החוכמה היא באיזון
יש משהו במה שכתבת (אם כי אני לא בהכרח מסכים שלמשל טבעונות היא אידיאולוגיה משונה (ואני לא טבעוני/צמחוני), אלא השקפה ודרך חיים לגיטימית (ויש בה הגיון מסויים). ע"ע למשל פירמידת המזון של מאריכי החיים, תזונתם ברובה (אבל לא כולה!) צמחונית).
כתבתי לא מעט על נושאים כאלה אצלי בבלוג. למשל יצא לי להיתקל בדו"ח של הOECD, בו מצויין שלגבי נתוני 2008, ככל שהשכלת האישה גבוהה יותר, כך הסיכוי שמשפחתה תהא ללא ילדים, גדול יותר (מזכיר קצת את הפתיח של הסרט אידיוקרסי?).
מנגד, יש חברות שבהן ההשכלה הגבוהה היא לא ערך ויש שם ריבוי גבוה (נניח, יותר מ-4 ילדים למשפחה).
לפחות מנקודת השקפתי, לשני הקצוות הללו בעיות. חוסר ריבוי (והיעדר ערכי משפחה) הוא לא טוב כי הוא לא שורד לטווח הארוך (אין דור המשך (או שהוא הופך למיעוט)). ריבוי יתר (צריך כמדומני 2.1 ילדים למשפחה לשמור על הקיים) יוצר פיצוץ אוכלוסין שלא יטיב עם הדורות הבאים (העולם הוא סופי ולא בלתי מוגבל במשאביו).
גם השכלה חשובה, אבל היא לא ערך עליון, היא לא צריכה לבוא על חשבון ערכי משפחה, החוכמה היא כאמור למצוא את נקודת האיזון.