ארוחת ערב לילדים

[אלףחית1]

ארוחת ערב לילדים

אנחנו זוג עם 2 בנים 14 ו 11
שניהם יודעים להכין חביתה\מקושקשת (בהשגחה)
וגם להפעיל את הטוסטר להפשיר פיתה ולהכין טוסט
אין אצלנו ארוחות משותפות - ניסינו - לא המשכנו וזה נפסק

בימים מסוימים בשעות הערב - הילדים יושבים מול המחשב ומשחקים כדורגל - ומבקשים אוכל
האם זה בסדר להגיד להם לעשות הפסקה מהמחשב - ולהכין לבד?
או שאני צריך להפסיק את עיסוקיי (הלא בהכרח חשובים) ולהכין להם?

ד"א - בזמנים אחרים כשהם חוזרים מפעילות בחוץ - אני מכין להם ארוחת ערב.
תודה

 

[מרוניה]

ברור שהם צריכים להכין לעצמם ארוחת ערב!

אתה יכול לעזור להם, כמובן, אבל אין שום סיבה שהם ישבו וישחקו במחשב ואילו אתה תתפקד כמשרת ותכין להם ארוחת ערב.
גם בתחום הזה אני מאוד תומכת במה שמיכל דליות אומרת - אין צורך לעשות בשביל הילד מה שהוא מסוגל לעשות לבד.

 

[אימם]

זה בסדר

וטוב שהם יודעים להכין. ושאתה יכול לבקש מהם להכין או להכין יחד איתם כשכל אחד מכין פריט אחר וכך הופכים את זה לעשיה משותפת כי זה נחמד וזה מקרב...
מצד שני זה גם בסדר שאתה תכין לא הייתי הופכת את זה למלחמה

 

[רוח ירוקה]

לא רק שאתה צריך להפסיק את עיסוקיך

אתה גם צריך לסגור את המחשב שלהם ולשבת איתם לארוחת ערב. פעמיים או שלוש בשבוע יותר טוב מכלום. ארוחה משותפת כל כך חשובה שאפילו אם בהתחלה זה נמשך 10 דקות ונראה הכי לא איכותי שבעולם זה חשוב מאין כמותו.

ודעתי על אכילה מול המחשב היא שזה אצלי טאבו! אין וזהו.

 

[אחותו של שקספיר]

צריך להפסיק את עיסוקיך ולשבת לארוחה משפחתית?

המילה היחידה שמפריעה לי מאד כאן זה
לא רק שאתה צריך להפסיק את עיסוקיך
אתה גם צריך לסגור את המחשב שלהם ולשבת איתם.....

הכול נכון, אבל הייתי מחליפה את המילה צריך במילה יכול


גילוי נאות-אנחנו מאמינים אדוקים בארוחות משפחתיות, אצלנו כל יום הארוחה היא משפחתית .- חלק משמעותי מהדינמיקה והיחסים המשפחתיים.

אבל באותה נשימה גם ברור לי שלא לכל אחד זה נכון ומתאים -- ולכן המילה צריך מפריעה לי.

 

[מחשבות]

אין לי שום בעיה להכין אם הבנות מבקשות

משהו ספציפי ולא מסובך. זה בהחלט הדבר האחרון שנפשי הפולניה תצא עליו למלחמה.

 

[BrightEye]

להגיד להם לעשות הפסקה מהמחשב- זו הנקודה

החשובה כאן.
שיעשו הפסקה ויכינו אוכל, וגם אתה תצטרף ותאכלו יחד.
הזדמנות מצויינת.

 

[צלילי מיתר]

בהחלט אפשר לומר להם

שהם יכינו לעצמם לבד ארוחת ערב. או להחליט שבימים מסויימים הם מכיני לעצמם ארוחת ערב.

 

[XמXלה]

ג'וניור (12) לא רק שמכין לעצמו

חביתה/עין/מקושקת הוא אפילו למד לבשל פסטה (בניסיון ה- 20 לערך יצא לו גם טעים

) ברפרטואר שלו יש גם סלט טונה ממש טעים

המטבח הוא אהבת חייה של הגדולה שלי מגיל מאוד צעיר והיא ביקשה לקבל אחריות על הבישולים של שבת.
מתנצלת אם זה לא ממש פוליטיקלי קורקט אבל אני הבהרתי לילדים שאני דואגת (לגמרי לבדי אגב) שיהיה להם קורת גג ושלא יחסר להם דבר והחלק שלהם זה להקל מעלי במטלות הבית. ארוחות, כביסות וכו'. אני מנסה ללמד אותם שיתוף וערבות הדדית. וכן, גם מכורח המציאות.
שלא יובן לא נכון, עשיתי ה-כ-ל לבד שנים רבות, אבל עכשיו שהם כבר גדולים נראה לי שאם אני יכולה לקרוע את הת** כדי לפרנס, הם יכולים גם לתרום את חלקם.
למה יש לנו נטייה לרגשות אשמה אם הילדים עושים משהו שהוא "תפקיד של אמא"?

בתמונה, לחמניות עם מטבוחה תוצרת בית מעשה ידיה של הילדה שלי

 

[אימם]

קלעת בול...אלה רגשות האשם

נראה יפה ויאמי מה שהילדה שלך מכינה!
הקטן שלי כשהיה קטן יותר בערך בן 6 כבר הכין חביתות...כיום הוא בן 12.5 ולא מכין לעצמו
אני חושבת שזו אשמתי שלא ביקשתי ממנו....אבל גם כשהוא רעב ונניח שלא טעים לו מה שהשארתי לו לחמם במיקרו, הוא ממתין עד שאחד מאיתנו יגיע מהעבודה ויכין לו משהו.

 

[חני ב]

מגרה

 

[BrightEye]

איזו ילדה אופה (ובטח יפה

)

 

[מרבה ידיים]

כשאין ברירה לומדים הכל

בן 8 יודע להכין לעצמו טוסטים עם מילויים שונים, ביצה קשה, סלט ירקות
זה מה שהוא אוכל כשאני לא בבית. מחכה עם הארוחות החמות לזמן שאני נמצאת או שלוקח אוכל מוכן שנמצא במקרר ומחמם במיקרו.
בן 11.5 כבר מסתדר בערך עם פסטה ואורז ומצליח לפעמים לטגן שניצל - עם השגחה עדיין.
בת 15 בהחלט מכינה אוכל לכולם ואוכל מצויין.
מה שכן אם יש לי ברירה אני משתדלת לא להשאיר אותם לבד בבית ומשתדלת שתהיה לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום - לא תמיד זה מצליח.

 

[צלילי מיתר]

נראה מוצלח וטעים.