בליינד דייט סרטים

[dory141]

בליינד דייט סרטים

נניח (זה קיים כנראה רק בדמיון, לא במציאות) שהיה אתר או אפליקציה, שמאפשרת את הפורמט הבא: בוחרים בן או בת-זוג באקראי ללא ידע רב (חוץ משם, תמונה ואזור מגורים; בוחרים סרט משותף לצפייה ונפגשים בלי שמכירים ומשוחחים או מתכתבים, הייתם הולכים על זה? למה כן ולמה לא?

 

[ANZ1]

רעיון גרוע

הסיבה העיקרית שהרעיון גרוע הוא שהדייט ראשון הכי לא מתאים זה סרט, בדייט אתה רוצה לראות את בת הזוג (ולא לשבת לידה כששניכם מסתכלים קדימה), אתה רוצה להיות מסוגל לדבר איתה (מה שאי אפשר בסרט) ואתה רוצה להיות גמיש למקרה שיש בעיה כלשהיא ולעזוב לפני או לשנות תוכניות אם טוב או רע.
הנה הלך לך הרעיון לסטארט אפ ומיליונים בבנק.
יש היום יותר רעיונות לסטארטאפים לזוגיות מאשר רווקים.

 

[dory141]

שתי טעויות

1. גם בדייט האידיאלי דברים יכולים להשתבש.
2. אפשר לעזוב בכל שלב.
ועוד משהו- כבר היה כאן בפורום הזה, מישהו שחיפש בת זוג לסרט של באטמן נגד סופרמן. להיפך, אני חושב שרעיון מקורי כמו שהיה לי כבר לא היה מזמן (ואני ממש לא מרבה לשבח את עצמי). אם מישהו משני הנוכחים עוזב, סימן שאין בין השניים התאמה. אם נשארים עד הסוף, זה אומר שהם נהנים זה מחברת זו גם אם הסרט, ההצגה או המאורע שהלכו אליו היה פחות טוב משציפו.

 

[ANZ1]

לא הבנתי כלום

בדייט אני רוצה לתקשר עם הבחורה לא לשבת לידה ולשתוק
למה שאני אעזוב את הסרט ? מה הסרט עשה לי רע ?
אם מישהו עוזב זה כי הסרט מחורבן לא הבחורה שאותה אני לא מכיר.
פשוט כל הרעיון חסר כל היגיון וסיבה.

ובתור אחד שבוחן 10 רעיונות לסטארטאפים בשבוע, אני יכול להגיד לך שכולם בטוחים שיש להם רעיונות מבריקים, אבל 9 רעיונות מהם לא שווים אפילו מחשבה שניה, ומתוך הרעיון האחד שכן שווה מחשבה 95 אחוז שלא יצא ממנו כלום.

 

[חרסינה משורינת]

הוא לא רשם שהוא רוצה לפתח סטארט אפ

לדעתי קצת נסחפת בתגובה-
נחמד שהוא מעלה רעיונות חדשים לדרכים להכרות ונחמד לבחון מה תהיינה התגובות ולמה.

לא הכל חייב להיות מנותב להצלחה כלכלית

 

[ANZ1]

הוא דווקא כן כתב

צריך להבין בני אדם (ולא רק בדייטים) מה הם אומרים, איך הם אומרים, ומה הם לא אומרים, זה סגנון מאד נפוץ, לאדם יש רעיון, הוא חושב שהוא ענק ויעשה אותו עשיר, אז הוא מתחיל לגשש , קודם הוא שואל שאלה כללית "יש לי רעיון", "מה דעתכם על", ואז הוא כתב שהוא חושב שהרעיון נהדר, ואז הוא כותב בהודעה אחרת שזה יכול להצליח..
הוא לא התכון היום לגשת לרשם הפטנטים, אבל הוא בהחלט חשב שזה רעיון שווה להקמת סטארט אפ.
תשאלי אותו.

 

[חרסינה משורינת]

אז הזהרת אותו לטובתו?

אם זה מכוונה טובה בסדר,
עניין אותי שהוא חושב קצת אחרת בנוגע למה שמקובל כדייט ואני חושבת שלשמוע דעות שונות בנושא יכול להאיר את הנושא מכל מיני זוויות.

למשל מאוד מעניין אותי למה הוא רוצה לערוך מפגש בלי הכרות עם האדם- כי סרט מצד אחד יכול לשדר טעם מסוים ולמנוע את כל המבוכה לפני -שיחות, התגוששיות מילוליות - להרשים , לשדר את הדבר הנכון וכו'
שהרבה אנשים רושמים שהם קשים להם ולכן אני מעוניינת לדעת מה בעצם עומד מאחורי זה- כי מצד אחד על פניו זה נשמע כמו דבר שיכול להיות בעייתי מצד שני אולי הוא יכול להביא לי כיוונים שלא חשבתי עליהם.

אני חושבת שאין צורך לשאול אותו - הוא ודאי יענה כשיראה מה שנכתב פה מה כוונתו המקורית . אתה צודק שאפשר לזהות שהוא חושב שזה רעיון טוב ואולי הוא שואל יותר מאשר לקבל "כיווני מחשבה" על רעיון אישי שלו לדייטים או לדרכי הכרות.

באותה מידה גם לא חייבים לפתח אפליקציה אפשר לפתוח מין קבוצה בפייסבוק שזו כל מטרתה והחוקים שלה היא שבוחרים אדם רנדומלי בקבוצה -שיש בה תמונה וציון של מקום מגורים ופשוט יוצאים .

 

[ANZ1]

אנשים רוצים להגיע ליעד בלי ללכת את הדרך.

יש אנשים שחושבים שאפשר לעשות קיצורי דרך על דברים שלא נח להם, כמו לפנות לבחורה, או לדבר איתה (חס ושלום) או לספר על עצמך, או לשלם על הדייט, או הכי גרוע לקבל תשובה שלילית, אז הם חושבים שיש דרכי קיצור,
אבל אין כאלו,
לא צריך ללכת רחוק כדי לבדוק שהרעיון לא יעבוד, שיכנס לאתר הכרויות כל שהוא, יפנה ל10 בחורות אקראיות (לא הכי יפות) ויכתוב להם : "היי, ראיתי את העמוד שלך ואני רוצה להכיר, מה דעתך על הרעיון הבא : ניפגש לסרט, בלי להתכתב קודם, בלי לדבר קודם, תכתבי לי איזה סרט את רוצה, באיזה קולנוע ומתי, וניפגש בקופות".

אני בטוח שאפילו אחת לא תסכים לזה.

 

[חרסינה משורינת]

נכון

אבל כשזה משהו שמקובל כנורמה קבוצתית יש לדברים כוח אחר.

אם היית ניגש לאנשים לפני כמה שנים ואומר להם על דברים כמו טוויטר-
הי, אתם הולכים להודיע כל כמה שעות מה שלומכם בקטע שלא יעלה על ככה וככה מילים ואנשים אחרים הולכים לקרוא את זה ולהגיב לכם בהודעות משלהם (לפני עידן הפייסבוק והשיתופיות) - כמה היו אומרים לך שזה רעיון מחורבן?.

עכשיו נניח רגע בצד את המקום של אפליקציה - אם יש קבוצה שזה הרעיון שלה אולי דווקא כרעיון זה יכול להיות ניסוי מעניין . קל מאוד לפסול מהתחלה- אני אומרת בוא נתנסה בזה מחשבתית. הבאת את הצד שלך ומעניין אם הוא יוכל להעלות רעיונות או סיבות למה הוא מצא לנכון לחשוב שזה יכול ליצור מצב מעניין ומפתיע

 

[Som30ne]

אז - מי רוצה להשתתף בניסוי

מי רוצה להצטרף אלי לסרט הזה ?

 

[חרסינה משורינת]

לא אבין בחיים למה לשלם ארבעים שקלים לסרט

ולא לראות אותו ברשת

זה עוד בקולנוע וכבר ראיתי אותו לפני שבועיים במחשב

 

[ANZ1]

למה ללכת לעבוד אם אפשר לפרוץ לבנק ?

מבחינת החוק והמוסר זה אותו הדבר,
רק זה יותר קל וכנראה שאף אחד לא ירדוף אחריך,
אבל בשני המקרים זו גניבה.

 

[Som30ne]

כן - ולא

ברוב המקרים מדובר במצב של "זה נהנה, וזה לא חסר" - ואסביר.
ברוב המקרים מדובר בסרט שאם לא היית רואה אותו במחשב, גם לא ממש היית הולך לצפות בו בקולנוע - כלומר - אין כאן הפסד ממשי ליוצרים.
מצד שני - לאורך זמן - אם אתה מכיר את היצירות של המעורבים בדבר (במקרה הזה - טים ברטון) - ואוהב את מה שאתה רואה/שומע - הסיכוי לכך שבפעם הבאה תצפה בסרט בקולנוע (או תהייה מוכן לשלם עליו) גדל.

ודוגמה מהעולם האמיתי - מיקרוסופט.
לאורך עשרות שנים החברה הזו עודדה (עצימת עין מכוונת, ואי נקיטת כל פעולה או הגבלה טכנית/טכנולוגית) פיראטיות בתוכנות שלה עצמה - לשימוש אישי ופרטי.
האסטרטגיה היתה - להרגיל את העולם להשתמש בתוכנות שלה, להרגיל את האנשים לצורת הפעולה ולמבנה התפריטים - ובכך ליצור את הייתרון הגדול ביותר על המתחרות - "כוחו של הרגל".
לאנשים קשה מאוד לשנות הרגלי שימוש בתוכנה (אפילו אם הדינויים האלו מטיבים איתם) - ולכן - אנשים שהתרגלו לעבוד אם התוכנות של מיקוסופט בבית, לאורך זמן, ידרשו מהמעסיקים שלהם להשתמש בתוכנות האלו.
ברוב המקרים, מכוון שמדובר בעסקים קטנים, הם לא יילחמו בעובדים, ויסכימו לשלם סכום סביר על התוכנות האלו - וכאן, במצטבר, כבר יש הרבה מאות מיליונים של דולארים.

 

[ANZ1]

רק תשובה אחת נכונה

מיקרוסופט כל השנים נלחמה במי שהפיץ תוכנות פיראטיות, היא מעולם לא הפסיקה, היא כמעט ולא נלחמה במשתמש הפרטי (היו כמה מקרים שכן) , זה לא עושה את זה פחות גניבה.
חברה הפיקה סרט, הוא עלה מאות מיליוני דולרים, בדיוק כמו שאפל משלמת לפתח אייפון חדש, הסרט הוא הרכוש שלה, ואם היא או אחרים מחליטים שאין דרך להרויח ממנו, הופכים אותו לציבורי, מדי פעם יש מוזיקה, ספר או סרט שמופץ בחינם, לא במקרים שאתה מוריד סרט באינטרנט, כל אלו זה גניבה,
זה כמו לגנוב אייפון ולהגיד שזה דגם משנה שעברה ובחברה כבר לא תמכור אותו.
אם לא רודפים אחריך או לא תופסים אותך לא עושה את זה דבר חוקי או מוסרי.
והעובדה החברות נלחמות כל הזמן נגד האתרים שמפיצים תכנים כאלו, הם כל הזמן נסגרים.

 

[Som30ne]

לא נכון. בהגדרה. (*נערך)

מוצר פיסי - אם לקחת אותו - הוא חסר למישהו אחר - כך שלעולם לא יכול להתקיים - בהגדרה - "זה נהנה וזה לא חסר".

סרטים, מוסיקה, וכדומה - בהחלט יכול להתקיים מצב של "זה נהנה וזה לא חסר".
שוב - כמו שהוסבר - רבים מאלו שצופים במחשב, אם לא היתה האופציה לצפיה במחשב - לא היו הולכים לצפות בסרט בקולנוע - פשוט לא יצפו בכלל - כך שהם לא מהווים הכנסה פוטנציאלית מלכתחילה.

החברות נלחמות באתרים - כי הן לא תופסות את המציאות.
כבר הוכח במספר מחקרים - שהורדה פיראטית של שירים, דוקא עודדה קניה של חומרים נוספים של אותם אמנים (אבל המחקרים האלו מוסתרים, ומושתקים מיד עם פרסומם).
חברות ההפצה - כמו כל קרטל, טייקון, וקונספט - שאבד עליו הכלח - נלחמים בשיניים כדי לגרד את הרווחים האחרונים לפני מותם.
הלחוצים ביותר היום הם אולפני ההקלטות - שכן - עם הטכנולוגיה הזמינה היום - הרבה מאוד אומנים שפעם היו נתונים לחסדיהן של חברות הפצת התקליטים - יכולים להקים אולפן ביתי, ולהפיץ את היצירה שלהם במחירי עלות נמוכים הרבה יותר, ובמחיר לצרכן שהוא סביר הרבה יותר (כבר לא משלמים 100 שקל על אלבום שיש בו 3 שירים מעניינים מתוך 12), אלא 2 או 3 או 5 שקלים לשיר שרוצים.
וכך יהיה בסופו של דבר גם בתחום הסרטים.

*עריכה:
בעניין מיקרוסופט - אם הם לא היו מאמינים בהפצת התוכנות הפיראטית של סוף שנות ה 80 עד תחילת שנות ה 2000, הם היו משתמשים בטכנולוגיות למניעת פיראטיות.
פלאגי חומרה, דרישת הדיסקט/תקליטור המקורי - שעליו היה קידוד כלשהו, ועוד דרכים שונות לה/אבטחת המצב.
היו הרבה כאלו שעשו את זה (מג'יק - עם פלאג חומרה), משחקי מחשב (עם דרישת השימוש בדיסקט/תקליטור מס' 1 של המשחק בכל פעם שהמשחק עלה).
מיקוסופט השאירו את התוכנות שלהם ללא הגנה - ואין צעד מכוון יותר מזה.

 

[ANZ1]

וכל זה לא משנה

גניבה היא גניבה, גם אם לא רדפו אחריך ,
בדיוק כמו שאם רצחת מישהו ולא תפסו אותך אתה עדיין רוצח.
סרט הוא לא ישות עצמאית, מישהו יצר אותו, הוא שייך לו, ועד שהוא לא ייתן לך אישור להשתמש בו, אין לך זכות.
אם החברות היו חושבות שאם אנשים משתמשים בחינם כדי לעודד אחרים זאת זכותם, אבל הם לא עושים את זה.

 

[Som30ne]

רציתי לכתוב שוב, תגובה מפורטת

וגם כתבתי,
אבל - בסופו של דבר - מדובר כאן בשיח חרשים - אז אין טעם.

 

[חרסינה משורינת]

באמת?

ואני חשבתי שאני אנאלית מוסרית כשאמרתי למישהו שאם כבר שילמת על כרטיס אתה נשאר בדיוק לסרט אחד בקולנוע ולא באולם החשוך למשך שלוש שעות לסרט הבא.

לדעתי זו טענה לא יותר נכונה כמו התפיסה של "פיראטיות" במוזיקה שמורידים .
משהו צריך להשתנות במופגן בדרך בה מפיקים "רווחיות" מאלה.
או שאפשר תמיד לרדוף אחרי הפושעים הנוראים ולבצע גל מאסרים ולזעוק שאנחנו חברה חופשית .

בכל מקרה אני מרגישה שהמצפון שלי נקי לגמרי באלה- כשאני רואה אדם שאני מעריכה את פועלו ואת עבודותיו אני גם דואגת לתת לו בעדם תמורה כזו או אחרת (בדר"כ כספית).

 

[ANZ1]

לא הבנתי

את טוענת ש"כשאני רואה אדם שאני מעריכה את פועלו ואת עבודותיו אני גם דואגת לתת לו בעדם תמורה כזו או אחרת (בדר"כ כספית). "
מצד שני את מורידה בחינם סרטים וסדרות
זאת אומרת שאת מורידה סרטים וסדרות שאת לא מעריכה ולא אוהבת ?
אז למה את רואה אותם ?
אפל מייצרת קופסאות, חברת הפקה מייצרת סרט, זה המוצר שלהם, ואין שום הבדל בן גניבת אייפון לצפייה בסרט בלי לשלם,
והטענה שהם לוקחים יותר מדי כסף היא לא רלוונטית, גם אפל לוקחים הרבה יותר מדי כסף (מותר להם), זה המוצר שלהם וזכותם לקחת כמה שהם רוצים תמורתו, את לא חייבת לשלם ולקנות את המוצר, אבל הורדת סרט באינטרנט זאת גניבה, אל תשקרי לעצמך.
אם יום אחד תייצרי משהו, את מאד תכאסי אם יסתבר לך שאנשים מעתיקים את המוצר שלך ולא משלמים לך תמלוגים.
סרט לא שייך לעולם, זה לא התורה, זה מוצר פרטי של חברה פרטית.

 

[חרסינה משורינת]

כבר קרו לי מקרים

פרטיים שלקחו קטעים שכתבתי או שירים והעתיקו וזה לא הכעיס אותי כלל .

ובכל מקרה בדרכך- האם אתה חושב שהניסון לפקח ולפכח אנשים בדברים שאתה אומר עוזר? האם באמת אפשר לעצור את השיתוף שמתרחש באינטרנט?

אני לא משלה את עצמי- אינני גנבת ולא אהיה. אמות המידה ואמות המוסר שלנו שונות - ואתה יכול להשליך עלי ככל שתאווה בדעתך אבל זכותי לא לקבל זאת.

וזה לא ההפך - כמו שאמרתי לדעתי השיטה צריכה להשתנות מהבסיס, אבל כן משתמע מכאן שכאשר אני אוהבת דבר המפגש איתו מביא לזה שאהיה מוכנה לשלם עליו ואפילו בשמחה.