אנשים תמיד מחפשים את הריגושים, להנות מהאסור. זאת הסיבה שדתיים נהנים מהעולם הזה יותר מחילונים, דווקא בגלל ההגבלה של הדת.
התסכול שלך נובע מההבנה הזאת, שדתיים נהנים מהעולם הזה אפילו יותר ממך, ויהיה להם גם את העולם הבא. בעוד שאת מפסידה את העולם הזה תמורת נזיד עדשים, וגם את העולם הבא. בגלל שנאתך היוקדת ליהדות.
כתבת תגובה עם מושגים של טומאה והענקת לי תואר "חטיאר של קלישאות".
 
מי שמאמין יצליח להתמודד עם בדידות וקשיים. לא אמרתי שהוא לא בודד ושאין לו קשיים. אבל הוא יותר יצליח ככל שהוא יותר מאמין. כי יש לו על מה להישען.
ורואים כל יום מי אלה שלא מחזיקים מעמד, מי כל המתאבדים, מי סובלים מדיכאון. אלה הלא מאמינים.
אבל כמה גוזמאות לצד,
לא נעלבתי מכיוון שבהמה ויורש גיהנום הן לא ממש ממניין שפתך וקללותיך
זאת אומרת בהמה כבר אמרת,
היא כל שבורח מהנשמה שבו ומתאווה לגויים (או להבליהם)
אם הבנתי נכון לחזקת הצורך כרגע?
ויורש גיהנום הוא ליאנרי - מטמא הקודש ולועג לו- יורש גיהנום וכן הלאה.
לא דיברתי על זה,
דיברתי שבאמת לא תמיד זה מרגיש שזה מספיק
ולפעמים יוצא שבתחושה בטח שלה
ואם תהיה כנה גם שלך
שמי שמאמין -
כן מפחד.
יש כאלה ש-10 דקות לא יכולים להיות עם עצמם ( תמיד חייבים להתעסק במשהו) קשה להם להקשיב לפנימיות שלהם ולרגשות שלהם, הם לא מקבלים את עצמם וכל הזמן מנסים לברוח לעצמם (לצערי גם אני אחת כזאת ) אני מחכה ליום שבו אני יוכל להיות לבד עם עצמי, מנותקת מכל מה שמסיח את הדעת, ועדיין להישאר מאושרת.
כגון: פייסבוק , וואטסאפ, טלפון עם חיבור לאינטרנט וכו'.
לשמחתי אין לי את כל הדברים האלה, אז כשאני מחוץ לבית אני כן מנסה להתחבר לחיים האמיתיים, וכשאני בתוך הבית גם אם אני לא מצליחה להתחבר אליהם, לפחות הנזק הוא מזערי (אינטרנט חסום)
בגלל זה לפי חסידות ברסלב צריך לעשות התבודדות שעה ביום
בשאר הזמן צריך להיות עם אנשים, זה לא בריא ולא טוב להתנתק מהחברה, ביהדות בטלה זה דבר ממש לא טוב. בכל דבר צריך איזון, שעה התבודדות להתבוננות פנימית לחשבון נפש ולהשתפכות הנפש לפני בורא עולם זה מעולה