נמאס לי מדייטים!!!

[בולדוגית רוקדת]

נמאס לי מדייטים!!!

נמאס לי למעולם הדייטים. כל פעם לספר על עצמי מחדש...להקשיב לאחרים. שוב לצפות, שוב להתאכזב. שוב לדחות, או שוב להדחות.
מצד שאני אני מאוד רוצה זוגיות. נמאס לי מהלבד. אני לבד כל כך הרבה זמן ולא טוב היות האדם לבדו. אני בת 34.
מה עושים? איך אחזיר לעצמי את החשק לצאת לדייט?

 

[ANZ1]

את חצי מהעניין את יודעת ?

אם לא תשאלי שאלות של ריאיון עבודה זה לא יהיה ריאיון עבודה .
אם לא תדחי כל כך בקלות ותתני יותר צאנס זה יראה אחרת.
אם לא תמשיכי להכיר בסדרות מאתרי הכרויות אז כל דייט יהיה יותר מיוחד.
אם תקחי כל הכרות אחרת, תעשו משהו אחרת, אז זה יהיה אחרת.
את אשמה כמו הצד השני

 

[dory141]

סתם שאלה

איך אתה יודע מה דינמיקת ההיכרות אצלה? אולי היא באמת משתדלת ולא הולך לה. נורא קל להאשים. יכול מאוד להיות שהיא ביצעה כמה טעויות טקטיות, אבל החוכמה היא להסביר לה מה לעשות כדי להצליח. להגיד מה לא זה הכי קל, והכי פחות פרודוקטיבי. מי שנאמן לאמת שלו, ומוכן לקבל דומה לו, הוא שבסוף מצליח למצוא. זו הטעות שלי, אני מנסה למצוא חן ושוכח להיות עצמי.

 

[ANZ1]

"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות

את זה אמר איינשטיין,
מכיוון שהיא מתארת שכל הדייטים שלה אותו הדבר,
ומכיוון שאנחנו יודעים שכל בחור הוא אחר (מה לעשות, אתה ואני שונים),
זה רק משאיר את האפשרות שהיא עושה את אותם דברים הלוך וחזור.
נכון שהבעיה שלך זאת לא הבעיה שלה, אבל מי שמתארת דייטים משעממים צריכה להבין שההתנהלות שלה גורמת לזה, היא לא רוצה שהדייטים יראו ככה, שתעשה אותם אחרת.

 

[nisim asis]

אני אוהב את התשובה שלך!

כשאני יוצא לפגישה עם משהי והיא לא מעוניינת היא בחיים לא נתנה צאנס שאולי היא לא ראתה באור נכון את המצב

 

[Som30ne]

עושים הפסקה

- אבל הוא לבדו בין כה וכה.

 

[NSW2]

תפסיקי לקפוץ לסוף

נשמע שכל התהליך של לספר, להקשיב, להכיר הוא מעמסה בתפיסה שלך.
את כנראה מגיעה עם המון ציפיות להגיע כבר לשלב מתקדם כלשהו.
אבל זה לא עובד ככה, לפחות לא עם קשרים איכותיים בין אנשים מודעים.
ככה מחמיצים את כל הדרך.
שלא לדבר על זה כשאת באה עם שק ציפיות שלם שהוא יצירת הדימיון שלך.
או שאת מלחיצה את הצד השני, או שאת מתאכזבת ממה שקורה במציאות כי אי אפשר לשלוט במציאות.
תבואי במטרה להנות מכל התהליך ותני לציפיות ולקפיצות לסוף לשבת בצד.
וכן רצוי ללמוד להנות גם מהלבד שלך.

 

[חותך בבשר החי]

מאיפה להתחיל...

כל הסימנים מראים שאת מלחוצות החתונה שמחפשות חתן ולא בנאדם או לכל הפחות לחוצות ה'זוגיות'. וזה אותו דבר. מה שמעניין אותך זאת המטרה ולא הבנאדם. אחרת 'להקשיב לאחרים' לא היה כזה עול בשבילך. אחרת כל הפגישות לא היו נשמעות לך אותו דבר.
גם נשמע שכל בחור עובר במסננת שלך (מה שהגיוני נוכח האמור לעיל) או שאת פשוט בנאדם משעמם, מה שגם הגיוני אם כל הדייטים שלך נראים כמו ערימה של עוד מאותו דבר. כל השיחות אותו דבר.
אני נהנה גם בדייטים שלא מבשילים לכלום בסופו של דבר מסיבות כאלה ואחרות. כי קודם כל אני בודק טוב עם מי אני יוצא (וזה בעיקר בחורות לא קלישאתיות) ומעבר לזה אני בא במטרה ליהנות ולא בגישה של השחור ולבן \ חיים ומוות \ הכל או כלום שלך.
גם השאלה שלך היא עוד סממן לבעיה שלך. את מתייחסת לזה כמו עבודה. 'להחזיר את החשק לצאת לדייט' זה בדיוק זה. להתייחס לזה כמו משימה.
שני גישה. נסי להשתחרר קצת במקום כל הזמן לבוא בגישה ה'רצינית'.
אם לא תלמדי ליהנות מהדרך - גם הזוגיות שלך תיראה ככה ואז תבואי אלינו עם שאלות כמו 'איך מחזירים את החשק לזוגיות?'

 

[dory141]

אני שנה מעלייך ויכול להגיד כך

אצלי זה בא בגלים. יש לי תקופות שאני מאוד רוצה וכאלה שלא. בסופו של דבר, אין חצי תה וחצי קפה. את צריכה להיות שלמה עם ההחלטות שלך, הן לגבי קשר זוגי עם גברים והן להאם את בכלל רוצה לקיים אותו.הכי חשוב, מה מניע אותך? לחץ חברתי, צורך אישי, הערה ששמעת ממישהו מהמשפחה/עבודה/חברים וכדומה?

 

[חותך בבשר החי]

תגיד

זה לא אתה שרק לאחרונה פתח פה פוסט על כמה אתה לא בנוי לזוגיות (ולעולם לא תהיה), כמה טוב לך לבד ושכולם יקפצו?
מאיפה הגיעו הגלים פתאום?

 

[dory141]

באותו יום שכתבתי הייתי על הגל של הלא

והיום אני במצב נייטרלי. מחר זה יכול להיות כן עם 3 סימני קריאה. אתה תמיד אותו דבר בקשר להכל, נגיד לעבודה שלך? יש להניח, שגם אצלך יש תנודות כמו אצל שאר בני האנוש ביחס לדברים.

נ.ב- באותו יום שכתבתי, זה היה היום שנפרדתי מהחברה הקודמת (מלאו מס' שנים מיום הפרידה) . לכן הייתי קצת במצב רוח לא טוב.

 

[ANZ1]

אגב

אני לא חושב שאתה צריך להשתנות,
אתה רק מחפש בת זוג לא מתאימה,
אתה כותב שאתה רק רוצה לרצות , אתה לא צריך להיות מישהו אחר,
אתה רק צריך למצוא מישהי מתאימה, יש מספיק בחורות שיודעות מה הן רוצות, להיות המובילות, האסרטיביות, ושיהיה בחור שרק יעריץ אותן (יש לזה כל מני שמות), מצא לך איזה מנכלית של חברה ותמשיך להיות מי שאתה.

 

[חותך בבשר החי]

ברור שיש תנודות, אבל לא היסטריות טוטאליות וילדותיות כמו שלך

ברור שיש יום רע בעבודה, או יום שאין כוח לאנשים או כל דבר נקודתי או אפילו תקופתי.
אבל אדם בוגר ויציב בנפשו לא יוצא בהצהרות גורפות ונחרצות של שחור לבן (או יותר נכון, שחור ושחור) וכמה הוא שונה מרוב האנושות ושולח את כולם לקפוץ לו. כי לפחות בעיני זה מגוחך אם יום אחר כך אתה מתהפך. ומגוחך זה במקרה הטוב. לא יודע איך מישהי יכולה לסבול אותך עם מצבי הרוח האלה שאני בטוח שבאים לידי ביטוי גם לגבי דברים אחרים.
ומשהו אצלך לא בסדר איתך אם אחרי כמה שנים אתה עדיין 'חוגג' את יום הפרידה מחברה שלך, שלא לדבר על איך זה משפיע עליך. אם זה נחשב אצלך ל'קצת במצב רוח לא טוב' אז לא רוצה לדעת מה קורה כשזה יותר מזה.

 

[dory141]

לא חוגג ולא מתאבל

במקום להתעסק בי ובאיך שאני מגיב, אני מציע לך שתתרכז בשיפור הזוגיות או במציאתה. כי לאמלל אותי או מישהו אחר, לא יהפוך אותך יותר מאושר.

 

[Annabella1]

יש צדק בחלק מן התגובות

אבל יש גם את הפרקטיקה.
אישית אני לא יוצאת לדייט עם כל אחד. ויש לי גם מטרות לדייט.
מבחינת מטרות לדייט יש לי שתיים: להנות עד כמה שאפשר (או לפחות לא לסבול),ושנייה זה לספק את הסקרנות שלי בקשר לאדם השני.
אני לא יוצאת לדייט עם כל אחד, כי לא כל אחד שאני מדברת איתו באמת נותן לי תחושה שהוא מתאים לי. אני יוצאת עם אנשים שמעניינים אותי עוד משלב השיחה ההתחלתית (ומי שלא רוצה לשוחח איתי קצת לפני, לא צריך. אבל אז זה גם לא יבשיל לדייט או לשום דבר אחר), עם אנשים שנראה לי שיש לי איזשהו מכנה משותף כללי איתם.
אם להיות מקסימום כנה איתך, אז מצד אחד אני חושבת שאני לא יכולה או לא צריכה לעשות שום דבר אחרת בהתנהלות שלי עם זה, אבל מצד שני, הרבה יותר קשה שלא לפתח ציפיות במצב כזה. אז יש יתרונות ויש חסרונות.
הדרך שלי להתמודד עם ציפיות ואכזבות, זה לא לא לפתח ציפיות. אלא לדעת שתמיד קיימת אפשרות שהציפיות שלי לא ייענו, כלומר להיות מודעת לזה ומוכנה לזה. זה הכל.
וזו החצי אגורה שלי לעניין.

 

[סוקרטס פה]

תעשי את הדייטים שלך יותר כיפיים ומעניינים...

תפגשי עם הבנאדם בשביל להנות, לא בשביל דייט
דייט זה משעמם

 

[ה כ ל]

עצה טובה

 

[puma141]

אני אומרת

תהיי בררנית יותר בקטע הזה, אם את יוצאת לדייטים בצורה ממוסחרת...
זה הופך את זה לשבלוני ומשעמם.
תכירי יותר את האדם בפון, בתמונות בשחות לייב, ואז תחליטו אם מתאים דייט.
עצם הלחץ שלך לזוגיות, אולי מביא אותך לצאת לכל דייט מזדמן וזה מה שגורם
לתחושה הממוסחרת הזה..תעצרי רגע.....

ב-הצלחה לך!

 

[ביזיון ברשת]

לעניות דעתי

בכל העולם הזה של הדייטים צריך להגיע בגישה של מקסימום הכרתי עוד אדם. פשוט במחשבה של הולך להיות כיף ומעניין וזהו.
אם יוצא מזה משהו - הרווחת, אם לא - אז לא הפסדת, כי היה לך ערב מעניין.
&nbsp

 

[dory141]

מניסיון, יש גם בעיה נוספת

אנשים רבים ובהם אני, פרפקציוניסט. למרבית הצער, זה גולש לכל תחומי החיים. צריך להתפשר, נכון, אבל יש שלב שאתה אומר לעצמך, שלא. שעדיף להיות לבד בלי מה שאתה בדיוק רוצה. אני לא אמרתי שזה בונה, אבל יכול להיות שהיא שם. וזה לגיטימי, ומי שחושב שזה לא הוא סתם אידיוט.