט כאן כי ירדו עלי
אבל בואי נאמר שע"י משחקי מילים הבאתי אותה למצב של חיוך וצחוק והיא שלחה אותי לפסיכולוג אבל למי איכפת
.

הכנתי לה לאכול היא ישבה איתנו דיברנו, גם על הדברים שמנחיתים עליהם בבית הספר. דיברנו על מה עושים האם היא צריכה עזרה שלי או לא....שאם כן שתאמר לי כי אני לא רוצה להתערב לב ואולי להפנות אליה זרקור (במקרה של המורה הזה). ובכלל עד כמה צריך להלחם במערכת ומתי צריך לזרום איתה וכמה צריך ואם בכלל לקטר. והיא אמרה שהיא רק מוציאה קיטור פה. ואמרתי לה שכאן זה בסדר (ואני כ"כ שמחה שהיא כבר מבדילה בין כאן לשם שזהו משהו שלא היה קיים לפני כמה חודשים).

שוב שקט בבית. מר כושר לומד, הקטנה במחשב הגדולה בחדרה. גם היא רוצה שאבוא אליה. מה הם כ"כ צריכים אותי כל הזמן ? אחרי שעה וחצי הגעתי לשבת איתו...אלך אליה אח"כ.

כן הפירוט מרוניה....אבל זאת אני. מי שלא ירצה לא יקרא


ערב שקט (הלוואי)
 

r i n i

New member
בטח נורמלי

הבכור יושב ורואה טלויזיה, קורא לקטון מהחדר שלו ומבקש שיכין לו כריך.
הקטון בשוק עונה לו שהוא יכול להכין לבד והבכור מתעצבן עליו למה הוא (הקטון) גועלי....
 
באמת ? והוא עושה את זה כל הזמן ? (הבכור)

חשבתי ששלי נצלן כי הוא כל הזמן מבקש מאחרים שיעשו בשבילו דברים. שיביאו לו, שיכינו לו. הוא נהג לומר לקטנה שהוא יכין לה אוכל ואז אומר לה שתבוא לעזור לו
ואם היא לא היתה באה הוא היה צורח עליה...זה לא קרה כבר זמן רב.....

מאז הפעם האחרונה שלא הכנתי לו שוקו הוא הכין לעצמו
.

תודה
 

r i n i

New member
בטח ולא עוזר שאנחנו מעירים לו

הוא גם מבקש כל מיני דברים מהאחים שלו ומבטיח להם שיגמול להם וכמובן לא עושה כלום.

אני לא יודעת מאיפה זה בא לו.

אנחנו משתגעים ממנו.

מצד שני עכשיו כשאחיו התגייס (לאותה חטיבה) התברר שהוא מכיר חלק מהמפקדים שלו והוא עוזר ותומך בו.

מסתבר שלא הכל שחור ולבן. אם בגיל העשרה חשבתי שאמות מהמריבות והאינטריגות בינהם כשבגרו קצת הם נעשו חברים טובים.
 
אז הוא ממש גדול. כשהם עוזרים אחד לשני זה

פשוט תענוג אלה שאז פתאום הכל קורס....וזה הסתכלות בדיוק הפוכה מהחתימה שלך.... ציטטת
מישהו שרואה את הרע ובסוף את הטוב ואילו אני גם כשאני רואה את הטוב אני כבר מראש יודעת שיבוא הרע....לא דרך מומלצת לעבור את החיים


תודה
 
למעלה