שירים,חיבורים וקטעי כתיבה

[האיש והאגדה1]

ערב טוב אנשים

את יכולה להיות כפי שברצונך להיות טמונה בקרבך כל היכולת כפי שברצונך להיות כל העוצמה לעשות כפי שעליך לעשות. תארי לך את עצמך כפי שהיית רוצה להיות, עושה את מה שברצונך לעשות ובכל יום, צעד צעד לקראת מטרתך ואף אם לעיתים יהיה לך קשה עד מאד להמשיך, האחזי בחלומך. כי בוקר אחד תתעוררי והנה קמת והיית לאדם אשר חלמת להיות- עושה את מה שרצית לעשות מגיעה למה ששאפת להגיע רק מתוך האומץ שהיה לך להאמין ביכולתך ולא לוותר על חלומך. ערב נפלא ומלא עידוד איציק

 

[מלאך האהבה]

../images/Emo91.gifשירים,חיבורים וקטעי כתיבה../images/Emo41.gif

את השרשור הזה פתחתי ע"מ להכיר את הפן היותר יצירתי שלכם. תנו לעצמכם לזרום, כתבו משהו שהוא אתם או משהו שהוא מאוד שלכם. דווקא כאן בפורום הכרויות, הינה לכם עוד דרך טובה להכיר לכולנו אתכם. אז קדימה לכתוב והכי חשוב שתהנו.

 

[ליזי1983]

נו טוב... מקווה שתאהבו, משהו חדש:

ומחר.../ליזי קופרמן ומחר, כשייפקחו העיניים וכולם שוב יקומו לבוקר חדש, מישהו יחשוב עליי? מישהו יזכור שהייתי שם ניצבת בינכם? ואולי, כשיעצמו את העיניים, לפני השינה, עוד יראו אותי מהלכת, לפעמים יחפה לפעמים נעולת כפכפים לבנות? ואני כמו מלאך אתעופף בינכם כל ימיי אתהלך לי כרוח בין ענפי עציי הדעת ואצביע לכם על מכשולים ומהמורות בדרככם/בדרכנו. אני כסימן לבריאות, כסימן לחולי, כסימן למוות וסימן לחיים ובעצם... אני הריקה שהולכת עודנה אחריכם אהוביי מגנה, משמרת אך עודנה ריקה מבפנים, עודני ריקה מבפנים!!! זעקת אילמים לוחשות שפתיי אל לב גווע וידיי רועדות באומרי לכם שחייכם חיי הם, וחיי חייכם כי ריקים המה וריקים אף אתם. ומחר, כשייפקחו העיניים וכולכם שוב תקומו לבוקר חדש, שוב איש לא יזכור, ודמעה לא תיפול וחרוז לא ייכתב, והשיר לא יושר כי כבר איש לא יידע שהייתי, איש לא יזכור קול רגליים יחפות בצידיי הדרכים של חייכם, מחר, כבר לא אהיה כאן עימכם ובעצם מחר, לא תהיו כאן איתי, אך אני, אני עוד אזכור, לא אוסיף כמותכם לשכוח, כי חייכם חיי הם, וחיי הינם ריקים!!!

 

[האיש והאגדה1]

../images/Emo13.gif

אם לא ניקח סיכונים, לעולם לא נגיע אל הקשת. אם לא נחפש, לעולם לא נמצא. אם לא נתאמץ להתגבר על הספקות והפחדים שבנו, לעולם לא נדע כמה נפלא לחיות משוחררים מהם. אם לא נצעד אל מעבר לקשיים, לא נגדל ונתחזק. אם לא נשמור על חלומותינו, נאבד אותם לנצח. אבל, אם נעיז לנסות ולהתנסות, אם נבחן ונחפש, אם נגלה ונחלום, אם נתפתח ונגדל, ונעבור כל יום עם ההבנה שאנחנו יכולים לקחת רק במידה שזה אנחנו יכולים לתת, ואנחנו יכולים לקבל מהחיים רק מתוך המגוון שאותו אנחנו חיים. כי אז... נוכל באמת להיות מאושרים. נוכל במהלך חיינו להגשים חלום או שנים, ולנהוג באופן שיוביל אותנו לגעת בקשת בענן, ולצבוע את חיינו בצבעים של ימים נפלאים. המשך יום נפלא איציק

 

[elad84m]

רק אותה רציתי

"ישבתי על הבר וכך מבלי לשים לב היא מולי חלפה רק על עיניה הסתכלתי שרקדה היה לה חיוך כובש ומבט חודר אבל כנראה שהיא נועדה לאחר ושוב מבלי לשים לב היא נעלמה לי שוב בטח הלכה לעשות עוד סיבוב מבטים היא כנראה תקבל מכל אחד ואיך אגרום לה להבין שרק שלי מיוחד? את דפיקות ליבי ניתן היה לשמוע היטב גם אחרי שהיא גמרה להסתובב רק רציתי לבוא ולהגיד לה שאיתי זה לא יהיה כמו עם כל הגברים שהיו לה ואז היא שוב נעלמה בטח הלכה לחפש את חברה הלכתי לתומי לידה ואיזה קטע גם אליי היא חייכה ושכבר הייתי בטוח שהיא הוקסמה הופיע לו פתאום חברה הוא נשק לה ואת זה כבר לא הייתי מסוגל לראות כנראה שזהו סיפור סוחף דמעות הלכתי למקום שקט בו אוכל לחוש את יגוני ואז מבלי לשים לב היא שוב הופיעה הבחורה עם העיניים היפות והחיוך השופע עוד לא הספקתי להגיד מילה רק על יופיה חשבתי שעברה היא התקרבה אליי ואני התקרבתי אלייה התנשקנו לצילו שיר נוגה ומשגע..."

 

[אלת השמיים]

שיר יפה אבל זקוק להגהה

 

[elad84m]

תודה

אבל באיזה מילים אני זקוק להגהה?

 

[אלת השמיים]

בקטע של תחביר

התחביר אצלך שגוי בחלק מהמשפטים.

 

[אולג וודקה]

../images/Emo121.gif../images/Emo115.gif

וודקה וודקה וודקה יקירתי בלילות קרים גרוני מחממת בימים חמים אותי מצננת כשאין בחורה וגם שיש וודקה עם בשר על האש בבוקר בלילה וגם בין ערביים את הוודקה נשתה לחיים

 

[gili812]

../images/Emo6.gif

 

[צוחה]

חברי הטוב ביותר ../images/Emo3.gif

כנער מתבגר פגשתי אותך מכיתה ז' רק אני ואתה בלילות הקרים בימים החמים שנינו ביחד חברים קרובים כשפגשתי אותה היית לצידי אחרי שנפרדנו נשארת ידידי כשרצתה להיפגש באת איתי וכשעמדתי על שלי גיבית אותי ובפאב המעושן הראות הייתה גרועה אך ידעתי שאתה מאחורי מוכן לבואה אתה חברי בלילה אתה חברי ביום אתה כזה אחלה חברי הקונדום

ועכשיו לקרוא שוב ולהבין משמעויות כפולות

 

[האיש והאגדה1]

להביט אל העתיד

בשיעור ביולוגיה למדתי מזמן, שיש בגופנו איבר לא גדול לא קטן, איבר שהוא שריר עם חדרים ועליות, שמזרים את הדם בלי בעיות. זהו הלב והוא כמו משאבה... אבל שאין שום קשר בינו לבין אהבה זה מה שלימדו אותי המורים, אבל החיים לימדו אותי דברים אחרים. הלב הוא באמת איבר מאוד חשוב לאדם, אבל לא בגלל מערכת הדם... הלב הוא באמת איבר גמיש עד מאוד, וכשאוהבים הוא מתרחב עוד ועוד ועוד... הלב יכול להכיל אהבה מהחזה עד הגב, ולפעמים זה נכון - הוא עולה על גדותיו והלב בודד כשעצוב ולבד, והלב נשבר ברגע אחד,והלב מתכווץ שמישהו עוזב, והלב בוכה כשלנו כואב. אבל הלב גם יודע מה טוב ומה נכון, הוא גאה ומשרה הרגשת ביטחון, וגם כשבודד ועצוב וכואב - עדיין כדי לסמוך על הלב, שידע החלים ולאסוף את שבריו, ולאמץ את גופינו על כל אבריו, ולפעום שוב בקצב אחיד, בתקווה להביט אל העתיד. יום נפלא עם לב מלא עידוד ואושר איציק

 

[gili812]

משוררים צומחים לנו פה מתחת לאף

(האמת, על הבית הראשון כבר הבנתי...)

 

[האיש והאגדה1]

הבית הראשון חרב כנ"ל השני ../images/Emo13.gif

 

[צוחה]

אתה יכול להסביר בבקשה את מה

שכתבת פה ?

 

[צוחה]

בגלל הכיתה ז', נכון ?

 

[gili812]

דווקא לא...

 

[anao]

פעם ראשונה כאן

פעם ראשונה כותב בפורם הזה, לרוב סתם קורא ומדפדף היא לא הרגישה שנמאס לה, לא ידעה את ההולך להתרחש במוחה מחשבות שכאלה היו נשגבות ממנה שאפילו לא ניסתה להשיגן יושבת עם עצמה מול ראי שבור, מנסה לתקן את עיוותי פניה לא מצליחה לתקן את המעוות, את הכיעור הזה. אז מה עובר לך בראש? מה פשר כל הזמן האבוד הזה? עדיין יושבת, עדיין מחכה, מחכה לו שיבוא והוא לא בא החדר כל כך קטן וכבר אין מקום לזוז יושבת ככה וחושבת כמה מר גורלה בעולם בודד כל כך ממחטות נייר מקומטות בכל מקום פרצוף עצוב מול ראי אחד שבור אז מה עובר לך בראש? מה פשר כל הזמן האבוד הזה? עדיין יושבת בוכייה, מסרבת לדעת שהוא לא יבוא תמונה מאובקת על הקיר מזכירה לה את פניו אדים אחרונים בבקבוק אפטרשייב, היא מריחה ושוב חושבת עליו זכרונות מתרוצצים במוחה כמו פצע ישן שלא נרפא אז מה עובר לך בראש? מה פשר כל הזמן האבוד הזה? עדיין מסרבת להרפות, הוא לא בא טבעת אחת על היד, טבעת אחת בקופסא במגירה היא עדין מחכה, עדין מקווה אוטמת את עצמה מפני היאוש המתחיל להכנס ללבה תקליט ישן מתנגן, מוסיקה עוטפת את ליבה היא רוקדת עם עצמה ונופלת, רגליה לא רגילות כבר לתנועה מסרקת את שערות ראשה, נתלשת שערה לבנה שמלת החתונה מעולם לא נלבשה אז מה יהיה איתך? לא חבל על הזמן האבוד הזה? הוא לא יבוא אם הוא עדין לא בא, את מסרבת להאמין, את לא מבינה

 

[אלת השמיים]

שיר יפה../images/Emo45.gif

הצלחת לרגש במילים

 

[anao]

תודה