נוגע בך במילים
New member
האם באמת אנחנו מחפשים אהבה אמיתית
זמן רב רציתי לכתוב את הפוסט הזה, ודיונים מסוימים שעלו לאחרונה הם הטריגר לכך שאני מדלג מעל הרעש של אחיינים שלי ברקע, וחולק אתכם את מחשבותיי.
אקדים ואומר שדברים אלו לא נכתבים מתוך כעס ולא מתוך תסכול משום היותי רתוק לכיסא גלגלים.
אני עד לאין ספור פוסטים של היכרות, כשהמכנה המשותף להם הוא הרצון באהבה אמיתית ולהכיר גבר/אישה "שעברו את שלב המשחקים ומחפשים אהבה אמיתית ללא פניות". ישנם פוסטים המשתפים בגילוי לב את המועקה מכך שהיום הכל הפך מנוכר, טינדרי, ואיפה הגברים/נשים של פעם.
אולם לא אחת בהמשך הפוסט מופיעה רשימת מכולת שיורדת לרזולוציה באמת מגוחכת, שלא רק מורידה משמעותית את הסיכוי של מעלה/ת הפוסט למצוא זוגיות אמיתית, אלא גם מעלה תהיה האם באמת אנחנו מחפשים אהבה אמיתית ויציבה, או מה שבאמת אנחנו רוצים הוא להתרגש ולהמשיך לרדוף אחר דבר שקיים רק בדמיון שלנו. האם בראש ובראשונה אנחנו באמת כנים עם עצמנו?
אף לא אחד ואחת צריכים וצריכות להתפשר על הדברים המהותיים, שיש בהם להפיל או לבנות מערכת יחסים - כמו זיקה לדת, עישון, הורות, חומרת מגבלה פיזית או משיכה מינמלית. שהרי אלה דברים שאיך שלא נמתח את עצמנו, לא נוכל לגשר על הפער. אבל אם אנחנו באמת, אבל באמת, חפצים בזוגיות אמיתית ונמאס לנו מהלבד, טוב נעשה אם נשכיל להבין שפשרה היא לא מילה גסה, ובטח ובטח לא מגדירה אותנו.
בואו נודה על האמת, כשאנחנו יוצאים עם גבר/אישה אנחנו תוהים ( בלשון המעטה) מה יחשבו כאשר נביא אותו/אותה לארוחת ערב שבת. שהרי אם "אתפשר" על גבר שהוא קצת יותר נמוך ממני, עם קצת מפרצים או שאין לו שיניים מושלמות, מה זה יגיד עליי. או על אישה עם משקל עודף שלא נראית כמו אותה אחת מהסרט שאתמול ראיתי. מה זה יגיד עליי, מה יחשבו עליי במשפחה?
עולם היכרות ואהבה התפתח יחד עם הטכנולוגיה, והשפע שיש היום דווקא גורם לנו להתבצר באגדה שאנחנו יצרנו לעצמנו, ושפשוט לא קיימת. את הסיפור מהאגדות אנחנו ניצור לעצמנו, כאשר נשכיל לתת הזדמנות להכיר את מי שמולנו, שכן יש סיכוי שהוא הנסיך או הנסיכה שתמיד רצינו.
זמן רב רציתי לכתוב את הפוסט הזה, ודיונים מסוימים שעלו לאחרונה הם הטריגר לכך שאני מדלג מעל הרעש של אחיינים שלי ברקע, וחולק אתכם את מחשבותיי.
אקדים ואומר שדברים אלו לא נכתבים מתוך כעס ולא מתוך תסכול משום היותי רתוק לכיסא גלגלים.
אני עד לאין ספור פוסטים של היכרות, כשהמכנה המשותף להם הוא הרצון באהבה אמיתית ולהכיר גבר/אישה "שעברו את שלב המשחקים ומחפשים אהבה אמיתית ללא פניות". ישנם פוסטים המשתפים בגילוי לב את המועקה מכך שהיום הכל הפך מנוכר, טינדרי, ואיפה הגברים/נשים של פעם.
אולם לא אחת בהמשך הפוסט מופיעה רשימת מכולת שיורדת לרזולוציה באמת מגוחכת, שלא רק מורידה משמעותית את הסיכוי של מעלה/ת הפוסט למצוא זוגיות אמיתית, אלא גם מעלה תהיה האם באמת אנחנו מחפשים אהבה אמיתית ויציבה, או מה שבאמת אנחנו רוצים הוא להתרגש ולהמשיך לרדוף אחר דבר שקיים רק בדמיון שלנו. האם בראש ובראשונה אנחנו באמת כנים עם עצמנו?
אף לא אחד ואחת צריכים וצריכות להתפשר על הדברים המהותיים, שיש בהם להפיל או לבנות מערכת יחסים - כמו זיקה לדת, עישון, הורות, חומרת מגבלה פיזית או משיכה מינמלית. שהרי אלה דברים שאיך שלא נמתח את עצמנו, לא נוכל לגשר על הפער. אבל אם אנחנו באמת, אבל באמת, חפצים בזוגיות אמיתית ונמאס לנו מהלבד, טוב נעשה אם נשכיל להבין שפשרה היא לא מילה גסה, ובטח ובטח לא מגדירה אותנו.
בואו נודה על האמת, כשאנחנו יוצאים עם גבר/אישה אנחנו תוהים ( בלשון המעטה) מה יחשבו כאשר נביא אותו/אותה לארוחת ערב שבת. שהרי אם "אתפשר" על גבר שהוא קצת יותר נמוך ממני, עם קצת מפרצים או שאין לו שיניים מושלמות, מה זה יגיד עליי. או על אישה עם משקל עודף שלא נראית כמו אותה אחת מהסרט שאתמול ראיתי. מה זה יגיד עליי, מה יחשבו עליי במשפחה?
עולם היכרות ואהבה התפתח יחד עם הטכנולוגיה, והשפע שיש היום דווקא גורם לנו להתבצר באגדה שאנחנו יצרנו לעצמנו, ושפשוט לא קיימת. את הסיפור מהאגדות אנחנו ניצור לעצמנו, כאשר נשכיל לתת הזדמנות להכיר את מי שמולנו, שכן יש סיכוי שהוא הנסיך או הנסיכה שתמיד רצינו.