לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
86198,619 עוקבים אודות עסקים

פורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה

אודות הפורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה
x
הודעה מהנהלת הפורום

ברוכים הבאים לפורום תרבות מרוקו

המשך >>

לצפיה ב-'מישהו זוכר??/אלי לוק'
מישהו זוכר??/אלי לוק
06/10/2004 | 23:22
47
38
היום הייתה כתבה בטלויזיה על רחובות בת'א   בשכונה דרומית בת'א ישנו רחוב קטן שם הרחוב ''נתן'' על שמו של נתן אלבז הי'ד
גאוות העדה ,נער בן 17 שהתגייס לצבא
ונפל כאשר זינק על רימון יד ובמותו הציל הרבה חיילים
שהיו איתו.
אני זוכר שג'ו עמאר כתב שיר מרגש עד דמעות
אולי אני צעיר מדי ולא יודע את הפרטים לאשורם
אבל דבר אחד בטוח נתן אלבז הי'ד היה גיבור.
מישהו זוכר פרטים נוספים?


אלי לוק
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'ודאי שאני זוכר'
ודאי שאני זוכר
06/10/2004 | 23:45
1
35
בערים רבות נקראו רחובות על שמו: בפתח-תקוה, באשדוד, והאירוניה היא שלא מזמן נפל טיל קסאם ברחוב הקרוי על שמו בשדרות.

נתן אלבז וסיפורו מונצחים במקומות רבים, כולל אתרים שונים של צה"ל ואפילו ויקיפדיה (האנציקלופדיה החופשית). אתם מוזמנים לעיין בקישורים הבאים כדי ללמוד יותר פרטים על האיש המיוחד הזה.

תודה שהזכרת לי את הסיפור. עד לרגע זה לא ידעתי ש-"מחנה נתן" קרוי בעצם על שמו.

תרבות מרוקו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'אמרוקאי כל הכבוד על המידע שאתה'
אמרוקאי כל הכבוד על המידע שאתה
06/10/2004 | 23:54
13
טורח ומביא, וגם מוסיף קישורים. בעוד אני כותבת את הודעתי, הקדמת אותי אחי ועשית זאת נהדר.

תודה על תרומתך לפורום

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'נתן אלבז הי"ד'
נתן אלבז הי"ד
06/10/2004 | 23:47
7
21
נכון, רחוב נתן אלבז בתל אביב, נקרא על שם טוראי גבעתי נתן אלבז (1954-1934), אשר הקריב את חייו כדי להציל את חבריו (הוא נשכב על רימון שעמד להתפוצץ).

הוא היה תלמיד ישיבה, יליד מרוקו, שעלה ארצה בגיל 17 במסגרת עליית הנוער. מעשה ההקרבה שלו זיכה אותו בציון לשבח מאת הרמטכ"ל ובעיטור המופת.

לא ידוע לי על השיר של ג'ו עמאר אבל אנסה לחפשו, אם אמצא את מילות השיר, מבטיחה להביא לכאן.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'יש לי חשד שהוא מתכוון לשיר שכתב'
יש לי חשד שהוא מתכוון לשיר שכתב
07/10/2004 | 00:03
6
16
נתן אלתרמן, שמוזכר בויקיפדיה:

    רצת חיש, בלי עמוד, כאילו
    אחזך הטרוף כי עז.
    רצת חיש ופנים האפילו
    כפני איש הפורץ לבוז בז.
    כה מהרת לרוץ שאפילו
    הצטדק לא הספקת, אלבז.

    הרמון לא השלכת
    כי היה איש באהל רבוץ.
    הרמון לפנים לא הטחת.
    כי נראו אנשים בחוץ.
    פה פערת, עינים פקחת
    ובידך כליון חרוץ.

    אז פרצת לרוץ על פני חלד.
    על תבל...לבקש בקרבה
    מקום אין בו לא איש ולא ילד
    והדרך כבדה ורבה
    ובידך הפצצה המפעלת
    שהתחילה לספור עד ארבע.

האם לשיר הזה התכוונת, אלי?
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'זה שיר מרגש מאוד'
זה שיר מרגש מאוד
07/10/2004 | 00:18
4
12
שמנציח את גבורתו של האיש הנהדר הזה, נתן אלבז.

איזה אומץ ואיזו נתינה היתה בהחלטה לשכב על הרימון שעמד להתפוצץ......

במעשה הגבורה שלו הוא קיים את הפסוק
"כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא"......

והוא הציל חיילים רבים.....

כמה עולמות.....

יהי זכרו ברוך.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'בעיני, נתן אלתרמן הוא'
בעיני, נתן אלתרמן הוא
07/10/2004 | 01:03
3
26
מרוקאי של כבוד (מעבר לשיריו המדהימים ביפיפיותם, וזאת לא רק לדעתי).

מי כאן זוכר את שירו "ריצתו של העולה דנינו"?
(אני מכיר את השיר רק בלחנו ובביצועו של שלמה בר יבדל"א)
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אכן, נתן אלתרמן הוא ענק!!'
אכן, נתן אלתרמן הוא ענק!!
07/10/2004 | 12:35
2
16
אוהבת את השירים שלו.

והנה קישור לשיר ריצתו של העולה דנינו
לקוח מהאתר של שלמה בר
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'והתודה לקסם הקוסמת'
והתודה לקסם הקוסמת
07/10/2004 | 12:37
7
מנהלת הקומונה "זה כל הקסם"
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'ריצתו של העולה דנינו'
ריצתו של העולה דנינו
08/10/2004 | 21:32
29
השיר מתאר באופן מרגש עד דמעות את סיפורה של ה"סלקציה" שהונהגה כלפי העלייה ממרוקו.


ריצתו של העולה דנינו

דבר, לפני שבוע, כתבה פירסם

בשבח שלוחינו, אלה הממונים לברור

ולמיין, בשם "שיבת ציון ובשם

חוקה", את משפחות גולת מרוק בתור.



סיפרה הכתבה, בתוקף ובהבלט,

על קושי מלאכתם של הממינים... על עשנה

וכויתה... על מרי ליבם המתלבט

והמסב, אפילו, נדודי שינה...



קראתי הדברים הבנתי עד מאוד

לקדוש עמלם, להקלעם  בצר

בין החובה ובין המרי והדמעות

ושלל התחבולות של המחכים לגזר...



ובכל זאת, בקוראי את התאור הזה

הרגשתי: לא הלבט הנפשי הלה

ראוי לתשומת לב ראשית במחזה...

הוא חרף כל, ענין שני במעלה.

[...]

"ההגבלה בטלה לפני חודשיים"... כן.

אך אין היא כי אם פרט. לכן יובא נא כאן

עוד קטע של הוי. כמעט לא יאמן

דברו, אך לו נקשיבה לו בראש מורכן:

"בכרטיס של דוד דנינו נכתב שאינו מסוגל לעבודה גופנית. לרופא נאמר שהוא צולע במקצת. הרופא מבקש מדנינו לרוץ מספר צעדים אנה ואנה. דנינו מבין שלפניו מבחן של חיים ומוות. הוא מנתר במרץ רב מן הדרוש ומשתדל בכל כוחו להוכיח שמיטיב הוא ללכת ולרוץ. הוא חוזר ועומד מול הרופא ובעיניו מבט אילם. הרופא סבור שהפגם שבדנינו אינו פוסלו - באולם, המקושט בתמונות המלך ובדגלוניו, מתייפחות המשפחות שנפסלו - המשפחות שאושרו לעלייה מתפזרות בשקט ובבטחון. הציפייה לעתיד הגדול" ש' טבת



כן קטע שכזה גם הוא בל יעדר.

גם הוא בל ישכח, דף אילם ואשם.

דף בזיונו של אב אשר ניתר, ניתר

ורץ, ותינוקיו רואים דומם.



דף בזיונו של אב אשר שיבת ציון

צותה עליו קפוץ, והוא בעגולו,

אץ, אץ, ובלבבו תפילה לאל עליון

כי יעזרו לבל נרגיש חולי רגלו...



ואל עליון שמע! וכה אמר לו אל:

רוץ רוץ עבדי דנינו... רוץ כי לא תמעד.

אתך אני! אם זה החוק לישראל,

יכול נוכל שנינו כאחד!



רוץ רוץ עבדי דנינו... עזרך אני...

רוץ, רוץ ואל תחת. כי אכסה מומך,

אבל לא אכסה עלבון תחית עמי

אשר זיוה נוצץ בדמעך.

מילים: נתן אלתרמן

לחן וביצוע: שלמה בר הברירה הטבעית
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אמרוקאי ידידי'
אמרוקאי ידידי
07/10/2004 | 08:42
10
בשיר של ג'ו עמאר מופיע הפזמון:
''נתן נתן הוא נתן את ליבו הקטן''
משהו כזה
אני מקווה שתמצא את השיר



אלי לוק
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'נתן..נתן..'
נתן..נתן..
07/10/2004 | 11:37
1
8
איך אפשר שלא לזכור..מלמדים את זה בצבא בשיעורי מורשת קרב..יש על שמו גם בסיס צבאי בבאר שבע "מחנה נתן" ואיך אפשר שלא להכיר את השיר הנפלא של ג'ו עמאר..נתן..נתן..
בארץ ישנם לא מעט רחובות שקרויים על שמו..אני יודעת שיש באשדוד ובתל אביב, אני מאמינה שישנם עוד..
ואגב בהקשר לפעולתו זה אכן נכון הוא זינק על רימון ומת מוות גיבורים בכך שהציל את חבריו..
יהיה זכרו ברוך..
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'היי שמים לי... האם את יכולה להביא'
היי שמים לי... האם את יכולה להביא
07/10/2004 | 11:39
5
לכאן את המילים של השיר נתן.. נתן...?
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'כן. בטח זוכרת.'
כן. בטח זוכרת.
07/10/2004 | 16:19
15
6
תודה לך על האיזכור החשוב שפתחת.

נתן אלבז,גיבור שהציל את חבריו,חיילי צה"ל.
אני זוכרת כילדה את הידיעה על מותו.ואת אמי מקוננת עליו.
על שמו רחוב צמוד לשמו של רפאל וקניןהרוג מלכות,פעיל יהודי,
שנעצר במרוקו עונה ומת.באותה קרן רחוב,
שני שמות של חללים גיבורים יוצאי יהדות מרוקו המופלאה.

לגבי השיר שג'ו עמאר שר בזמנו אני זוכרת שורה או שתיים.

"...הוא קרא לה בשמה וענה לו התן,חייל בן מרוקו נתן.
    נתן נתן,איך הרוח בשדה התלתן,נתן נתן..."

דינה
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'תיקון קל.'
תיקון קל.
07/10/2004 | 16:21
14
9
"היא קראה לו בשמו..והשיב לה התן..."
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'תודה לך דיבניא.. האם את יודעת'
תודה לך דיבניא.. האם את יודעת
07/10/2004 | 16:45
13
6
מי כתב את השיר הזה? אולי כך נוכל להגיע אל המילים...

והנה כתבה שמצאתי על נתן אלבז הי"ד באתר של משרד הבטחון

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'בצאת החג'
בצאת החג
07/10/2004 | 16:59
12
5
אנסה לדעת יותר אצל מספר אנשים.

דינה
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'גם אני מנסה להשיג את המילים'
גם אני מנסה להשיג את המילים
07/10/2004 | 17:02
11
7
הבנתי שנתן אלתרמן כתב את השיר. שם השיר הוא "החייל אלבז"

נסי גם את להשיג את המילים של שני השירים שכתב נתן אלתרמן:

1  "ריצתו של העולה דנינו"

2  "החייל אלבז"

הגיע הזמן לרכז חומרים כאלו באתר אחד
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-' ריצתו של העולה דנינו'
ריצתו של העולה דנינו
07/10/2004 | 17:41
6
54

ריצתו של העולה דנינו
מאת נתן אלתרמן


כֵּן קֶטַע שֶׁכָּזֶה,
גַּם הוּא בַּל יֵעָדֵר,
גַּם הוּא בַּל יִשָּׁכַח,
דַּף אִלֵּם וְאָשֵׁם,
דַּף  בִּזְיוֹנוֹ שֶׁל אָב,
אֲשֶׁר נִתֵּר נִתֵּר וְרָץ
וְתִּינוֹקָיו עוֹמְדִים דּוּמָם.

דַּף בִּזְיוֹנוֹ שֶׁל אָב,
אֲשֶׁר שִׁיבַת צִיּוֹן צִוְּתָה עָלָיו - קְפֹץ!
וְהוּא בְּעִגוּלוֹ.
אָץ, אָץ, וּבִלְבָבוֹ תְּפִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן
לְבַל נַרְגִּישׁ חֹלִי רַגְלוֹ.

וְאֵל עֶלְיוֹן שָׁמַע
וְכֹה אָמַר לוֹ אֵל:
רוּץ, רוּץ, עַבְדִּי דַנִינוֹ
אִתְּךָ אֲנִי!
כִּי אֶחְסֶה מוּמְךָ,

אֲבָל לֹא אֶחְסֶה עֶלְבּוֹן תְּחִיַּת עַמִי
אֲשֶׁר זִיוָה נוֹצֵץ מדִמְעַךָ.

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'איזה מילים נהדרות!!!'
איזה מילים נהדרות!!!
07/10/2004 | 18:00
1
10
שיר מדהים....

תודה לך אמרוקאי
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אין בעד מה '
אין בעד מה
07/10/2004 | 18:28
4
היתה בעיה למצוא את מילות השיר באינטרנט, לכן הייתי צריך להקליד בעצמי. כדי לחסוך את המאמץ הזה מאלו שיחפשו אותו בעתיד, שלחתי כרגע את המילים גם לאתר שירונט: http://www.shiron.net בתקוה שיופיע שם בקרוב.

יש לי זכרון עמום של השיר "נתן" שג'ו עמר שר, אבל  אין לי מושג היכן למצוא את המילים.

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אמרוקאי הנה כל הסיפור, כל השיר'
אמרוקאי הנה כל הסיפור, כל השיר
<< ההודעה הנוכחית
07/10/2004 | 23:25
3
2021
מתוך "הטור השביעי" 1995, שאותו כתב נתן אלתרמן, המשורר, ענק הרוח, שככל שאני מעמיקה בכתביו, אני מבינה איזה אדם גדול הוא היה.

הרקע לכתיבת "ריצתו של העולה דנינו" היה כאשר עשו שליחי העליה מיונים ליהודי מרוקו, החליטו שם מי יעלה לארץ ומי לא יעלה...

רק את הבריאים רצו פה. והיתה גם הגבלה, משפחות עם יותר מחמישה ילדים לא הורשו לעלות לארץ...

מסתבר ששיר זה מאד מאד ארוך. שלמה בר שר רק את החלק האחרון שלו.

זהו שיר מאד חשוב לעלייה המרוקנית. אולי אחד החשובים שנכתבו אי-פעם. כי מי שבאמת רוצה להבין את ההיסטוריה צריך לקרוא אלתרמן......

חשוב מאד גם להבין שהשיר המצמרר הזה אמנם מתאר אירועים שקרו, אך המציאות ההיסטורית היא לא שיר... היא הרבה יותר מורכבת....

אלתרמן כתב את השיר בעקבות האירועים שקרו וגם בתגובה לכתבות שונות שפורסמו בעיתוני היום של אז, אודות המיונים וההגבלות של יהודי מרוקו לעלייתם לארץ...



והנה השיר במלואו כפי שנכתב על ידי נתן אלתרמן בטור השביעי:


"ריצתו של העולה דנינו, נתן אלתרמן, הטור השביעי, 1955.

"דבר" לפני שבוע, כתבה פִרסֵם
בשבח שלוחינו. אלה הממונים לִבְרוֹר
ולמיין, בשם שיבת-ציון ובשם-
חוקהּ, את משפחות גולת מרוקו בתור.

סיפרה הכתבה, בתוקף ובהבלט,
על קשי מלאכתם של הממיינים...
על עשנה וכוויתה...
על מרי ליבם המתלבט
והמסב, אפילו, נדודי שינה...

קראתי הדברים. הבנתי עד מאד
לקודש עמלם, להקלעם בצר
בין החובה ובין המרי והדמעות
ושלל התחבולות של המחכים לגזר...

ובכל זאת, בקראי את התאור הזה
הרגשתי: לא הלבט הנפשי הלה
ראוי לתשומת לב ראשית במחזה...
הוא, חרף כל, ענין שני במעלה.

הוא, חרף כל ענין, שני במעלה,
מצד חשיבותו לפרט ואף לכלל,
כנגד משמעות המרי והאלה
של קטע שכזה דרך משל:

"צריך היית לראות אותנו בעבודה לפני חודשים, בטרם ביטלו את ההגבלה על מספר הילדים. היו הורים שממש לא האמינו כשאמרנו להם כי לא יוכלו לעלות עם יותר מחמישה ילדים. איך זה - בכו בדמעות - את החמישה נוכל לפרנס ואת האחרים לא? והיה שם, באחת העיירות, בחור אינסטלטור, בריא וחבוב, ועמו שבעה ילדים חמודים, מסודרים לפי הגובה, מגיל 12 ועד שנתים. בהתחלה היה בטוח שאני מתלוצץ. פשוט עמד לו וצחק מרוצה על שהבין את המהתלה. אבל מעט מאד החלו הדברים חודרים להכרתו... נורא היה בזעמו... "אתה רואה שנים אלה?" צעק. "אני חונק אותם על המקום. ימותו השנים ויחיו החמישה".

א. אורן, 'דבר', מפי אחד מאנשי צוות-המיון.


כן, קטע שכזה. איני יודע מה
דעתכם על-כך. דעתי על-כך היא שאולי
בקום חוקנו זה חרדה האדמה
תחתינו ותקרא: הם - לא אתם - בניי!

דעתי היא כי בכך שוּנה ויתעות
יסוד יצרי-אומה ונסתלף טבעה
ונתבזה כוחה אשר כשל משאת
את שני התינוקות בין השבעה.

דעתי היא שאל מול שולחן הדיינים
בכל אותם חדרי-מיון, עומדה בלי ניד
שיבת ציון והיא יום-יום מוכה פנים.
ביד חוקה נוחה ופחדנית.

"ההגבלה בטלה לפני חודשים"... כן.
אך אין היא כי אם פרט. לכן יובא נא כאן
עוד קטע של הווי. כמעט לא יאמן
דברו, אך לוּ נקשיבה לוֹ בראש מורכן:

"בכרטיס האישי של דוד דנינו נכתב שאינו מסוגל לעבודה גופנית. לרופא נאמר שהוא צולע במקצת... הרופא מבקש מדנינו לרוץ מספר צעדים אנה ואנה.

דנינו מבין שלפניו מבחן של חיים ומוות. הוא מנתר במרץ רב מן הדרוש ומשתדל להוכיח שמיטיב הוא ללכת ולרוץ. הוא חוזר ועומד מול הרופא ובעיניו מבט אילם. הרופא סבור שהפגם בדנינו אינו פוסלו....

- באוּלם, המקושט בתמונות המלך ובדגלוניו, מתיפחות המשפחות שנפסלו. --

המשפחות שאושרו לעליה מתפזרות בשקט ובביטחון. בציפיה לעתיד הגדול'.

ש. טבת, 'הארץ'


כן, קטע שכזה גם הוא בל יעדר.
גם הוא בל ישכח. דף אלם ואשם.
דף בזיונו של אב אשר ניתר, ניתר
ורץ, ותינוקיו רואים דומם.

דף בזיונו של אב אשר שיבת-ציון
ציוותה עליו קפץ, והוא, בעיגולו,
אץ, אץ, ובלבבו תפילה לאל עליון
כי יעזרו לבל נרגיש חולי רגלו...

ואל עליון שמע! וכה אמר לו אל:


רוץ, רוץ, עבדי דנינו...
רוץ כי לא תמעד.
אתך אני! אם זה החוק-לישראל,
יכול נוכל לו שנינו כאחד!

רוץ, רוץ, עבדי דנינו...
עזרך אני...
רוץ, רוץ ואל תחת. כי אכסה מומך.
אבל לא אכסה עלבון תחיית עמי
אשר זיוה נוצץ בדמעך."

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אני קוראת את זה עכשיו שוב...'
אני קוראת את זה עכשיו שוב...
07/10/2004 | 23:31
2
36
וזה מצמרר..... מרגש....

התמונה הזו של דנינו רץ לפני הרופא, כדי להראות כי בריא הוא, ביודעו כי הריצה הזו תקבע את גורלו להגיע לארץ הקודש או להשאר בניכר.....

הוא רץ וניתר בשבילו, בשביל ילדיו, כדי להראות שהוא לא צולע, כי בריא הוא....

חתיכת היסטוריה!!!!!!!!

מצמרר!!!!!!
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'ואני חייבת להביא את "ילדים זה שמחה"'
ואני חייבת להביא את "ילדים זה שמחה"
07/10/2004 | 23:41
1
23
שכתב יהושע סובול, ושר שלמה בר.....

זו התשובה המתבקשת.......

ילדים זה שמחה

תביאו שניים תביאו שלושה
תביאו ארבעה ילדים
תקבלו שיכונים עם כניסה ומטבח
ושני חדרים קטנים
תביאו ארבעה תביאו חמישה
תביאו ששה ילדים
תקבלו הנאה וכבוד מקרובים
אתם אוהבים ילדים

ילדים זה שמחה
ילדים זה ברכה
ולכם יש לב של זהב
כתוב בתורה
אולי בגמרא
לכו תשאלו את הרב

תביאו ששה תביאו שבעה
תביאו שמונה ילדים
זאת לא בדיחה
הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים

תביאו תריסר ולמה לא חי?
תביאו עשרים ילדים
אלוהים כבר יתן
הסעד גם כן
מה שצריכים ילדים

אלוהים הוא גדול
קשה לו לסבול
שאחד יקבל את הכל
לאחד הוא דוחף כסף, כח וכיף
ולכם הוא נותן ילדים
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-' שרונהה'
שרונהה
08/10/2004 | 04:23
12
הכרתי את הסיפור - ראיתי את הברירה הטבעית בהופעה חיה ואני זוכר עד היום את האופן בו הציג שלמה בר את השיר. עשה עלי בזמנו רושם מדהים (ועודני עלם בן 20).

אבל לא הכרתי את הנוסח המלא של השיר ואפילו לא ידעתי שהשיר ששלמה בר שר הוא בעצם רק החלק האחרון של כל הקטע. את רואה? אני לומד משהו חדש כל יום.

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אוף..כול היום מחפשת את השיר..'
אוף..כול היום מחפשת את השיר..
07/10/2004 | 20:49
3
12
איזה מוזר זה..הפכתי את גוגל מכול הכוונים ואני לא מוצאת..גם לא בקאזה..בשום מקום..
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'היי שמיים. אמרוקאי הביא לנו'
היי שמיים. אמרוקאי הביא לנו
07/10/2004 | 21:10
2
10
את השיר "ריצתו של העולה דנינו"

לגבי השיר השני, "החייל אלבז" הבנתי שהוא נמצא בכרכים של "הטור השביעי" של עיתון "דבר", אנסה להגיע בשבוע הבא לספריית האוניברסיטה ולחפש שם בכרכים השונים של "הטור השביעי" את השיר הזה ולהביאו לכאן, כדי שיהיה גם באינטרנט. נעשה באתר פינה לנתן אלבז ונוסיף את השיר הזה.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'כול הכבוד שרונהה'
כול הכבוד שרונהה
07/10/2004 | 21:28
1
5
גם אני וגם חבר ניסינו לחפש באינטרנט ולא מצאנו..תבוא עליך הברכה..
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'תודה לך שמיים לי'
תודה לך שמיים לי
07/10/2004 | 21:42
3
אעשה כמיטב יכולתי
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'חדש באתר "תרבות מרוקו"'
חדש באתר "תרבות מרוקו"
08/10/2004 | 22:30
3
37
בזכותכם גולשים נפלאים ומן הראוי כמובן, היה לי עונג לעדכן את האתר.
בתפריט "היסטוריה" הוסף דף לזכרו של נתן אלבז הי"ד כדי לפאר ולרומם את המורשת שלנו בדמות שהפכה למיתוס הנלמד במורשת קרב גם בימינו.
האתר הוא לרשותכם ואתם קובעים בו את התכנים נא לכתוב ולשגר חומרים...
ואנא אל תהססו לחתום בספר האורחים בתחתית הדף הראשי יש קישור ובלחיצת עכבר אתם יכולים לכתוב לנו (כן גם לפרגן... זהו חומר הדלק שלנו).
בתודה מהנהלת האתר: שרונהה ואלמרה.


תרבות מרוקו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'עוררתי נושא בהצלחה רבה/אלילוק'
עוררתי נושא בהצלחה רבה/אלילוק
09/10/2004 | 11:02
2
3
אני שמח שפתחתי את השרשור על נתן אלבז הי'ד
ובכך גרמתי לאלמרה ושרונהה
להנציח את שמו באתר שלנו

''תנחבקום''
אלי לוק
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אכן עשית דבר נפלא, המשך....'
אכן עשית דבר נפלא, המשך....
09/10/2004 | 11:04
1
ואנחנו מודים לך..
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אלי לוק כל הכבוד לך'
אלי לוק כל הכבוד לך
09/10/2004 | 11:11
2
אכן, אתה הוא זה שפתח את השירשור
על נתן אלבז הי"ד ומגיעה לך התודה על כך
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'נער המסגד/אלי לוק'
נער המסגד/אלי לוק
08/10/2004 | 20:20
4
5
מיידי יום בשעה שהתפילה במסגד
הייתה מתקרבתהיה יוצא נער המסגד
זה שהיה אמון על ניקיון המסגד
לרחובות ובידיו מין כלי ובו קטורת
לכלי הזה קראו ''נביחרה'',
וצועק בקול צפצפני משהו
''בואו להתפלל על הנביא מוחמד''
''בואו עבדיי אללה להתפלל''.
במרכז העיירה הייכן שבתיי הקפה היו עמוסים
היתה חבורה של יהודים שיושבים
דרך קבע בבית קפה במרכז השוק
אחד מהחבורה היה ''עמי משה''
איש מצחיק עד דמעות וידוע בחוש ההומור המושחז שלו
ערב אחד בעודם יושבים בבית הקפה
עבר נער המסגד ובקולו הצפצפני
החל צועק את המשפט הידוע
''בואו עבדיי אללה להתפלל''
בואו מאמיניי מוחמד הנביא''
''עמי משה'' שהיה הלץ שבחבורה קרא לנער ושאל אותו
''מה יש לך ביד?''
ענה הנער''נביחרה מלאה קטורת''
או אז אמר לו ''עמי משה'' אם אתה חכם
תחצה את המילה הזו לשתיים וחיוך ערמומי עיטר את פניו
הנער עשה כדבריו ''נביא חרא''
ובאותו רגע שהבין את מה שאמר השליך וניפץ את ''הנביחרה''
כל החבר'ה ובאי בית הקפה התפוצצו מצחוק
ושאלו את ''עמי משה'' למה עשית לו את זה?
והתשובה לא איחרה להגיע:
''הוא מ ע צ ב ן  אותי עם הקול שלו


הצחוק יפה לבריאות
אלי לוק


תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'סיפור יפה... זכרונות.... זכרונות...'
סיפור יפה... זכרונות.... זכרונות...
08/10/2004 | 21:05
3
המשך אלי אתה נבע כמעיין..
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אלי לוק'
אלי לוק
06/10/2004 | 14:02
2
תאמר לי אין לך סיפורים/אגדות להושענא רבה.
נו תוציא משהו מאמתחתך.
שכולנו נהנה מכתיבתך.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'הושענא או עברית צחה/אלי לוק'
הושענא או עברית צחה/אלי לוק
06/10/2004 | 17:59
1
יש לי רק בדיחה קטנה
פעם אחת מורה ללשון הלכה לים
ופתאום החלה לטבוע
ואז בשארית כוחותייה החלה זועקת
''הושיעו הושיעו'' אבל אף אחד לא הבין את שפתה
ושניים ששמו לב אמרו ''היא עושה ''הושענות''



אלי לוק
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'טיול למרוקו עזרה'
טיול למרוקו עזרה
07/10/2004 | 21:18
2
מחפש חברות שמארגנות טיולים למרוקו אם משהו מכיר או נסע שימליץ בבקשה.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'היא עודנה מחכה/אלי לוק'
היא עודנה מחכה/אלי לוק
09/10/2004 | 11:13
5
7
לפעמים ישנה הרגשה
שאנחנו עדיין בגלות
לפעמים יש את התחושה
של מועקה ו...זרות


ישראל היפה כפי שתוארה
היא נימפת ים שניצבת על החוף
מנופפת היא במטפחת לבנה
תיכף יגיע הסוף


תיכף נגיע אל חוף מבטחים
שם מיתגשמות כל האגדות
שם נראה את ירושלים
ותפילותינו יגיעו עד לשמיים


ידידיי אני לא הייתי באותו מעמד של עלייה לארץ
אבל כל הזמן עוברות לי בראש
מחשבותייהם של אלה שעלו
למקום לא מוכר מנוכר
פשוט הפלגה אל הלא נודע
זאת הייתה זכות גדולה בשבילי
להכנס ולו לרגע לראש של הדור ההוא
ולחשוב קצת במקומו



רק על עצמי לספר ידעתי
אלי לוק
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'מקסים אלי!! כמי שנולד בארץ וספג....'
מקסים אלי!! כמי שנולד בארץ וספג....
09/10/2004 | 11:31
4
5
כמוך את הערגה לארץ הקודש מדור המדבר, אני נרגש להזכר תמיד שאיזכרו את בחיים במרוקו היתה להם בקשה לפני מותם לפחות לעלות "לירושלים"...
אשריהם שזכו ואשרינו שנולדנו כאן ומעמידים דורות חדשים.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אלי פשוט מקסים..'
אלי פשוט מקסים..
09/10/2004 | 12:02
3
1
לצפיה ב-'גן החיות המרוקאי הראשון/אלי לוק'
גן החיות המרוקאי הראשון/אלי לוק
09/10/2004 | 16:03
2
6
יום בהיר אחד פשטה שמועה כאש בשדה קוצים
נפתח באשדוד גן החיות המרוקאי הראשון
בהנהלת מוריס אבוטבול ,הבחור הנ'ל
התגאה מאד בכלובים המיוחדים שישנם בגן
וכולם בהשראת התנ'ך.
כששמעו מומחים מכל העולם שיש כלוב
שמאוכלס בזאב וכבש היו חייבים לבוא ולבדוק
את הפלא הזה.
באמת כשהם הגיעו לגן החיות ולכלוב הנ'ל
התפלאו לראות זאב אימתני יושב בפינת הכלוב
ולידו כבש חביב אוכל עשב ברינה.
כששאלו את מר' אבוטבול מה פשר העיניין ו''איך זה יכול להיות''?
ענה להם כממתיק סוד
'''אני כל ערב מחליף כבש...............''



הצחוק יפה לבריאות
אלי לוק
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'חחחחחחח אלי'
חחחחחחח אלי
09/10/2004 | 16:06
1
אתה מצליח להצחיק אותי אלי..
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'חחח... אלי קתלתיני בתחאק .....'
חחח... אלי קתלתיני בתחאק .....
09/10/2004 | 17:26
5
זה באמת מצחיק , ואולי גם מחזק את דעתי - שאכן ניתן לעשות את הבלתי אפשרי אם באמת רוצים , השאלה היא כמובן המחיר שיש לשלם?
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'נתן אלבז'
נתן אלבז
10/10/2004 | 18:27
3
7
נתן אלבז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
נתן אלבז, (1934 - 1954) - חייל צה"ל אשר הקריב את חייו למען חבריו.

אלבז נולד במרוקו בשנת 1934, ובגיל 17 עזב את משפחתו, ועלה לבד לארץ, במסגרת עליית הנוער.

אלבז התגייס לצה"ל, ושירת כחייל בחיל הרגלים. ביום 11 בפברואר 1954, קיבל אלבז משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. אלבז החל במשימה, כשהוא יושב באוהל. לפתע שמע אלבז קול נקישה, והבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין כי אינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו, ונפל על הקרקע. משהתפוצץ הרימון נהרג, אך הציל את חיי חבריו.

על מעשהו זה קיבל אלבז ציון לשבח לאחר מותו מן הרמטכ"ל משה דיין, והמשורר נתן אלתרמן כתב בשיר לזכרו ב"טור השביעי":

"רצת חיש, בלי עמוד, כאילו
אחזך הטרוף כי עז.
רצת חיש ופנים האפילו

כפני איש הפורץ לבוז בז.

כה מהרת לרוץ שאפילו

הצטדק לא הספקת, אלבז.

הרמון לא השלכת

כי היה איש באהל רבוץ.

הרמון לפנים לא הטחת.

כי נראו אנשים בחוץ.

פה פערת, עינים פקחת

ובידך כליון חרוץ.

אז פרצת לרוץ על פני חלד.

על תבל...לבקש בקרבה

מקום אין בו לא איש ולא ילד

והדרך כבדה ורבה

ובידך הפצצה המפעלת

שהתחילה לספור עד ארבע."

מעשהו זה של אלבז הועלה על נס, ואלבז הפך לסמל. על שמו נקראו רחובות ברחבי הארץ, וכן מחנה צבאי "מחנה נתן".

משפחתו של אלבז עלתה לארץ רק שנים לאחר מותו.

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'מה שאני שמעתי על הסיפור'
מה שאני שמעתי על הסיפור
11/10/2004 | 10:33
2
9
(במסגרת חידון ידיעת הארץ של צהל) שהיו שם כמה חברה ששיחקו ברימונים ושחררו ניצרה, והמשך הסיפור דומה.
לא נשמע לי הגיוני שהיתה משימה שגרתית בצהל לפרק רימונים.
פירוק תחמושת ישנה ביצעו ומבצעים גם היום במפעלים מיוחדים לכך (לא ששם אין תאונות, למי שזוכר... )
ומצד שני מי יודע מה האמת, הרי כבר נאמר על ההגיון וצה"ל:
"כשהצבא התגייס ההגיון השתחרר..."

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'הכתוב בפורטאל אגף כ"א של צהל ובספר'
הכתוב בפורטאל אגף כ"א של צהל ובספר
11/10/2004 | 16:07
1
8
"יזכור" של משרד הבטחון מקובל עלינו..
בכל מקרה להזכירך הארוע הטראגי התרחש בשנת 1954 או אז איני סבור שנתנו את הדעת על בטיחות בפרוק תחמושת ישנה שלא לדבר על מפעלי תע"ש וכיו"ב.
נתן אלבז קבל ציון לשבח - זו עובדה והתיעוד באתר שלנו כאן.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'וואלה, טוב לדעת - '
וואלה, טוב לדעת -
11/10/2004 | 18:37
3

הודעות אחרונות

15:39 | 17.10.12 אורחים בפורום
11:49 | 03.09.12 אורחים בפורום
15:21 | 17.06.12 אורחים בפורום
15:26 | 12.06.12 אורחים בפורום
16:41 | 08.06.12 אורחים בפורום
13:40 | 03.06.12 אורחים בפורום
12:29 | 16.05.12 אורחים בפורום
15:17 | 05.05.12 אורחים בפורום
18:32 | 31.01.12 charlyknfon
12:47 | 10.12.09 בן תרבות
17:03 | 09.12.09 אלי פילו
20:23 | 07.12.09 אלי פילו

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ