בוקר טוב אשמח לקבל חוות דעתכם

שוקסי

New member
בוקר טוב אשמח לקבל חוות דעתכם

יש לי בת בינואר 12 בלי נדר הבעיה שהיא מתחצפת מתפרצת בכעס סבלנותה מאוד קצרה דיברתי איתה מספר פעמים אם הכול בסדר בבית הספר או אם האחים שלה חברות אנחנו ההורים , היא טוענת שהכול טוב הסברתי לה שהיא צריכה להיות יותר סבלנית לגבי האחים שלה , הם ניגשים אליה בסבבה שואלים שאלה או שניים ומתנפלת אליהם בטון כעסני וממש על כלום שום עונש לא מרתיע אותה טלווזיה מחשב אלה דברים שחשובים לה ....
אתמול ביקשתי ממנה משהו באה בטון כיאלו חייבים לה כעסתי על הטון דיבור ועוד קוראת לי מפגרת זה כל כך הכעיס אותי והיא. מעזה להגיד לי תתרגלי זאת אני .
מה אוכל לעשות כדי לא להגיע איתה לוויכוחים מיותרים היא תלמידה טובה האחים שלה בני 8, 4, היא משפיעה אליהם להתנהג כמוה , גם שאביה מדבר או כועס היא זורקת יציאה לא במקום וזה הבעיה שזה מדליק אותנו בשניות לא חסר לה דבר נותנים לה מה שהיא רוצה כמובן בגבול הטעם הטוב אז מה הבעיה ?

תודה ושתהיה לכם יום טוב
 

אביבקיץ

New member
היא מתבגרת.

ההורמונים גורמים לתגובות קצרות הרוח כלפי האחים וכלפיכם.

אני מציעה שתחליטו על החוקים שלכם. ולא להגזים לשום כיוון.

למשל - לי ברור שאסור לילדה לקרוא לאמא "מפגרת".

מצד שני - אם ילדה עונה לאחים שלה בטון כעסני - אני לא חושבת שעל דבר כזה צריך להעניש.

היא והם צריכים ללמוד לחיות ביחד. הם ילמדו שכשהיא עצבנית - באותם ימים יתפסו מרחק אם הם לא מתמודדים עם טון כעסני. את יכולה להסביר להם שזה לא בגלל שהיא לא אוהבת אותם, אלא זה משהו שקורה, בעיקר לבנות, בגיל הזה.
 

חני ב

New member


משתלם להגיע לשאלה אחרייך.
 

ButtercupA

New member
מסכימה עם אביב קיץ- להפריד בין ההתנהגויות

בנוסף, לשים לב טוב טוב איך מגיבים אליה, שאלו תהינה תגובות משקפות ככל האפשר ולא תגובה אוטומטית של כעס.
לדוגמא- להגיד לה- "התגובה שלך מאוד לא נעימה לנו", ולא "את מעצבנת נורא".
ובכל מקרה התשובה לגבי- "זו אני קבלו אותי", צריכה להיות "זו לא את, זו רק הדרך שבה את מגיבה כרגע".
התנהגות היא רק חלק אחד באישיות שלנו ואפשר לעבוד עליה אם היא מפריעה לתקשורת בין אנשים.
יש ספר מוצלח שמזמן לא דיברנו עליו שנקרא- "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" מאת אדל פייבר ואליין מייזליש
http://www.b-shvilenu.co.il/details.asp?top_cat=4&cat_id=613&id=145
שווה לנסות ולקרוא אותו, יש בו רעיונות טובים לשינוי דו שיח.
 

חני ב

New member
אוי הספר הזה, כ"כ מעצבן

כל פעם מישהו אחר ממליץ עליו. הכל טוב ונפלא בתיאוריה.
 

ButtercupA

New member
נכון, כל ספרי ה"מתכונים" מעצבנים, אבל

העיקרון בספר הוא עקרון נכון.
שווה לנסות לקרוא קצת (לא חייבים לקרוא הכל, ובטח לא כמו ספר קריאה מההתחלה ועד הסוף), להבין מה מפעיל את התגובות שלנו ולאמץ כיוון אחר של אמירה שיכול ליצור הבדל גדול בהרגשה.
כמו הנושא הזה של "משפטי אני" ולא "משפטי אתה".
זה משהו שהרבה הורים "נופלים" עליו, כל כך פשוט לשינוי ועושה הבדל עצום.
 

מרוניה

New member
יש לי חברה שהצליחה לעשות שינוי בזכות הספר הזה

ממש פעלה לפי ההצעות שלהם והפסיקה את היבבנות של בנה.
 

DIGITAL MAN

New member
אני חושב שיותר "קל" להתפרץ על האם מאשר על האב

גם לי יש את הבעיה הזו עם הבן בן ה14 שלי, כל דבר שאימו מבקשת ממנו הוא מתפרץ עליה, דיברנו איתו מס' פעמים וזה לא כלכך עוזר, כשאני מבקש ממנו משהו הוא גם מתחיל בהתפרצות ומיד מוריד את הטונים, או שאני אומר לו ומיד זה נעשה, אולי בגלל שאני אביו לא יודע,
אני מבקש ממנו בתקיפות לא להתפרץ על אימו, לפעמים הוא בא ומתנצל בפניה שזה דבר נדיר בפני עצמו, נראה שזה באופי שלו והוא מנסה לעבוד על זה.
 

מרוניה

New member
מציעה ללכת להדרכה הורית ו/או טיפול משפחתי,

כי יש לי תחושה שיש כאן איזושהי בעיה בתקשורת שלא תיפתר בעצות פורום.
אבל בעיקרון, אין דבר כזה "זאת אני". צריך להקפיד שצורת דיבור מכוערת לא תביא לילדה שום "רווח". היא רוצה משהו - שתדבר יפה. תשתדלו לא לכעוס, אלא פשוט לא להתייחס לצורות דיבור מכוערות, ולהיענות ולהגיב רק לדיבור יפה ומנומס. לשם כך, גם אתם צריכים לשמור (ככל האפשר) על דיבור יפה ומנומס. ולהמעיט גם בעונשים.
 

kara

New member
התשובות נמצאות בסוף ההודעה שלך

חלק בוודאי קשור לזה שהיא מתבגרת וההורמונים משתוללים - שימו לב עם מפלס העצבים עולה סביב למחזור במידה והיא כבר מקבלת.

אבל גם שמתי לב לשני דברים שכתבת בסוף - "הבעיה שזה מדליק אותנו בשניות" - זה בדיוק מה שהיא רוצה, השתדלו להתאפק

"לא חסר לה דבר נותנים לה מה שהיא רוצה כמובן בגבול הטעם הטוב אז מה הבעיה ?" - זאת הבעיה, היא לא צריכה לקבל כל מה שהיא רוצה, במיוחד אם היא מתנהגת ככה כלפיכם. כל ילד זקוק לגבולות.
 
למעלה