אתה רוצה שלא אכלול אותך יחד איתו
(אגב, הגבתי לו ולא לך) אבל האמת שאתה כותב "האבסורד של הפמיניסטיות".
אני פמיניסטית. לגמרי. שמחה שאתה גם חושב שאני חמודה. מה זה אומר שאני פמיניסטית?
אני נגד זה שגבר ישלם על אישה בדייט ראשון. אני גם חושבת שאם אישה עובדת עד 14:00 וגבר עובד עד 18:00, אין שום היגיון בכך שהם ירוויחו את אותה משכורת (ששש, שלא ישמעו אותי, נכון?)
 
פשוט יש משהו שמאד מפריע לי.
הבחורה הזאת כתבה פה הודעה ומישהו הרשמה לעצמו להמליץ לה על דיאטה. מעבר לזה שתאמינו לי, שכל בחורה שמנה/ מלאה/ משאית או איך שתקראו לזה, ממש לא צריכה אתכם כדי לדעת שהיא צריכה דיאטה (ופעמים רבות- לא מהסיבות הנכונות! כן, כן כן יש אנשים מלאים שהבדיקות שלהם תקינות והם בריאים. מה שאומר שבעצם זה פשוט בגלל שהם לא באים בטוב בעין), לצורך העניין, אפילו לא הצעתי לה לא לעשות דיאטה.
ובכ"ז אני מקבלת מן תגובה (לא ממך אמנם, אתה היית התגובה לתגובה) כל כך ארסית, למה בעצם?
מה אמרתי שם שכל כך סנסציוני? כל כך מרתיח? מה? שאני חושבת שבן אדם צריך לאהוב את עצמו, לבנות את הביטחון העצמי שלו? להאמין בעצמו? גם אם רחמא לצלן הוא שמן?
איך התגובה שלי יותר גרועה מזו של אדם שאומר לאדם זר "טוב נו, הפתרון הוא לעשות דיאטה"? ואגב, אני בהחלט חושבת שהתגובה שלי (אליה) הייתה מכובדת, ראויה, לא מדרדרת לשום דרך אבדון של "תשמיני כאוות נפשך" ובטח לא משתלחת במשתמשים אחרים בפורום.
 
יש משפט שאומר
"התגובות לכל דיון/ כתבה על פמיניזם מצדיקות את קיומו של הפמיניזם".
אלו בדיוק התגובות שממחישות את זה.
אתה יכול להגיד שזו לא מחמאה. אני לא מחפשת שזו תהיה מחמאה. אני יכולה להחמיא לעצמי מספיק על זה שאני מעריכה את עצמי כאדם חכם, רגיש, אכפתי, מוכשר, וכן, גם יפה לדעת עצמי. זה פשוט נתון. כמו שימני זו לא קללה ושמאלני זו לא קללה. אני גם לא חושבת שלאהוב את עצמך זה פמיניסטי. אני חושבת שלאהוב את עצמך זה אנושי.