מעניין, האם הרב מרדכי אליהו יודע...
משהו שהרב יוסף קארו זצוק"ל, לא ידע...? והרי הרב קארו, הוא זה שפסק באופן נחרץ ב"הבית יוסף" ש"הזכוכית אינה בולעת כלל". (וזה היה הרבה לפני שחשפת את הגרסא הפיסיקאלית). ומה אתה נוהג לגבי שיעור ה"כזיתות" בליל הסדר, האם בנפח או במשקל? דין כלי זכוכית/הרב מרדכי אליהו כיום ישנם סוגי כלים שונים, יש כלים שבולעים ולא פולטים, ויש להיפך. יש מי שפסק שמותר לשים יין לפסח בתוך בקבוק בירה לאחר שנשטף כי זכוכית אינה בולעת, וכן מותר לשתות בכוס זכוכית קפה בחלב, ואח"כ לשוטפה ולשתות בה מרק בשרי חם. אך אין דבריו נכונים, שהרי לדעת הרמב"ם כלי זכוכית שהשתמש בהם בחמין, בולעים (פי"ז מהל' מאכלות אסורות הל' ג'. אנחנו קבלנו רק חצי מסברתו שם). וכתבו האחרונים, שהסימן לכך שכוס זכוכית בולעת הוא, שינוי הצבע של הכוס לאחר שימוש מרובה, שהצבע הופך להיות עמום ואינו זך וצלול כבתחילה. וז"ל הרמב"ם (שם): "הלוקח כלי תשמיש סעודה מן העכו"ם מכלי מתכות וכלי זכוכית" וכו' – משמע שלדעתו כלי זכוכית בולעים. ועיין שם בפירושו של הגר"י קפאח זצ"ל "ולעולם דין כלי זכוכית כדין כלי מתכות, אלא שלענין שכלי זכוכית בולעי כשהוא חם אנו סוברים כמו הרמב"ם, ולענין הגעלה אנו מחמירים כסברת מור"ם שלא מועיל הגעלה. ועיין לבא"ח (צו אות יד) וז"ל: "כל כלי הזכוכית שנשתמש בהם בצונן, אפילו שנשתמש בהם משקה העשוי משעורים שהוא הנקרא בירה, יש להם היתר להשתמש בהם בפסח ע"י ערוי" וכו' – משמע שאם נשתמש בכלי זכוכית בחמין אין מועיל לו הגעלה כי הוא בולע, וכסברת הרמב"ם הנ"ל. ולמעשה: כוסות זכוכית למשקה חם – נוהגים להחמיר ולא מכשירים אותם (בא"ח צו יד). כוסות זכוכית למשקה קר – ישטפם היטב במים כדי להסיר את האיסור הדבוק בהם בעין, ויחזור וישטפם שנית במים. כוסות זכוכית למשקה חריף – כלי זכוכית שהשתמשו בהם למשקה חריף כגון ויסקי, בירה וכדו', משרים אותם במים קרים ג' ימים מעת לעת או שופכים עליהם מים רותחין מכלי ראשון.
