הרשו לי לסכם את העניין ולנתב את הדיון למקום קצת אחר
אני פותח דיון חדש, כי ההוא קצת מיצה את עצמו.
שמעו. ברור לי שציפיתם למישהו ממממממממממששששששששש מכוער. אוזניים של שרק, אף של ציפור דודו, שיניים של שפן. whatever. זה לא משנה.
מה שאני רוצה לומר לכם עכשיו, זה שאתם צריכים להעריך את המציאות שלכם. המצב שבו אני נמצא הוא הרבה פחות נדיר וביזארי ממה שאתם עלולים לתאר לעצמכם. אני מכיר עוד כמה בחורים עם חיים כאלו, ואפילו גרוע יותר. היה לי חבר שנשאר בתול אחרי גיל 30. אפילו נשיקה לא הייתה לו(אני כבר לא בקשר איתו, מקווה שמשהו השתנה). ותבינו, מדובר בבחור מבריק, עם השכלה מטורפת, עבודה בהתאם, בחור נחמד. הוא נושא עימו מטען דומה לשלי מגיל ההתבגרות- אך גרוע יותר.
מעטים מכם יכולים לתאר לעצמכם חיים כאלו. אתם יודעים מה זה בשבילי הליכה ברחוב, כניסה לסופרמארקט, אינטרקציה עם לקוחות בעבודה וכו'? תארו לעצמכם שאתם חיים בתודעה של sexually irrelevant. אחד שאף אחת לא מסתכלת עליו. תארו לעצמכם שאתם שמים לב כיצד נשים נועצות מבטים בגברים אחרים(בעיקר אם הגבר הזה הולך ברחוב לצידכם), ואתם נשארים בצד, פשוט שקופים. אתם יודעים באיזה כאב מדובר? וזה קורה פעם אחר פעם, יום אחרי יום. זאת שגרת חיי(ושל אותם גברים מסוימים שאני מכיר).
מי שחי בתודעה "מינית", לא יודע איזה מזל יש לו. כשאני אומר מינית, אני מתכוון ל"אני בנאדם שווה ומושך, בני המין השני מתעניינים בי, ואם אני לבד, זאת רק שאלה של זמן עד שזה ישתנה". תחושה זאת היא דבר מובן מאליו בשבילכם(חלקכם לפחות), אך לצערי זה רחוק שנות אור ממה שאני חווה.
עבדתי עם אנשים שהתלוננו השכם וערב על המצב הכלכלי. על היחס של הבוס או הלקוחות. על כך שהם קורעים את התחת כל החודש כדי לממן שכר דירה ומזון בסיסי. האזנתי לטרוניות שלהם, ובליבי אמרתי: "אני הייתי מתחלף איתך בלי למצמץ! את/ה קורע/ת את התחת אמנם, אבל יש לך בן/בת זוג, סקס טוב(או סקס בכלל..) ואתה בנאדם מושך. תפסיק להתלונן על פרנסה, ותבין איזה אוצר יש לך בחיים!"
אם הייתה לי עכשיו מזוודה של מיליארד דולר, והיו מציעים לי לוותר עליה, כך שבתמורה הייתי הופך למושך(קצת מושך, לא צריך להיות בראד פיט..)- הייתי מאמץ את ההצעה בשתי ידיים.
זהו, רציתי רק להגיד לכם, שאין לכם מושג עד כמה אתם ברי מזל, שאתם לא צריכים לחיות חיים כאלו. ושוב אני מדגיש: זה לא משנה אם עמדתי ב"ציפיות הכיעור" שלכם או לא; זה לא משנה אם לדעתכם אני נראה בסדר או שאני מכוער; מה שמשנה, זה המציאות שבה אני חי, שלא הייתי מאחל לגדול אויבי.
אני פותח דיון חדש, כי ההוא קצת מיצה את עצמו.
שמעו. ברור לי שציפיתם למישהו ממממממממממששששששששש מכוער. אוזניים של שרק, אף של ציפור דודו, שיניים של שפן. whatever. זה לא משנה.
מה שאני רוצה לומר לכם עכשיו, זה שאתם צריכים להעריך את המציאות שלכם. המצב שבו אני נמצא הוא הרבה פחות נדיר וביזארי ממה שאתם עלולים לתאר לעצמכם. אני מכיר עוד כמה בחורים עם חיים כאלו, ואפילו גרוע יותר. היה לי חבר שנשאר בתול אחרי גיל 30. אפילו נשיקה לא הייתה לו(אני כבר לא בקשר איתו, מקווה שמשהו השתנה). ותבינו, מדובר בבחור מבריק, עם השכלה מטורפת, עבודה בהתאם, בחור נחמד. הוא נושא עימו מטען דומה לשלי מגיל ההתבגרות- אך גרוע יותר.
מעטים מכם יכולים לתאר לעצמכם חיים כאלו. אתם יודעים מה זה בשבילי הליכה ברחוב, כניסה לסופרמארקט, אינטרקציה עם לקוחות בעבודה וכו'? תארו לעצמכם שאתם חיים בתודעה של sexually irrelevant. אחד שאף אחת לא מסתכלת עליו. תארו לעצמכם שאתם שמים לב כיצד נשים נועצות מבטים בגברים אחרים(בעיקר אם הגבר הזה הולך ברחוב לצידכם), ואתם נשארים בצד, פשוט שקופים. אתם יודעים באיזה כאב מדובר? וזה קורה פעם אחר פעם, יום אחרי יום. זאת שגרת חיי(ושל אותם גברים מסוימים שאני מכיר).
מי שחי בתודעה "מינית", לא יודע איזה מזל יש לו. כשאני אומר מינית, אני מתכוון ל"אני בנאדם שווה ומושך, בני המין השני מתעניינים בי, ואם אני לבד, זאת רק שאלה של זמן עד שזה ישתנה". תחושה זאת היא דבר מובן מאליו בשבילכם(חלקכם לפחות), אך לצערי זה רחוק שנות אור ממה שאני חווה.
עבדתי עם אנשים שהתלוננו השכם וערב על המצב הכלכלי. על היחס של הבוס או הלקוחות. על כך שהם קורעים את התחת כל החודש כדי לממן שכר דירה ומזון בסיסי. האזנתי לטרוניות שלהם, ובליבי אמרתי: "אני הייתי מתחלף איתך בלי למצמץ! את/ה קורע/ת את התחת אמנם, אבל יש לך בן/בת זוג, סקס טוב(או סקס בכלל..) ואתה בנאדם מושך. תפסיק להתלונן על פרנסה, ותבין איזה אוצר יש לך בחיים!"
אם הייתה לי עכשיו מזוודה של מיליארד דולר, והיו מציעים לי לוותר עליה, כך שבתמורה הייתי הופך למושך(קצת מושך, לא צריך להיות בראד פיט..)- הייתי מאמץ את ההצעה בשתי ידיים.
זהו, רציתי רק להגיד לכם, שאין לכם מושג עד כמה אתם ברי מזל, שאתם לא צריכים לחיות חיים כאלו. ושוב אני מדגיש: זה לא משנה אם עמדתי ב"ציפיות הכיעור" שלכם או לא; זה לא משנה אם לדעתכם אני נראה בסדר או שאני מכוער; מה שמשנה, זה המציאות שבה אני חי, שלא הייתי מאחל לגדול אויבי.