הנה לפניכם "המעשה" הראשון בערבית
מעשה "מות וחיים ביד הלשון". וואחד צלטאן כאנת ענדו בנת וכאן יחבהא. לימים (וואחד נהאר), מרדת. זאוו טבבא קאלולו מא תקדרס תברא מן גיר חתא יכון לחליב דלבייא. טלק לבריח - די יזיב לחליב דלבייא ירבח מאל כתיר. סמע וואחד לעני, מסא לענד צלטאן וקאלו - אנא נזיבהולכ, בלחק תעטיני מייא דריאל דאבא. עטאהאלו. מסא ענד מראתו עטאהאלהא ורפד לכבאס ומסא לגאבא. והוווא כא יסמע לבייא כא תזהר. רפד כבס לאחהולהא. הייא כא תאכלו, באקי מא קאדאת האדאכ, סייבלהא אכור והווא כא יקררב. עממר זוז צטול דלחליב. הווא זאיי פטריק ועייא והווא ירקד ועמל דוכ צטול חדא ראצו. הווא ראקד, ולאברים (עברית) דיאלו כא ידדארבו לידין וויקולו - לוכאן מא חנא לי חלבנא מא נזיבו וואלו. רזלין יקולו - לוכאן מא חנא לי מסינא, מא תקדיוו וואלו. כיף זא דאק לעני למדינה ודכל דוכ צטול למלך, קאלו האני זיבתלכ חליב לכלבה. למלך, חר לו עד מות וחב יקטעלו ראצו. ולאברים כא ירגבו כאמלין לפם. קאלולו - נתי הווא צלטאן דיאלנא. הומא עאביינה באס יקטעולו ראצו והוווא קאלהום - רדדוני ענד צלטאן, ענדי מא נהדר מעאה. רדדוה ענד צלטאן. קאלו - אנא עמלת פיכ לכיר ונתי חבתי תקטלני ?, חנא כא נקולו פלעילם "חלביתא כלביתא" ודאבא אילא גדבתיני זיב טבבא וויקלבוה. זאב טבבא, קללבו לחליב וצאבוה דלבייא. עטאווה לבנת צלטאן ובראת. עטאה צלטאן לעני תכבירא ורזע עשיר. מן האד למעשה באיין: כלסי מעללאק פלשן. והייא דקולנא - "מות וחיים ביד הלשון. ודאבא אוולידאתי ללה יללאקלכום גיר לכיר ורבבח. הבטחתי. אני מקיים. האשמע הפעם הד חיובי שיעודדני להמשיך? ימים ידברו !
מעשה "מות וחיים ביד הלשון". וואחד צלטאן כאנת ענדו בנת וכאן יחבהא. לימים (וואחד נהאר), מרדת. זאוו טבבא קאלולו מא תקדרס תברא מן גיר חתא יכון לחליב דלבייא. טלק לבריח - די יזיב לחליב דלבייא ירבח מאל כתיר. סמע וואחד לעני, מסא לענד צלטאן וקאלו - אנא נזיבהולכ, בלחק תעטיני מייא דריאל דאבא. עטאהאלו. מסא ענד מראתו עטאהאלהא ורפד לכבאס ומסא לגאבא. והוווא כא יסמע לבייא כא תזהר. רפד כבס לאחהולהא. הייא כא תאכלו, באקי מא קאדאת האדאכ, סייבלהא אכור והווא כא יקררב. עממר זוז צטול דלחליב. הווא זאיי פטריק ועייא והווא ירקד ועמל דוכ צטול חדא ראצו. הווא ראקד, ולאברים (עברית) דיאלו כא ידדארבו לידין וויקולו - לוכאן מא חנא לי חלבנא מא נזיבו וואלו. רזלין יקולו - לוכאן מא חנא לי מסינא, מא תקדיוו וואלו. כיף זא דאק לעני למדינה ודכל דוכ צטול למלך, קאלו האני זיבתלכ חליב לכלבה. למלך, חר לו עד מות וחב יקטעלו ראצו. ולאברים כא ירגבו כאמלין לפם. קאלולו - נתי הווא צלטאן דיאלנא. הומא עאביינה באס יקטעולו ראצו והוווא קאלהום - רדדוני ענד צלטאן, ענדי מא נהדר מעאה. רדדוה ענד צלטאן. קאלו - אנא עמלת פיכ לכיר ונתי חבתי תקטלני ?, חנא כא נקולו פלעילם "חלביתא כלביתא" ודאבא אילא גדבתיני זיב טבבא וויקלבוה. זאב טבבא, קללבו לחליב וצאבוה דלבייא. עטאווה לבנת צלטאן ובראת. עטאה צלטאן לעני תכבירא ורזע עשיר. מן האד למעשה באיין: כלסי מעללאק פלשן. והייא דקולנא - "מות וחיים ביד הלשון. ודאבא אוולידאתי ללה יללאקלכום גיר לכיר ורבבח. הבטחתי. אני מקיים. האשמע הפעם הד חיובי שיעודדני להמשיך? ימים ידברו !
