חרות!

[puma141]

חרות!

איזה מילה מדהימה זו.......
יש שאומרים שזו אשליה-בפועל.
איפה מתבטאת החרות בעצם?כמה דברים בחיים שגונבים אותנו ממנה
בעצם הכתבת ה"מצע" החברתי, שלרוב שואב את האנשים לתוכו.
מה משתק את האדם מחרות הנפש שלו, העמוקה באמיתית......
פחד? ממה?
https://www.youtube.com/watch?v=diYAc7gB-0A


https://www.youtube.com/watch?v=9kp3N3wQPO0



ההפך מחרות זו עבדות.
אמרו לי שכתוב בתורה שעבדות משתווה לרצח.
מי שמשעבד דינו כדין רוצח.
לא יודעת- בתוך הגדרה כזו, בעצם המציאות שלנו היא צביעות נוראית!
כי יש כ"כ הרבה סוגי עבדות בעצם, שמבחינתי זה גם שכר הולם-לסוג עבודה למשל....לרמת חיים חברתית מכבדת, מתחשבת.

סתם סוגיה. איפה אתם בזה? יותר "עבדים" בפועל או ברוח, או יותר תחת ההגדרה של "חרות"?

 

[tzachy]

כנראה (כמו בעוד תחומים) שזה יחסי

כשאני חושב על זה, אני חושב למשל על פירמידת הצרכים של מאסלו.
ככל שאדם נמצא גבוה יותר בפירמידה הנ"ל אולי יש לו/ה לכאורה יותר חירות (פחות צריך "לרדוף" אחרי הדברים)
אבל אולי גם להיפך... הוא פחות כבול לדברים, כמו הרגשת ההתרוממות שחשים לפעמים אחרי יום של צום (כמו ביום כיפור).

כל עוד אני תקוע באין-זוגיות שלי, אני מרגיש קצת לא חופשי, למרות שאובייקטיבית אני די חופשי.

 

[puma141]

וואלה.......

התרגום שלי למה שאתה כותב, זה שבעצם לא הייתי מכנה את זה "צרכים", אלא רוח.....
כלומר יש אנשים שעל פניו יש להם האמצעים להיות בחרות- אבל הרוח שלהם "כלואה"... אז זה פחות רלוונטי......הם בעצם עבדים.
לעומתם יש אנשים שאין להם הרבה אבל הנפש שלהם חופשיה, מאותם כבלים שעל פניו ורק על פניו, יכולים לסמל את החרות-אבל בעצם זה שעבודף כבלים....
נקודה יפה למחשבה..

לגבי הזוגיות? תלוי כמה משקל אתה נותן לזה, כמו לכל דבר....

 

[tzachy]

וויינט.....

אפשר, אולי ואם מתאמצים, לשנות את התפיסה לגבי דברים (לפעמים זה טוב כמנגנון הישרדותי זמני. למשל כשאדם רעב, לכאורה, אין הגיון שיהיה מבולבל ומדוכא יותר מידי, אלא דווקא שיהיה צלול ומרוכז בלהשיג מזון),
אבל אני בעד, בדרך-כלל, להיות מחובר למציאות.

אם, כמו שקישרתי כאן לא מזמן הודעה בנושא, מתקיים הכלל: בדידות=>דיכאון, אז גם אם זה לא תמיד הגיוני להיות עצוב כשאתה לבד (כי אולי זה דווקא יקשה עלייך למצוא זוגיות) כנראה שיש בזה איזשהו הגיון.
אם את/ה מחובר למציאות, לדעתי המשקל שאת/ה נותן/ת לזוגיות, מוכתב לך (לפחות בחלק משמעותי) מהתורשה שלך.
אם התכוונת, כמה את/ה משקיע בזה, אז השקעתי ואני משקיע לא מעט.
עבורי, למצוא אישה כלשהי זה לא קשה מידי, למצוא אישה מתאימה זה קצת ולהבדיל כמו קריעת ים-סוף (אפרופו יציאת מצרים ופסח...

)

 

[puma141]

מאוד מקווה

שתמצא מהר, אל תשכח ליידע כאן.......

 

[tzachy]

רק...

אם מרטין לא קורא כאן

מה איתך? (אני לא שואל בשבילי! למרות שאני אוהב את האופי החיובי והתוסס שלך. חוצמזה שאני נמוך (1.7 מ') בשבילך...

) מצאת? מחפשת?
נא פרטתי העדפותיך כדי להגדיל (אולי) הסיכוי...

נ.ב. אני כנראה קצת פסימי מטבעי. חבר (שמכיר אותי עוד מהשירות הצבאי) אמר לי לא מזמן: "אתה לא מספיק מאמין בעצמך". יש בזה משהו, שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה לפני כך וכך לא מעט שנים, שמחתי כשהתקבלתי, אבל ממש לא הייתי בטוח שאסיים, כי הלימודים שם באמת לא היו קלים, אבל עובדה שהגעתי לקו הגמר. זה נכון עוד לפני זה, אני זוכר שעברתי את המבדקים הראשוניים לקורס טיס, אבל החלטתי שלא להמשיך בתהליך מכל מיני סיבות (בין היתר חוסר אמונה בעצמי, אבל לא רק).
אולי זה אומר שאני מחפש בת-זוג שגם תחזק אצלי את הביטחון העצמי!

 

[puma141]

אני?

בסדר, תודה..........

מצאתי במדוייק את העדפותי חחחח אל תטרח.....

תתחיל לעבוד על האמון בעצמך....

 

[tzachy]

רגע, רגע

את בזגוגיות? (הטעות בכוונה ובהומור!)
(אם כן, אני שמח בשבילך!).

אז מה את עושה כאן בפורום הכרויות?
(למרות שזה בסדר גמור, סתם להשרות אווירה טובה ולקשר שירים טובים!)

 

[puma141]

זה תחקיר בטחוני או

בקטנה?
לתת דוח מדוייק על:
שירים.....?
אווירה טובה.....?.*יש מי שיחלוק עליך*

 

[tzachy]

מוסר כפול?...

מצד אחד ביקשת שאספר כשאמצא.. מצד שני את לא מספרת אם מצאת...

אבל... זה בסדר גמור. לא תחקיר ולא ביטחוני

כל אחד/ת מספר על עצמו/ה מה שבא לו וכמה שבא לו/ה.
לפחות לגבי עצמי, אם אמצא (בת-זוג מתאימה), סביר שלא אגלוש לכאן (אהיה עסוק עם בת הזוג).

אני יכול להעיד על דעתי. אני אוהב את התגובות שלך (לפחות את רובן) וגם בזכותך הכרתי כמה שירים שהיו חדשים לי כאן.
אז המשיכי בגישה החיובית!

 

[puma141]

הלוגיקה שלך מאוד

חשודה......
אתה-כותב על עצמך מפה ועד לבודעה חדשה בנושא זוגיות.
לא שאלתי אותך לגבי הזוגיות שלך.
ניסיתי להיות נחמדה, ולאחל לך טוב. בין זה לבין מוסר כפול, אין כלום +ברבוע.
אני לא חייבת לך שום דבר....ושום מידע על עצמי.

אני חיובית במהות, אין סיבה שלא אמשיך........*רוב הזמן* חחח

 

[tzachy]

אל תהיה חשדנית (לפחות לגבי...)

אני חושב שהכל נכתב עם חצי קריצה וברוח טובה, אז...

לגבי הלוגיקה שלי, אם את כותבת שאני כותב על עצמי מפה ועד לבודעה חדשה... (הטעות במקור

) אז אגלה לך גם שקיבלתי בזמנו 100 עגול בקורס לוגיקה מתמטית באוניברסיטה (קורס לא טריוויאלי)... אז הלוגיקה שלי נראית לי בסדר גמור.

המשיכי להיות נחמדה (זה חסר כאן בפורום...) טוב, רוב הזמן... (הנה עכשיו היית לא נחמדה אלי

. לא יפה

)
את כן חייבת לי... את חייבת לי עוד כמה קישורים לשירים טובים...

 

[shayCn]

הפוסט הזה מזכיר לי במיוחד את האלכימאי

החרות הנפשית..
כל הספר עוסק בסוג של עבדות הנפש. השתעבדות ליופי. לכסף. לעבודה. למשפחה.
אפילו לחבר.
החרות מגיעה בסוף...בשחרור הנפש.
איפה אני בזה? לטעמי, אחרי שנים רבות שחיפשתי את החופש הנפשי והשתחררתי מהרבה כבלים, מצאתי את עצמי לבד ושם הבדידות לא טובה, אבל זה האבסורד שלהיות חופשי לגמרי זה להיות לגמרי לבד..כמו בשיר של פוליקר.
וכשמגיעים לנקודת הבדידות, משם צריך לחזור ולטפס כל הדרך מהלבד לביחד.
אז לא טוב להיות חופשי לגמרי..צריך להיות קצת משועבד..לאינטרנט,לחברים,לזוגיות,לעבודה וקריירה..כשעסוקים, אין זמן להיות בודדים. אין זמן לפחד ולחשוב על בדידות

 

[puma141]

אני לא זכרתי את זה מהספר. המח הקודח

שלי הכתיב לי.........חחח
החופש הנפשי שי- הוא הכרה, מודעות, אהבת עצמך, חופש מכבלים!
אתה עדיין כבול בתוך התחושות שאתה מתאר שהשאירה בך גרושתך...
גם אלו כבלים. כנראה שעדיין לא עיבדת דברים.
"בדידות" משתמעת לכל כך הרבה פנים.
סוג הבדידות שאתה נמצא בו בעיני, הוא מהסוג הפחות טוב. אולי בגלל שעוד לא הגעת לעומקים האמיתיים שלך, לא יודעת......
אני טוענת שכל אדם בעצם כאינדיבידואל-הוא אדם בפני עצמו ו"בודד". לא חשוב בכלל כמה אנשים יש סביבו, אם הוא נשוי או לא, אם הוא מוצלח או לא.....
אדם בתוך עצמו הוא גר- קודם כל! השלום העצי, ההתמודדות מול העצמי.....
קריירה, ושאר הדברים שציינת בצורה הזו, הם סוג של בריחה שחזרת לך לפנים!
זה נובע מסוג הבדידות שציינת שאתה נמצא בו, וזה אומר לדעתי ובעיני, שעוד לא נגעת-בך! בטח ובטח שלא עד הסוף........

 

[shayCn]

ומצד שני

גם להתעמק יותר מדי בעצמי ולהגיע לעומקים..זה לא מצב טוב. גורם לך נפשית להתמכר לעצמך ולהתעסק בעצמך ורק בעצמך.
יש עולם שם בחוץ, יש עיסוקים, יש אנשים, יש גם להם רגשות. הבדידות-היא נפשית והיא קיימת אם נותנים לה להתקיים. אם לא נותנים לה להתקיים-עסוקים ואוהבים.
הכבלים שאני תיארתי נמשכו הרבה שנים לפני שהכרתי את גרושתי. לא חושב שהם אי פעם הסתיימו. תמיד נהיה מחוברים למשהו או למישהו ותמיד נישאר 'בודדים' איפהשהוא.
יכול להגיד לך שבנישואים, הרגשת הבדידות קשה יותר, זו היתה תחושה חדשה ולא מוכרת אחרי תחושת חוסר בדידות של התאהבות ואהבה.
הקושי להתמודד עם בדידות בנישואים משול בעיני רבים להתמודדות שלאחר איבוד איבר בגוף או כמו תינוק שצריך ללמוד ללכת. הרגשה חדשה ולא צפויה שצריך ללמוד להתמודד איתה מחדש ובצורה שונה.

 

[puma141]

חחחחחחחחח ממש-לא!

טוב אנחנו משדרים על גל שונה בקטע........
אין טעם באמת להכנס לעומק הדברים. חחח

כן, אחרי גירושים יש תחושה כזו כנראה......
מקווה בשבילך שתעבור אותה מהר.

 

[shayCn]

טוב, אז די. חפרנו

בעצם, כבר עברתי את הגירושים..
אז אין תחושה כזאת מיוחדת שאני צריך לעבור.
אוהבת תובנות? קחי..
"הזמן הדרוש ללב להתאחות הוא אפסי. כל מה שצריך זה להכיר מישהי חדשה לאהוב" (ע"ע shaycn)

 

[puma141]

אני אמורה לנחש

שתכתוב "בעצם", ואתה אחרי?
אמממ.......לא בשמיים התובנה הזו....... אבל אם היא עוזרת לך-סבבה.

 

[shayCn]

אוףף עשית סלט מההודעה שלי

התובנה רק בין המרכאות ונועדה להסביר שאני לא במקום שאני כואב את הגירושים. רק חושש מהתחלה חדשה.
איך לא הבנת את זה? זה שקוף

 

[puma141]

טוב שי טוב.....