ילדה שעושה טירור בבית

ילדה שעושה טירור בבית

ילדה מחוננת בשנות ההתבגרות המאוחרות, שולטת ביד רמה בבית: כשרואה תוכנית טלוויזיה מסויימת אסור להיות בסלון, מחשיכה את הבית, סוגרת תריסים , משנה את סדר החפצים בסלון באותו זמן צפיה. ללא כל קשרים חברתיים. בת 19-רוצה להיות מה שיותר לבד בבית. גרה עם אחותה בחדר אחד עדיין כתוצאה מאילוצים , אך רוב הזמן מסלקת את אחותה מהחדר כשזה לא מתאים לה.
לצערינו -לעיתים נוהגת באלימות מילולית וגם פיזית כלפי המשפחה המצומצמת כשהיא מאוד כועסת.
מדווחת על חרדות ודיכאון לעיתים. כלפיי חוץ שקטה מאוד וביישנית, ומאוד חסרת ביטחון במגעים עם אנשים.
כשהיא כועסת מביעה זעם כלפיי אנשים בצורה בוטה , כלומר לא בפניהם אלא במשפחה.
יש לציין תלמידה מצטיינת כל השנים- עובדת מספר שעות ביום וגם לומדת במסגרת האקדמיה -מה עושים?! יש לציין שאנו ההורים מעניקים ללא גבול-כלכלית-הסעות -הקפצות - האזנה לקיטורים האין-סופיים שלה.
כרגע תשושים, עייפים , כועסים וחרדים. יש לציין שמביעה חרטה אחרי שהיא נרגעת , מבקשת סליחה, מבטיחה הבטחות שכמובן, לא מקיימת. יתכן שיש קשר ליחסים שהיו מאוד בעייתים בין ההורים בעבר בשל התמכרות של אחד מבני הזוג?! מה עושים?! היא כבר לא קטינה.
 
לפי התאור האם גם היא מכורה למשהו?

הייתי מציעה אתמול לגשת לעזרה פסיכיאטרית והדרכת הורים.אם היא בת 19 יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהמצב ללא עזרה.
 

ButtercupA

New member
נראה שאתם לא נוהגים איתה נכון וההמלצה כאן

היא על הדרכת הורים, וגם טיפול לבת ה-19.
מצד אחד אתם במבוי סתום, ומצד שני נראה שלבת יש בעיות שהיא עצמה לא יודעת איך לצאת מהן.
טיפול אתמול (כמו שנושיתי כתבה)
 

אביבקיץ

New member
אני הייתי לוקחת אותה קודם כל לפסיכולוגית

ואולי פסיכיאטרית.

הצורך לראות טלויזיה בתנאים מאד מסויימים עשוי להראות על בעיה. זה לא בהכרח סתם פינוק.
 

ButtercupA

New member
שאלה לגבי תאור המקרה

איך היא היתה בגיל צעיר יותר?
האם השתנו הדברים בשלב מסויים ומתי (ואולי אתם יודעים למה)?
 

אימם

New member
שאלת השאלות!


מתי זה התחיל???
 
לפני כשנתיים חלה הרעה אחרי סיום כיתה י"ב

זה התחיל בקטנה מתוכניות מסויימות שהיא בקשה לראות בפרטיות . הטלויזיה נמצאת רק בסלון מתוך עיקרון עוד מבעבר.
אחר -כך המרחב הציבורי הבייתי הלך והצטמצם כשהיא רצתה להיות לבד ובפרטיות.
אני עובדת בשרות הציבורי , לקחת יום חופש כשהיא בבית גרר ויכוחים איומים מצידה: למה את לא עובדת, מגיע לי קצת פרטיות וכו. כל זאת עד כדי הצקות בילתי ניסבלות.....
גם היום כשאני מתכננת לקחת יום חופש אני מכינה אותה מראש... אני יודעת שזה נשמע איום ונורא , ואכן זה כך.
אני מדגישה שהמצב הלך והדרדר בהדרגה....אולי זה שהיא נשארה בבית אחרי י"ב ללא עבודה מספר חודשים וללא חברה גרם להדרדרות.
הבעיה הכי גדולה שהיא מוציאה על אחותה הקטנה את האגרסיות שלה, פיזית כשאנחנו לא בבית.
למרבה הפלא בשישבת היא הרבה יותר רגועה ונעימה: אין טלויזיה ביום שבת מסיבות דתיות.
הבת הקטנה החלה לסבול מהפרעות -אכילה ואני עובדת עצות.....לא יודעת ממה להתחיל, שתי הבנות במצב לא-טוב.
שואלת את עצמי שוב ושוב איפה הטעות הגדולה בגידולן של הבנות.
מאידך נתתי את הכל עבורן: אהבה וחום פיזי, התעניינות אין -סופית בדיעותיהן על כל-דבר כמעט ובכלל.... ברור לי שזה המקרה ההפוך מהזנחה , אולי יותר מדיי מעורבות וחוסר -יכולת לשחררן.
 

אימם

New member
איפה הפרטיות שלה באמת?!

מתנצלת מרא אם ההודעה שלי תפגע בך אבללללל....ילדה בגילה צריכה לקבל פרטיות!!! מה הפלא שהיא "משתלטת" לך על הסלון?
גם הבת הקטנה שלך מציגה תמונה שסביר להניח שש[אם יש לך בעיה עם שתיהן!!! את צריכה לבדוק משהו בהתייחסות שלך או של בעלך או של שניכם יחד אליהן!!!!
 

אימם

New member
שאלת מה עושים? יש לי תשובה!

הפרעת אכילה זה לא משהו שאפשר להקל בו ראש!
את מרימה מחר טלפון לקופת חולים שלך ומבקשת מספר טלפון של העובדת הסוציאלית שמתמחה בהפרעות אכילה.
מתקשרת אליה ואומרת לה מה הבעיה (היא ודאי תקבע שזה די ש\דחוף) והיא קובעת איתך פגישה.
אחר כך היא תקבע עם הילדה עם ההפרעת אכילה. אם יהיה צורך היא תפנה אתכן למרפאה של הפרעות אכילה או לתזונאית שמומחית בתחום לפי שיקול דעתה ונסיונה.
אם באמת אכפת לך מהבנות שלך את תעשי את זה כבר מחר! כל יום שתתעכבי זה פחות סיכוי בשבילה לצאת מזה....
 

ButtercupA

New member
נראה לי ששווה לוותר על עיקרון הלא טלויזיה

בחדר (בלי קשר לכך שכדאי שתלך לטיפול, כי היא נמצאת ב"מעגל" לא טוב).
היא גדלה וצריכה את המרחב שלה.
האם יש אפשרות לסגור עבורה איזו פינה בבית שתהפוך לחדר שלה? זה כבר ממש לא גיל שהיא תהיה עם אחותה.
 

Ronit FL

New member
לבנות יש מזל שאת אימן.

אני מאמינה לך שנתת להן הכל ואני גם חושבת שאת מאוד מודעת למציאות ולבעיות שיש להן, רק שאת חסרת אונים מול מצבן כיון שאין לך את הכלים לעזור להן.
את יודעת שהן צריכות עזרה, אחרת לא היית מבקשת עזרה, לדעתי את היית צריכה לשמוע (לקרוא) את התגובות כאן כדי לקבל חוזק לקראת השלב הבא והוא עזרה מקצועית.
יש לבנות אותך, את חכמה ותומכת ואיתך, הדרך שלהן תהיה קלה יותר. המון בהצלחה!!!
 
תודה על העצות והפרגון- מקבלת באהבה כל עצה.

אני יודעת שאם הייתי קוראת את המקרה שלי בעיתון , הייתי חושבת : איזו משפחה בעייתית.
כמובן שאין משפחות מושלמות , אבל אני מרגישה לאחרונה דיי חסרת אונים.....
לדעתי אין ברירה אלא לטפל בכמה חזיתות.
גם ייעוץ שלנו עם איש מקצוע לגביי התנהגותינו עם שתי הבנות, גם טיפול בבכורה , וכמובן מה שאנחנו כבר עושים: המשך טיפול בהפרעת האכילה של הקטנה, כנראה במסגרת של אישפוז יום באחד המרכזים הרפואיים, מחכים לפגישה ראשונה בקרוב....אנחנו ממתינם לפגישה ראשונה , וכרגע אני דואגת קודם כל לבריאותה.
..בקיצור, לא פשוט אבל אני מקוה שנעבור תקופה זו בשלום בע"ה....
 

אימם

New member


אם כך את בדרך הנכונה. זה יכול לקרות לכל משפחה ולכל אחד. אף אחד לא מחוסן מזה.....
הכי חשוב שתטפלו בזה מהיסוד ושהבת הקטנה תצא מזה! מתנצלת שקטלתי אותך קודם אבל זה מאוד מאוד חשוב להגיע לטיפול מה שיותר מהר....
 
ההורה שאינו מכור - הולך לפגישות נר-אנון?

נותנים שם כלים נפלאים.
הם יוכלו לעזור גם בהתמודדות עם הילדה. לא באופן רשמי, אבל הדברים הנאמרים שם עוזרים בתקשורת מול כל אדם כמעט.
 
מייחלת לשינוי בקרוב.....

אנחנו אמורים לעבור לדירה גדולה יותר בע"ה בקרוב.
שם תהיה לכל בת פרטיות. אין ספק שטלויזיה לא תהיה בסלון!!! אני ממש לא חושבת שזה יפתור את הבעיות ההתנהגותיות שלה , ובכל זאת זה ייקל ...ובקשר לעבר: שתי בנותיי היו ילדות שקטות, תלמידות טובות, ומוקפות באהבתינו , גם בזמנים לא קלים כשיחסיינו , שלי ושל בעלי היו קשים בשל ההתמכרויות שלו .
אני מדברת על שנים רבות בעבר...
כיום ברוך השם הוא מנהל אורח חיים בריא.
אולי היום אנחנו משלמים את הקנס על חטאי- העבר....משתדלת לא לקבל את רגשות האשמה הללו בעוצמות חזקות מדיי- זה לא מה שיקדם אותנו כנראה.....,ודרך אגב: המון תודה על ההצעות והעזרה-זו הפעם הראשונה שאני חברה בפורום ! מחמם את הלב....
 

ButtercupA

New member
נשמע שבדירה החדשה יהיה לה יותר טוב

בכל אופן, בהצלחה לכם.
 

iris mom of two

New member
התמכרויות בדרך כלל לא בא מכלום

בעלך עבר טיפול והוא עכשיו בסדר, אבל, נטייה להתמכרות זה דבר תורשתי. ייתכן מאד שיש לבת הפרעה נפשית, גדולה כקטנה שצריכה טיפול. זה לא משהו רע, זה לא משהו שצריך להצטער עליו, אבל זה כן משהו שצריך לטפל בו, ועדיף מוקדם על המאוחר.

כדאי לפנות לבעל מקצוע, פסיכולוג או פסיכיאטר שיוכל לעזור.
 
בלי קנסות

וזה הכי כואב (לי) לקרוא

את התחושה הקשה של רגשי האשמה.

כי את תוהה אם התנהגות של הבת הגדולה אינה תוצאה של שנות ההתמכרות של האב?

את מציינת כי נתת להן כל כך הרבה ואיפה את אשמה?

אז --קחי אוויר, כי את לא אשמה, אין קנסות גם בלי כפל ריבית

אבל- בניגוד לחלק מחברותיי כאן, אני ממש לא חושבת שהטלוויזיה ,או המרחב האישי של הגדולה-זו הבעיה, ומעבר לדירה חדשה- לא יפתור את הבעיה.

היות והתסמינים מוכרים לי (ברובם) מבית של חברה שלי עם בן בכור דומה מאד, מציעה לך לפנות דרך רופא משפחה או ישירות לגורמי בריאות הנפש.-השינוי שיכול להתחולל אצל הגדולה יכול לחולל פלאים בכל המשפחה כולה!

תהיי חזקה.
 

ButtercupA

New member
אני מאוד מסכימה איתך לגבי רגשי האשמה

לגבי המקום המרווח, זה לא מה שיפתור את הבעיה, אבל אני מאמינה שזה משהו שמאוד "ירווח" אותה.
כרגע לדעתי, הצפיפות והלחץ מעצימים את הסימפטומים.
 
למעלה