בר מצווה בכותל

יעלעל

New member
ניסיון דומה כאורחת

בעיקר הפריע לי כאורחת שבעצם לא הייתי שותפה לענין המרכזי של הילד בכותל. גם אמא שלו, גם סבתא שלו, הדודות ושאר האורחות, עומדות על כסאות מהצד השני של הקיר המפריד בין גברים ונשים, רואות ולא רואות, נמצאות ולא נמצאות. אותי זה מעליב. אמא שלו על כסא ולא רואה אותו? סליחה, לא היא ילדה אותו? לא ברור לי. לא עמדתי על כסא, לא השתתפתי בחלק המשפיל הזה, ראיתי מרחוק את העניינים (ישבתי בצל באיזה מקום) אבל כל הענין נראה לי הזוי.
בארוע בו הייתי גם טיילנו במערות הכותל, הטיול הזה היה נחמד. החלק של הכיבוד הוא באמת קצת סרט נע, צריך למצוא שולחן פנוי, להשתלט עליו, אוכלים, מפנים ומפנים לבאים בתור.
הענין של הכותל מרגש, החיבור למקורות וכו'. השאלה אם כמו שזה נעשה היום זה שווה את הענין או שיש דרכים טובות מזה. כמובן שכל אחד ומה שמתאים לו. החברים שבארוע שלהם היינו חושבים שזה היה שווה מאוד אפילו. הם לקחו את האוטובוס מהדרום, עצרנו לארוחת בוקר בלטרון על הדשא, אכלנו ואספנו את שאר בני המשפחה, הגענו לכותל לארוע, הסיור ואז נסענו למסעדה שהייתה לא ממש קרובה אבל נחמדה מאוד. נראה לי שדי הרבה מסעדות בירושלים מתארגנות לענין הזה בקלות, כולל מקרן מצגות.
ובכל מקרה שיהיה מזל טוב
 

אימם

New member
גם בעליה לתורה בבית כנסת הנשים מופרדות

וזורקות סוכריות מלמעלה על חתן הבר מצוה. בזה אני לא רואה שוני.
אני יודעת שביהדות יש אפלייה כלפי נשים ושאני לא אצליח לשנות את זה. לעשות אירוע בכותל מבחינתי זו חוויה מיוחדת בגלל הכותל וירושלים וכל המעמד ובעיני אם לילד תהיה חוויה חיובית כשאביו קרוב פיזית ולא דווקא אני גם זה בסדר.
ראיתי שאפשר לשלב את זה עם סיורים במנהרות הכותל, מה שיוסיף לחוויה.
 

BrightEye

New member
ממה שאני מבינה, התנאים של הנשים בכותל

הרבה יותר גרועים אפילו מהמצב המופרד בבית הכנסת. דחוק, צפוף, צריך לעלות על כסא כדי לראות.
אישית, המסר נראה לי מאוד בעייתי. בעצם ה"ישיבה על הגדר" (או להיות תלויה על המחיצה
), יש הסכמה שבשתיקה וחיזוק המסר הזה שהוא חוצפה שאין כדוגמתה בעיני.
 

אימם

New member
דחק וצפיפות

סביר להניח שלא יתקיימו בסוף פברואר...אני טועה?
 

סקיפי

New member
את טועה

תמיד צפוף בכתל, ויש רק שני ימים בשבוע שאפשר לעלות בהם לתורה - כל עם ישראל בא ועושה את זה [לא רק בר מצוות, גם חתונות למשל].
 

נומלה

New member
ראשית, יש בתי כנסת ויש בתי כנסת

בכל אופן בכותל זה מבזה לדעתי. אבל נכון שגם אני לא הייתי עורכת בר מצווה בבית כנסת שהיה מסתיר אותי. ולא. זה לא "ביהדות". זה "ביהדות האורתודוכסית".
 

אימם

New member
אבל אישית אין לי את הברירה

ללכת לזרם אחר. החצי זר בתשובה ולמרות שהוא קצת התמתן ועשה צעדי טנגו, הדרך לא קצרה.
 

נומלה

New member
זה סיפור אחר

אני מניחה שכל משפחה חוגגת בר מצווה במסגרת האילוצים שלה, והמשפחה שלך לא שונה מהכלל הזה. ההערה היתה לגבי הגדרת המושג "יהודים" שצרם לי.
 

katam

New member
אנחנו עשינו בבית כנסת של חבד בעיר מגורינו

למרות ההפרדה היה לי קשר עיין עם הנער , אחרי הטכס עשינו "קידוש" עם המשפחה המצומצמת ומתפללי בית הכנסת היה מאד נחמד ואנטימי.

שעושים "קידוש" בבית כנסת יש שתי אפשרויות או שהמשפחה קונה אבל מראה אישור קשרות או שנותנים כסף ובית הכנסת קונה. כל בית כנסת עם המדניות שלו.

אצלינו בית הכנסת קנה ואני שמחתי מאד כי זה חסך ממני, התפריט "בקידוש" היה לפי רצוני, בנוסח עדות פולניה ...............
 

יעלעל

New member
בכל זאת שונה

נכון שבהרבה בתי כנסת הנשים מופרדות בכל מקרה (אישית גם לא הלכנו לשם, הצלי שני הבנים ואחת הבנות עלו לתורה בבית כנסת קונסרבטיבי וכולנו ישבנו ביחד) ויחד עם זאת, בכותל זה שונה לגמרי.
קראתי שיש לכם אילוצים משפחתיים ובעצם נראה לי שאתם סגורים על הקונספט של הכותל. אז זה לא ממש משנה מה יכתבו כאן. אני מקווה שהארוע יהיה לשביעות רצונכם כי הרי זה מה שחשוב, ולא מה מתאים למשתתף כזה או אחר בפורום. (אני כותבת ברצינות ולא בציניות למרות שזה אולי עלול להקרא ככה).
בכל מקרה, מציעה לשוחח עם המארגנים בכותל, לשמוע מה יש להם להציע, לארגן את לוחות הזמנים שיתאימו לכם, להעזר בקרובים להכנת התקרובת בכותל ולא לשכוח הרבה סוכריות לזריקה על הנער.
מזל טוב
 
אנחנו חגגנו ליד במרכז דוידסון

הינו לבד (כלומר רק הנער והמשפחה) אין הפרדה, הזמנתי מראש וקבלתי ספר תורה מהמקום
היה מאוד מרגש ואינטימי
לאחר מכן אכלנו במסעדה
מזל טוב
 

פיטנגו4

New member
מה שאנחנו עשינו בקשר לכותל

אצלנו היתה עליה לתורה בבית הכנסת השכונתי. הוא התעקש על אורתודוקסי, אבל בית הכנסת בנוי כך שהיה ביננו קשר עין. אף אחד לא זרז אותנו, והכל היה לכבודו.

בנוסף, עם אבא וסבא הוא נסע לכותל, הניח תפילין וקראו בתורה. היה שם עוד חבר שלו, ושניהם עשו הכל ביחד. מין אירוע גברים שכזה. לא הצטרפתי בכלל.

ואז אחרי כשבועיים היתה מסיבה באולם להמון מוזמנים. היה כיף.
 
למעלה