מה יהיה עם הדייטים האלה?

[אסתר 18]

מה יהיה עם הדייטים האלה?

באמת אני מציעה מעכשיו לבוא עם רשימת שאלות או אפילו שאלון להביא לבחור והוא לה או אפילו לשלוח בוואטסטאפ חחח
סתם סתם..
אבל ככה זה מרגיש כל פעם מחדש..
אמנם אני רק בת 24 ולא יצאתי מהרבה מאוד דייטים אבל יצאתי מספיק

זה חוזר על עצמו זה לספר על עצמי מחדש ולשאול אותו שאלות ולהקשיב אם זה מעניין ואם זה לא, אם הלך טוב ונראה שזה הדדי משני הצדדים ולחשוב שיש סיכוי להמשיך עם זה ואז יום אחרי זה לגלות שהוא חשב על זה ואין טעם להמשיך עם זה ועוד הרבה דוגמאות...
זה קשה כל כך לעשות את זה כל פעם מחדש.. יש בזה משהו מגניב ולהכיר ולצבור נסיון אבל זה מרגיש שזה נמאס..

 

[nirboni]

כמו הרבה דברים בחיים.

כמו הרבה דברים בחיים, ככה זה עובד. צריך לשחק את המשחק.

 

[ai21]

אלא - שהמשתתפים קובעים את כללי המשחק

ואם משעמם לה לשחק אותו באופן משעמם,
היא לא חייבת.
שאלון יכול להיות כיף.

 

[Som30ne]

ויש שיגידו שזה לא חייב להיות ככה

אולי אפשר לארגן משהו שונה.
לא לשבת באיזה בית קפה/פאב/מסעדה,
אלא לעשות משהו אחר, שאולי כולל גם איזו פעילות "אתגרית" -
כמו הליכה באיזו שמורת טבע, או טיפוס קירות.

 

[חותך בבשר החי]

בפעם המליון - זה לא הדייטים, זו את.

את זו שמשעממת, לא הדייטים. דייט הוא לא יישות.
הדייט הוא מה שאת עושה ממנו. ותגידי עכשיו 'למה רק אני. מה עם הבחור'. ובכן, הבחור פה הוא תרתי משמע. מעבר להיותו גבר הוא נבחר על ידך. ולכן כשכתבתי שהדייט הוא מה שאת עושה ממנו התכוונתי לא רק לענין שאת מביאה אלא גם לבחירה שלך עם מי לצאת. ואם את בוחרת לצאת עם מישהו שרק הביע בך ענין ולא בדקת בכלל אם הוא מעניין אותך ואם יש לכם על מה לדבר מעבר ל'מה עושה, מאיפה, כמה אחים יש לך ומה עשית בצבא' - אז תבואי בטענות רק לעצמך.
אבל ככה זה אצל אנשים כמוך שמה שמעניין אותם זו רק המטרה ולא הדרך.
את מאלה שכשיוצאים לטיול תמיד ישאלו 'מתי מגיעים' או 'מתי חוזרים' במקום ליהנות מהדרך או לצקת לתוכה ענין.
לא מפתיע אגב שרוב התלונות האלה כמו שלך פה על עולם הדייטים מגיעות מנשים. כי התרגלתן להיות פאסיביות והפאסיביות הזאת הרגה אתכן. לא תביאו שום ענין ושום יוזמה, רק תצפו שישחקו הנערים לפניכן, ולכן במידה והגבר לא מעניין אתן מוצאות את עצמכן כמו צב שהתהפך על הגב.
חסרות אונים ומתוסכלות.

 

[אסתר 18]

ואווו בוא תרגע !! איך אתה יכול בכלל להגיד עליי

אתה יכול להביע את דעתך אבל לא לכתוב מי אני ומה אני כי אתה לא מכיר אותי בכלל ! לא מתכוונת להביא לך דין וחשבון אבל מה שכתבת בכלל לא לעניין ולא נכון

 

[חותך בבשר החי]

רק חיזקת את מה שחשבתי

ותחליטי חמודה. אם אני יכול להביע את דעתי, אז אני גם יכול לכתוב מי את ומה את. לדעתי. אז או שאני יכול, או שאני לא יכול.
וברור שאת לא חייבת לתת לי דין וחשבון (לתת, לא להביא), אבל כל עוד לא תעמתי אותי עם עובדות סותרות - אני אמשיך להחזיק בדיעה שאין בך שום דבר מעניין.
אגב, נראה לי שמי שלא רגועה זו את. אולי תלכי לשחות עם אקסליבריס (או איך שלא קוראים לה) בבריכת הקצינים.

 

[Annabella1]

לטס פייס איט

רוב האנשים משעממים תחת. אי אפשר יהיה להוציא מהם אמירה מעניינת על משהו גם אם החיים שלהם היו תלויים בזה. ואני מתכוונת לגברים וגם לנשים. בסך הכל אנשים משעממים (שאוהבים לשעמם את סביבתם) מתאימים זה לזה. אז יש להם סוג של מזל, כי הם הרוב ויש להם פול ענק לבחור מתוכו, ולנהל שיחות משעממות וחסרות מעוף ולראיין האחד את השנייה ולהפך ולבנות שאלונים משמימים כי המוח שלהם לא מסוגל ליותר מזה. חבל על המאמץ, שיחה לא תבניתית זה לא משהו שהם מסוגלים לו, כמו ששימפנזה לא יכולה לפתור משוואה בשני נעלמים.

 

[חותך בבשר החי]

זה ידוע ולכן הפניתי את תשומת ליבה לאפשרות הזאת

כי הבעיה של האנשים האלה היא שלרוב הם גם פוסלים ב(שע)מומם. הם יצאו עם אדם משעמם כמוהם ואז יתלוננו על זה שהם יצאו עם מישהו משעמם במקום לבדוק איזה ענין הם בדיוק (לא) תרמו לשיחה.
ואגב, הם לא כאלה נהנים. ועמוק בתוכם הם יודעים שהם לא נהנים מהשיחות הבנאליות האלה. זה כמו כל שמן שמרזה ואומר שהחזות השמחה שהיתה לו כשהיה שמן וכל הדיבורים על כמה טוב לו וכמה הוא שלם עם עצמו בתור שמן - הכל היה שקר.

 

[דביאן]

ככה זה

אני מאלה שטוענים שככה זה. נכון, זה קשה. אבל זאת הדרך.
אפשר לנסות להכניס קצת עניין בפגישות, אבל לא תמיד זה יצליח. תלוי אם הטיפוס שנמצא בפגישה מוכן לשתף פעולה.

 

[אסתר 18]

נכון זה בהחלט מצריך שיתוף פעולה משני הצדדים

גם אי אפשר לדעת לקראת מה הולכים.. בטלפון יכול להישמע מאוד מעניין אבל בפגישה מאוד משעמם ולהפך

 

[לשבור את בנימין]

חפשי בגוגל מה היתה ההגדרה של איינשטיין לטירוף//שיגעון.

עובר אחד אחד על הקשרים שהיו לי, ויצאתי גם ללא מעט דייטים.
ורובם המכריע לא התחיל מעוד דייט של לשבת לראיון עבודה בבית קפה.
יש סיבה למה חלק מהמראיינים רוצים לשבת בבית קפה ולא בחברה עצמה.
ויש סיבה למה מסעדות ופאבים ובתי קפה לא משיגים לרוב האנשים התוצאה הרצויה.

אם היית אוכלת שוקולד כל יום מתישהוא כבר היית פחות נלהבת. גם פיצה כל יום.
זה עדיין טוב, אבל פחות אם זה בשגרה. למה שלא שתקחי הפסקה ותהיי עם עצמך כמה חודשים. את יוצאת לדייטים עם אמא שלך ושאר דעות החברה הפולניות על מה הבחורים צריכים להיות. גבשי את עצמך ומה שטוב לך ותפסיקי לצאת לדייטים ולשאול כל פעם מה "שצריך" לשאול, במקום להכיר ולהנות מהתהליך כמו בני אדם.

 

[אסתר 18]

נכון

אני הכי יוצאת בראש פתוח והולכת לקראת הלא ידוע..
אני כן זורמת ומתעניינת ומנסה להנות מכל פגישה שאני יוצאת אליה, זה עוד נסיון ועוד חוויה פשוט לא כולן חוויות מעניינות חח
אני לא באה עם שאלות מוכנות מראש אני זורמת עם מי ומה שיש
זה גם מאוד תלוי בצד השני..