אם את רואה בכל חרא יהלום
אז אני לא יודע אם האהבה שלך את ה"כתיבה" שלי היא באמת מחמאה
המקרה שלך העיר אותי
נזכרתי בסיפור של עופרה חזה לפני כמעט 20 שנה
וזה גורם לי לחשוב..מעניין עוד כמה בעלים הומואים יש שהפילו בפח נשים, ובסוף הביאו עליהן את צרעת-ההומואים
איפה הפמיניסטיות שיזעקו את זעקתן? ברור שאין, ארגוני האמזונות הרי לא רוצות להרגיז את ארגוני הסוטים. יש הסכמה שבשתיקה לא להתחיל מלחמות ביניהם עד ההשתלטות המלאה.
איפה הסטטיסטיקות שבכלל יציגו את הנשים האלה? איפה דני קושמרו שיעשה עלייך ועל נשים כמוך כתבה במוסף סופשבוע? ברור שלא, הוא הרי לא רוצה לקשר את ההומואים עם הצרעת שלהם, זה לא נראה טוב.(לקשר את זה עם נרקומנים זה בסדר. הלובי הפוליטי שלהם קצת יותר חלש)
איפה מי שיצביע על כך שהומואים מביאים מחלות עם אורח החיים שלהם? וכמה מהר יבוא הסיכול הממוקד שלו אחרי שהוא יעז להוציא מתוכו את המשפט הזה?
הרי הנזלת הזה שהתחתנת איתו הלך לחגיגות הישבנים שלו בלי קונדומים.
הוא קודם כל הרס את עצמו - רק אחר כך אותך.
וזה מה שהולך אצלם. חגיגות ישבנים.
אין להם חיבור של גבר ואישה כמו אצלנו שיאזן אותם וירסן את המיניות. הם לא שוברים את הראש על דייטים ראשונים ומי ישלם וכל הסיבוכים הלא נגמרים של ההבדלים בין המינים והמאבק למצוא זוגיות.
אצלם זה רק סטוצים וסקס כל הזמן.
כל אורח החיים שלהם תלוש, מרפרף, בלי התחייבות, בלי עומק ובלי קושי.
אז מה לחלאות האלה ולריסון עצמי? הם שם רק בשביל ההנאה, אז שהם גם ילבשו את הגומי המעיק הזה בשביל לא לקבל צרעת? ועוד בכל אחד ואחד ממאות המפגשים שלהם?
כל אחד יודע איזה מגעיל זה קונדום. היתרון הכי גדול במה שנקרא קשר רציני זה שלא צריך קונדום יותר. אצלם אין קשרים רציניים. אבל אין גם ריסון עצמי.
ואז הם מטפחים להם את הצרעת שלהם ומפיצים אותה בחסות החוק.
ובחסות אותו חוק הם גם מגנים על מי שמפיץ אותה במרמה לנשים נאיביות כמוך.
אני מתאר לעצמי אותך תובעת אותו בבית משפט בהליך אזרחי (אם בכל זאת היית בוחרת לנקוט בהליכים נגד היהלום לשעבר הזה שלך ולא היית כזאת רוחנית ומלאכית שרואה בכל דבר ובכל אחד את הטוב בלבד, גם במכה הזאת)
ואז אותו מגייס לעזרתו איזה חלאת-ביבים בדמותו ובדמותו של עורך-דין ממולח ומלוכלך, שבא וטוען שלא ניתן להוכיח שהוא הדביק אותך ואולי את בכלל הדבקת אותו, ושכשהתחתנתם הוא לא היה נגוע, אז אין שום מרמה וכו' וכו'
ואז השופט ממליץ למשוך את התביעה
אז אין חוק, אין עיתונות, אין ארגונים, אין דיבור...
אז אולי גם אין תופעה. יש רק פאטה מורגנה של תופעה.
אולי אני לא באמת רואה אותך ואת לא באמת קיימת.
אולי רק אני ההזוי שהוזה אותך, ואת רק ההזיה שלי.