האם חוסר העניין באנשים הולך ופוחת?

rayzond

New member
האם חוסר העניין באנשים הולך ופוחת?

היי, אני רז בן 23 מאיזור המרכז.

בתקופה האחרונה אני מנסה לשנות בצורה דרסטית את ההתנהגות החברתית שלי, מזה שיושב תמיד בצד וחושב לעצמו מחשבות ולא משתף, היום אני שמח לומר שהמצב קצת שונה.

אך עם זאת, התחלתי לשים לב שלא רק אצלי זה ככה. כל פעם כשאני נמצא בסיטואציה בין-אישית כלשהי, בין אם מדובר על ישיבה בבר/פאב עם חברים, למידה בכיתה, סתם מעבר זמני מול זר ברחוב, אני שם לב יותר ויותר שאנשים פשוט שקועים לגמרי בבועה של עצמם, לא מסתכלים ימינה ולא שמאלה.

אני לא מכיר את המושג שכנות (מושג שדיי נעלם מהעולם עקב הטכנולוגיה), האם ההתקדמות הטכנולוגית אשמה בתופעה? או שתמיד בני-אדם היו קרים מבפנים?

אני לא חי בסרט, אני מודע לכך שאני גם חוטא בזה, והמון פעמים אני נסחף לסמארטפון ושוקע למחשבות, אבל כשהמצב עולה לי לתודעה, אני מבין ישר שזה פשוט הרגל ולא משהו שאני אוהב לעשות.

מה אתם חושבים?
 

rayzond

New member
תיקון כותרת: "האם חוסר העניין באנשים הולך וגובר? "

 

ה כ ל

New member
הטכנולוגיה הפכה את כולם לזומבים/בועות...


נוצרים דורות של מלטפי מסכים בועתיים...


 
בעיני זה קשקוש

יש אבולוציה. תנאי סביבה השתנו ואיתם אנחנו.
ואני אוהב את אלה שאומרים ברוב דרמטיות וחשיבות 'הפכנו לדור של מסכים'.
כי אם אני מול מסך בפייסבוק, באינסטגרם, בוואטסאפ - האם אני לא מתקשר שם עם אנשים שאני מכיר? שהם חברים שלי? העולם השתנה ואיתו גם דרכי התקשורת. אלה כולה אפיקי תקשורת חדשים שנוספו. אין מושג שכנות? יש לא מעט בניינים עם קבוצות וואטסאפ. במילואים יש קבוצות וואטסאפ. לחברה מהכדורגל בשכונה יש וואטסאפ ומדברים אחד עם השני תוך כדי משחק ומחליפים חוויות ורשמים. מה רע בזה?
חוצמזה, שגם כשאני יוצא לפאבים או לחדר כושר קורה דבר מוזר ואני רואה לא מעט אנשים מדברים אחד עם השני ולא רק עם הסמארטפון. ואתה יודע מה? אני אפילו רואה ירידה דרסטית במסכים מהבהבים כשאני הולך לקולנוע והמיעוט שעושה את זה כנראה בודק את השעה כי אני לא רואה אנשים שמתחילים לתקתק.
ככה שלא הייתי ממהר לצאת בהצהרות בומבסטיות של קץ האנושות והתקשורת הבין-אישית.
קצת פרופורציות.
 

rayzond

New member
ממש לא לקחתי את זה למקום קיצוני

אני נטו מציג דברים שאני חווה ביום-יום
אני לא מתעלם לגמרי מהעובדה שעדיין יוצאים עם חברים, נפגשים לשחק, מדברים באתרים / אפליקציות.
הדרך הפשוטה והעתיקה של "תקשורת" פשוט לפי דעתי הולך ופוחת, תסכים איתי שכשהיום אתה מסתובב ברחוב ומישהו מתחיל לדבר איתך על משהו (לא משנה מה) ישר קופץ לך בראש "מה זה מי זה המוזר הזה שמנסה לנפץ לי את בועת ההתבודדות?"
 
כשרוצים לראות משהו - רואים רק אותו

ככה נוצרים סטראוטיפים. אתה מתייחס רק ל'עדויות' שתומכות באג'נדה שלך ומתעלם ממה שנוגד אותה.
כמו שכתבתי - התקשורת משתנה. אבל אנשים עדיין רוצים לבלות עם אנשים. אחרת מקומות הבילוי לא היו מלאים.
שני דברים לגבי הדוגמא שנתת:
א. כשמישהו מתחיל לדבר איתך ברחוב משום מקום זה נראה מוזר בכל תקופה. לא רק היום. מילא אם אתם באיזה תור לאנשהו או באיזה אירוע.
ב. השימוש שלך בביטוי 'בועת ההתבודדות' הוא מה שמפריע פה וקצת מדאיג. להתבודד זה לא טוב. אם אתה מסתובב בתחושה כזאת שאתה ב'בועת התבודדות' - זה גם לא טוב.
 

לlקי

New member
אתה צודק, אבל אתה לא מציג את זה באופן מדויק עד הסוף

התחושה הבסיסית שלך נכונה מאוד
העידן של היום הוא עידן של ניכור רגשי וזה הולך בד בבד עם טכנולוגיה

היום אנשים עדיין יוצרים קשרים בין-אישיים, אבל הם תמיד עושים את זה מתוך רצון לספק את הצרכים המיידיים שלהם עצמם
ברגע שהזולת לא "מספק להם את הסחורה", הם חותכים למקום אחר
בעבר היחס היה יותר אישי ויותר עמוק
וגם מתוך פרספקטיבה של רצון לראות את האחר, לא רק את עצמך
לכן גם הקשרים היו הרבה פחות תזזיתיים ומהירים
שטחיות וניכור רגשי הולכים יחד עם זמינות גבוהה, תחלופה מהירה ותזזיתיות

פעם היה משמעות לקהילות, למשפחות, לשבטים
היום כל זה עובר תהליך מואץ של התפוררות ומה שנותר זה רק אינדיבידואלים מנותקים מכל הקשר שמרחפים כמו בועות חסרות משמעות בחלל של טמטום

העולם של היום הוא עולם מטומטם וחולה
 

Annabella1

New member
לגמרי גם מה שאני חושבת

אנשים כל הזמן בעצם ממציאים רק שיטות חדשות בכדי לתקשר האחד עם השני. רוב הדברים שאנשים ממציאים בתחום הזה, הם פשוט דרכים חדשות איך לדבר האחד עם השני. טלפון, טלפון סלולרי, סמרטפון, ווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, אימייל, טוקבק, פורומים, מחשבים, טבלטים, מחשבים ניידים, טוויטר, אפליקציות, הכל בשביל רק לתקשר.
אנחנו חיות סופר חברתיות.
 
למעלה