"אין לי אפליקציה"
רזי ברקאי בתכנית האקטואליה 'מה בוער' המשודרת בגל"צ ראיין הבוקר את שר הבריאות יעקב ליצמן. הראיון עסק בשלל נושאים שעל סדר היום וביניהם נשאל השר לדעתו על 'חוק המואזין'. ליצמן השיב כי הוא מתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית מאחר והחוק אינו מבדיל בין המואזין לבין הצפירה המושמעת בערי ישראל עם כניסת השבת והוא, השר ליצמן, אינו מוכן לפגוע בשמירת השבת ובקדושתה. רזי הקשה: הרי אין ציווי דתי על צפירה בדווקא וא"כ מדוע שלא יבטלו את הצפירה ובמקומה ישתמשו שומרי השבת באפליקציה שתודיע להם טרם שבת את זמן כניסתה? ליצמן השיב: אין לי אפליקציה. ברקאי מופתע: אין לך אפליקציה? וואו, אתה בודד בקטע הזה. ליצמן: לא. יש עשרות אלפים במגזר החרדי שאין להם סמארטפון ולא אפליקציות. ולכן הצפירה צריכה להשאר במקומה. שעשע אותי לשמוע את ההלם שאחז במראיין למשמע התשובה הפרימטיבית של כבוד השר. בטח חשב לעצמו, וזה, המיושן הזה, עוד מתפקד כשר הבריאות. נתניהו, כפי שידוע לכולכם, הוא מר תקשורת שאין שני לו. ביוטיוב רץ קטע בו נשמע נתניהו סונט באילו שסביבו על כך שהם דבוקים כל העת למסכי הסמארטפון. "תפסיקו להתעסק בזה ותתחילו לחיות את החיים עצמם" נתניהו התגאה בעצמו שהוא לא מחזיק מכשיר סלולארי מתקדם והוסיף כי הוא מרגיש הרבה יותר מחובר וחי מכל "המחוברים" שסביבו. אני בטוח שיש רבים שכ"כ מזדהים עם התפיסה שהרבה יותר נעים ומהנה להתנתק מהחמצן הסוללארי שאופף אותנו 24/7 כן, מזדהים אבל לא מסוגלים לעשות דבר וחצי דבר מעבר לכך. הרי איך אפשר להתנתק. איך נוכל לשרוד את היום מבלי שהעין שלנו תשזוף את שני סימוני הוי הכחולים ואז תחלחל בנו ההכרה המכוננת שהנה קראו אותנו. עד כדי כך. אינני סוציולוג ולא בן של סוציולוג, אבל ההיסטוריה מוכיחה שאנו כחברה נעים כמטוטלת בין קיצוניות אחת לקיצוניות אחרת, הפוכה, נגדית. יש לי רושם שלא ירחק היום והקטע של ההתנתקות מהדיגיטל יהפך לטרנד לוהט ומגניב שרבים וטובים מהסלב ואושיות התרבות שלנו יסתופפו בצילו. א"א להתכחש לעובדה שהסמארטפון, לצד הנוחות והתועלתיות שבו, טומן בחובו בעיות כלל לא פשוטות באלף ואחד תחומים מתחומי חיינו. זו הסיבה שהאדם, כמו כל יצור חי שמגן על עצמו אינסטנקטיבית, יזהה במוקדם או במאוחר כי עליו להגדיר מחדש את יחסו לחמצן הסלולארי ואף לפתח אמצעי התגוננות יעילים נגדו. מי שהיה עד לא מכבר אוהב, הולך אט אט ונהפך לאויב. ולסיום אנחת ואשאל: אם ההיא או ההוא שמולכם יספר לכם שהוא כלל לא מחזיק פלא ברשותו, תרצו להמשיך איתו בקשר או שתחדלו ותחת זאת תחפשו עבורו מקום של כבוד בגן חיות התנ"כי? גילוי נאות: אני אוהב את הלחן של המואזין ורק מיצר על כך שמידי פעם זייפנים מתגנבים למסגד ומחריבים עד יסוד את הלחן המקורי. סמוטריץ', לטיפולך.
רזי ברקאי בתכנית האקטואליה 'מה בוער' המשודרת בגל"צ ראיין הבוקר את שר הבריאות יעקב ליצמן. הראיון עסק בשלל נושאים שעל סדר היום וביניהם נשאל השר לדעתו על 'חוק המואזין'. ליצמן השיב כי הוא מתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית מאחר והחוק אינו מבדיל בין המואזין לבין הצפירה המושמעת בערי ישראל עם כניסת השבת והוא, השר ליצמן, אינו מוכן לפגוע בשמירת השבת ובקדושתה. רזי הקשה: הרי אין ציווי דתי על צפירה בדווקא וא"כ מדוע שלא יבטלו את הצפירה ובמקומה ישתמשו שומרי השבת באפליקציה שתודיע להם טרם שבת את זמן כניסתה? ליצמן השיב: אין לי אפליקציה. ברקאי מופתע: אין לך אפליקציה? וואו, אתה בודד בקטע הזה. ליצמן: לא. יש עשרות אלפים במגזר החרדי שאין להם סמארטפון ולא אפליקציות. ולכן הצפירה צריכה להשאר במקומה. שעשע אותי לשמוע את ההלם שאחז במראיין למשמע התשובה הפרימטיבית של כבוד השר. בטח חשב לעצמו, וזה, המיושן הזה, עוד מתפקד כשר הבריאות. נתניהו, כפי שידוע לכולכם, הוא מר תקשורת שאין שני לו. ביוטיוב רץ קטע בו נשמע נתניהו סונט באילו שסביבו על כך שהם דבוקים כל העת למסכי הסמארטפון. "תפסיקו להתעסק בזה ותתחילו לחיות את החיים עצמם" נתניהו התגאה בעצמו שהוא לא מחזיק מכשיר סלולארי מתקדם והוסיף כי הוא מרגיש הרבה יותר מחובר וחי מכל "המחוברים" שסביבו. אני בטוח שיש רבים שכ"כ מזדהים עם התפיסה שהרבה יותר נעים ומהנה להתנתק מהחמצן הסוללארי שאופף אותנו 24/7 כן, מזדהים אבל לא מסוגלים לעשות דבר וחצי דבר מעבר לכך. הרי איך אפשר להתנתק. איך נוכל לשרוד את היום מבלי שהעין שלנו תשזוף את שני סימוני הוי הכחולים ואז תחלחל בנו ההכרה המכוננת שהנה קראו אותנו. עד כדי כך. אינני סוציולוג ולא בן של סוציולוג, אבל ההיסטוריה מוכיחה שאנו כחברה נעים כמטוטלת בין קיצוניות אחת לקיצוניות אחרת, הפוכה, נגדית. יש לי רושם שלא ירחק היום והקטע של ההתנתקות מהדיגיטל יהפך לטרנד לוהט ומגניב שרבים וטובים מהסלב ואושיות התרבות שלנו יסתופפו בצילו. א"א להתכחש לעובדה שהסמארטפון, לצד הנוחות והתועלתיות שבו, טומן בחובו בעיות כלל לא פשוטות באלף ואחד תחומים מתחומי חיינו. זו הסיבה שהאדם, כמו כל יצור חי שמגן על עצמו אינסטנקטיבית, יזהה במוקדם או במאוחר כי עליו להגדיר מחדש את יחסו לחמצן הסלולארי ואף לפתח אמצעי התגוננות יעילים נגדו. מי שהיה עד לא מכבר אוהב, הולך אט אט ונהפך לאויב. ולסיום אנחת ואשאל: אם ההיא או ההוא שמולכם יספר לכם שהוא כלל לא מחזיק פלא ברשותו, תרצו להמשיך איתו בקשר או שתחדלו ותחת זאת תחפשו עבורו מקום של כבוד בגן חיות התנ"כי? גילוי נאות: אני אוהב את הלחן של המואזין ורק מיצר על כך שמידי פעם זייפנים מתגנבים למסגד ומחריבים עד יסוד את הלחן המקורי. סמוטריץ', לטיפולך.