39 שנה למלחמת יום הכיפורים

[תפו ופוזה]

39 שנה למלחמת יום הכיפורים

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הייתי ב16 בכיתה י'.
כמו בני נוער רבים לקחתי חלק פעיל בפעילות העורף במושב שלי ובפתחת רפיח.(מי שעוד זוכר...את העיר ימית והפיתחה כולה. )
חווינו ונשמנו את המלחמה הקשה היינו חרדים לגורל הרבות ואנו נושאים אותה עד היום.

אני מניחה שמרבית הכותבים כאן חוו את אותה המלחמה בגיל מוקדם או מאוחר יותר ממני.

האם אתם משוחחים עם ילדיכם על מלחמת יום הכיפורים דווקא לקראת וביום הכיפורים?
האם זה הכרחי שיבינו את המשמעות והקשר ליום הכיפור או די שיגלו בקיאות במלחמה מעצם היותה מלחמה?

 

[נומלה]

אני לא חושבת שיש משמעות

והקשר ליום הכיפורים מחוץ לזה שהמצרים כנראה ידעו שהארץ חצי משותקת ביום הזה.
עדיין יש בליבי על "היהודים הטובים" שזרקו על אבא שלי אבנים כשבא לגייס רכבים במסגרת תפקידו במל"ח.
מחוץ לזה אני מדברת איתם על תולדות המדינה ועל המלחמות כל הזמן.

 

[תפו ופוזה]

אני אולי חוויתי את זה אחרת ממך ולכן.

 

[נומלה]

כנראה

המצב שלי הלך והשתפר ממלחמה למלחמה. בששת הימים היינו ישוב ספר. לא יצאנו מהמקלט בשמך שישה ימים. חדר צר עם דרגשי עץ שישנו עליהם שניים במיטה כי לא היה מקום, שירותים בדלי וכל מטוס שעבר בשמיים המבוגרים היו מביטים אחד בשני בפחד. ביום כיפור כבר היינו גדולים יותר ועזרנו בתחזוקת המקום. חוץ מזה היה לנו מקלט עם מזרון לכל אחד! ושירותים אמיתיים והגבול היה יותר רחוק קצת, ויכולנו לעקוב אחרי הרצוג בטלויזיה שבמקלט ולפחד פחות ולעשות יותר מה ששמר אותנו עסוקים.כן, כנראה שהחוויה שלך היא אחרת. עדיין, המשמעויות האלוהיות של המלחמה ההיא נעלמו ממני.

 

[תפו ופוזה]

אני זוכרת גם את ששת הימים.

 

[r i n i]

לא להזכיר לי לא להזכיר לי לא להזכיר לי

המלחמה פרצה יום לפני יומולדת 10 (תעשו לבד את החשבון בת כמה אני כעת).

אף פעם לא שוחחנו עם הילדים ממש על המלחמה, פה ושם מדברים על זה. מעצם היותנו דתיים הרגישות ליום הזה ברורה להם מאד.
אני זוכרת את האזעקות ואת הססמא שהיתה משודרת ברדיו לפני השמעת האזעקה (אשת חיל), את אבא של חברה שלי שנהרג (דני אושרי ז"ל), את ה"האפלה" והדבק על החלונות.

אני שונאת את ה- 6 באוקטובר, יום פרוץ המלחמה. שונאת שמקדימים לי את יום ההולדת וחוגגים ערב לפני.
המלחמה הזו תמיד קשורה ליום ההולדת שלי.
תמיד


(וסליחה שאני נשמעת אגואיסטית ורדודה)

 

[katam]

לי לא חגגו בת מצווה בגלל המלחמה

נולדתי בדצמבר , אבא שלי בדצמבר היה עוד במלואים והמצב בארץ היה @@@ כך שלא היה חשק לחגוג

אני מדברת המון עם הילדים על המלחמה הזאת, אני זוכרת המון , את הקריאה של ההורים להפרד מאבא את החיפוש אחר אחי הצעיר שיבוא להפרד ממנו את האזעקות ובמיוחד את השקט שהובר

 

[iris mom of two]

את לא אגואיסטית ורדודה

את נורמאלית. היית בגיל משמעותי, וזו היתה היומולדת שלך, שנהרסה מאז לעד.

 

[Ronit FL]

לי יש 2 ימי הולדת במלחמות

ששת הימים יום לפני התאריך ושלום הגליל בול בתאריך. את יומולדת 3 חגגתי כשיצאנו לזמן קצוב לחגוג לי על הדשא וממסיבת יומולדת 18 שלי (יום ששי בערב, יומיים לפני פרוץ המלחמה) הוקפצו כל החברים שלי שהיו כבר חיילים.
ולמה אני מספרת את זה? כיון לשמחתי, אני לא לקחתי את זה כמוך. אני מפרידה בין התאריכים. יש זמן לכאוב ויש זמן לחגוג. זה לא נוגד אחד את השני.
אולי כדי שתתחילי לחגוג את היומולדת שלך בתאריך ותשברי את המעגל הזה שמקשה עלייך כל כך הרבה שנים?
אני לא חושבת שאת אגואיסטית ושטחית, אני כן חושבת שלקו ממך את היום שלך ואת זה את יכולה לשנות.

 

[Ronit FL]

2 מלחמות ביומולדת

 

[אביבקיץ]

לא רואה קשר מיוחד ליום כיפור

והערבים דווקא עשו טעות אסטרטגית.

היה קל לאתר את כל המילואימנקים בבתי הכנסת, והכבישים היו ריקים ממכוניות.

 

[iris mom of two]

לא להאמין

שעבר כל כך הרבה זמן. הייתי רק בת 8, אז לא עשינו הרבה, רק לנקות את המקלט ששמש את הבניין כמחסן שיתופי.

הזכרונות הבהירים היחידים מהגיל הזה קשורים למלחמה. הפחד של המבוגרים, הלחץ של אבא שלי לפני יום כפור, כי הוא היה בחיל הים והם נכנסו בר לכוננות גבוהה, הצפירה, המעבר למקלט, הלחץ של השכנים. והכי: השכנים הדתיים שנכנסו למכוניות.

 

[יעלעל]

גם אני

הייתי בת שמונה במלחמה ההיא.
זוכרת את השקט ואת המכוניות שבאו לאסוף מילואימניקים. זוכרת את הישיבה במקלט של השכנים (לנו לא היה) רק אמהות וילדים. את המבטים בין האמהות ואת זה שהבנו שקורה משהו חמור אבל לא בדיוק מה. את הציפיה, את הדאגה. זוכרת את ההאפלה אבל יותר מכך את היום בו הפסיקו אותה ואמא שלי עברה בין החדרים והדליקה את כל האורות ואבא שלי עבר אחריה וכיבה (הוא גדל בחיפה וצחקנו עליו שהוא חסכן/קמצן...) ואז אמא שלי הלכה שוב והדליקה. זוכרת את החברה שלי שאבא שלה לא חזר ואמא שלה החזיקה בארון שלו חליפת מדים עם דרגות והכל כי 'הוא יצטרך אותה כשיחזור'.
והמלחמה הזאת לא קשורה אצלי ליום הכיפור במובן הדתי. אין אצלי קשר.

 

[צלילי מיתר]

לא משוחחת לקראת

יום כיפור באופן מיוחד.
מלחמה היא מלחמה, הרעיון הכללי של מלחמות מספק אותם כעת (מניעים,מטרות, הפסד,ניצחון, מו"מ,גבולות וכד')

 

[אימם]

מלחמת יום הכיפורים

זכור לי הגיוס הפתאומי והגדול של הגברים, מילוי שקי החול והנחתם במקלט שהיה מתחת לבנין, שינה במקלטים, החשכת האורות בבתים, הדבקת נייר דבק על החלונות, האזעקות, ההצמדות של כולם לטרנזיסטורים בעיקר בחדשות....
אני הייתי בת פחות מ-10. לאחר שנתיים-שלוש שימשתי כבייביסיטר ל-2 ילדים אצל משפחה שהאבא היה טייס שנחשב נעדר במלחמה. האמא יצאה עם חברו הטוב של האב ש"ניחם" את האם (בדיעבד היה נשוי) היכרתי אישית את האב הנעדר שבסופו של דבר הסתבר שנפטר במהלך המלחמה, הוא היה בן של קרובי משפחה. המלחמה הזו גבתה מחיר יקר. מעל 2,000 נפלו בקרב. כמות הנעדרים הגיעה לכמה עשרות....

 

[ButtercupA]

אף פעם לא שוחחתי עם הילדים על המלחמה

בקשר ליום כיפור. אני לא קושרת בין השניים בכלל, אלא להפך מבחינתי יש הפרדה.
המלחמה הזו נקשרת לי באסוציאציה של מחדל ממשלתי רחב מימדים ודור שהלך ונעלם עם השנים.
ויום כיפור נקשר אצלי עם משהו שמייחד את רוב העם שלנו (גם אם בגישות שונות ורבות).

 

[תפו ופוזה]

קטונתי מלנתח צבאית

סביר שאם לא פרצה ביום הכיפורים נקודת הפתיחה שלנו היתה קצת שונה, לא?
אינני חולקת על גודל המחדל.

 

[פיטנגו4]

"המלחמה האחרונה ..."

המלחמה הזו לא גבתה קורבנות מהמשפחה שלי, פשוט מאד כי כבר נתנו הכל, נגמרו הגברים הצעירים לתת,
וכל השאר היו צעירים מידי.
אבא שלי היה במילואים, אבל בגילו כבר במקום בטוח.
אני הייתי ילדה קטנה.

אני זוכרת את שקי החול
את ההאפלה,
את הישיבה במקלט - שאצלנו היה חדר המדרגות עם קיר של שקי חול.
את ה"בום" כשיירטו פגז מעל ת"א, או אולי זה היה משהו אחר? אבל היה "בום" גדול

ואת השירים. הכי הכי את השירים.
"אין לך מה לדאוג" (שלחי לי תחתונים וגופיות) של עוזי פוקס,
http://www.youtube.com/watch?v=pmFpjBUhPA4

ובעיקר את שירו של חים חפר, שנפטר השבוע, בפי יהורם גאון "המלחמה האחרונה" (אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה...)
http://www.youtube.com/watch?v=fqQjz1WJuSI

אוך... כמה שחיים חפר טעה ...

 

[תפו ופוזה]

כל מה שהיה חלק ממני.

אנו במשפחה שלמנו מחיר גם במלחמה הזו...
כמו גם אחריה

 

[פיטנגו4]