זאת רשומה שראיתי בפורום "בינו לבינה":

[צלילי מיתר]

זו שאלה שלא אמורה לעלות כי אין מקום

להשוואה בן אהבת בן לאימו מול אהבת גבר לבת הזוג שלו.

 

[lavendula]

מעולם לא שאלתי את השאלה הזאת

 

[אימם]

אצלי זה היה בדיוק הפוך

אם כי כמה חברות +גיסה אחת סיפרו לי שהן שאלו את החבר/הבעל את השאלה הזו....
הסיפור שלנו זה כמו הסיפור של סינדרלה (רק בקטע של האם החורגת אבל עם תסביך אדיפוס)....
גרנו אחרי הנישואין כמה חודשים אצל הוריי בדירתם הגדולה יחסית. היו כמה שלוחות של טלפון בבית.
יום אחד אני מרימה את השלוחה ושומעת שיחה ואת הדברים הבאים:
חמתי:"נכון שאני יותר יפה ממנה?! נכון שאני מבשלת יותר טובה ממנה?!"....

אומרים שממרחק של זמן, הופכות הדרמות לקומדיות ואני נשבעת שזה נכון!

 

[מרוניה]

אוי.

אבל אני מסכימה עם מי שאמרה כאן

שאין שום מקום להשוואה בין הקשרים האלה ואין שום מקום לשאלות כאלה משום צד.
אהבה להורים היא לא אהבה לבן/בת זוג, ומידת המסירות תלויה במהות הקשרים עצמם, באורכם, בעומקם, בהתפתחותם.

 

[אימם]

זה גם מה שאני אמרתי

אלה שני סוגים של אהבה.
אני שמחה שמידי פעם אנחנו גם מסכימות

 

[Ronit FL]

טוב, זה חולני, אם כי קיים.

זה קיים גם בין גיסות...
והגברים האומללים שלא יודעים להתמודד עם המצבים האבסורדיים האלה, תקועים באמצע.

 

[אימם]

So True

זה מה שקרה עם החצי. הוא היה המום מהתגובות המוקצנות של אימו כלפי (היו עוד דברים הרבה יותר "עסיסיים" מזה) והוא היה הכי מסכן מזה
אבל הוא עשה את הבחירה שלו במשך הזמן. פשוט ניתקנו איתה קשר וזה החזיק מעמד כמה שנים.
לקח לה הרבה זמן לשנות את היחס אלינו ובעיקר להתרגל שהיא כבר לא במקום הראשון אצלו.

 

[Ronit FL]

מעולם לא עודדתי ניתוק קשר.

גם כשאכלתי מהם הרבה 'דבש'. מספיק שיש צד אחד שנוקט בעמדה הזו אם כי בדרך שונה.

אני בטוחה שחמותך לא התרגלה לשום שינוי במעמדה כמו שהיא לא שינתה יחס מטוב ליבה...
היא שינתה את כללי המשחק החיצוניים שלה כדי לא להפסיד את בנה לנצח. בפנים, אני בטוחה, היא מרגישה אותו הדבר.

 

[אימם]

אני מאמינה

שיש הרבה מקרים של קנאה קיצונית בין חמות וכלות אבל הן לא מוציאות את זה על הבן.
וכאן אני מזכירה את אימי זכרונה לברכה שהייתה מאוד חכמה וייעצה לי לא לריב איתו בגללה כי הוא לא אשם, להמשיך להתנהג אליה יפה (להגיש את הלחי השניה)
ולתת לו להבין לבד וזו הייתה עצה ששווה זהב.
הוא זה שפשוט נמאס לו לשמוע אותה אומרת לו דברים עליי והוא זה שהחליט על סיום הקשר.
אני זו שביקשה ממנו לאחר כמה שנים לחדש את הקשר איתה.
אני יודעת שיש מקרים הפוכים שבהם אנשים מתגרשים בגלל חמות שלא מרפה ובעל שמושפע מאוד לרעה ממנה. בקטע הזה זכיתי.

 

[Ronit FL]

הצלחת.

ברוב המקרים שאני מכירה, הארה הזו שאת מדברת עליה, מעולם לא התרחשה ולא תתרחש.

 

[אימם]

למה לך לעודד ניתוק קשר?

פשוט "ברחתם" לה לאמריקה לא?!

 

[Ronit FL]

אי אפשר באמת לברוח...

אמא שלו נפטרה שנה אחרי שעזבנו ואז נשארה אחותו. 'יצירת מופת' בפני עצמה.
לא חיפשתי לברוח ולא עניין אותי לחנך מישהו. הם היו מי שהם ולא היתה לי ולא רציתי שליטה על זה.

הדבר היחיד שיצא מהעזיבה שלנו הוא שהילדים שלי לא 'זכו' להכיר התנהגות כזו ולא להחשף לדרעק הזה. מהמשפחה שלי הם קיבלו ומקבלים רק אהבה.

 

[נומלה]

היא דברה עלייך או על אמא שלך?

 

[אימם]

עליי

 

[נומלה]

בואי נאמר שאלמלא הייתי יודעת

שחמותי בת יחידה, הייתי בטוחה שזו אחותה האבודה.....

 

[אימם]

ממש טלנובלה

אילו הייתי כותבת את התסריט אני בטוחה שזו הייתה טלנובלה עם 100% רייטינג.
יום אחד לפני כשנה, חמותי אושפזה עם בלבול. בדיעבד לא היה לה משהו רציני אלא מחסור באשלגן ועוד משהו....אבל היא לא זיהתה את בעלה ולא את בניה. רק כשאני הגעתי לבית החולים וראה זה פלא, אותי היא זיהתה! חייכה אליי וכולם השתגעו לא הבינו איך יכול להיות שדווקא אותי לא שכחה נחרטתי בזכרונה!

אבל אל דאגה. היא חזרה לעצמה, לצלילות שלה ולריכולים. אין לי מושג מה היא אומרת מאחורי גבי אבל כל עוד אין לזה השפעה שלילית על החצי זה אפילו לא מעניין אותי. אני יודעת שהיום היא מעריכה אותי הרבה יותר ומנסה במיוחד ליד החצי לדבר (אני מדגישה- בפניי) ולשבח אותי...

 

[נומלה]

אנחנו כבר מזמן לא בתחרות

אנחנו מתנהלות בכבוד אחת לשניה. מאז החתונה הסברתי לה ש"אם אי אפשר להביס אותם כדאי להצטרף אליהם". לזכותה יאמר שהיא הבינה.

 

[BrightEye]

קומדיה של טעויות

 

[lavendula]

לא יאמן

 

[חני ב]

מעולם לא הכרתי מישהי

ששואלת שאלה כזו