מודעות בני נוער- הפעם הזמנה לשיתוף

אור 53

New member
מודעות בני נוער- הפעם הזמנה לשיתוף

תודה לכולם על התגובות להזמנה הקודמת. תבורכו.
רוצה לשתף אתכם היום בחוויה המתמשכת.

כשמתבגרים סיפרו סוף סוף על אירוע עוצמתי, בדרך כלל על חגיגת בר / בת מצווה, טיול או הצלחה במקצוע שהתקשו בו
שאלתי שאלה אחת בלבד: מה איפשר לך להיות כל כך טוב/ה באירוע ?
(הפרוז'קטור מופנה מהתוצאה לסיבות)
זהו רגע עוצמתי, בו הילדים מגלים עושר משאבים/חוזקים/יכולות, הם ממש נרגשים.
אני רושמת כל מילה, ואחר כך מראה להם.
זה כמו ראי, הם מתעוררים, העיניים בורקות, הגב מזדקף.....
מרגש מאוד.
בתום ההתרגשות הם בוחרים במספר משאבים (עד שלושה)
ומתבקשים "לפרק" אותם, זה אומר לתאר בשפתם
מה זה אומר עבורם, (לדוגמא "אני יודע לתכנן זמן" אינו זהה אצל כולם).
איך זה נראה במציאות היוםיום ועוד.

יש לכם סיפורים דומים?
אשמח לקרוא.
מה דעתכם לקיים שיח מעין זה עם ילדים מתבגרים?

אשמח לשתף אתכם במה שהילדים עשו עם מה שעלה
לא רוצה להלאות אתכם.

סוף שבוע נהדר
אור 53
 

אימם

New member
במילה אחת...

אם אני אנסה לדבר איתם על זה, ילדיי יאמרו לי...חופרת! אבל אני מאוד מתחברת למה שכתבת. זה מביא את הילדים למודעות רגשית ומפתח אינטליגנציה רגשית.
 

ButtercupA

New member
ילד שמגיע למסגרת טיפולית יודע שה"חפירה" קיימת

נראה לי שעם ההורים ככה אחד על אחד, זה קצת פחות מסתדר לעשות תהליך מהסוג הזה. אבל, כבר שמעתי על משפחות שמסביב לשולחן יש להם מנהג שכל אחד מספר ומשתף במשהו טוב שעבר עליו, ומשהו פחות טוב.
 

אור 53

New member
אכן לא כתהליך טיפולי בבית

אלא כשגרה שבתקשורת למשל סביב השולחן
זו פשוט שפה ש"מאירה" את היכולות וכך "מעירה" את הילדים.
כל טוב
אור 53
 

אור 53

New member
כן אימם, גם לי אמרו......

ובינתיים הם גדלו מאוד מאוד
ולשמחתי מחוברים לעוצמות שלהם
שיהיו בריאים.
מסכימה איתך שזה תורם למודעות ריגשית ולאינטליגנציה רגשית
וזה מסר שחשוב להעביר להורים
יום נהדר לך
אור 53
 

ButtercupA

New member
ארוע כמו בר מצוה

הוא ארוע שאין לו תלות מיוחדת בכישורים האישיים.
הילד מרכז הערב מעצם העובדה שחוגגים לו יומולדת מיוחד. כך שאם הילד הרגיש משהו עוצמתי, זה בגלל שהוא היה לגמרי במרכז תשומת הלב.
 

לליתות16

New member
וגם להיות "לגמרי במרכז תשומת הלב"..זה לא

רע בכלל.

בגילאים הצעירים ,
אני חושבת שקשה להם להגדיר אירוע שתלוי תלות גבוהה בכישוריהם האישיים,
הם עוד צעירים מדי וחסרי בטחון .

כשבני היה בן מצוה, הוא לא רצה לעשות את הטקס ( עליה לתורה) , לא מדבר אליו
לא רצה לעשות אירוע ( "שונא" את הילדים בכתה )
לא רצה ..כלום.
בסוף , עשינו ארוחה משפחתית רחבה , והיינו צריכים לעבור איתו על כל שם עד שיסכים, וגם זה, בעיקר בגלל המתנות הצפויות, והעברנו ערב לציון המאורע.
ולא מדובר בילד שלא אוהב לקבל תשומת לב,
הוא אוהב..אבל לא בדרכים "המקובלות"
יותר עם תספורת חריגה ,
עם התבטאויות שמקפיצות את הילדים בכתה ורצוי גם את המורה/מחנכת / מנהלת..

דווקא אהבתי את הפוסט של אור,
מעלה רעיונות חיוביים ,
למרות שאנחנו בטיפול ( כרגע משותף) שרק משפר את מערכת היחסים בבית , לשמחתי.
 

ButtercupA

New member
חוץ מזה שאין קשר ליכולת וכישורים אישיים

תשומת לב זה דבר יפה, אבל לא רלוונטי בעיני לנושא, ולכן לא ברור לי איך הם באים יחד.
יש הבדל אם ילד מבין שהצליח בספורט כי השקיע, או שצייר ציור מקסים כי עבד עליו קשה (או לא קשה) וקבל מחמאות רבות בזכות זה, לבין
איזה יופי יש לי בר מצוה ונורא נהנתי..
 

אור 53

New member
לללי תות 16

ראשית שיהיה בהצלחה רבה בטיפול
לילד שלך יש הורים "מודעים"
הוא יטמיע את ההתנהנגויות שלכם
ושיזכה רק לברכות.
כל טוב יקירה
אור 53
 

אור 53

New member
יש ילדים שבמסגרת אירוע משפחתי

כמו בת מצווה שרים סולו
או קוראים ברכה מיוחדת לבני המשפחה
דרך פעילות זו ניתן לבנות מפת כישורים רחבת היקף
כל טוב
אור 53
 

iris mom of two

New member
רק לפני כמה ימים

הבן שלי אמר לי כמה מחמאות הוא קבל על התפקוד שלו בבר המצווה שלו. אצלנו הם ממש מנהלים את התפילה באותו יום, קוראים בתורה, והכל לפני הקהילה, שבמקרה שלנו היא גם המשפחה. הם גם נותנים דבר תורה, הסבר שלהם על הפרשה, שהם כתבו לבד.

המחמאות הגיעו לו, ואמרתי לו כמה יפה הוא עשה את העבודה. עברה יותר משנה מאז בר המצווה, והוא עדיין זוכר. שמתי לב באותה תקופה עד כמה ההכנה לבר מצווה, שעות ההתנדבות, הלמידה, כתיבת הדבר, בגרו אותו.

נהוג אצלנו גם שההורים אומרים כמה מילים לילד לפני הקהילה. אני זוכרת כמה זה העצים אותו לשמוע רק דברים טובים על עצמו, על הלב האוהב שלו...

זו היתה קפיצה הדרך שלנו איתו, עוד קפיצה קרתה באמצע ח'.
 

סקיפי

New member
תלוי באיזה מסגרת עורכים אותו..

אני לגמרי עם איריס. הילד השקיע המון המון עבודה ועמד בכבוד במטלה לא פשוטה. החוויה העוצמתית היא לחלוטין משהו שהוא הרוויח.
 

iris mom of two

New member
זה לא חייב להיות בר מצווה

או בת מצווה, סכ"ה הבת והבן עשו בדיוק אותו דבר לבר או בת המצווה שלהם, ובאותו גיל. זה יכול להיות יום משמעותי אחר. למשל, להיות מדריך בתנועת נוער, לקבל חגורה שחורה בקרטה, או כל משהו אחר שהוא משמעותי לילד או למשפחה.

לנו נושא היהדות חשוב, כי אנחנו חיים בארה"ב, וזה הקשר היחיד לשורשים שלנו. חשוב לי שהילדים שלי ידעו מאיפה הם באו ולאן הם הולכים. מה הם יעשו עם זה, זו תהיה בחירה שלהם. לבת היהדות מאד חשובה, לבן פחות, זה בסדר.
 

ButtercupA

New member
לא אמרתי שמשהו משמעותי לא גורם תחושה טובה

ומעלה את ההערכה העצמית.
מאחר ומבחינת המשפחה שלי, בר מצוה זה לא משהו שהילד עושה, ההתייחסות שלי היתה לזה...
 
למעלה