מחר ארוח דרמה תרפיסטית בפורום זה

AYELET1

New member
מחר ארוח דרמה תרפיסטית בפורום זה

ביום א' 30/11/08 בשעה 20:30 תתארח בפורום הורים למתבגרים עדי שפירא- פאיאנס M.A. דרמה תרפיסטית בעלת נסיון רב בעבודה עם מתבגרים. שפירא-פאיאנס עובדת עם מתבגרים במסגרות שונות- החל מעבודה פרטנית בנושאים שונים, הנחיית קבוצות של מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז, בעיות התנהגות והפרעות אכילה. הנכם מוזמנים לשאול כל שאלה בנושאים הקשורים למתבגרים, ביניהם: תקשורת משפחתית עם המתבגר, עולם המתבגר, שיקום הסמכות ההורית, המשולש מתבגר- בית הספר- הורים, שאלות של זהות עצמית וזהות מינית, הפרעות קשב וריכוז, חרדות ודיכאון אצל מתבגרים, מתבגרים במשפחות חד הוריות,הפער בין הצורך בעצמאות מחד ומגבלות התא המשפחתי מאידך והפרעות אכילה בגיל ההתבגרות. הנכם מוזמנים להוסיף את שאלותיכם כבר עכשיו.
 
התבגרות ללא סוף...........

עדי שפירא שלום רב. בני כבר "עבר" את גיל הבגרות. הוא בן 20 גר בבית, לומד יומיים בשבוע ואינו עובד. (יש לו הסטוריה מימי התיכון, כמעט 3 שנים, של התמודדות לא קלה עם מצב קשה של חרדות- טופל במשך שנה בתרופות ובמשך 2שנתיים ויותר בשיחות עם איש מקצוע) לאורך שנות ילדותו ועד היום איבדנו מולו את הסמכות ההורית, מעולם לא התמדנו בגבולות שהצבנו ואנו משלמים את המחיר כל רגע נתון. ובעיקר בעימותים על רקע זה ביננו ההורים. (אני פחות נוטה לוותר) הבן חיי בבית, רובץ שעות מול החשב, נעלם עם הרכב לשעות ממושכות לחברתו בעיר הסמוכה, מותיר אותי חסרת אונים, מדבר אלי בצורה לא נעימה, מפעיל איומים שאם לא אתן את האוטו הוא יעשה לי כך וכך במחשב... מתווכח, עולב ומנצל את החשש הנוראי שלנו מהמצב שההתרסקות הנפשית שלו עלולה לחזור. בעלי לא מתערב! בתקופה האחרונה מצאתיאת עצמי מתוסקלת עד דמעות. והסברתי לו שאני מצפה כבר לרגע שיצא מהבית לחיים עצמאיים. ברור לי שזהו נושא מורכב ביותר ואין פתרון בזק היש לך טיפים להקל עלינו? תודה.
 
תשובה לתפו ופוזה

ראשית, תודה על שאלתך ועל כנותך בתיאור המצב באופן ברור וחד. אני יכולה להבין גם עד כמה החוויה מתסכלת. חסרים לי פרטים בנוגע לתקופת החרדות, האם עזר לו הטיפול התרופתי, אם כן מדוע הופסק? וכ"ו... עם זאת לא קשה לראות שאת, יקירתי ובני הבית האחרים חיים תחת מתקפת טרור של איש אחד. לא רק הצגת הגבולות היא העניין כאן, נשמע שאת מתהלכת בפחד תמידי שמא יתמוטט כשבינתיים נראה שאת היא זו שתתמוטט קודם. אנני יודעת מהו מצבו הנפשי, אך ברור שמתוך מקום של פחד את לא יכולה להציב תנאים לילד בן 20 שאמור כבר לחדול מלנהוג כפרזיט חצוף וכפוי טובה. הצעתי היא, הדרכת הורים שתלמד אתכם לעמוד מולו כיום ותספק גם תמיכה ברגעים הלא פשוטים הללו - בדרך לעצמאות משותפת - שלו מכם ושלכם ממנו. ודבר אחרון, נסי לגייס את בעלך לעניין כדי ששניכם תהוו כוח אחד ומאוחד מולו, אחרת ימצא בדרך מניפולטיבית לפצל גם ביניכם. מקווה שקצת עזרתי... עדי שפירא פאיאנס דרמה תרפיה
 
תודה רבה עדי

הגדת את המצב נכון!!!! הבית תחת מתקפה עם עליות ומורדות. זה אכן ברור לי שעלי לנקוט צעד אלא שאין לי שיתוף פעולה עם בעלי. התרופות הופסקו על דעת עצמו והיום הוא בסדר גמור. יש לו חברה יש לו חברים הוא משלים בגרות. נשארו בו כמה פחדים: הוא מסרב להסתפר הבטן מנהלת לו את החיים ולא דבר בא לידי ביטוי השלשולים וכאבים הוא היפוכונדר בכל אמת מידה. אני אכן מנסה להציב תנאים אבל הוא מניפולטיבי חכם מאוד שנון מאוד וגוזל ממני אנרגיות שאמביאות אותי לידי תסכול נכון אמרת אני אתפרק קודם וזה ממש לא קשה עם 46 קילו שמהווים את גופי תודה ענקית יום טוב
 
לתפו ופוזה

לכי לבד להדרכה, שנסי את כל ה 46 קילו שאת נושאת עלייך, פלוס משקלו של בחור בן 20 ופלוס משקלו של בעל שאינו משתף פעולה. משקלך מדאיג אותי וכן המצב בבית. אני יודעת שזה קשה מאוד, אבל נראה לי שכדאי להתמקד בך, התפאורה אינה משמעותית כרגע. במחזה הזה יש לך אפשרות ללהק את עצמך מחדש - האם את מתעקשת להמשיך ולשחק בתפקיד הקורבן? כולנו יודעים איך מסתיימים מחזות מהסוג הזה... זה כל כך צפוי ומשעמם. נשמע לי שבנך חי את חייו כראות עיניו, כך גם בעלך. ואת? איפה את בכל הסיפור הזה? למה מגיע לך להתפרק? אולי את צריכה לפרק דווקא? לא יודעת למה, אבל אני דווקא בעדך, השאלה היא למה את לא... עדי שפירא פאיאנס דרמה תרפיה
 

ButtercupA

New member
טיפים לעידוד

המתבגר שלי בן 17+, בחור חמוד ומשתף פעולה. מצד שני, מתבגר טיפוסי. הרקע שלו הוא של ילד עם בעיית קשו"ר (ADD בלי ה-H), עם ליקויי למידה שטופל ואובחן לאורך שנות צמיחתו, בנוסף הוא גם היה פיסית קטן ולכן "עקבנו" אחריו הרבה גם התחום הזה. בקיצור- ילד מטופל מכל הכיוונים- מה שבודאי לא תרם לבטחון העצמי שלו וכן תרם להרגשה שלו ש-"כל הזמן מחפשים אותי". היום, כמתבגר טיפוסי הוא הרבה בחדר שלו ויוצא שפוגשים אותו פחות וכך חלק גדול מהתקשורת היא "בעניני היום". מאחר והוא נוטה ל"מסמס" מטלות שונות שיש לו בבית יוצא שחלק מהתקשורת איתו היא על הרקע הזה(שהוא פחות חיובי). מדי פעם אני נכנסת לחדר שלו לדבר איתו, וגם מחמיאה לו על דברים שעשה, אבל אני מרגישה שזה לא מספיק. איזה טיפים יש לך בנוגע לתוספת תשומת לב חיובית ומעודדת לחיזוק הבטחון וההערכה העצמית שלו?
 
טיפים לחיזוק

בדיוק כמו שציינת, ילד מטופל מכל הכיוונים, מצד אחד כל הכבוד לכם מפני שזה לא מובן מאליו ומצד שני, הילד עצמו (מה ילד? גבר בן 17 !! הלו!!) מרגיש אולי פגום באופן כלשהו אחרת מדוע הוא מטופל מכל הכיוונים? הצעתי היא (בנוסף לחיזוקים והמחמאות הוורבליות) למצוא את הדרך להעצים אותו. מה הוא אוהב? במה הוא טוב? להתמקד בזה לטפח את המקומות החזקים שלו, את הכישורים שלו (בגילו המופלג, יש להציע לו זאת כמובן ולא לכפות עליו). האם הוא ספורטאי, מוזיקאי? הבנת את הכיוון נכון? טיפול רגשי יכול לסייע מאוד, למשל, אם הוא ספורטאי טוב אפשר טיפול בספורט. בכל מקרה הכיוון הוא יותר מעשים פחות דיבורים. כדי שירגיש על בשרו הצלחה ובעיקר שהוא יכול לעשות כל מה שיבחר- הישיבה בבית היא דפוס הימנעות שמבודד אותו לא רק מהסביבה בת-גילו, אלא גם מעצמו. בהצלחה! עדי שפירא פאיאנס דרמה תרפיה
 

katam

New member
תסמונת הדור השלישי אצל מתבגרים

האם את יכולה להאיר את עיני ?
 

katam

New member
בדורי דור שלישי זה רק שואה

אשמח לישמוע על הנושא מאחר וילדי המתבגרים הם דור שילשי לשואה
 
דור שלישי

איך הדבר בא לידי ביטוי אצל ילדייך? אשמח אם תפרטי מעט יותר, בכל אופן ישנה השפעה רבה לאופן בו את מתייחסת לעניין. עד כמה את מושפעת מהיותך דור שני לשואה ועד כמה את מודעת לאופן התנהלותך בצל היותך דור שני. כוונתי היא האם את העברת לילדייך את החרדות (אינני אומרת שזה מה שעשית, רק לשם הדגמת הדברים) שהעבירו לך הורייך וכ"ו. מה שבטוח הוא שילדים ומתבגרים הם בעלי חיישנים מפותחים ביותר וקולטים מסרים גלויים ותת- קרקעיים מהוריהם - גם אם נדמה לך שלא נאמרו במפורש. אם טיפלת בעצמך ברבות השנים בעניין היותך דור שני לשואה הדבר יהיה ניכר גם על ילדיך וישחרר אותם מאשמה, חרדה,וכו" אם לא טיפלת בעצמך סביר להניח שהתופעות שאת חווית ישוחזרו גם אצל ילדיך. אם את מזהה את האמור לעיל אצל ילדיך, כדאי להפנותם לטיפול רגשי. עצתי תקפה גם לגבייך, לכל אחד מגיעה איכות חיים ושקט נפשי - גם בדורך תודה על שאלתך החשובה כל כך. עדי שפירא פאיאנס דרמה תרפיה
 
לאחרונה לא ניתן לתקשר עם אחותי בת ה-16

היא כל הזמן עצבנית, כעוסה, מצוברת, בוכה. אני לא מצליחה להבין אם זה סתם מצבי רוח רגילים לתקופה, או שעובר עליה משהו קשה אחר. מה אני יכולה לעשות כדי למשוך אותה לשיחה?
 
אחות בת 16

כדאי להציע, עדיף לא למשוך. אם הקשר ביניכן טוב נסי לעשות כן בעדינות, קחי אותה למקום שיכול לעשות לשתיכן כיף - בית קפה, ים, לא יודעת... סומכת עלייך. השיחה על מה עובר עליה צריכה להיות אגבית, לא מאיימת ובטח לא דרמטית. נסי זאת פעם פעמיים לפני שאת "מסתערת" על המטרה, תגידי לה שאת אוהבת אותה, שכיף לך להיות אחותה הגדולה ושאת פה בשבילה. מבטיחה לך שבתוך הקשר האינטימי זה ייצא, לאט אבל ייצא. ואם לא בואי נדבר שוב. עדי שפירא פאיאנס דרמה תרפיה
 
שלום לכולם

הורים יקרים, יש חיים אחרי גיל ההתבגרות! כוונתי אליכם כמובן... אהיה כאן החל מהשעה תשע ואשמח להתארח בפורום ולענות על שאלותיכם. בברכה חמה, עדי שפירא פאיאנס מטפלת בהבעה ויצירה, דרמה תרפיה
 

יעל י

New member
דיאטה

ה * ילד שמנמן(אפילו שמן) איך גורמים לו להבין ולעשות דיאטה? הוא מטופל בריטלין ולכן במשך היום התאבון שלו מוגבל ומוגדר וזה בסדר אבל משעות אחה"צ עד השינה הוא אוכל המון. לא תמיד שטויות אלא גם כמןויות עצומות. אוכל טוב ,אוכל בריא ומגוון אבל לא יודע מהי תחושת שובע ותמיד רעב שוב כעבור פרק זמן קצר. מה מומלץ כארוחת לילה?כזו שהיא שעה לפני השינה ושעה אחרי ארוחת ערב מלאה. תודה
 
ילד שמנמן

ראשית לא כתבת בן כמה הילד, לכן אתייחס בתשובתי לילד בגיל בי"ס יסודי. יותר מאשר גורמים לו להבין, חשוב להציב לו גבולות. נשמע משונה? אולי, אבל אם אינו יודע מהי תחושת שובע צריך לעזור לו - בדיוק כשם שגומלים תינוק משתיית הבקבוק בלילה. הרי אם זה היה תלוי בתינוקות, היינו ממשיכים להאכיל אותם שלוש פעמים בלילה עד הגיוס לא?! בנוגע לריטלין ולתחושת חוסר התאבון בשעות הבוקר: מאוד מאוד מאוד חשוב שיאכל ארוחת בוקר טובה (לא פיצוץ קונטיננטלי עם שבע ביצים אבל זה הכיוון). אחרי שעשה כן עליו לבלוע את הריטלין (שמתחיל את פעולתו בערך כחצי שעה לאחר נטילתו). אם הוא אינו רעב בצהריים זהו אך טבעי ואני מנחשת שבאזור 4 5 אחה"צ התיאבון נפתח. או אז יש לתת לדביבון את ארוחת הצהריים שלו - מנת בשר ותוספת וקינוחונצ'יק. עד ארוחת הערב הוא יכול לאכול פרי או כריך (לא ממתק ולא חטיף) ובארוחת הערב אפשר שיוכל עוד ארוחה חמה - דהיינו בשרית. שישתה הרבה! (לא משקאות ממותקים) . אבל, אמא יקרה, אין ארוחות לילה! מה פתאום?! כדאי להכין אותו מראש לעניין. עלייך לסייע לi בוויסות מנגנון השובע ועם הזמן הוא יתרגל לסדר היום התפריטי שהצעתי. כמו כן ספורט! רכיבה על אופניים, הליכה, כדורסל! לא ישיבה מול המחשב והטלוויזיה- הידועים בתור מעוררי תאבון. בהצלחה! עדי שפירא פאיאנס דרמה תרפיה
 

גליה12

New member
ילד "סגור"

הבן שלי (17) מאד סגור ועצור ולא משתף אותנו במה שקורה- לא בדברים הקטנים ולא בחשובים נסיונות לשתף אותו בשיחות מעמיקות על מה שעובר עליו או לשמוע ממנו דברים עולים בתוהו- בתשובות כמו "אל תציקו"... ו"הכל בסדר" איך אפשר "לפתוח" אותו?
 
למעלה