שאלה בוערת

אתה טועה

אני
1. מנסה לכוון למשמעות מדויקת
2. מנסה לכוון לכל גווני הביינים במציאות ומשמעות מדויקת יותר שהולמות זה את זה
3. מנסה להסביר את התבוננות ותפישה שלי כשאני מביטה באחר ששונה מזו שלך
ולא יכולה לתת ערך שלילי חיובי אלא אחרי בירור וגם אז היא לא מצריכה דווקא פעולות שתבצע

אין לי בעיה לחזור בי בדעה
 
אני גם לא מבינה

למה אם אני מרגישה לא מובנת שיהיה נכון להעלות טיעון כמו
"אמירה מסוימת שיש לך קושי לחזור בה"
להפך- ניסיתי לתווך ולמלט משמעות ממילותיך להבנתך
אז לא תוכל להבין מה אמרתי אז ודאי לא תוכל לדעת כן או לא

למרות שאני גם לא מבינה את הטיעון הזה כי אני בכל זמן מוכנה לחזור בדעתי
כי אם אנחנו מדברים על דעה- אז הרי אם הרצון להיות צודק בכל הנסיבות
שבטח לא תאמו לאלה הוא שמשרת
אז הרי דעתך בטלה ואינה חשובה כל עיקר- אלא הצדק והאגו שלך
אז זה לא טיעון טוב כי הכעס שלי אומנם מתפרץ בסביבה רווית חשיבות עצמית
במקום חשיבות ערכית, מוסרית, נפשית ומהותית
אבל זה לא בגלל שאני חשה אגו- אני בדרך כלל לא .
לא יודעת איך להתמודד עם אווירה כזו ב-כ-ל-ל
 

dory141

New member
תודה על התגובה

בניגוד למי שהיה מתחתיך, אני מאמץ יותר את התשובה שלך. אגב, גם אני אנטי-עישון למרות שעישנתי 10 פעמים בחיי. אני יודע שזה נשמע סותר, אך עובדה. שבוע טוב.
 

xvxxvx

New member
משהו

כמו שנה וחצי מאז שהפסקתי לעשן באופן יום יומי.
עדיין יוצא לי לעשן סיגריה פעם בכמה חודשים.
לא תהיה לי בעיה לצאת עם מעשנת, גם ככה היא תפסיק באיזשהו שלב.
 
עניין של זמן בלבד עד אשר סחר בסיגריות יהיה מחוץ לחוק.

נ.ב.
כותב ההודעה עישן עד לפני מספר שנים.
אחד הדברים היותר מוזרים שעשיתי בחיים.
 
לא הבנתי למה אתה שואל

אם אתה לא רוצה לצאת עם מעשנת אל תצא.

הייתי יוצאת עם מעשן ויצאתי ולידו מעשנים פאסיבית. אם רוצים ילדים זה כבר פחות מומלץ.

מה זה סיגריה לנפש?
אני לא פוסלת רק שאין דבר כזה.
זה לא נותן שום דבר לנפש ודאי לא פעם בחודשיים מה שבדרך כלל מסתבר כפעמים בשבוע.

חוץ מזה אני לא כל כך מבינה את גישת הרעלים,
לא יודעת מה זה רעל , אבל יש מספיק אנשים שדופקים את בריאותם ללא עזרת סיגריות. זה לא שאתה אוכל רק בריאותי, אוכל בשר רק פעמים ביום, רץ ארבע פעמים בשבוע, עושה מדיטציה בבוקר ושותה שלושה ליטרים מים בדגש על ישוב בהר מבודד עם אוויר פסגות צלול כיין.

גוף בריא זה חשוב- אבל בינינו רוב האנשים ששומרים על זה בדיקדוק נמוך- כולל בריאות הנפש.
ואני לא יודעת מה זה רעל, מבחינתי אפשר לומר גם שהעולם מוצף ברעלים לא רק שבאים בחומר או באוכל אלא גם באוויר ובנפש וכל אחד לוקח קצת רעל משל עצמו. לפעמים אפילו זה קצת מהנה לקחת חלק בהרעלה הלאומית- יהיה אשר יהיה הרעל. לא בטוחה שיש מישהו שחף מזה וזה נותן לפעמים קצת "פלפל" לחיים.

אתה מחפש תשובה ברורה?
אני חושבת שאם זה מפריע לך וחשוב לך אל תלך על זה.
אני לא חושבת שיש חשיבות מה חושב אחר.
 

dory141

New member
תשובות

למה אני שואל? סקרנות.
תשאלי את הבחורה לגבי "סיגריה בשביל הנפש", זה לא מונח שהמצאתי, אבל אני יכול להבין מאיפה זה מגיע.
כמו שאת מבינה, כל אחד בוחר רעלים משלו, או שלא. הרעלה יכולה להיות גם פנטיות פוליטית, צמחונות, טבעונות ואכילת בשר מוגזמת. בגדול, כל דבר מוגזם הוא לא טוב.
 
למה אתה מגלה סקרנות?

מה זה יכול לתת לך?

אתה יכול להבין מהיכן זה מגיע - זה עדין לא אומר שזה ממשי או קיים
נכון אני לא הסמכות לקבוע לאחר מה קיים או לא
אבל אתה מסכים איתי שאין דבר כזה סיגריה לנפש?
אלא אם אתה מעשן ירוק או חום לא ברור לי על איזו חוויה נפשית מדובר
ולא ברור לי איך זה מקנה או מוסיף לנפש
זה בוודאי לא מרגיע עצבנות, גורם לך להיות פרוע או משרת נורמה חברתית.
לא באמת. זה כן מעלה את הסיכוי שתתמכר
(ולא אני לא הולכת לדבר איתך על הסיכון שבאיבוד חמש דקות מחייך כי מבחינתי זה סתם זיבולי שכל וזה לא משמעותי כטיעון. אז איבדת חמש דקות מחייך פאקינג והוו)

אני חושבת שמושג "ההרעלה" מה שזה לא אומר (טכנית מדעית- זה לא אומר שום דבר למעט רעל שבאמת יכול לחסל את קיומך פיזית כמו נניח ארסן או הכשת נחש- אחרת זה לא נכלל לקטגוריה של "רעל" אלא כדבר אמורפי)
ומכיוון שהמושג רעל הוא אמורפי- אפשר להגדילו ואני לא חושבת שהגזמה מכסה את כל מאפייניו- היא אחת מ
רעל יכול להיות גם לשקוע למשל בקשר הרסני עם אדם שקנאי לך
רעל יכול להיות צביעות עצמית
רעל יכול להיות כעס שמושל בך במקום שתמשול בו
רעל יכול להיות הסוכרת שאתה מקבל מקריאה של רדידות אינסופית באשר לסוגיות החיים- חוסר היכולת להבחין בין רצוי למצוי, חוסר היכולת לראות מעבר לקלישאות
יכול להיות הרבה דברים וכל אחד הרסני בדרכו לסביבה וליחיד.

אז מתנצלת שקצת נסחפתי
בגדול לגבי הסיגריות - הסקרנות לא ממש מכסה על התשובה
כי השאלה היא שוב-
אם אתה מתלבט בשאלה כזו למה אתה סקרן לדעת את העדפותיו של אחר
אם הסכמת שרק מה שנכון לך הוא שקובע?
אתה מחפש סיבה חדשה למחשבה בנושא? כי אם כן כנראה שהשאלה אם יוצא או לא סתמית ולא חשובה.
אם זה לא נמדד לפי מדד פופלריות אני חושבת שדי בזה שאתה לא נינוח ונהנה ליד אדם מעשן ודיינו לשאלתך ושגמישות מחשבתית היא לא דבר רע אבל קח בחשבון שיש פוטנציאל להתמכרות ושבאופן כללי אם אתה בסדר עם זה ומאמין שזה לא מתפתח דווקא להרגל מגונה של ההתמכרות-
אז היידה הפועל כמו שאומרים : )
 

dory141

New member
אני כרגע בעומס מקצועי אבל אענה בפירוט ובאופן פרטי במשך היום

בכל מקרה, שבוע טוב ופורה.
 

kobrik

New member
עישנתי בעבר 8 שנים,חצי קופסא ליום,לפעמים שהלילה היה ארוך

קופסא שלמה,התחלתי לעשן בהדרגה מגיל 16,בגיל 22 במשך שנתיים
ירדתי בהדרגה עד שהפסקתי לגמרי.
הייתי מגיל 8 עד 18 ספורטאי,חלק מהעזיבה של הספורט קשורה,במידה מסוימת לעישון סיגריות.
כיום כבר מספר שנים אני מתאמן לבד,פעמיים בשבוע.
אין לי בעיה עם בת זוג מעשנת,למרות כמו שאמרת עדיף גוף נקי מרעלים.
 

אופק167

New member
עישנתי פה ושם כמה סיגריות בחיים שלי

אני נגעל מממעשנים אבל לא הייתי שולל מישהי שמוצאת חן בעיני בגלל שהיא מעשנת פעם בחודש חודשיים.
 

rzil86

New member
האמת שבזכות המין היפה הפסקתי

הרבה פסלו אותי על זה ולכן , יחד עם הבריאות , החלטתי להפסיק .

תראה אני למשל בתקופה שהייתי מעשן וגם לא הייתי משקר לגבי זה בכרטיסי היכרויות , מעט מאוד בחורות נענו לי ועוד חיצונית הייתי נראה יותר טוב אז.

לא שכל אחת עונה לי באתרים , אני לא איזה בראד פיט אבל כן אני מצליח לפגוש לדייט מישהי משם לפחות אחת לחודש , בתקופה שהייתי מעשן , בלחץ הייתי מוציא טלפון פעם בכמה חודשים .
 

dory141

New member
עשית בשכל

אבא שלי הפסיק לעשן מקטרת לפני 27 שנים, כי רופא השיניים שלו הסביר לו שהוא חייב. אמא שלי, מנגד, ממשיכה לעשן (סיגריות) ובכמויות מטורפות, כבר 42 שנה פלוס, עם הפסקות מינימליות. אני התנסיתי והגעתי למסקנה, שעישון זה פיכסה.
 

rzil86

New member
הקושי בהפסקת עישון קשור ישירות לדופמין שמשתחרר

הרבה יגידו לך שזה קשור לקושי להפסיק הרגל , אבל פסיכולוגית אחרי שלושה שבועות עד חודשיים מהפסקת הרגל מסויים שוכחים ממנו.

לטעמי , בתור מעשן לשעבר מה שגרם לי לרצות לעשן אפילו שנה אחרי שהפסקתי היה הגעגוע לדופמין שמשתחרר בזמן העישון שיצר אצלי נחת בלי פגיעה זמנית בהכרה כמו שיש מאלכוהול ומירוק.
הרבה אנשים שמפסיקים לעשן גם נכנסים לדיכאון לקצת זמן , מניח שזה קשור לירידה בדופמין, בכל אופן לטעמי זה משהו נורא שפשוט צריך להוציא מחוץ לחוק, האמוניה , הCO , הסירחון - אין גרוע מזה
 
גם וגם

היום יש תרופות שמאפשרות מעבר קל יותר לגמילה ובלי נפילות למה שמאפיין את השינוי שהגוף והמוח עוברים- חלק מזה למשל צ'אמפיקס שגם נקשר ותופס את מקום הניקוטין במוח ולכן לא מאפשר לך להנות מהסיגריה, גם מקל על הגמילה הפיזית מהחומר ויותר חשוב שומר על מצב רוח טוב.

העליה במשקל, קשיים פיזייים של גמילה וכו'- נמשכים בין שלושה ימים - לשבועיים והדיכאון עצמו בין חודש עד חודשיים . אחר כך-
הבעיה העיקרית אם טרחת לשנות את ההרגל זה "הפיקים"
רגעים בהם אתה חש צורך עז וכמיהה לחומר שנמשכות בדרך כלל כמה דקות עד חצי שעה- ולכן במידה ואתה נמצא בחברת מעשנים או נמצא ליד חנות יהיה קשה מאוד לשלוט בפיק כזה וזה עלול להכשיל.

עוד משהו הוא שההרגל פה מרכזי כי גם אם ביצעת תיקון יש תחושת ריקנות או פחד מהשינויים - למשל הסיגריה רגילה לגרום לך לסתום את הפה ולהיות "רגוע" (לא באמת) אז נשים רבות וגברים שנתקלים בעליה במשקל (העסקת הפה- הרגל וכמובן מודעות לתחושת הרעב) והצורך בעיסוק ופעילות מרגיעה שבמקום להמיר למשל לספורט הופך לאכילה או התמכרות משנית אחרת (למשל טלוויזיה) מאוד מקשה עליהם להתמודד עם הריקנות והשינוי של הנסיבות שהפסקת ההרגל גררה ואולי אף כולא בהרגלים חדשים.

עוד משהו שלא מרבים להתייחס אליו שכל התמכרות או שינוי ממושך יוצרים חיווטים חדשים במוח (מחקרי) וחיווטים כאלה לא נעלמים אבל אפשר לבנות קשרים חדשים ומערך התנהגותי נפשי חדש למה שכבר קיים. לכן ספורט למשל יכול לסייע לבנות כאלה בכל פעם שיש דחף לסיגריה ולהמיר אותו אבל אי התייחסות לזה ובעיקר לסכנה המרכזית הגלומה בזה-
גורמת להרבה אנשים שכבר נגמלו לקחת רק שאכטה אחת או סיגריה אחת
ובאחת מדליקה את הקשרים הנושנים ומחזירה את כל הקשיים שהותמרו חזרה.
בטח הפיקים שנמשכים עד חצי שנה אפילו אחרי הגמילה.

בהצלחה
 

YARDEN022

New member
לא אצא

לא הייתי יוצאת עם מעשן, הריח ומה שזה גורם מגעיל אותי
 
למעלה