לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
86258,625 עוקבים אודות עסקים

פורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה

אודות הפורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה
x
הודעה מהנהלת הפורום

ברוכים הבאים לפורום תרבות מרוקו

המשך >>

לצפיה ב-'מרוקאים יקרים מי יכול לתרגם לי את זה?.......'
מרוקאים יקרים מי יכול לתרגם לי את זה?.......
07/12/2009 | 11:52
13
311
בשישי ושבת לפני ברכת המוציא לחם
נהג סבי ואחריו אבי לשיר שיר זה בארמית
מישהו יכול לתרגם מה אומרות המילים?
סבי מרבאת הביא את זה מבית אביו
ואבי גדל בעיר פאס וגם הם שרים את זה
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'הקישור מצורף כאן...'
הקישור מצורף כאן...
07/12/2009 | 11:55
1
193
תרבות מרוקו >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'גם אבי עדיין שר את זה'
גם אבי עדיין שר את זה
07/12/2009 | 13:50
114
וגם הוא נולד בעיר פס
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אזמר לדודו חמוד...'
אזמר לדודו חמוד...
07/12/2009 | 14:34
1
124
הנה כך מתואר ההסבר באתר "הזמנה לפיוט".
עד כמה שידוע לי, אין בלעדיות על לחן הפיוט המיוחס לאר"י הקדוש כאמור.
כמו בשאר ערי מרוקו, גם יוצאי רבאט, פאס, מכנאס וספרו ניגנו אותו בלחן מקומי מסורתי.


אזמר בשבחין - על הפיוט (מתוך "הזמנה לפיוט")

השבת מתפקדת כנקודה זמן של שיא בשבוע. כל ימות השבוע ניזונים מהשבת שעברה ומזינים את השבת המתקרבת. השבת היא הנקודה שבה מתאפשר החיבור של שמים וארץ, של כנסת ישראל – עם ישראל וקודשא בריך הוא, של פנים שונות של האלוהות, של ספירות שונות. זהו זמן הזיווג, זמן של חיבור, זמן של עמידה פנים אל פנים אליו מייחלים. כל שאר הזמן האדם עובד על מנת לאפשר לזיווג להתרחש.
אך גם השבת אינה מקשה אחת של זמן. בשבת שלוש סעודות, כאשר כל סעודה מהווה שיא בזמן – בכל סעודה מתרחש זיווג אחר, זיווג של פנים אחרות.
האר"י הקדוש שחי בצפת במאה ה-16, מחבר פיוט לכל סעודה. לפני כל סעודה נהוג לשורר את הפיוט העוסק במהות המיוחדת של הזמן הספציפי.
אזמר בשבחין הינו פיוט המקדים את הסעודה הראשונה, סעודת ערב שבת.
הפיוט נפוץ בכל קהילות ישראל ממזרח למערב, ומושר בלחנים שונים.


אזמר בשבחין  האר"י (ר' יצחק לוריא)
צפת / מאה 16

אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין אזמר בשבחים
לְמֶעַל גּוֹ פִתְחִין לבוא בפתחים
דְּבַחְקַל תַּפּוּחִין שבשדה תפוחים
דְּאִנוּן קַדִּישִׁין שקדושים הם

נְזַמֵּן לַהּ הָשְׁתָּא נזמיננה עתה
בְּפָתוֹרָא חַדְתָּא בשלחן חדש
וּבִמְנָרְתָא טָבְתָא ובמנורה טובה
דְּנָהְרָה עַל רֵישִׁין המאירה על ראשים

יְמִינָא וּשְׂמָאלָא ימין ושמאל
וּבֵינַיְהוּ כַלָּה                 וביניהם כלה
בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָה יוצאת בקישוטים
וּמָנִין וּלְבוּשִׁין וכלים ולבושים

יְחַבֵּק לַהּ בַּעְלַהּ יחבקנה בעלה
וּבִיסוֹדָא דִי לַהּ וביסוד אשר לה
דְּעָבֵד נְיָחָא לַהּ הגורם לה נחת
יְהֵא כָתֵשׁ כְּתִישִׁין יכתוש כתוש

צְוָחִין אוּף עָקְתִין צעקות גם צרות
בְּטִילִין וּשְׁבִיתִין בטילות ושובתות
בְּרַם אַנְפִּין חָדְתִין אך פנים שמחות
וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין ורוחות עם נפשות

חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי                 שמחה גדולה תבוא
וְעַל חֲדָה תַרְתֵּי בכפל כפליים
נְהוֹרָא לַהּ יַמְטֵי אור לה יגיע
וּבִרְכָן דִּנְפִישִׁין וברכות רבות

קְרִיבוּ שׁוֹשְׁבִינִין קרבו שושבינים
עֲבִידוּ תִקּוּנִין הכינו קשוטים לכלה
לְאַפָּשָׁה זֵינִין                 להרבות במיני מזונות
וְנוּנִין עִם רַחְשִׁין ודגים עם עופות

לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין לרכוש נשמות
וְרוּחִין חַדְתִּין ורוחות חדשות
בְּתַרְתֵּי וּתְלָתִין בשלושים ושתים
וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין ובשלשה שריגים

וְעִטְרִין שַׁבְעִין לַהּ וכתרים שבעים לה
וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא ומלך העליון
דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא שיתעטר הכל
בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין בקדוש קדושים

רְשִׁימִין וּסְתִימִין חקוקים ונעלמים
בְּגַוַּהּ כָּל עָלְמִין בתוכה כל עולמות
בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין אבל עתיק יומין
הֲלָא בָטֵשׁ בְּטִישִׁין הלא יבטוש בטוש

יְהֵא רַעְוָה קַמֵּהּ יהי רצון מלפניו
דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ שתשרה על עמו
דְּיִתְעַנַג לִשְׁמֵהּ המתענג לשמו
בְּמִתְקִין וְדֻּבְשִׁין במיני מתיקה ודבש

אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא אערוך בדרום
מְנָרְתָא דִסְתִימָא מנורה הנעלמה
וְשֻׁלְחָן עִם נַהְמָא ושלחן עם לחם
בְּצִפּוּנָא אַדְשִׁין בצפון אדשן

בְּחַמְרָא גוֹ כָסָא ביין תוך כוס
וּמַדַּנֵּי אָסָא                 ואגודות הדס
לְאָרוּס וַאְרוּסָה לארוס וארוסה
לְאַתְקָפָא חַלְּשִׁין לחזק חלשים

נְעַבֵּד לוֹן כִּתְרִין נכתירם בכתרים
בְּמִלִּין יַקִּירִין                 במלים נכבדות
בְּשִׁבְעִין עִטּוּרִין בשבעים עטורים
דְעַל גַבֵּי חַמְשִׁין שעל גבי חמישים

שְׁכִינְתָא תִתְעַטַּר שכינה תתעטר
בְּשִׁית נַהְמֵי לִסְטַר בשש הלחם לכל צד
בְּוָוִין תִּתְקַטַּר בווים תתקשר
וְזֵינִין דִכְנִישִׁין                 וזינים הנכנסים

שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין שובתים ופוסקים
מְסַאְבִין דְדָחְקִין מטמאים הדוחקים
ח
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אופססס ברח הקישור...'
אופססס ברח הקישור...
07/12/2009 | 14:39
34
הנה הקישור לפיוט אזמר בשבחין.

את "למיבצע על ריפתא" תמצא בוף הפיוט...
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'שלמה בן לולו יקירי, שכחת את הא-נא-נא-נא'
שלמה בן לולו יקירי, שכחת את הא-נא-נא-נא
07/12/2009 | 16:07
3
73
לְמִבְצַע עַל רִיפְתָא  נא-נא =   לבצוע על הפת  
כְּזֵיתָא וּכְבֵיעְתָא אהא-נא-נא   =   כזית וכביצה  
תְּרֵין יוּדִין נָקְטָא   =   נוקטת שתי יודין  
סְתִימִין וּפְרִישִׁין   =   סתומים ומפורשים  

מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא   =   שמן זית זך  
דְּטָחְנִין רֵיחַיָּא     =    שטוחנות ריחיים  
וְנָגְדִין נַחְלַיָּא      =     ומושכים נחלים  
בְּגַוַּהּ בלחישתן   =     בתוכה בלחישה  

הֲלָא נֵימָא רָזִין  =   הלא נאמר רזים  
וּמִלִּין דִּגְנִיזִין    =    ודברים הגנוזים  
דְּלֵיתְהוֹן מִתְחֲזִין =  שאינם נראים  
טְמִירִין וּכְבִישִׁין =   טמירים וכבושים  

לְאַעְטָרָה כַלָּה  =    לעטר כלה  
בְּרָזִין דִלְעֵלָּא  =    בסודות של מעלה  
בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָה  =  בתוך הלולה זו  
דְּעִירִין קַדִּישִׁין  =   של מלאכים קדושים

ומסיימים ב: על כל אהודך  נא נא כל פה יודה לך אהא נא נא פותח את ידך ומשביע לכל חי....ועוד איזה "הא-נא-נא" לא יזיק אם המסובים לא רעבים כל-כך חחחח


תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'אתם ענקיםםםםםם!!!!!! כל הכבוד לכם!!! אני ממש'
אתם ענקיםםםםםם!!!!!! כל הכבוד לכם!!! אני ממש
<< ההודעה הנוכחית
07/12/2009 | 18:47
1
49
מתרגש לנוכח התרגום והכי הכי לנוכח המקור של השיר.
אני שמח שתפילתו של הארי הקדוש  זו היא שמקשטת לנו את השבת
בשישי בערב אספר למשפחה כל מה שכתבתם לי כאן
כמה מרגש לראות את התרגום של השיר
כל השנים שרים את זה ולא ידענו את המקור או הפירוש
תודה ורבי יעפו עליכום
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-' ואנחנו שמחים בהתרגשותך!'
ואנחנו שמחים בהתרגשותך!
08/12/2009 | 06:10
27
ונראה שהשבת הבאה עלינו לטובה תרקיע התרגשותך לגבהים,

שכן, שילוב הדלקת נר ראשון של חנוכה לפני קבלת השבת הוא תוספת שמחה וחגיגיות.

אני משוכנע שהסובבים אותך יהנו מסופגניות טעימות העשויות ביד אומן.

ולשבת הפיוטים שתתקיים בעז"ה אתה תופקד על מגשי המתוקים, למרות שלרובנו זורם "דם מתוק" בעורקים...

יום נעים
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'רבי פנחס יקירי המלומד זכות ה-הא-נא-נא-נא'
רבי פנחס יקירי המלומד זכות ה-הא-נא-נא-נא
08/12/2009 | 05:59
27
שמורה לך!

בנועם דרכיך, הגעת לפאר את קבלת השבת ולהשלים את הפיוט לבציעת פת של האר"י הקדוש,

שקדמו לו הזמנת המלאכים ב"שלום עליכם" ו"בר יוחאי" לרי שמעון לביא.

בשבתות השובב"ים הבאות עלינו לטובה ולברכה, אנחנו חייבים לארגן שבת משותפת

עם כמה חברים טובים (כמובן שאין ההתייחסות כוללת את העיר הרצליה...) להינות משבת פיוטים מענגת.

אוהבך כתמיד!  

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'האגדה מספרת כי.....'
האגדה מספרת כי.....
07/12/2009 | 21:18
4
67

בערב שבת כאשר האר"יז"ל היה עולה מן הרחצה במעלה המדרגות, כל הקהל עמד משני צידי גרם המדרגות והיה שר בקול חרישי " לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה " ואזי זו הייתה האות לכניסת שבת, בזמנים שלא היו צפירות או מודעות בעיתונים.

כדבר הזה עשינו, לפני שנים לא רבות, כאשר חברי קוסקוס, התארגנו בהדרכתו של בצלאל דהאן ידידי ורעי, עת ביקרנו בצפת, ובשעת לילה די מאוחר, כולנו מותשים, ורוצים רק להגיע למכונית, יען כי הייתה זו התחנה האחרונה בסיומו של יום מפרך וגדוש ביקורים בכל רחבי הגליל.

ישבנו שם וזימרנו בקול חרישי את הפיוט הנזכר לעיל, האמינו לי, כאילו היה זה בזמנו של האר"י ז"ל וצמרמורת עברה בגופנו, כולנו אחוזי קדושה וטהרה בזכרנו את אשר ירש לנו האיש הענק הזה.

מי שלו חוה זאת לא יידע לעולם את ההרגשה.

בברכה
אלי פילו
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'ירד לי המוח לדם - לכתוב על: "למבצע על ריפתא".'
ירד לי המוח לדם - לכתוב על: "למבצע על ריפתא".
08/12/2009 | 09:36
3
86

יכול להיות מתאים דווקא, לפרשת השבת, "פרשת וישב". כי הרי כתוב שם: "ויעזב כל אשר לו ביד יוסף, ולא ידע אתו מאומה, כי אם "הלחם" (הריפתא), אשר הוא אוכל....." (בראשית, ל"ט 6).

בכל מקרה, אפילו אחי הקטנים, מכירים את הפיוט הזה, עד שהיו מזייפים בתוכו, כדי לזרז את "ביצוע" הפת, להתחיל לאכול. הנשמה "היתרה" היתה יוצאת בערבי שבתות, עד אשר "יושבים לאכול". מרוב, מזמורים ופיוטים. אך, לכשגדלנו, למדנו. את משמעות "הפיוטים", בטרם האוכל...

אם אצליח לכתוב, בהקשר הפרשה והפיוט "המופלא", אשר הוא בעל סודות, אכתוב. אם לאו, אכתוב בפעם אחרת.... "הלחם", אינו כמשמעו בפרשני המקרא. כך, תמיד אוכל למצוא הזדמנות אחרת....

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'"ירד לי המוח לדם"?'
"ירד לי המוח לדם"?
08/12/2009 | 15:21
2
26
אודה ולא אבוש שלא שמעתי מעודי על המונח הזה!
אבקשך, בן תרבות יקר, להסביר לי את משמעותו.
עד עכשיו הכרתי את: "ט'לאעלי דם לראס" (עלה לי הדם לראש) אבל אף פעם לא; "הוואדלי דמאג לדם" (ירד לי המוח לדם).
בתודה מראש.
תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'הודפי - בלשון סגינהור!'
הודפי - בלשון סגינהור!
09/12/2009 | 06:04
1
29

בוקר טוב!

שחקתי משחק עם עצמי, בשפה העברית. כי, עד אשר היינו מגיעים לאכול ארוחת ערב בשבת, מרוב ההכנות המרובות, ביניהם, "למבצע על ריפתא", עם ריבויים של: נהנהנהנהנה ו-ניניניניני. המוח הרעב, היה יורד לנו לדם, שהיה יותר רעב...

בלשון סגינהור, שהיא למעשה, "שפה הפוכה", במשמעות....

תרבות מרוקו >>
לצפיה ב-'תודה לך בן תרבות יקר על ההסבר.'
תודה לך בן תרבות יקר על ההסבר.
09/12/2009 | 09:40
32
נכון מאוד! עד אשר הגיעה שעת האוכל "יצאה הנשמה" אבל...דקות הסבל של ההמתנה לאוכל היו כאין וכאפס לעומת כל הטורח והעמל הרב של הרעיה בהכנתו. ועל כך שרים בלהט ולאות תודה את "אשת חיל".
תרבות מרוקו >>

הודעות אחרונות

15:39 | 17.10.12 אורחים בפורום
11:49 | 03.09.12 אורחים בפורום
15:21 | 17.06.12 אורחים בפורום
15:26 | 12.06.12 אורחים בפורום
16:41 | 08.06.12 אורחים בפורום
13:40 | 03.06.12 אורחים בפורום
12:29 | 16.05.12 אורחים בפורום
15:17 | 05.05.12 אורחים בפורום
18:32 | 31.01.12 charlyknfon
12:47 | 10.12.09 בן תרבות
17:03 | 09.12.09 אלי פילו
20:23 | 07.12.09 אלי פילו

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ