סקר עישון המתבגרים: אני יודע שלי מעשנת.

[חני ב]

אני באמת לא יודעת

ואני מקוה שגם לא אדע. עד כה, שניהם שונאים עשן סיגריות, ובואי נאמר שהם גם לא רואים סביבם אנשים מעשנים-לא אנו, לא המשפחה, לא החברים.

 

[3תיתי]

התגובה שלי תהיה כמו אם יתפסו את אחד מילדי

גונב. לבי ישבר. אני אקח את זה מאד קשה. אגנה את העניין בכל לבי. והסברים בריאותיים עובדים, אם מטפטפים אותם מיום הלידה ועד עכשיו, ובמיוחד במיוחד, כשמהווים דוגמא אישית. חלק עיקרי מהחינוך, זה להוות דוגמא אישית. אגב, אני רואה בעישון של הורה, לא פחות מהורה שמלמד את ילדיו לגנוב ולרמות, רק יותר גרוע, כי הוא מזיק להם, והם לא יכולים להמנע מהנזק, גם אם ירצו. גם אם מעשנים במקום אחר, החלקיקים שעל הבגדים, השיער והעור מסרטנים. בקיצור, כמו אלכוהול: משום מה זה חוקי, אבל לא נראה לי שונה מלשים כל פעם קצת ציאניד בצלחתו של הילד. אנחנו הסברנו הרבה לפני שהתחילו להתעניין, שגם נרגילה זה בדיוק כמו סיגריה. בערך בגיל שמונה. ככה שנים. הבכור קיבל הסבר רציני מאד על התפתחות סרטן, על גרורות, על מערכת הנשימה ותפקודה, בגיל חמש, כשהסבא נפטר. הסיבה שכתובה בתעודת הפטירה (הראינו לו- הוא ידע לקרוא בגיל זה) היא מילה אחת: עישון. אני חושבת שגם השני קיבל את ההסבר. אולי בגיל מוקדם יותר, או ששמע בבית כבר קודם. הילדה כנ"ל. גם יודעת בגילה המופלג, להסביר מהו COPD ואיך נראה אדם, שהולך כמה מטרים ונאלץ לעמוד ולהאבק על חמצן. לא כיף. יודעת לספר על צינוריות ריאה מורחבות. ראתה תמונות של ריאות פגועות. העניין מטופטף להם לא פחות מזהירות בדרכים. וכמו שלא היה עולה על דעתי לתת לילד להיות באוטו בלי חגורת בטיחות, כך לא יעלה על דעתי לאפשר לו לעשן, כל עוד העניין תלוי בי. הייתי נאבקת בזה בכל כוחי.

 

[lavendula]

אני קצת פחות קיצונית ממך

אבל בגדול, מתחברת למה שכתבת, ורוצה להוסיף: מה עם האחריות שלנו כהורים לשמור על בריאותנו, על מנת שלילדינו יהיה יותר סיכוי שנזכה לגדל אותם??? לא יודעת, אולי אני שמה על כך יותר דגש כי יש לי ילד עם צרכים מיוחדים, אבל זה משהו שמאוד מעסיק אותי.

 

[אימם]

מאוד חשוב מה שכתבת

פעמים אנחנו שוכחים כמה זה חשוב...עם כל הקושי אנחנו צריכים לשמור על בריאותנו, על שמחת החיים כדי שילדינו יגדלו באווירה חיובית ושנוכל לשמור עליהם כמה שניתן

 

[אימם]

בענין הזה מאוד חשוב מי החברים שלו

אם החברים עצמם מעשנים אז יהיה לו קשה לוותר על הסיגריות. במקומך הייתי מנסה להפנות אותו לכיוון מי שלא מעשן בחבר'ה ולא מרפה מענין הנזק של העישון עם מתן דוגמאות ספציפיות והמחשה לא רק הסברים.

 

[ButtercupA]

ואיך עושים את זה בלי לגרום לילד אנטי נגדך?...

אפשר להגיד הרבה דברים, אבל אי אפשר לכפות אלא אם כולאים אותו בחדר שלו. ואם נחשוב על זה שזה יכול להיות "הורס קשר הורה-ילד", אני הייתי חושבת פעמיים מה יותר חשוב לי.

 

[אימם]

הטון עושה את המוסיקה

אם את באה בטון ציווי והענשה כגון:"אם תעשן לא תקבל דמי כיסי וכו'" ברוב המקרים את תיכשלי, אבל אם תנסי להסביר בטון רגוע ויותר מכך לספר איך הדוד X או השכן Y נפטרו בגיל צעיר בגלל סיבוך של עישון סיגריות ותתני כמה שיותר דוגמאות מהחיים (לצערי הרבה לא חסרות כאלה) ותקליטי תכניות בריאות כמו האחרונה שאני ראיתי על מעשן שעבר מספר ניתוחי מעקפים ומצטער על זה שעישן כל כך הרבה...בקיצור בשביל לנצח במלחמה את צריכה להתגייס למשימה ואפילו לגייס קרובי משפחה צעירים שקרובים לגילו שיסבירו לו...מבחינתי, אם אחד מילדיי היה מעשן הייתי עושה ה-כ-ל כדי להגיע אליו שיבין כמה זה מזיק אבל בצורה הכי רגועה שאפשר ולא בתוקפנות.

 

[אימם]

אגב זה מה שעשיתי עם ביתי

כדי למנוע את הפרעת האכילה שהיא כמעט התדרדרה אליה...גייסתי את היועצת, המורה לספורטשהיא גם המורה שלה בלהקת בית הספר, הלכתי לעו"ס, תזונאית שמתמחה בנושא ובמקביל המשכתי לנסות להסביר בבית מה זה עושה, הראיתי כתבות של דוגמניות אנורקסיות במיוחד כאלו שנפטרו מזה...לא בחלתי באף אמצעי כדי לעצור את זה ולשמחתי היא יצאה מזה....

 

[ButtercupA]

לא פשוט לעשות את זה וטוב שהצלחתם../images/Emo45.gif

 

[פרויז1]

כל הכבוד!!!

 

[noati]

כל הכבוד לך ברצינות! אבל זה לא תמיד עובד

לי היו הפרעות אכילה (אנורקסיה) כשהייתי בת 16 שום דבר שאימא שלי עשתה,הראתה, גיסה יועצת, רופאת המשפחה ועוד...לא עזר (נכון שאז עוד לא ידעו מספיק על אנורקסיה) בסופו של דבר טיפול צמוד של שני פסיכולוגים (לא הגעתי לאשפוז כפוי והאכלה בכוח

) הציל אותי. זה כנראה גם תלוי מאיפה זה מגיע. ובעניין העישון, מה המתבגר\ת מנסים להוכיח לעצמם, לנו ולסביבה כמה הם מרגישים שהם צריכים להראות ולמי. ומה זה אומר להם לגבי עצמם. המתבגרים שלי מכירים אישית אדם קרוב מאוד שנפטר מסרטן המתבגרים שלי רואים ושומעים ממני על כמה זה מזיק לבריאות האישית שלהם ולסביבה וכמעט כל יום בצורה כזו או אחרת. אני לא חושבת שאני יכולה להפנות את הילד שלי לחברים שלא מעשנים (לא נראה לי שיש כאלה והם חבורה גדולהה) פעם אחת דברתי איתו על הענין ברגוע לחלוטין, הוא אמר שהוא פשוט לא יספר יותר את האמת (והוא לשמחתי בנתיים מספר כמעט הכל כשאני שואלת

) ועם מי הוא נמצא. נכון שלעשן זה מאוד לא בריא, אבל הקשר שלהם אתנו, האמון והביטחון שלהם בנו חשוב לי יותר. אבא שלי עישן, שנאתי את זה ובסוף עישנתי תקופה של כמה שנים. כך גם האחים שלי, אפחד מאתנו לא מעשן היום. יצאתי מהפרעת אכילה לא קלה בעזרת עין ולב קשובים ואוהבים של אמא שלי שידעה לתת למישהו אחר לטפל כשהיא לא הצליחה. אני מקווה שאני אצליח לעזור לילדים (עכשיו זה רק האמצעי, הגדולה כבר הפסיקה) להבין שמותר להתנסות אבל לא להזיק לעצמם תקופה ארוכה מידי.

 

[חני ב]

../images/Emo13.gifלא העתקתי ממך

את התשובה, אני רואה שבמקרה הזה אנו באותו הראש.

 

[noati]

../images/Emo45.gif

הגדולה ניסתה קצת והפסיקה די מהר השני לצערי הרב מתנסה כרגע מעולם הם לא עישנו בבית לטענתם : הם יודעים שאנחנו לא מסכימים ולא אוהבים את הרעיון וכי אנחנו לא מעשנים בבית - לא סובלת את ריח הסיגריות בבית.(טראומה מבית אבא) שניהם ,דרך אגב טוענים, שעדיף לאסור על מתבגרים,גם אם יודעים שהם מעשנים, לעשן בבית זה גורם להם לעשן פחות בלית ברירה ולעתים מוביל אותם להפסקת העישון. זה בהחלט נושא כאוב, אני עוד לא מצאתי דרך התמודדות שאני מרוצה איתה.

 

[zivamir]

שאלה ל-NOATI

לא הבנתי, שניהם עדיין מעשנים? את יודעת בוודאות שביתך הפסיקה או שלא? יכול להיות שהיא מסתירה ממך?

 

[noati]

למיטב ידיעתי הגדולה הפסיקה

אני לא מחפשת וודאות, כי זה מה שהיא אומרת ויש בנינו יחסי אימון מעבר לכך שהיא בת 19 וזה כבר לא בשליטתי

(הסתבר לי שגם כשהם צעירים יותר זה לא תמיד בשליטתנו) והשני רק התחיל בזמן המאוד אחרון ומקווה שיפסיק עוד לפני שאשים לב

 

[zivamir]

../images/Emo45.gif

לפני מספר חודשים התחלתי לחשוד כי בתי מעשנת. היא היתה חוזרת מיציאות כשהבגדים שלה מריחים מעישון ולאט לאט הדבר הפך קבוע וכך גם כאשר היתה חוזרת מבית הספר. השאלות כמובן התעוררו והתשובות היו בסגנון "יש לי חברים שמעשנים". עם הזמן היא היתה יוצאת ל"גיחות" ליליות וחוזרת כשהיא מריחה מסיגריות ומיותר לציין כי החשד הפך למבוסס. לפני חודש היא יזמה שיחה, דיברנו על הא ועל דא ולאט לאט הגענו לנושא העישון. כאן באה הפתעה והיא התוודתה בפני על כך שהיא מעשנת כבר שנה ושהיא מכורה. דרשתי ממנה להפסיק לאלתר ואולי מהלחץ היא הבטיחה. אני חושבת שזה היה משהוא כמו שבוע שהריחות חדלו לאפוף אותה, הייתי בטוחה שהיא לקחה את העניינים לידיים. עד שהגיע יום בו הרחתי סיגריות מהחדר שלה, כאשר נכנסתי לחדר ראיתי שהיא מעשנת, לפי הנשיפות שלה והצבע של הפילטר לא היה מקום לספק. הילדה מכורה. הבנתי את כוחי ויכולת ההשפעה שלי, עד כמה הם מוגבלים והחלטתי להרפות. הבנתי שקיימת עדיפות לכך שהעניין יהיה בשליטה, שעדיף לי שהיא תעשן בבית במקום לצאת לגיחות שלה בשביל לעשן וליציאות שלה שהן תירוץ לעשן והקצתי לה פינה בבית בה היא תוכל לעשן. הצעד הוכח כנכון, הגיחות הליליות האלו והיציאות עם החזרה בשעות הלפנות בוקר פחתו בצורה דראסטית והיא סיפרה לי שגם בבית הספר היא הפסיקה לעשן אבל כל זה התנקז לאותה פינת עישון. לפעמים נראה שהיא כל הזמן שם, יושבת ומעשנת והיא אכן הודתה שהיא מעשנת מעל קופסא ביום.

 

[פרויז1]

אתם ואנחנו הגבנו באותו אופן, וזכינו

לאותן היתרונות וה"רווחים" לטובת המתבגרות שלנו. חייבים להסתכל ישירות אל תוך עיניה האכזריות וחסרות הרחמים של המציאות הקשה שהפתיעה לרעה ולעשות כל שלטובת המתבגרת שלנו - על מנת למזער נזקים. כל הכבוד, התרשמתי מתגובתכם ומתשובתך !!!

 

[ButtercupA]

קשה לדעת מה תהיה התגובה עד שלא נתקלים בזה

ממש. מהניסיון שלי עם הורי אני מבינה שכל מה שאפשר לעשות זה לחנך טוב ולקוות לטוב. למרות שבחרתי לעשן בצבא, בסך הכל אני רואה שלא עשינו שום דבר מופרע מדי, הכל במסגרת החוק. ובצבא, זה כבר צריך להיות בחירה שלי ולא שלהם.

 

[פרויז1]

יקירתי, חינוך לא מסביר את מלוא התנהגות

המתבגר. ישנם פקטורים רבים מאוד, ובשכבת המתבגרים גם ולעתים בעיקר : קבוצת ההתיחסות. בוקר ענני קריר ונהדר !

 

[ButtercupA]

בגלל זה כתבתי- לחנך טוב ולקוות לטוב../images/Emo13.gif