חג שמייח תרבחו ותסעדו

  • פותח הנושא wan
  • פורסם בתאריך

שרונהה

New member
ריבת גזר מרוקאית.. יאמי יאמי

באדיבות wan ריבת גזר מרוקאית _____________ 500 גר' גזר גמדי , או גזר רגיל חתוך למקלות 500 גר' סוכר דק 20 מ"ל קוניאק מיץ מתפוז שלם מיץ מלימון שלם, אחרי כ שלושת רבעי השעה לסחוט מיץ מחצי לימון לסיר. 1 מקל קינמון כ- 10 ס"מ אורך כ- חצי מקל וניל חצוי 1 תפוח עץ ירוק לרבעים על חרצנין וקליפתו חצי כפית אבקתקינמון או יותר, לפי הטעם. כ- 5-6 מסמרי ציפורן רבע כפית אבקת ג'ינג'ר לא חובה הכנה": אני השתמשתי בגזר גמדי טרי, וחלק בגזר רגיל שחתכתי למקלות באורל של זרת ארוכה. בסיר(לא אלומיניום, נירוסטה זה טוב)להניח גזר, תפוח, תבלינים לפזר סוכר, לצקת מעל קוניאק, ומיץ מתפוז. ולהניח להגרת נוזלים. להביא הכל לרתיחה , תוך כדי בחישה, להחליש אש , ולשמור שיהיה כל הזמן בעבוע , גם אם מדי פעם צריך להגביר את חוזק הלהבה. ושוב להחלישה. בישלתי שעה ורבע. והיה מוכן. הערות: אפשר אם רוצים להוסיף כשני חופנים גדולים של חתיכות משמש מיובש. מוסיף טעם וחמצמצות לגזר. לא חובה. אצלי הריבה הייתה מוכנה אחרי שעה ורבע, והנוזל לא מאד סמיך, הריבה הזו היא יותר קונפיטורה לאכילה כממתק, לכן הנוזל צריך להיות לא מאד סמיך. לא לבשל יותר מדי, אחרת יהיה קראמל. וכשיתקרר יהיה קשה להפריד בין מקלות הגזר. מגישים בערב המימונה עם תה חם, או עם כוסית ערק. וכל השנה זוללים את השאר, שנהדר להוסיף לתבשילי עוף ובשר, או לקומפוט. חג שמח מתכון:WAN אוסף המימונה
 

שרונהה

New member
סיגרים ממולאים שקדים... ממממ

באדיבות wan סיגרוס חלו בצק- חצי ק"ג קמח רגיל 1 כוס שמן רגיל 1 כוס יין לבן שמן לטיגון מילוי שקדים: 250 גר, שקדים מולבנים0ללא קליפה חומה) 200 גר' סוכר דק 1 חלבון ביצה גדולה גרד קליפת לימון שלם הכנה: בצק- לערבב שמן ויין יחד, להוסיף קמח, לערבב היטב . ולתת לבצק לנוח כחצי שעה. לחלק בצק ל4 כדורים שווים. לרדד כל כדור לעלה דק מאד. לקרוץ עיגולים בעזרת כוס, במרכז כל עיגול להניח מהמלית. לגלגל כמו סיגר כשהקצוות קופלו פנימה כמו עלי גפן. או אגרול. לטגן בשמן חם עדד הזהבה. לטבול בסירופ חם ולהניח על רשת להגרת סירופ. מלית שקדים: לטחון שקדים עם קליפת לימון, להוסיף סוכר וחלבון ביצה, לערבב וללוש לבצק. סירופ: 250 גר' סוכר חצי כוס מים מיץ מחצי לימון לבשל על אז נמוכה עד שהנוזל יעלה בועות ויסמיך. הערות : מומלץ חבל"ז מקור:אמא של WAN
 

שרונהה

New member
נשיקות מרנג - קוקוס

מצרכים: 1 כוס חלבון ביצה שתיים ורבע כוסות סוכר עדין 3 כוסות פתיתי קוקוס הכנה: בסיר נירוסטה לערבב חלבונים וסוכר, להניח מבודד מתחת לסיר כדי לא להרתיח . לערבב עד שהסוכר נמס. לא להקציף, רק לערבב, עד שהכל מקבל גוון נוזלי וושקוף.להזהר לא לבשל יותר מדי(ככה אמא מבירה) להכניס הכל לקערת הקצפה של מיקסר ולהקציף במהירות חזקה מאד, כ- 15-20 דקות. עד שהקצף נוקשה מאד. להוסיף קוקוס בעדינות עד שנבלע. להוסיף ידנית. להכניס הכל למזלף עם צנטר מתאים לעוגיות. על נייר פרגמנט להזליף עיגול שטוח קודם ולאט לעלות בשלושה שלבים עד שמקבלים צורה של פרח. לאפות בחום של 120 מעלות בלי חימום מראש. עד שהעוגיות מתייבשות. הצלחה מובטחת. מקור : מילה במילה כמו שאמא הסבירה אמא של WAN
 

שרונהה

New member
עוגיות קוקוס אננס קרות - ללא אפיה

באדיבות wan עוגיות קוקוס אננס קרות מצרכים 1 קופסא טבעות אננס או חתיכות. 2 כוסות סוכר 2 כוסות קוקוס- להפריש כוס אחת נוזלים מקופסת האננס- לא לשימוש הכנה: להשתמש בכל מה שיש בקופסת האננס אחרי שהיפרשנו כוס מיץ אחת. אם יש לנו טבעות לחתוך אותן,להוסיף לסיר נירוסטה עמוק, להוסיף סוכר להניח מבודד על להבת הגז, לבשל את התערובת על אש נמוכה אחרי שהבאנו קודם לרתיחה עדינה. עם מועך של פירה לערבב כל הזמן ולמעוך, כשהכל נספג ומקבל גוון זהוב, ללהוסיף קוקוס לתערובת,לקרר, וליצור עיגולים ,להניח בעטרות של טראפלס,. אם התערובת לחה מדי אפשר להוסיף עוד קוקוס עד שאפשר לעבוד עם זה ולגלגל לכדורים. להחזיק במקרר, אך לא חובה. גם את זה אני מכינה בכל ערב מימונה, כי קל וזמין.וניראה כמו משהו שעבדו עליו המון שעות.... מקור:מתכון שאומץ על ידי אמא מחברה לא מרוקאית. רשמה :WAN
 

שרונהה

New member
פירות מיובשים מלאים מרציפן או תמר

באדיבות wan תמרים משמשים ושזיפים ממולאים מרציפן או חרוסת. מצרכים: מרציפן תמרים גדולים ומגולענים שזיפים גדולים מיובשים ומגולענים משמשים גדולים מיובשים מילו הפירות במרציפן: לקנות מרצפן מוכן או להכין בבית למי שיודע. אפשר לצבוע את המרצפן בצבעי מאכל שונים למי שרוצה. לגלגל כדורים קטנים כמו גלעיני הפירות. לחרוץ את הפירות המיובשים .רק בצד אחד ולמלא במרצפן. להניח כל פרי בסלסלתת נייר. למילוי חרוסת- __________ חבילת תמרים מגולענים 1 כוס שקדים 1 כוס אגוזים- פקאן , ומלך 2 כוסות צימוקים כהים- להשרות בקוניאק או רום 1 כוסית יין מתוק.-או לטפטף תוך כדי טחינה למעבד לפי הטעם את היין חצי כוס יין מוסקט-להוסיף רק אחרי שהכל טחון כבר עם מעט מהיין המתוק ואז להוסיף גם יין מוסקט לפי הטעם. לתיבול:חצי כפית ציפורן טחונה חצי כף קינמון – או לפי הטעם רבע כפית אבקת ג'ינג'ר. בנוסף: חצי כוס או יותר של שקדים קלויים על קליפתם. טחונים דק. לגילגול הכדורים. רבע כוס אבקת סוכר. לערבב יחד שני מצרכים אלו. להניח . ישמש לגילגול אח"כ הכנה: משרים צימוקים במעט קוניאק, על צלחת שטוחה, לערבב מדי פעם. במעבד מזון- לקצוץ גס את כל האגוזים. להוסיף תיבול. לתת עוד ערבוב. להוסיף תמרים ,להוסיף צימוקים עם הקוניאק.יחד עם היין המתוק. מקבלים עיסה, אם רטוב מדי להוסיף עוד אגוזים או שקדים גרוסים. בצלחת מערבבים שקדים טחונים דק ואבקת סוכר. קורצים עיגולים קטנים מגלגלים בתערובת. וממלאים פירות. אפשר גם להכים כדורים מגולגלים בתערובת סוכר ושקדים ולהניח ישר בעטרות נייר לטראפלס.ולהגיש כך. הערה:זה גם המתכון שלי לחרוסת לפסח.שאותה אני מגלגלת מראש בחלק הרך של עלה החסה, או בעלים של בייבי חסה. וכך מגישה לשולחן הסדר. וזה גם ממתק מאד בריא, לא חייבים לגלגל בסוכר . אפשר רק באגוזים או שקדים כתושים. מתכון:WAN בברכת תרבחו ותסעדו..
 

שרונהה

New member
ועוד על שולחן המימונה../images/Emo47.gif

טנא ירוק פרח לבן יין אדום פת במלח זה מה שיש שב איתנו כאן
 

שרונהה

New member
מסמלי חג המימונה../images/Emo19.gif../images/Emo130.gif../images/Emo57.gif

היום ערב חג השביעי של פסח - חג המימונה חג המימונה אותו חוגגת העדה המרוקאית על שום מה? על שום שביום הזה קרה הנס של קריעת ים סוף ולכן חוגגים את המימונה מיד לאחר היום האחרון של פסח, היום שבו נקרע הים.... זוהי חגיגת הלל לנס קריעת ים סוף. מאמינים שבליל המימונה נפתחים שערי שמים וכל הבקשות מתקבלות ולכן נוהגים לברך בלילה זה איש את רעהו בברכת "תרבחו ותסעדו". "תרבחו" - תרוויחו, תצליחו "תסעדו" - שיהיה לכם מזל טוב. נוהגים להכין מטעמים על השולחן. עוגיות ומרציפנים בשלל צבעים, והעיקר להכין "מופלטה" אותה טובלים בחמאה ודבש (מזכיר תפוח בדבש), פותחים את הדלת וכולם מוזמנים להתכבד, לברך ולהתברך בשפע של ברכות ומזל טוב. מקור השם מימונה הוא במילה המרוקאית "מימון" - אושר, שפע. יש אומרים שמקורו הוא על שם הרמב"ם, רבינו משה בן מימון שזהו יום פטירתו. על שולחן המימונה שמים קערה עם קמח, טובלים בה כסף וצמידי זהב, שמים שיבולת, ירק סמל לברכה, דג חי לפוריות, עוגיות מכל הצבעים והמינים ועוד. זהו חג מלא הנאה ושמחה. במרוקו איש לא נעל את הבית שלו ביום הזה וכל המשפחות בקרו זה את זה באותו יום. הם עברו מבית לבית, נכנסו, טעמו, ברכו ויצאו להמשיך בסיבוב. תרבחו ותסעדו
 

אלמרה

New member
והכי חשוב להבין שהחגיגה האמיתית היא

על פי המנהג המרוקאי (לא מנגלים ולא פיקניקים כפי שזה נראה כיום) אלא שבצאת הקהל מבית הכנסת, היו עוברים מבית לבית ומברכים ומתברכים וטועמים ממטעמי החג (וכפי שרואים כאן לא רק מופלטה אם כי מקומה חשוב ביותר לסמל גם את חזרתו של החמץ) וממשיכים כך מבית לבית ומבלים את הלילה בשתיה וטעימה ואכילה וברכות ואיחולים ושבחי הבית והנשים שטרחו ועמלו והביאו אל השלחן את מיטב היצירתיות והחן שיש רק אצל נשות מרוקו, ואין בלתן ומי שרוצה הוכחה הנה הן כאן בפורום הזה.
 

אמרוקאי

New member
../images/Emo45.gif נכון מאוד

אכן ביישובים בהם יש ריכוז גבוה של יוצאי מרוקו, המעבר מבית לבית היה נמשך עד לשעות הקטנות של הבוקר. ועוד יש לציין שהביקורים היו אצל כל מי שדלתם פתוחה (ולא זכור לי בית מרוקאי שדלתו לא היתה פתוחה בלילה זה) - ולאו דוקא אצל מכרים או קרובים. עד היום נשמע לי מוזר כשמישהו מבקש הזמנה לבוא למימונה... למימונה לא צריך הזמנה.
 

אלמרה

New member
השבח ל-WAN על המתכונים ולשרונהה

על הבאתם במרוכז לכאן. בנות חייל כאלה מי ימצא... זהב טהור ודבש ניגר.
 

שרונהה

New member
wan מספרת על חוויות המימונה בביתה

חוויותיי מבית אמא ואבא פעם כשאני הייתי ילדה המימונה הייתה ידועה רק לבני העדה. אך מאז ,עברו הרבה מים בירדן, ובתודעה הציבורית בארץ. והמימונה הפכה נחלת רבים , גם לא בני העדה. (ובמיוחד פוליטיקאים לצערי) רבים חוגגים או מוזמנים לחברים מהעדה. אני רוצה לחלוק אתכם את סיפור המימונה , כפי שאני חגגתי בבית הוריי.וכפי שהיא זכורה לי בצורתה הכי אוטנטית שאפשר. את המימונה חוגגים בערב האחרון של חג הפסח. כילדה ציפיתי לערב הזה, כל שנה.ההכנות לערב הזה נעשות כל השנה. במשך כל השנה , וגם במשך הפסח. את הריבות, אמא מכינה במשך כל השנה,לפי עונות הפרי, ושומרת למימונה.כל מרוקאית שמכבדת את עצמה ,חייבת להגיש ריבות מעשה ידיה בערב הזה. זה לא ממש ריבה אלא קונפיוטורה. או אפילו פירות שלמים . כמו חצילונים ,מבושמים בציפורן, קינמון וג´ינג´ר.טובלים בסירופ נהדר. תפוזים ולימונים שלמים חתוכים לארבע, ומסמרי ציפורן נעוצים בהם.ובושלו בסירופ סוכר. ריבת גזר . ריבת סלק אדום, ריבת חבושים, ריבת ענבים. ועוד. את העוגיות הכינו במשך החג. עוגיות מרציפן ,פירות מיובשים ממולאים במרצפן ציבעוני,מספאנה ,אני קוראת להן עוגיות מלכותיות,עוגיות חובה בכל חינה מרוקאית, עוגיות קוקוס אפויות בסלסלות נייר קטנות, עוגיות מרנג עם קוקוס. כדורי גזר מבושל עטופות בפתיתי קוקוס. ועוד. לשולחן הוגשו מגשי אגוזים מכל המינים, ותמרים.ואיך לא קערת הז´אבן, הלא הוא קצף הביצים והמסטיקא. ז´באן מסמל טוהר. וחג. וגולת הכותרת היא המופלטה שבלעדיה שום מימונה אינה ראויה להיקרא מימונה.שנאכלת עם חמאה ודבש. מלווה בתה נענע, חם ריחני, מתוק ומלא קצף. כילדה זכור לי, שתפקידנו היה לעמוד בתור לפתיחת המכולת המרכזית במושב, שנפתחה במיוחד לכבוד המימונה, על מנת שאפשר יהיה לרכוש קמח, ושמרים למי שהכין מופלטה עם שמרים.(אמא שלי הכינה ללא שמרים), ובירה לבנה. הבירה הלבנה שימשה להכנת ה"חמירה") שזה השאור, שממנו אח"כ יאפו לחם במשך השבוע. בינתיים אמא החלה את מירוץ סידור ועריכת השולחן למימונה. השולחן המפורסם, שכולו מתוקים ,וסמלים מתנובת הארץ. כיאה לארץ זבת חלב ודבש. כל הסמלים הונחו על השולחן שלנו. השולחן קושט בכד, ובו צרור יפה וטרי של נענע, כד עם שיבולים ירוקות מהשדה על יד הבית. וכד עם ענפי פול בתרמיליו, מהשדה של השכן. ועל זה היו אחראים הילדים. כולל קערת דבש, וצלחת חמאה למופלטה. כד חלב, וכד של לבן, קערה עם תערובת של קמח ובירה. להכנת השאור. על השולחן הייתה גם קערה, שהכילה קמח, 5 ביצים טריות, לא מבושלות, מטבע כסף, תרמילי פול, ותמרים .מהקערה הזו אמא פיזרה קמח על אורח שניכנס למזל ברכה והצלחה. לאנשים לא היה איכפת להתלכלך קצת, זה היה אחד ממנהגי החג. שנעלם לצערי מהרבה בתים מטעמי ניקיון. היו גם שלבים שזכור לי שכהאנשים כבר ליבם טוב היה ביין ובערק, עפו גם ביצים תוך כדי קריאת תרבחו ותסעדו. ואף אחד לא התלונן. הייתה גם צלחת עם דג שלם למזל ברכה שפע ופריון. לאמא יש כלים מדהימים ממרוקו, להגשה של הכיבודים. וראינו אותם רק במימונה.אלו הם כלי הכסף בעבודת יד , כלי לקוביות סוכר, כלי לעלי תה . וכלי לחמאה. וכמובן "הבראד" הלא הוא קומקום התה המרוקאי.. היה משהו שאמא מעולם לא שכחה להניח אחר כבוד על השולחן, והוא היה גאוותה. גוש סוכר שהיא הביאה אתה מקזבלנקה כשעלתה לארץ. קראנו לו חללית. כי הוא ניראה כמו אורביט של חללית.במרוקאית"לאקאלב דאה סכאר" הלב של הסוכר. אך הכוונה לליבה. כמו ליבת גזע. ואכן ניראה כך.והוא היה גאוותה בכל מימונה.כי אי אפשר היה למצוא בארץ. והוא היה גם הזיכרון ממרוקו. והיא שמרה עליו מכל משמר.זכור לי את השאלה שכל חברותיה שאלו מאיפה יש לך את זה. ובגאווה היא סיפרה איך היא שמרה על זה כל הדרך ממרוקו. וגם אותו ראינו רק במימונה (יהדות מרוקו בשנות החמישים, עלתה עם מזוודה ביד , בלי קונטיינר, הכל נישאר מאחור. רק דברים אישיים ביותר וחשובים ביותר הם העלו אתם.ואמא הביאה את כלי הנחושת שלה להכשרת בשר, וכלים למימונה.כוס קידוש. וספרי תפילה. הפטיפון ותקליטים . לערב הזה יצאו גם כלי הכסף המדהימים . אחד לקוביות סוכר להמתקת התה. קוביות סוכר היו צ´ופר בימים ההם. והם הוגשו בפסח, במיוחד לסבתי שהמתיקה בהן את התה והקפה שלה. לפעמים היא המתיקה אותם, על ידי נגיסה קטנה, מתמר מתוק, שהחזיקה ביד תוך כדי לגימת התה או הקפה. תנסו מאד טעים. התה המרוקאי עשוי מנענע, עלי תה אדום, והרבה סוכר. את התה מוזגים מגבוהה כשזרבובית הבראד נוטה לכיוון הכוס, ובתנועות עולות ויורדות נמזג התה , חייבים לראות בועות. מטרת צורת המזיגה הנ"ל היא הפצת ניחוח הנענע ובזמן לגימת התה על האורח להשמיע קולות הנאה. כסימן הוקרה למארח, וכסימן שהוא נהנה אצל מארחו. ואחר כבוד בין העוגיות לריבות לדבש והחמאה , נחה לה המופלטה המלכה של הערב על מגש . וכל הזמן מופלטות חמות, זרמו לשולחן כי נטרפו במהירות ע"י האורחים, שבוא ויצאו כל הערב. אמא מכינה עד היום כמה ק"ג של מופלטה. כי את הראשונים טורפים בני הבית שמסתובבים סביב , והנכדים. שלא יכולים להתאפק. ורק אז השאר נישמר לאירוח. הערב הזה הוא ערב של שמחה ובתים פתוחים. אנשים נוהגים לעבור מבית לבית. המנהג הוא ממרוקו שבו היהודים, כולם או רובם ,גרו בשכונות במרוכז,(מלח,= שכונה סגורה במרוקאית)וכך הדלתות היו פתוחות לרווחה בערב הזה לכולם. אצלנו זה נחגג לפי מיטב המסורת גם של הדלת הפתוחה כי גרנו אז במושב, וכולם הכירו את כולם.. עברנו מבית לבית כילדים כי מותר. ואספנו אגוזים ודברי מתיקה. ואף אחד לא אמר אסור . זה היה מין כייף שקשה לתאר. כל החלומות של הילדים התגשמו באותו ערב. במרוקו המימונה הייתה הזדמנות לארח את השכנים המוסלמים.וגם הם לקחו חלק בשמחה, ולפי סיפורי אמא הגיעו בקריאות שמחה וקריאות "תרבחו ותסעדו,עם כדי חלב , ולבן כאות וכסמל לאחווה וסובלנות , ומגשים עמוסי פירות ותמרים, מטעמי כשרות לא הביאו אוכל.ואכן יהודי מרוק חיו באחווה וסובלנות עם שכניהם המוסלמים. יש הטוענים שזהו יום שנוצר עם הזמן, במיוחד כיום פתוח על מנת לחלוק ולשמוח עם השכנים המוסלמים.גם אם לא, עצם המחשבה מעוררת קינאה .שאפשר גם אחרת. לפי המסורת אין בעל הבית חייב להימצא בביתו כל הזמן בערב הזה. אפשר לארח חלק מהזמן , וחלק מהזמן להתארח. אמא גם יצאה מדי פעם עם אבא או שהם התפצלו אחד נישאר והשני יצא לברך אחרים ולהתארח. הייתה שירה כל הערב של האורחים. פיוטים ושירה מרוקאית שזכורה לי עד היום. היה לנו גם פטיפון וג´ו עמר היה הסטאר אז. ומדי פעם היו גם יללות זראראת, שזה מן קולות שמחה שמייצרים על ידי הזזת הלשון מצד לצד . וזה היה שמור רק לנשים. גברים לא עושים זאת. עד היום זהו קול של שמחה בכל אירוע מרוקאי. בדרך כלל הסבתה הייתה מומחית לזה. את זה אני לא יודעת לעשות. אולי כשאהיה זקנה. והיום כשאני אמא לשלוש בנות מקסימות, זכור לי הכל. ואת היום הזה אני מעולם לא מפספסת. או אצל אמא, או בביתי. כל שנה הבית שלי פתוח לכל החברים, שמביאים חברים. והשמחה גדולה. וגם בנותיי כמוני מצפות לערב הזה. כי מופלטה אוכלים אצלנו רק במימונה. כי רק במימונה יש לה טעם מאד מיוחד. ומי ייתן ושכולנו נוכל לארח ולהתארח אצל כל בני עמנו והסובבים אותנו, סובלנות ואחווה ולב פתוח , מי ייתן וימים אלו ישובו . והבתים והלבבות שוב יהיו פתוחים ללא מורא. "פיין דוק ליאם" היכן הם הימים ההם? תרבחו ותסעדו כתבה: WAN
 

שרונהה

New member
רציתי גם להוסיף ולהגיד

שמרוקאים זה לא רק מופלטה.......... המופלטה מסמלת את הבית הפתוח, את האחווה, את הרעות, את הפירגון, את החום, את קבלת כל אדם באשר הוא אדם, הבית פתוח לרווחה, כולם מתקבלים ומברכים ומתברכים, יש כאן אהבת הזולת, יש כאן כבוד, ערך עליון של היותנו בני אדם, כולם שווים, כולם מכבדים זה את זה. הלוואי עלינו ועל כל בית ישראל
טנא ירוק, פרח לבן, יין אדום, פת במלח, זה מה שיש, שב איתנו כאן
 

שרונהה

New member
האם זה לכבוד המימונה?????.

הילה מדהימה בשעות אלו סביב השמש צולמה לפני כמה דקות. התמונה לקוחה מפורום מזג אוויר...
 

בדאוויה

New member
כפרה עליך שרונה../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

מילותיך הן כדבש ומתואמות לריבות של ואן
קולה כבוד לך
על ריכוז המתכונים המדהימים של שפית הפורום,
ואן. תרבחו ותסעדו
 
למעלה