מחר בערב ארוח בנושא מתבגרים

AYELET1

New member
מחר בערב ארוח בנושא מתבגרים

(כמה מפתיע
) הפסיכולוגית מירי קובלסקי תתארח ותענה על שאלות בנושא. פירוט - בהמשך. בכל מקרה ניתן להתחיל ולשרשר שאלות כבר עכשיו.
 

AYELET1

New member
ורעיונות לשאלות:

ביום ג', 17/7/07 תתארח בפורום הורים למתבגרים מירי קובלסקי, מטפלת זוגית ומשפחתית מת.ל.מ. ירושלים, המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון. בין הנושאים שידונו באירוח: • הילדים שלי הפכו את הלילה ליום ואת היום ללילה • דמי כיס בחופש הגדול- הבת שלי מבלה במסעדות בארוחות בוקר וצהריים, הולכת לסרטים והכל בלי חשבון. כשאני מנסה להגביל את ההוצאות היא טוענת שכל החברות הולכות. • הילד קיבל רשיון והדרישות רק מתחילות- הכל מקבלת רכב ההורים באופן יומיומי ועד רכב פרטי משלו. • אתמול מצאתי את הבן שלי גולש באתרי פורנו • יש לי תחושה שהבת שלי מוסרת המון פרטים אישיים באתרי אינטרנט. • הבת שלי הביאה את בן הזוג לישון בבית. היא טוענת שהם לא מקימים יחסים. • הבן שלי הודיע לי שהוא מתכנן לעשות השבוע פירסינג • הבת שלי מתלבשת למסיבות באופן שמכסה טפח וחושף טפחיים. אז מה עושים?!.... אתם מוזמנים להוסיף ולשאול אודות נושאים אלו וגם אודות אחרים הקשורים למתבגריכם.
 
שלום לכל באי ובאות הפורום!

שמי מירי קובלסקי, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטעם ת.ל.מ ירושלים. גיל ההתבגרות מציב אתגרים רבים בהורות, אך יחד עם זאת, מהווה הזדמנות לפיתוח קשר משמעותי עם ילדיכם, קשר אשר ילווה אותו במהלך כל חייו כבוגר.על כן אני שמחה להיות כאן הערב ולענות על שאלות הקשורות בגיל מיוחד זה. שיהיה ערב נעים לכולנו!
 

shian

New member
מתבגר מתבודד

המתבגר שלי עולה לתיכון, אף פעם לא היו לו הרבה חברים ולרוב המפגשים היו פרי יוזמת חבריו כאשר הוא לא מתקשר ולא יוזם בכלל. המפגשים שכן היו לו לא היו אחד על אחד אלא כשכולם הולכים לשחק כדורגל וכ"ו. מאז תחילת החופש הוא לא נפגש עם אף אחד וגם לא מתקשר איתם דרך המחשב. אני חוששת שיש לו בעייה במיומנויות חברתיות שרק הולכת וגדלה והשאלה שלי בעצם מה נכון לעשות: לעזוב אותו לנפשו או ללחוץ עליו.
 

usr

New member
בתי האהובה בת ה- 15.5

שלום לך, כל האמור לעיל, יום שהופך ללילה וכו', מוכר מנסיוני. בנוסף רציתי לדעת, בתי מאד אוהבת אותי ב-sms אבל כאשר אנחנו ביחד (וזה נדיר ביותר כי היא ממש חיה בחוץ, בפרט בצופים), נראה לי שהיא במתח ורק מבקשת לברוח. שאלתי והיא אמרה לי שאני "טוחנת את המוח" אבל מה לעשות, פה ושם אני צריכה לבקש שקט בלילה (לפנות בוקר ליתר דיוק, כשהיא חוזרת מבילוי והטלפונים לא מפסיקים לצלצל), או שיהיה סדר בבית, או מעט נימוס. אני לא יכולה כל הזמן להגיד לה כמה היא נפלאה, לתת כסף אינסוף או להסיע הלוך ושוב את חברותיה ואותה. מה לעשות ?
 
בתך האהובה

אמא יקרה, יופי שבתך יודעת להביע את אהבתה אלייך- גם אם זה בעיקר במסרונים. אם הבנתי נכון מדברייך, לבתך יש סיבות טובות להיות במתח לידך- היא מצפה כל הזמן ל"הנחתה הבאה". אין זה אומר שלא צריך לדרוש- צריך ואף רצוי, אך השאלה היא באיזה אופן ובאיזו תדירות. את לא צריכה להיות תמיד רק נופת צופים, אך בהחלט יש מקום לבדוק ולראות מה היחס בין הפרגון והעידוד שאת נותנת לבתך ובין ההערות, הביקורת, המשימות. אם תנסי לשים דגש גדול יותר על החיוב והעידוד, בתך תרצה להתקרב אלייך יותר, ולא רק דרך הטלפון.
 
מתבגר בודד

שלום לך אמא יקרה, בגיל זה, אצל בנים במיוחד, הנטייה להיפגש בחבורות למטרת פעילות משותפת עולה במקרים רבים על המפגשים האישיים. מן הסתם בתוך אותה חבורה ימצא בנך את החברים המועדפים עליו ואת אלה שפחות. מכיוון שמדובר בפעילות תלויית הקשר בית ספרי, אין זה מפתיע שהוא אינו נפגש עם החברים, אם כי אכן היה מצופה שינהל איתם איזשהו קשר דרך המחשב, כמקובל בימינו. מהתיאור שנתת, קשה להעריך האם יש לבנך קושי חברתי או בעייה במיומנויות החברתיות. כדי לדעת זאת, יש לבחון את נסיון העבר- האם אי פעם ניהל קשרי חברות הדוקים יותר, או שתמיד הסתייג? האם הוא רצוי בחברת הילדים? האם המורים דיווחו כי הוא מסתדר מבחינה זאת? וכד'. לחץ מצדך ודאי שלא יועיל, אלא עלול רק להעכיר את האווירה ביניכם ויגרום לבנך להרגיש שהוא מאכזב אותך. כדאי לבדוק איתו אילו פעילויות הוא היה רוצה לעשות בקיץ. תוך כדי הבירור מצאי הזדמנות נכונה לשאול אותו, מתוך סקרנות והתעניינות כנה, ולא מתוך לחץ וחקרנות, מה לגבי החברים, ולדבר איתו מעט על איך שהוא מרגיש מבחינה חברתית. מתוך שיחה זו תוכלי להתרשם טוב יותר, האם מדובר בקושי או פשוט בחופש שבנך החליט ליטול גם בעניין זה.
 

NewH

New member
איך מביעים הערכה למתבגר מקסים?

הבן הגדול בן (עוד 8 ימים) 16, משתף פעולה מקסים, ואנחנו מאוד מעריכים את ההתנהגות שלו. כשחשבנו איך להראות לו את ההערכה שלנו התלבטנו איך להראות את זה מלבד במחמאות וב"להגיד לו את כל מה שאנחנו מרגישים" (זה לא היה מובן מאליו והשינוי בגישה שלו קרה בעיקר בשנה האחרונה). בשלב מסויים, עלה הרעיון לתת לו כסף (כי חלק מהעזרה שלו מתבטא בעזרה בלשמור או להביא/להחזיר את האח הצעיר שלו מכל מיני מקומות). מה דעתך על הרעיון הזה, של תשלום בכסף/מתנות כהבעת תודה? (מה שאנחנו עושים בסופו של דבר, הוא לצ'פר אותו מאוד ביומולדת עם החברים שלו, אנחנו מארגנים לו פעילות כייפית שעולה יותר מהרגיל).
 

mamalala

New member
אני אולי לא מומחה או משהו כזה...

אבל לדעתי הוא לא צריך לקבל כסף... את מקבלת כסף על עשיית כביסה/אוכל? אותו דבר הוא. זה צריך להיות אינטרס שלו להוציא את אחיו מהגן ועוד שאר מטלות בית...
 

NewH

New member
זו גם שאלה של גישה

בודאי שלא משלמים על כל פיפס שעושים בבית (ויש מטלות קבועות). בנוסף, אין אצלינו דמי כיס (ויש בתים אחרים בגישה אחרת שכן נותנים) כך שהוא לא יכול לחסוך כסף (הוא מקבל מה שהוא צריך מתי שהוא צריך). לדעתי, כן מגיע לו משהו מיוחד, למרות שזה כביכול חלק מהחיים השוטפים (ויפה שאתה גם חושב ככה). הכסף כאן (למשל) הוא אפשרות/מטרה שיקנה לעצמו משהו שהוא מאוד רוצה.
 
איך מביעים הערכה למתבגר

לאמא של המתבגר המקסים שלום, נהדר לראות איך את מחפשת דרכים כדי לציין את מה שחיובי! אכן, זה כל כך חשוב, לדעת להעריך את הטוב ולהביע זאת ולא להתייחס לכך כאל מובן מאליו. יחד עם זאת, משום מה את חשה, שמילים ומחמאות לא די בהן. מדוע? בנך אינו שכיר העובד אצלך בחברה, אותו יש לתגמל בהעלאות שכר כאלה ואחרות. הוא גדל וצומח מהחיזוקים החיוביים, מהעידוד, מהבעת התודה הגלויה והסמוייה, מהאהבה שאתם רוחשים לו. המשיכו לתגמל אותו באופן זה. לגבי עניין הכסף- יש מקום לשלם לילד על מטלות מיוחדות אותן הוא מבצע- אך עדיף שיבואו כתשלום של ממש ולא כדרך של הבעת תודה. יש מקום להחליט יחד איתו על צ'ופר או מתנה מיוחדת- בזכות העזרה הרבה שהוא נותן לכם לאחרונה, אך מה שמשמעותי בסופו של דבר הוא ההערכה הפנימית והלא חומרית שלכם- לה הוא זקוק יותר מכל, ולא באופן זמני אלא מתמיד.
 

NewH

New member
וזה אכן בדיוק מה שהתכוונתי

הכוונה היתה לצ'פר אותו ולא "לשלם" לו. השאלה לגבי כסף היתה- כי הצ'ופר, יכול להיות גם סכום כסף לקנייה של משהו שהוא מאוד רוצה. ולכן שאלתי ספציפית לגבי כסף- כי זה כסף ויש לו "משמעויות משל עצמו"
. בכל מקרה מה שאנחנו עושים כפי שכתבתי הוא יום הולדת יותר גדול מבחינת הוצאה. אני בהחלט מסכימה עם הצורך בחיזוק שוטף וזה גם משהו שאנחנו עושים באופן מודע ומכוון.
 

katam

New member
איך מתמודדים עם מריבות בין אחים

בת 15 בן 14 . שנה ותשעה חודשים בנהם. מריבות על שוטויות . איך מתמודדים ? מה עושים ?
 
איך מתמודדים עם מריבות אחים

שלום לך אמא יקרה, השאלה שלך היא מאד כללית ולכן קשה לי לענות עליה. תלוי מאד סביב מה מתעוררים הריבים. לעיתים הדברים באים לידי פתרון ע"י עניין טכני: לדוגמה- חלוקת זמן מחשב לפי פניות של כל אחד מהילדים, או רכישת מחשב נוסף וכד'. לפעמים הפתרון הוא יותר באווירה הביתית- יותר מפגשים משפחתיים סביב השולחן, יותר התעניינות, יותר פרגון מצד ההורים ועוד. לפעמים שילוב בין הפתרונות הטכניים לפתרונות הקשורים ליחסי משפחה הוא זה שגורם לשינוי.
 

katam

New member
אין ענינים טכנים

לכל אחד מחשב משלו וחדר מישלו. יש יותר מטלבזיה אחת כך שגם על זה אין וכוחים. יש קנאה מצידו בגלל ההשגים שלה בלימודים. הוא מנסה לחנך אותה היא אותו. היא אומרת שאנחנו לא יודעים לחנך אותו והוא כמובן אומר הפוך. הוא אומר שאנחנו מעדיפים אותה והיא אומרת שהפוך. הוא נכנס אליה לחדר , היא צועקת אז הוא עם מבט של נצחון. היא יודעת מה להגיד כדי "לחמם" אותו. הם ממש "מחפשים" אחד השני. קשה לי לומר את זה אבל היו מריבות על שוקולד וחטיפים. למרות שאין מצוקה כלכלית אבל חזרנו לגיל ארבע וחלקנו את הכמות שאנו קונים לשניים. שלא יגידו שהוא \ היא אכל לה\לו. מקווה שעכשיו המצב הובן
 
יחסי אחים

נראה שאת מדברת על קונפליקט בלתי פתור עוד מהימים בהם היו בני ארבע (לכן לא מפתיע גם עניין הריבים על ממתקים). שינוי הדינמיקה המשפחתית נראה נחוץ על מנת ליצור שינוי ולהקל על תסביך הקנאה. לשם כך, יש צורך בהתגייסות משפחתית כוללת. מומלץ מאד להשקיע, באופן קבוע, זמן אישי עם כל אחד מהילדים בנפרד- להקדיש אותו לפעיליות אותן כל ילד יבחר יחד איתך/איתכם (ההורים). כך גם, נסו להנהיג אווירה אחרת בזמן מפגשים משפחתיים. למשל- קיום של משחק "כל הכבוד" בו כל אחד אומר לחבר אחר במשפחה על מה מגיע לו "כל הכבוד" באוות יום/שבוע, חודש. יש להקפיד שכל אחד יאמר משהו, ולא לאפשר הערות ציניות או מעליבות. כך גם להקפיד, באופן עקבי, לעודד התנהגויות רצויות של שניהם ולא להתערב שלא לצורך בויכוחים שלהם.
 

פלגיה

New member
שלום לך מירי ותודה על האירוח

מאז שהתחיל החופש כל השעון של ביתי בת הארבע-עשרה זז. היא הולכת לישון בסביבות 2 או 3 לפנות בוקר. וקמה בצהרים. כשמעירים לה על זה - היא נוהמת. יש מה לעשות? איך ליישר אותה לשעות "נורמליות"?
 
השעון הביולוגי של מתבגרים

שלום פלגיה,ישנם מחקרים המצביעים על כך שמתבגרים זקוקים לשינה רבה יותר דווקא בשעות הבוקר- בשעה שרוב בני האדם מעדיפים להקיץ. כך שכעת, בזמן החופשה, כאשר אין צורך ללכת ללימודים, יש לבתך סוף סוף הזדמנות לחיות לפי השעון שיותר מתאים לה ולצרכיה. בנוסף, ישנו גם עניין הלחץ החברתי-אם רוב בני גילה, מעדיפים לנצל את שעות הלילה הקטנות לפעילות ואילו את הבוקר לשינה( בין אם מסיבות פיזיולוגיות או חברתיות), הרי שגם בתך לא תרצה להיות שונה מהכלל. כאם, אני יכולה להבין, כיצד התנהגות זו יכולה להרגיז ולעצבן, אולם, הטעם בכעס, ברטינה והטפת מוסר הינו מוטל בספק. כדי בכל זאת להרגיש שהדברים לא יוצאים מכלל שליטה, וכי עדיין יש סדר בבית, את יכולה לנהל עם בתך שיחה ידידותית, בה תגיעו להסכמה שיום או יומיים בשבוע היא תקדים את שעת השינה ותקום בשעה מוקדמת יותר. לקראת סוף החופשה רצוי להגדיל את מספר הימים האלה כחלק מהכנה של החזרה לשגרה.
 
למעלה