איך אפשר לדעת שזה זה....?

[סוקרטס פה]

איך אפשר לדעת שזה זה....?

או לחילופין איך אפשר לדעת שזה לא זה ?

בהכרות עם מישהו/י

 

[Som30ne]

לא יודעים

בטח לא בהתחלה.
תמיד יכולה לצוץ פתאום איזו התנהגות, או איזה הרגל, שיגרום לך לרצות לברוח.
ה"זה זה" שלרוב מדברים עליו הוא משיכה, או הדלקות, על בסיס מראה, הורמונים, והתאמה כימית.
רק מאוחר יותר, ואחרי הכרות קצת יותר ממושכת אפשר לדעת אם "זה זה" גם באספקטים אחרים.

 

[shay4442]

בקלות

אם אתה יכול לדמיין הווה, ועתיד ביחד אחרי שכבר נגמר שלב הדייטים הפורמליסטי.

 

[חותך בבשר החי]

אלמנטרי סוקרטס

כשזה זה - אין ספקות ואין שאלות.
כשזה לא זה - יש ספקות ויש שאלות.

הבעיה שבגלל שרוב הזמן אנשים נמצאים במצב של 'זה לא זה' אז במקרה הפחות גרוע הם לפחות מבינים שזה לא זה אבל הולכים על זה בכל זאת. במקרה הגרוע הם מתחילים להמציא לעצמם כל מיני המצאות כדי לשכנע ת'צמם שזה זה.

 

[סוקרטס פה]

ואיך אני אדע שאני לא מאלו ש...

אוטומטית על "זה לא זה"?
או לחילופין איך אני אדע שאני לא מאלו שמדמיינים ש"זה זה" סתם...?

 

[חותך בבשר החי]

כאן בדיוק ה-catch

אתה צריך להיות כן עם עצמך.
כרגע עוד אין אפליקציה שעוזרת לך לדעת אם אתה משקר לעצמך או לא, אז עד שתהיה כזאת - זאת האחריות שלך לענות לעצמך על השאלות האלה בלי לשקר ובלי להעלים עין.

 

[Som30ne]

לא מדוייק

יש סוג של אפליקציה.
קצת יקרה (מאוד).
ולא בהישג יד לכולם מבחינה טכנית.
ועדיין לא מדוייקת ברמה מספקת.
אבל - קיימת.
קוראים לזה fMRI

 

[rzil86]

לוקח זמן לדעת

חשוב אחרי דייט דווקא לחפש את הטוב ולא להתמקד רק במה שרע אצל בנאדם, אנשים פה ,הן גברים והן נשים חושבים שהם יכולים לכתוב פרופיל על הבנאדם כבר אחרי שיחה של שעתיים כאילו הם מראיינים לעבודה.

אחרי דייט ראשון ולפני השני, אני תמיד מנסה דווקא לחשוב על מה אהבתי אצלה ולמה כן כי באמת היום קשה נורא למצוא התאמה - ולאחרונה אני מתחיל להאמין שזו משימה בלתי אפשרית, לפחות עבורי.
אני גם יכול להבין למה אנשים מנסים בכל הכוח למרות שברור להם שזה לא מתאים, בשנה האחרונה יצאתי עם לא מעט בחורות ואני לא אשקר לך, לפעמים יש בחורות שאני לא מרגיש אליהן כלום אבל אני אנסה בכל זאת כי אין לי כוח לחזור לאותה רוטינה עוד פעם.
לכן אני חושב שאנשים צריכים ללכת על משהו רציני כבר בגילאים הרבה יותר צעירים(23-26), לחפש מישהו להתמסדות כשיש עוד אנרגיה לצאת למיליון דייטים חסרי טעם,
כשהייתי יותר צעיר הייתי פוסל על כל שטות, כיום אני נזכר בבחורות שפסלתי ומבין כמה טעיתי ולמה פסלתי? כי ממש לא היה אכפת לי להיות לבד וכיום כשמאוד אכפת לי אז אני אומר לעצמי איזה טמבל הייתי בזמנו, יכולתי להיות מאושר אבל פסלתי על כל שיט שיכול להיות.

 

[חרסינה משורינת]

אין דבר כזה- "זה זה"

כלומר זה אידאל - ואידאל שנכון לשאוף אליו
אבל אף אחד עוד לא נגע בו ,
בדיוק כמו שאף אחד לא נגע באהבה אמיתית
דמוקרטיה אמיתית
ואלוהים אמיתי

כי למעשה אידאל או ערך או משמעות
הם תמיד משהו מאינסוף האלוהי שמחבר ניגודים
ומיישר קווים ולכן אנחנו צמאים אליו

רק שלא נגיע אליו בדיוק- אז אתה שואל מה הטעם בטח בכל זה?
אז זהו שבדיוק כמו ניסיון לגעת באלוהי - צו החיים
הניסיון לגעת במה שלא מושג-
באינסוף שמשנה ומשתנה בנו
(משנה אותנו - משתנה כי ככל שמתקרבים יותר ויותר אליו
ככה ברור יותר מה הטוב בו או למעשה מה הטוב בנו שנחשף)
ולכן הוא מוחלט אבל לעולם לא קבוע ואם זאת קבוע דווקא
ואיך זה אפשרי? אינסוף.

הנה דוגמא למלון של הילברט שמראה שגם אם אין לנו דרך להגיע לאינסוף -האינסופי - דווקא התשוקה לגעת בו ולהיוודע בו מקרבת יותר למשהו מטבעו:

https://he.wikipedia.org/wiki/המלון_של_הילברט

וזה גם מסביר בעצם את התשובה-
כל קשר שבסיסו משמעות
שמערער את בסיס הזהות שלך לטוב ולרע
הוא "זה זה" כי כל דבר כזה לרעה ולטובה
מכוון אותך למה כן ומה לא
עד שאתה מגיע לאחת שהיא הכי כן -
ובגלל שכבר למדת והתקרבת
וערך האמונה- שהוא תמיד אמונה עיוורת מעט
אבל גם שמוכיחה את עצמה
אתה מוצא את "זה זה"
שמיישר לך את הקווים.

אז גם קשר רע הוא לא ביזבוז זמן וגם קשר טוב-
ואת הניסיון וההבנה אתה רוכש עם הדרך
ועם המוכנות והפתיחות שנוצרת
ואתה יודע שזה זה כי אתה לא יודע אף פעם
אתה מרגיש פשוט בסוף הדרך הארוכה
שיש משהו שמיישר לך את הכל ותואם להכל
ולא כמו כפפה ליד
אלא כפפה לנפש-
וזה הכי באופן כללי ומתאים שאפשר להנגיש את זה.