יערה היחיד
New member
איך למנוע מהפכה בילקוט בית הספר ?
אני מאמינה שהמגירות של צאצאיכם מלאות ציוד יקר, שמופיעים עליו סמלי מותגים, ואין ספק שהשקעתם כסף רב בהצטיידות לבית הספר?
uבכן, שמעו לעצת מורה לאסטרטגיות למידה ‘כדאי לעשות שינוי בחשיבה על הציוד, בעיקר של בעלי קשיי התארגנות וקשיים מוטוריים, שכחנים למיניהם, ותלמידים לא מסודרים בעליל.
במידת האפשר, אלא אם המורה ממש מתעקשת, כדאי להחליף את הקלסר המהודר במחברת פשוטה. אם בשיעור מקבלים הרבה דפים מודפסים, כדאי להדביק בשער הפנימי של המחברת מעטפה חומה בגודל חצי דף פוליו לטובת הדפים הללו.
ובכן, מה הבעיה עם הקלסר?
הוא מחייב ביצוע הרבה פעולות קטנות, ומניסיוני, לתלמידים רבים לא תהיה סבלנות להתעסק עם "כל הקשקושים האלה".
כתיבה בקלסר מחייבת דפדפת.
וחוץ מזה, צריך להוציא את הדפדפת מהקלסר, להפריד את הדפים, וכשהם כתובים להחזיר אותם אחד אחד לפי הסדר אל הקלסר.
בנוסף, הדפים האלה נקרעים פעמים רבות בנקבים, ואז צריך לחזק אותם במדבקות מיוחדות.
תלמיד מהקטגוריות שהוזכרו קודם, פשוט יזרוק את הדפים הכתובים (במקרה הטוב שהוא אכן כתב) עם הדפים המופרדים והסיכומים שקיבל בשיעור.
בהזדמנות הראשונה כל הדפים הללו ימצאו את מקומם מעוכים ומובסים בתחתית הילקוט, יחד עם חבריהם מהשיעורים האחרים. אז היו כנים עם עצמכם: האם הצאצא שלכם יישב אח"כ להפריד את הדפים ולתייק אותם לפי הסדר בקלסרים השונים? נראה לי שגם לכם ברור שהתשובה היא: לא.
השלב הבא יגיע לפני המבחן, בדרך כלל ממש בדקה ה-90, כשאתם תשאלו: "יש לך החומר למבחן?", והנסיך יענה: "בטח שכן", ואז, כשייודע לכם שהחומר אולי קיים איפשהו, אבל הוא לא נגיש, תפרוץ מלחמת עולם, שאת תוצאותיה אתם ודאי יודעים.
ובכן: חזרה למחברת! היא יכולה להיות עמוסה בסמלי מותג זה או אחר.
היא יכולה גם להיות קטנה.
אולי מספיקה כזאת של 40 דף, ואז לא כואב הלב גם אם עד סוף השנה כתבו בה רק שלושה עמודים, והנסיך עומד על כך שצריך מחברת חדשה.
בסופו של דבר, העולם מתקדם. גם אם הצאצא שלכם לא משתמש בכלל במחברות, הוא יכול לצלם בקלילות (באמצעות הטלפון החכם שלו או בכל דרך אחרת) מחברות של אחרים, וכך לפחות החומר יהיה בידיו.
מה הוא יעשה בו, זו כבר שאלה אחרת.
בהצלחה רבה
אני מאמינה שהמגירות של צאצאיכם מלאות ציוד יקר, שמופיעים עליו סמלי מותגים, ואין ספק שהשקעתם כסף רב בהצטיידות לבית הספר?
uבכן, שמעו לעצת מורה לאסטרטגיות למידה ‘כדאי לעשות שינוי בחשיבה על הציוד, בעיקר של בעלי קשיי התארגנות וקשיים מוטוריים, שכחנים למיניהם, ותלמידים לא מסודרים בעליל.
במידת האפשר, אלא אם המורה ממש מתעקשת, כדאי להחליף את הקלסר המהודר במחברת פשוטה. אם בשיעור מקבלים הרבה דפים מודפסים, כדאי להדביק בשער הפנימי של המחברת מעטפה חומה בגודל חצי דף פוליו לטובת הדפים הללו.
ובכן, מה הבעיה עם הקלסר?
הוא מחייב ביצוע הרבה פעולות קטנות, ומניסיוני, לתלמידים רבים לא תהיה סבלנות להתעסק עם "כל הקשקושים האלה".
כתיבה בקלסר מחייבת דפדפת.
וחוץ מזה, צריך להוציא את הדפדפת מהקלסר, להפריד את הדפים, וכשהם כתובים להחזיר אותם אחד אחד לפי הסדר אל הקלסר.
בנוסף, הדפים האלה נקרעים פעמים רבות בנקבים, ואז צריך לחזק אותם במדבקות מיוחדות.
תלמיד מהקטגוריות שהוזכרו קודם, פשוט יזרוק את הדפים הכתובים (במקרה הטוב שהוא אכן כתב) עם הדפים המופרדים והסיכומים שקיבל בשיעור.
בהזדמנות הראשונה כל הדפים הללו ימצאו את מקומם מעוכים ומובסים בתחתית הילקוט, יחד עם חבריהם מהשיעורים האחרים. אז היו כנים עם עצמכם: האם הצאצא שלכם יישב אח"כ להפריד את הדפים ולתייק אותם לפי הסדר בקלסרים השונים? נראה לי שגם לכם ברור שהתשובה היא: לא.
השלב הבא יגיע לפני המבחן, בדרך כלל ממש בדקה ה-90, כשאתם תשאלו: "יש לך החומר למבחן?", והנסיך יענה: "בטח שכן", ואז, כשייודע לכם שהחומר אולי קיים איפשהו, אבל הוא לא נגיש, תפרוץ מלחמת עולם, שאת תוצאותיה אתם ודאי יודעים.
ובכן: חזרה למחברת! היא יכולה להיות עמוסה בסמלי מותג זה או אחר.
היא יכולה גם להיות קטנה.
אולי מספיקה כזאת של 40 דף, ואז לא כואב הלב גם אם עד סוף השנה כתבו בה רק שלושה עמודים, והנסיך עומד על כך שצריך מחברת חדשה.
בסופו של דבר, העולם מתקדם. גם אם הצאצא שלכם לא משתמש בכלל במחברות, הוא יכול לצלם בקלילות (באמצעות הטלפון החכם שלו או בכל דרך אחרת) מחברות של אחרים, וכך לפחות החומר יהיה בידיו.
מה הוא יעשה בו, זו כבר שאלה אחרת.
בהצלחה רבה
