3 קונפליקטים על אהבה. מבלבל

3 קונפליקטים על אהבה. מבלבל

חברים יקרים,
בזמן האחרון מתנפצים לי הרבה מיתוסים על אהבה, על אמון בבני אדם. על מקור ומושא האהבה.

יש לי 3 קונפליקטים שטרם הצלחתי להבין אותם או להבין מה אני חושב עליהם.
הם בעיני היינו הך ואני לא מצליח לעשות הפרדה לוגית בינהם. אשמח אם מישהו רוצה להסביר לי את ההבדל בינהם.

1) כשאני מרגיש כאב על פרידה מהאקס
האם אני מרחם על עצמי ----או---- מתגעגע אליו

2) כששינוי בי הוא תנאי הכרחי כדי להמשיך את המערכת יחסים
איך אני יכול להבין אם משתנה בשביל עצמי --- או ---- בשבילנו --- או בשבילו

3) כשאני מבין שאני אוהב את האקס/הבן-זוג.
איך אפשר להבחין ולהפריד. האם אני אוהב אותו --- או --- את התחושה שנתן לי בדמות וביופי שלו?



תודה על העזרה
אפילו ברמה של איך להבחין בין הדברים?
 

45Light

New member
אשתדל לענות לך על שאלות מטרידות אלה ...

&nbsp
בכל מערכת יחסים יש אינטרסים אישיים כי אחרת לא היינו שם .
בכאב על פרידה מרגישים ריקנות וזה הגעגוע עצמו וזה בא ביחד עם רחמנות על עצמך שפתאום אתה לבד ובודד .
&nbsp
השינוי שאתה עושה הוא קודם כל בשבילך ! כדי שזה יקרה באמת אתה צריך להיות שלם עם ההחלטה לעשות את השינוי המיוחל.לאחר השינוי זה יביא לשיפור היחסים שלך עם הסביבה שלך.
&nbsp
בנוגע לשאלה ה3 זה טיפה מורכב יותר כי כתבת על אהבה ובכל זאת זה קשור לשאלה ה1 שלך.אהבה מורכבת מתחושות שיש לנו עם הבן זוג ולכן אין כאן מקום להפרדה ממשית .
 
להלן תשובות

1. זה תלוי. אם עזבו אותך - לגיטימי להתגעגע ולרחם על עצמך, כמובן אם זה לא נמשך מאתיים שנה. יחד עם זה צריך להבין למה עזבו אותך ולהסיק מסקנות בהתאם.
אם אתה עזבת או שהפרידה הדדית, אז לא רחמים ולא געגועים, זאת תחושת הבדידות.
2. זה יותר קל. אם אתה מבין למה ביקשו ממך לשנות משהו ופתאום נפקחו לך העיניים ואתה מבין מה היה מעצבן\בלתי נסבל\מציק\וואטאבר בהתנהגות שלך (וזה מציק לך אצל אחרים פתאום) ואם תשאר כזה גם אחרי הפרידה, אז אתה משתנה בשביל עצמך. אבל אם אתה לא מבין מה רוצים ממך ומה לא בסדר וזה 'נכפה' עליך ותקוע לך כמו עצם בגרון ואתה מרגיש שאתה 'עושה טובה' או כמו שכל הזוגות התלותיים אוהבים להגיד 'מקריב בשביל הזוגיות' - זה כדי לא לאבד את הצד השני וזה הכי גרוע.
3. זה גם די פשוט. האם אתה יודע להגיד מה אתה אוהב בצד השני מעבר לתחושות שציינת שהוא מעורר בך? ומצד שני, עם כמה ואיזה תכונות לא טובות קיבלת אותו? כלומר, מכמה תכונות שמציקות לך אתה מעלים עין ומה המשמעות שלהן? כי נגיד יכול להיות גם דבר אחד שמציק לך בו וזה שהוא בוגד בך על ימין ועל שמאל והמשמעות של הדבר האחד הזה היא רבה.
בנוסף - אם אתה אדם תלותי אז קשה יותר לדעת כמה אתה פשוט רק מחפש להיות בקשר כדי שיהיה לך על מי להשען וכמה באמת אתה אוהב את הצד השני.
 

דביאן

New member
כמו הדייג שאוהב דגים

גילית את האמת שמסתתרת מאחורי כל השקרים. כל דבר שאנשים עושים הם עושים לעצמם. כל מה שאנשים קוראים לו "אהבה" זה אהבה לעצמם, אולי חוץ ממקרה אחד שזה לילדים שלהם, שאז הם באמת אוהבים.
מי שאוהב באמת, ימשיך לאהוב ללא תנאים ובכל מקרה.
גם כשאתה נותן כסף לקבצן זה כדי להפחית את תחושת הרחמים הלא נעימה שנוצרה אצלך, או כדי להרגיש שאתה צדיק, או גם וגם. אתה עושה את זה בעיקר בשבילך, לא בשביל הקבצן.
עכשיו שים לב למשהו מעניין: בפרשת השבוע הקודם (ואתחנן) יש ציווי לאהוב את השם בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
בכל לבבך - אומר רש"י הקדוש בשני יצריך. ביצר הטוב וביצר הרע. דבר אחר, שלא יהיה לבך חלוק על המקום (שאם תראה בהנהגתו דברים שלא מוצאים חן בעיניך, שלא תהרהר אחר מדותיו).
בכל נפשך - אומר רש"י אפילו הוא נוטל את נפשך.
בכל מאודך - אומר רש"י בכל ממונך. יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמר ובכל מאודך. דבר אחר - בכל מדה ומדה שהוא מודד לך (גם כשהוא מעניש אותך).
&nbsp
מפה אתה רואה שאהבה אמיתית היא בכל מקרה, בלי הסתיגויות ובלי תנאים.
 

puma141

New member
התשובה

היא אצלך בלבד:)
אני מעריכה שהתגובות שתקבל תהיינה מאנשים שונים, יהיו ממש לא רלוונטיות
לגביך.
אתה היחיד ש"סופג" את הניואנסים בתוך האמת הזוגית שלך.....
אז אתה יכול לקבל ניתוח שכלי ו"קר" במקום של חשיבה "חמה".
לא רלוונטי.
והפוך- אתה יכול לקבל תגובה "חמה מידי" שיש בה רק את הרגש- זה גם לא רלוונטי....

על פי שאלותיך אני מעריכה שאתה מחפש כח להתמודד..:)
התשובה שלי לך היא זמן, בעיקר.והתמודדות שלא תוכל ממש לברוח ממנה....


בכל מקרה, שלושת השאלות ששאלת, יכולות לקבל תשובה רק בדיעבד!
לא בלייב.....
בדיעבד תדע אם זו הייתה אהבת אמת, אם היית "שם" באמת, או משהו אחר.....

בהצלחה בכל מקרה, שיהיה לך הכי פחות קשה...:)
 

puma141

New member
מותר עוד תשובה?


*למרות שהתשובה הקודמת היא אני חושבת התוצר הדי מוגמר שלי חחח&

אני לא מבינה מה זה הטוטאליות הזו של לאבד אמון בבני אדם.
למה? בגלל מקרה אחד או שניים שנפגעת מהם?
אז א- כולנו טועים לפעמים, קורה. זה לא אומר שאנחנו צריכים מיד לנפץ את כל
מה שחשבנו עד עכשיו.

ב- מה זה "מקור האהבה"? :) מעניין אותי.

לגבי השאלות שלך..
1.יכול להיות שאתה מרגיש את שניהם, שוב- תלוי בך.
בכל מקרה במקום שבו פיתחת רגש, יגיע בוודאות גם הגעגוע כשזה נגמר.
אבל בגלל הפתיח שלך, נסה להתמקד במה שהוא גרם לך-חוסר אמון בבני אדם, ניפוץ מיתוסים על אהבה....סימן שהוא לא אדם כזה נפלא כמו שחשבת.
אולי זה יעזור לך, אתה מכיר את הפרטים.
כל זה-בתנאי שאתה כן עם עצמך, ולא מאשים בגלל הפגיעה שנפגעת.

2.אדם יכול לבחור להשתנות. אין בזה רע ואין שום דבר בהיאחזות במשהו שהיה עד היום.
אתה בעצם צריך לשאול אותך- אני רוצה להשתנות לכיוון הזה או לא רוצה....
זה ממש לא משנה-בשבילכם או בשבילך או בשבילה. השאלה היא אם אתה בוחר ורוצה.:)
משם, אתה לוקח אחריות על הבחירה שלך, לטוב או לרע.....

3.לגבי השאלה הזו, ניסיתי לחשוב על זה, והגעתי לסוג של מסקנה מה אני הייתי עושה?
הייתי בוחנת אותו-נטו, את מה מפריע לי בו ומה הטוב בו.
ומה שעוד הייתי עושה, הייתי בוחנת מה הרגשתי-לפני שפגשתי בו.
באיזה מצב נפשי הייתי לפני.....

תכלס? בדיעבד תדע הכל.........:)
 
בהחלט שאלות מפתחות חשיבה

1. אני חושבת שמקור הכאב משתנה בהתאם לנסיבות הפרידה ובצורה שבה אתה נוטה לראות את הדברים.
2. תלוי מי רוצה בשינוי הזה. האם אתה מעוניין בשינוי/ שהשינוי נכפה עליך בצורת אולטימטום.
3. לפי דעתי, אהבה תמיד ממלאת צורך פנימי של שני בני הזוג. אז כנראה שהתשובה היא - גם וגם. הכי טוב גם וגם
 
לדעתי *כרגע*

השאלות והמקור שלהן מרחיק חשיבה
והן מכסות אצטלה לבעיה אחרת .

בילבול - תפיסת עצמי בעיני אחר ובעיני עצמו -
והאישרור שהוא *בסדר* בעיני אחר
לכן מלכתחילה שואל.

בשלב הזה ומהמקום הזה, אך ורק בהדרש לכתיבה מהעבר -
הייתי עונה לו שראוי שישים לב למקורן של השאלות ולא לתשובות שיינתנו בו
שהן נהדרות כתשובות לשלב מאוחר יותר בהתמודדות .

אבל לא *כרגע*.
הן סתם כסת"ח , לחוש טוב יותר ולהמשיך לשקר לעצמו .
כשהוא הכי רוצה להפך .

זאת דעתי בכל אופן.
 
אין בהם הפרדה

באמת , הם חוזרים ונוגעים בסוגית -
מה רצוי ומה מצוי ?

מה רצוי - ומה מצוי:

הרצוי האמיתי שלך מורכב מהרצון האמיתי שלך לעצמך וכלפי העולם.

וסביב זה נע המתח בין :
האם הרצוי שלי תואם את המצוי שלפני?
האם אני לא מסלף את הרצוי שלי לטובת תפיסה חברתית?
האם אני לא מסלף את הרצוי שלי לטובת עצמי שאתפס כאדם טוב ומוסרי?
האם הרצוי שלי יכול להיות תואם את המצוי שלי בכלל?
מדוע אם כן עד היום בחרתי במצוי הזה?
ואולי בכלל הרצוי - תואם למצוי ומכאן למה אני שואל את זה בכלל?

1."האם אני מרחם על עצמי ----או---- מתגעגע אליו"
רצוי- לא לרחם על עצמי כי כך נכון לטעמי. להתגעגע.
מצוי שעלול להיות - אני מרחם על עצמי , אני מתגעגע למה שהביא לי . אני אגואיסט . מי יודע אם אהבתי אותו באמת כמו שחשבתי .

2. "כששינוי בי הוא תנאי הכרחי כדי להמשיך את המערכת יחסים
איך אני יכול להבין אם משתנה בשביל עצמי --- או ---- בשבילנו --- או בשבילו"

רצוי- להשתנות בשביל עצמי או בשם זוגיות כואבת שלא צלחה .
מצוי- אני משתנה בשבילו כי חשוב לי להראות לעצמי שאני מקריב עבורו , אני משתנה בשבילנו מאיזו תקווה נואשת לחזור.

3. כשאני מבין שאני אוהב את האקס/הבן-זוג.
איך אפשר להבחין ולהפריד. האם אני אוהב אותו --- או --- את התחושה שנתן לי בדמות וביופי שלו?

רצוי- אני אוהב אותו . בגלל מי ומה שהוא ובגלל שהיה אדם טוב.
מצוי- אני אוהב אותו בגלל דמותו ויופיו. הוא מעניין אותי פחות מצד מי שהוא כאדם והעיקר שהעניק לי .

אז כמו כל השאלות וכמו כל התשובות שלא אתן ,
ראשית מה שלדעתי יכול להועיל הוא להבין שאתה
מחפש תשובות לא בשם *כמה רע או טוב* אתה
ולא בשם *מה צריך להיות הרצוי לפי החברה*
ואפילו לא בשם *מה צריך להיות הרצוי בשמך שלך*

אתה עונה לשאלות האלה בלי שום אינטרס לדעת כמה אתה רע או טוב-
אלא בכדי לדעת *מי אתה*
אם אתה משקר לעצמך במשהו מהדברים האלה ויצא ודינך לא מזהיר ואפילו אתה אדם אגואיסטי אבוי!
אתה נותן תשובות לעצמך כדי *להכיר את עצמך* לבאר שקר מן האמת -
ולמצוא את דרכך *למען יטב לך בהמשך*
שתוכל למצוא זוגיות אוהבת , שתוכל להשתנות , שתוכל להיות בשביל האחר ובשביל עצמך - ולא בשביל החוץ , בשל תיוג מוסרי או בשל מה שנראה נכון וטוב
והוא לא *צו ליבך*.

אין לי פתרונות אבל יש לי קו מאוד ברור ותקיף -
הכל בשבילך, לטובתך , לטובת האחר שיבוא עמך במגע בעתיד
ולטובת היכולת שלך להיות אותנטי ונכון לעצמך .

כל עוד אלה מטרותיך אני מאמינה שבטיפול תגיע לתובנות נכונות ואמיתיות שיאירו את עולמך . זהו חוט השני בתגובה שלך .

מקווה שאחרים יסייעו בעדך חשיפה אך זכור מהיכן צריך לבוא המקור לחשיפה זו -מאהבת עצמך והאחר כשיבוא , מאמונה בעצמך ובניסיון להשתנות לטובה ומאמונה בכנותך ובכנות מעשיך . אם מכאן הרי שלא תאחר השעה בה יהיה נסוך חיוך על פניך .
 
אלמד לקבל את עצמי ובכל זאת, מי שמקבל את עצמו

איך ירצה שינוי? כי אז זה בסתירה לכך שהוא שלם עם עצמו. לא?

בגדול- בתור רווק אני שמח עם ההחלטות שלי.
אבל כשזה מגיע לאנטרקציה עם הסביבה ובן זוג - חשוב לי גם לעגל פינות כדי להיות נאהב ומקובל.

זה גם ערך שלי שאני אוהב- להיות סוציאלי וחברותי. אהוב.

כך שהשאלה אם זה צו ליבי היא מורכבת.
דברתי לאחרונה עם שתי ידידות שלי שהן נורא קפדניות וקשוחות עם כסף.
הן הביאו לי מראה על איך אני מצטייר אולי בעיני הסביבה.

בזוגיות הייתי הכי אוטנטי ואמרתי בדיקו מה שאני חושב.
קבלתי ביקורת על כך, אבל הייתי בטוח להיות עצמי.

המראה של הידידות, גרמה לי לחשוב איך הסביבה תופסת אותי.
וזה גרם לי רצון לשינוי מה. או לעיגול פינות.
 
מצד עצמו

זו סתירה יפה שעלית עליה כי בכל פעם שאומרים
"היה שלם עם עצמך"
ואם תהיה שלם איך יקום ויהיה השינוי
ומכאן מי אמר שאתה שלם עם עצמך?
ומי אמר שהשלמות אם מקורה במחסור יכולה לבוא מצד עצמך ?

*אבל הזיהוי שלה והתיוג שלך לעצמך = רצון אותנטי* מגיע ממך .
לכן להבין שאתה חלקי ומדוע את החלקי ומה תרצה לקדם
(למשל להיות סוציאלי ואוהב) מקדם אותך לאיך דברים כאלה יכולים להתרחש.

וגם שאלה היכן אתה מעגל פינות וזה בסדר ומתקשר עם מה שהצגת והיכן חצית את הגבול. ידידות שאוהבות ומכירות אותך הן כלי נכון .
וזו גישה נכונה לפתור את הסבך וגם להבין ששלמות עצמית היא חלקית בכל רגע-
ולא שלמה .
מה הכוונה? לא תוכל או נדיר שתוכל לצפות שחוץ אחד- אפילו אדם אהוב ימלא את כל מחסורך ושלא רבים וטובים ימלאו רבים וטובים מחסכיך.

לא איך שהסביבה תופסת אותך זה מה שחשוב- אלא איך אתה תופס את עצמך ביחס לאחר. כמו שאמרת זה הוביל אותך למוטיביציה לשינוי כי הרגשת שלמשל לא ניתן לאהוב אדם ולהקשות עליו בלי לעגל ולרכך פינות. מכאן שכל עוד החיפוש מצד עצמך ומההבנה שלהיות או לברר מהי שלמות עצמית מצד עצמך מניחה חלקיות מצד עצמך , הגדרה מובהרת ומוגדרת והבניה של חייך .

זה קשה- זה נכון והמושג "שלמות עצמית" בדיוק בגלל שלא שלם ובגלל שנתון לחסדיו של אחר ואחרים ודברים רבים הוא לא לגמרי עצמי ועלית פה על מתח ונקודה חשובה.

ולכן גם רמזתי שתשובות כאן אלא אם החיפוש בא מצד עצמו- תוכלנה לסייע אם מצד איך נתפס... לא .

בהצלחה :)
 
אני אסביר לך איך זה כן מסתדר

כשמדובר על לקבל את עצמך זה קודם כל לקבל את הcore שלך. את מי שאתה בבסיס.
השינויים שמדובר עליהם הם לרוב קוסמטיים או שינויים של אספקט מסוים שלא הופך את עורך או את חבורבורותיך אלא מוסיף על מי שאתה. או משהו שוואלה, עם כמה שאתה שלם עם הבנאדם שאתה - בא לך לשנות את הדבר הזה.
ככה שאתה גם אמור להיות שלם עם השינויים שאתה עושה.
זה כמו נגיד שאתה גר בדירה, ואתה מרוצה מהדירה עצמה, מהמיקום שלה, מהבנין שהיא נמצאת בו וכו' ושלם עם הבחירה בה. זה מי שאתה בבסיס.
ועדיין - אתה מרגיש שבא לך לעשות איזה שינוי כדי לשפר אותה. להפוך אותה לעוד יותר טובה. להוסיף עציצים, לתלות תמונות, לצבוע קירות. לפעמים מדובר אפילו בלהזיז ספה ממקום אחד למקום אחר. ופתאום הכל נראה אחרת. וואטאבר. אבל אלה שינויים קוסמטיים על בסיס קיים שאתה מרוצה ממנו.
ולכן, אני לפחות לא רואה פה סתירה כזאת גדולה, פשוט התייחסות לשני מרכיבים במי שאתה.
 
תודה, אני חושב שהייתי יותר מדי אני במערכת הקודמת

אני רוצה את השינוי כדי לאפשר לי להיות עם בנזוג כמו שהיה האקס.


אבל אשמור על גבולות של שינוי. כמו שאמרת
 
שאלונת אחרונה בהחלט

האם אתה בטוח שאתה רוצה אותו טיפוס של אדם כמו זה שהיית איתו?
הזכירו כאן את "הבדיעבד" שנכון לדעתי, לתת זמן להרהר ולחשוב על כל היבטי הקשר.

אני שואלת מכיוון שפעם הייתי סגורה על טיפוס מסוים של גברים שמצאו חן בעיני
וזה השתנה עם הזמן והשינוי בתפיסה גרם לי להכיר אושר גדול יותר ולהשתנות בעצמי לטובה.

האם זו לדעתך החלטתך בדבר גברים לעתיד לבוא?
 
פרט לזה שהרגשתיש הוא עקשן איתי (אולי כי אני הייתי גם איתו)

הוא יושב באופן מושלם על כל הצרכים שלי מגבר.
מראה, קול, רגש, טוב לב, נושאי שיחה, הכלה, חיבוק.
 
אוקי

אז אם לדעתך הוא הלם אותך ואת מי שאתה כאדם
ובמקומות שלא הלם - אתה רוצה לשנות ולהתגבש אחרת
ואם לדעתך הוא אהב אותך מספיק והאשם בכישלון הקשר
הם קשיים ספציפים שלך-
אז בהצלחה וכל טוב
בשינוי-

מכל הלב
 

puma141

New member
אין שום סתירה בזה

אפילו לא פסיק. חחחח רוצה לדעת יותר?
שלם כפרוש.....


סוק, איך אני? לומדת מהר??
תן פידבק...
 
אם לחדד-

בזמנו שאלת :
האם אלו גחמות או עקרונות מוסריים
ועניתי לך שיש בעיה בשאלה-
כי היא מניחה שאם תענה כך או אחר ותתעלם מתחושותיך
הנה שאתה
*טוב יותר* או *רע יותר*
ממה שאתה תופס או נתפס ע"י אחר.

אמרתי לך שככזו מרגע שיוצאת כדי לתפוס ולהנציח אגו מוסרי אין טעם בשאילת השאלות .

בהמשך הודית שאם לא אתה חש חרדה ורע אם עצמך עם כך או אחרת-
ואמרתי לך שעצם זה שאתה קם להתמודד כבר מראה חיוביות בדפוס וברצון הכנה שלך לשינוי .

אותו דבר כאן, מה מקור השאלות? למה אתה נדרש לבאר את הדברים ? והאם זה לצורך טובתך שלך או מה שנתפס לך כחיצוני- מה שמישהו אמר שנכון לשאוף אליו , מה שקיבלת שטוב לשאוף אליו ומי אתה בכלל ?

לשם מה אתה שואל?

והתשובה הכי מיידית שלי כתמיד- אם אתה חש שמשהו שם מסריח ,
אם זה כאב או אהבה , קנאה או שנאה-
זה רק *אתה* מוסמך ויכול לענות. אתה ולא אף אחד אחר.
הבילבול הרגשי הוא רק השתקפות של הבילבול שנדחף ונדחק כלפי חוץ למה אני רוצה , מי אני ומה דרכי בחיים? ואיך מגשימים זאת . היינו הך.

כשתיהיה ברור כלפי עצמך , מתוך עצמך ולמען עצמך בלבד
-ולא תלוי באף אחד לשיפוטך ואישורך אפילו לא במה שנדמה לך שרוצים ממך-
רק אז תוכל לענות על השאלות האלה ללא משוא פנים ופחד ובשמחה אפילו .

לילה טוב
 
מה מקור השאלות? למה אתה נדרש לבאר את הדברים ?

חברים שאלו אותי את השאלות האלה- כדי אולי לעודד אותי שהאקס הוא לא האדם הנכון בשבילי ושיש אחרים שיתאימו לי יותר.


אני הרגשתי תסכול כי אני חושב שאף אחד לא מבין כמה אני אוהב את האקס הזה.
וכמה השאלות האלה קשות עד בלתי אפשריות לשיב עליהן.

זו הייתה מטרת הביאור
 
למעלה