אבא חולה
מה עושים?

XמXלה

New member
אבא חולה
מה עושים?

אנחנו גרושים כבר כמה שנים והילדים הולכים אליו כל סופ"ש שני (חוץ מהגדול). אנחנו ביחסים טובים.
לפני כ- 4 שנים הוא חלה בסרטן מסוג מיאלומה נפוצה (לא סופני, כרוני).
ההתחלה היתה קשה, כימותרפיה, הקרנות והשתלת מח עצם עצמית. לא הסתרנו כלום מהילדים והסברנו להם כל מה שקורה איתו.
אחרי התקופה הראשונית נכנסנו לסוג של שגרה חדשה (כסא גלגלים, ההשפעה של התרופות ועוד) אבל שגרה.
אתמול הם חזרו משבת אצלו שבורים לגמרי. מסתבר שהגידולים מתפשטים והוא צריך להתחיל שוב בכימו.
הוא בעצמו מדוכא מזה. הקטנה ממש שבורה, אמרה שהיא מרגישה שהוא לא יוכל לעמוד בזה. היא ילדה שקל לה להביע רגשות. היה לה מבחן היום והיא לא ממש הצליחה להתרכז. הגדולה שהיא מופנמת יותר אמרה "אני פשוט אדישה ומדחיקה... לפעמים זה גולש אבל אח"כ זה עובר"
עם הקטן לא הצלחתי לדבר עדיין כי הוא נרדם די מוקדם. הגדול לא בקשר איתו כ"כ ונראה לי שאני צריכה לעשות משהו בנידון.
מה אני עושה?? בשלב ראשון אני אתקשר לבית הספר ואיידע את המורה והיועצת.
אשמח לעצתכן/ם
 
את מדברת עם האבא?

אם כן, שבי איתו לשיחה, הביני ממנו מה עתיד לקרות (מה שהוא יודע מהרופאים ) ואין זה יבוא לידי ביטוי.
מה הקשיים שצפויים לו באופן אישי וכאבא (מפגשים עם הילדים-איך זה ישפיע )
אחר כך כדאי להחליט איך מספרים להם
וכמובן - לתמוך בו ובהם (וגם את בטח זקוקה לתמיכה אז הנה כבר
) בהתאם לצרכים של הילדים תוך התחשבות גם באב עצמו ובך.
הרבה בריאות ובשורות טובות לכם
 

מרוניה

New member
אני חושבת שהייתי מבררת

(בין חברים ומכרים או באגודה למלחמה בסרטן) אם יש איזשהו בעל מקצוע אמין וטוב שיכול לקבל אותנו (ביחד ו/או לחוד) לשיחות תמיכה.
 

BrightEye

New member
יש לכם ליווי פסיכולוגי?

כי לדעתי צריך בעל מקצוע.
מאוד עצוב.
 
צירוף בעל מקצוע

יכניס הרבה שפיות למצב שיכול להדרדר בלי שליטה.
צריך הרבה כוח.
 


אני מציעה שתשוחחי איתו ותראי מה הצפי של הרופאים ואיך הוא מרגיש לגבי זה ואז כדאי שתשבו שניכם יחד עם הילדים ותסבירו להם מה עומד לקרות. גם עם הילד הגדול למרות שיש בעיה כלשהי בקשר עדיין זה אבא שלו ואני בטוחה שזה משפיע עליו.

תיידעי בהקדם את כל הצוותים החינוכיים - מחנכות, יועצות, אם יש לילדים דמויות נוספות שקרובות אליהם כדאי שגם הם ידעו.

אצלי בזמנו כשהאבא היה חולה כל ילד התמודד אחרת והתאמתי את עצמי לכל אחד מהם. הקטן היה ממש פצפון אז התמיכה היתה בעיקר מהגננת המדהימה והמכילה. השני היה בכתה ב' ומה שבעיקר עזר לו היה לשוחח דווקא עם גברים אחרים מהמשפחה - סבא, דודים.
בת ה12 הסתגרה בעצמה ולא רצתה לדבר עם אף אחד, ניסינו בהתחלה טיפול פסיכולוגי ושיחות עם יועצת ביה"ס אבל היא לא שיתפה פעלוה אז הנחנו לה, עד היום - 3 שנים אחרי, היא לא מוכנה לדבר על זה. בניגוד לדעתה סיפרתי גם למחנכת הנוכחית שלה בתיכון והסברתי לה שאין ברירה, זה מצב חריג וצריך לידע את הצוות החינוכי כך שהיא קיבלה את זה.
הבכורה בדיוק התחילה אז תיכון והיא מצאה לעצמה מורה אחת נהדרת, דווקא לא יועצת או מחנכת שפשוט ישבה איתה במשך שעות ושוחחה איתה, הקשר החם נמשך עד סוף יב' ואני מאוד מעריכה את המסירות של אותה מורה.

והכי הכי חשוב - אל תשכחי לטפל בעצמך, זו התמודדות שוחקת וקשה ואת חייבת מקום שבו גם את תוכלי לפרוק רגשות.

הרבה חיבוקים
 

חני ב

New member
תהי חזקה

לדעתי אתם צריכים לשבת יחד ולחשוב מה אומרים לילדים.
כמובן צריכה להיות תמיכה מבי"ס.
 

XמXלה

New member
תודה


דיברתי איתו ויידעתי אותו על הקושי של הילדים.
מחר הוא מתחיל שוב כימו ויהיה בבית החולים, אז ביקשתי שידבר עם העו"סית שם ויבדוק אפשרויות לקבלת תמיכה נפשית עבור הילדים.
במקביל ביקשתי מהילדים שילכו אליו יותר שבתות ולא לסירוגין כי הוא ממש לבד.
מקווה לבשורות טובות.
 
אוי. קשה.שבי קודם כל עם אבי ילדייך

ודברי איתו איך הוא היה רוצה להתנהל במצב הזה ובהתאם לכך תחליטי מה קורה עם הילדים.
 

XמXלה

New member
תודה
ותגובה לכולם

תודה על הקישור, לא שקלתי ייעוץ פרטי כי אין לי ממש תקציב לזה (הוא לא משלם מזונות כבר כבר שנים...)
היום אני אתחיל לעשות טלפונים לבתי הספר, מנסיוני הם מאוד קשובים

שנשמע רק בשורות טובות
 

מרוניה

New member
אז יש ייעוץ דרך קופת החולים.

לפחות בהתחלה ההשתתפות הכספית שם היא מינימלית. לדעתי, אל תוותרי על זה, לפחות בשבילך, כדי שתדעי מה לעשות. לדעתי, זה שאמרת לילדים ללכת אליו כל שבת - לא בטוח שזה הכיוון הנכון. הילדים לא יכולים להיות מטפלים של האבא. זה כיוון טוב ל"ילדים" בני עשרים פלוס. לא לילדים כה צעירים. אז הנה כבר מקום להתייעצות.
 

XמXלה

New member
לא מדוייק...

הם לא "מטפלים" בו. בשבתות שהם לא איתו הוא לבד לגמרי! 4 קירות. ובגלל שהוא מוגבל בתנועה הוא בקושי קם מהספה.
כשהם שם, הבנות מכינות סעודת שבת, הם יושבים סביב השולחן ונותנים לו אווירת משפחה. הילדים זה פחות או יותר כל מה שיש לו בחיים. יש לו הורים אבל גם הם לא יכולים להיות אצלו 24/7.
אגב, הבחירה היא לגמרי שלהם, אני רק הצעתי
 

מרוניה

New member
זה מאוד מאוד יפה, גם מצדך וגם מצדם,

אבל צריך לבדוק מה העול הנפשי הכבד הזה עושה להם. הם ילדים צעירים.
וייתכן שצריך לקחת לו מטפל זר שיהיה איתו 24 שעות ביממה. ייתכן בהחלט שמגיע לו סיוע מהמדינה.
אבל אני חושבת שצריך לבדוק מה קורה (ומה יקרה) לנפשם של הילדים אם כל שבת הם צריכים ללכת לאבא. הבת שלי הולכת בשבת לחברות, הם מבלים, יום של התאווררות. אם אצל ילדייך השבת נראית כל כך אחרת, אני לא אומרת שזה רע (אולי אפילו ייצא מזה משהו טוב והם יהיו אנשים טובים יותר), אבל אני חושבת שכדאי להתייעץ בקשר לזה.
 

XמXלה

New member
את צודקת לגמרי

אבל המציאות אצל כל אחד שונה ואת כמובן לא יכולה לנחש את המצב הפרטי שלנו

הבנות שלי שומרות שבת (הגדולה באדיקות והקטנה לפי החשק) וכך גם אבא שלהן. לפעמים הן אפילו מעדיפות לעשות אצלו כי אצלו השבת היא כהלכתה, אין טלויזיה דולקת ויש אוירת שבת. הקטן די ניטרלי.
הגדול לא הולך בכלל...
לגבי מטפל, מצבו מצריך סיעוד 24 שעות ואין לי מושג למה אין לו. מכיוון שזה לא בעלי אני לא רוצה לחפור יותר מידי בעניינים לא לי

וההצעה שלי היתה לעוד שבת נוספת בחודש לא לכל השבתות.
 

BrightEye

New member
לדעתי תפני לשרות הפסיכולוגי של הקופה

תבררי במזכירות רפואית מה האפשרויות.
 
ראשית איחולי בריאות טובה והחלמה.


בנוסף.
אכן יש ליידע את המחנכות והיועצות במסגרות החינוכיות שבהם לומדים הילדים.
מנסיוני כמורה המערכת פתוחה, קשובה ותומכת ככל שיש בידה
מה גם שאצלכם זה מורכב יותר לנוכח הגירושין.
זה מבחינתי צעד ראשון.

שלב נוסף יש להיכנס לאתרי קו"פח שלכם ולחפש תמיכה רגשית שמוענקת בדרך כלל למשפחה'
לפני שתתחילי לפזר כספים על אנשי מקצוע פרטיים.


מאחלת לך ולמשפחה בהצלחה/ בריאות טוב לאב.

יום מואר

תפו.
 

נופשת

New member
לא פשוט

מחזקת את קודמותי לגבי ליווי מיקצועי לאורך התקופה.
(אולי לברר עם חברות לגבי איש מקצוע טוב שרוצה לעשות קצת פרובונו?)
הדבר השני שאני מחזקת שכבר נאמר פה, זה לעבוד על תקשורת בין בילדים לבינך, מאוד חשוב בתקופות כאלו. אם לא הכי.
וכמובן ללמוד את החומר הפסיכולוגי שנוגע לתקופות כאלו.
כמו למשל, ריכוז. ריכוז לא יהיה להיט כרגע אחד הדברים הראשונים שנפגעים.
כמו למשל, רמת חרדה ודיכדוך אצל הילדים וגם אצלך.
(אצלך זה יכול להיות בגלל עומס רגשי שאת מכילה)
וכמובן, הכי הכי הכי חשוב בעיני, חברות טובות וחכמות.
 

fannyd

New member


קשה ליייעץ כאשר לא מכירים את הנפשות הפועלות. יכולה רק לספר שמכירה מקרה דומה. אפילו ששני בני הזוג כבר היו בפרק ב' האישה שמה בצד את כל המשקעים ומאד עזרה ותמכה. מאמינה שזה גם תרם למערכת היחסים שלה עם הבת.
 
למעלה