מרוקאים יקרים מי יכול לתרגם לי את זה?.......

מרוקאים יקרים מי יכול לתרגם לי את זה?.......

בשישי ושבת לפני ברכת המוציא לחם נהג סבי ואחריו אבי לשיר שיר זה בארמית מישהו יכול לתרגם מה אומרות המילים? סבי מרבאת הביא את זה מבית אביו ואבי גדל בעיר פאס וגם הם שרים את זה
 
גם אבי עדיין שר את זה

וגם הוא נולד בעיר פס
 
אזמר לדודו חמוד...

הנה כך מתואר ההסבר באתר "הזמנה לפיוט". עד כמה שידוע לי, אין בלעדיות על לחן הפיוט המיוחס לאר"י הקדוש כאמור. כמו בשאר ערי מרוקו, גם יוצאי רבאט, פאס, מכנאס וספרו ניגנו אותו בלחן מקומי מסורתי. אזמר בשבחין - על הפיוט (מתוך "הזמנה לפיוט") השבת מתפקדת כנקודה זמן של שיא בשבוע. כל ימות השבוע ניזונים מהשבת שעברה ומזינים את השבת המתקרבת. השבת היא הנקודה שבה מתאפשר החיבור של שמים וארץ, של כנסת ישראל – עם ישראל וקודשא בריך הוא, של פנים שונות של האלוהות, של ספירות שונות. זהו זמן הזיווג, זמן של חיבור, זמן של עמידה פנים אל פנים אליו מייחלים. כל שאר הזמן האדם עובד על מנת לאפשר לזיווג להתרחש. אך גם השבת אינה מקשה אחת של זמן. בשבת שלוש סעודות, כאשר כל סעודה מהווה שיא בזמן – בכל סעודה מתרחש זיווג אחר, זיווג של פנים אחרות. האר"י הקדוש שחי בצפת במאה ה-16, מחבר פיוט לכל סעודה. לפני כל סעודה נהוג לשורר את הפיוט העוסק במהות המיוחדת של הזמן הספציפי. אזמר בשבחין הינו פיוט המקדים את הסעודה הראשונה, סעודת ערב שבת. הפיוט נפוץ בכל קהילות ישראל ממזרח למערב, ומושר בלחנים שונים. אזמר בשבחין האר"י (ר' יצחק לוריא) צפת / מאה 16 אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין אזמר בשבחים לְמֶעַל גּוֹ פִתְחִין לבוא בפתחים דְּבַחְקַל תַּפּוּחִין שבשדה תפוחים דְּאִנוּן קַדִּישִׁין שקדושים הם נְזַמֵּן לַהּ הָשְׁתָּא נזמיננה עתה בְּפָתוֹרָא חַדְתָּא בשלחן חדש וּבִמְנָרְתָא טָבְתָא ובמנורה טובה דְּנָהְרָה עַל רֵישִׁין המאירה על ראשים יְמִינָא וּשְׂמָאלָא ימין ושמאל וּבֵינַיְהוּ כַלָּה וביניהם כלה בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָה יוצאת בקישוטים וּמָנִין וּלְבוּשִׁין וכלים ולבושים יְחַבֵּק לַהּ בַּעְלַהּ יחבקנה בעלה וּבִיסוֹדָא דִי לַהּ וביסוד אשר לה דְּעָבֵד נְיָחָא לַהּ הגורם לה נחת יְהֵא כָתֵשׁ כְּתִישִׁין יכתוש כתוש צְוָחִין אוּף עָקְתִין צעקות גם צרות בְּטִילִין וּשְׁבִיתִין בטילות ושובתות בְּרַם אַנְפִּין חָדְתִין אך פנים שמחות וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין ורוחות עם נפשות חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי שמחה גדולה תבוא וְעַל חֲדָה תַרְתֵּי בכפל כפליים נְהוֹרָא לַהּ יַמְטֵי אור לה יגיע וּבִרְכָן דִּנְפִישִׁין וברכות רבות קְרִיבוּ שׁוֹשְׁבִינִין קרבו שושבינים עֲבִידוּ תִקּוּנִין הכינו קשוטים לכלה לְאַפָּשָׁה זֵינִין להרבות במיני מזונות וְנוּנִין עִם רַחְשִׁין ודגים עם עופות לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין לרכוש נשמות וְרוּחִין חַדְתִּין ורוחות חדשות בְּתַרְתֵּי וּתְלָתִין בשלושים ושתים וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין ובשלשה שריגים וְעִטְרִין שַׁבְעִין לַהּ וכתרים שבעים לה וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא ומלך העליון דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא שיתעטר הכל בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין בקדוש קדושים רְשִׁימִין וּסְתִימִין חקוקים ונעלמים בְּגַוַּהּ כָּל עָלְמִין בתוכה כל עולמות בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין אבל עתיק יומין הֲלָא בָטֵשׁ בְּטִישִׁין הלא יבטוש בטוש יְהֵא רַעְוָה קַמֵּהּ יהי רצון מלפניו דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ שתשרה על עמו דְּיִתְעַנַג לִשְׁמֵהּ המתענג לשמו בְּמִתְקִין וְדֻּבְשִׁין במיני מתיקה ודבש אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא אערוך בדרום מְנָרְתָא דִסְתִימָא מנורה הנעלמה וְשֻׁלְחָן עִם נַהְמָא ושלחן עם לחם בְּצִפּוּנָא אַדְשִׁין בצפון אדשן בְּחַמְרָא גוֹ כָסָא ביין תוך כוס וּמַדַּנֵּי אָסָא ואגודות הדס לְאָרוּס וַאְרוּסָה לארוס וארוסה לְאַתְקָפָא חַלְּשִׁין לחזק חלשים נְעַבֵּד לוֹן כִּתְרִין נכתירם בכתרים בְּמִלִּין יַקִּירִין במלים נכבדות בְּשִׁבְעִין עִטּוּרִין בשבעים עטורים דְעַל גַבֵּי חַמְשִׁין שעל גבי חמישים שְׁכִינְתָא תִתְעַטַּר שכינה תתעטר בְּשִׁית נַהְמֵי לִסְטַר בשש הלחם לכל צד בְּוָוִין תִּתְקַטַּר בווים תתקשר וְזֵינִין דִכְנִישִׁין וזינים הנכנסים שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין שובתים ופוסקים מְסַאְבִין דְדָחְקִין מטמאים הדוחקים ח&#1
 

הודפי

New member
שלמה בן לולו יקירי, שכחת את הא-נא-נא-נא

לְמִבְצַע עַל רִיפְתָא נא-נא = לבצוע על הפת כְּזֵיתָא וּכְבֵיעְתָא אהא-נא-נא = כזית וכביצה תְּרֵין יוּדִין נָקְטָא = נוקטת שתי יודין סְתִימִין וּפְרִישִׁין = סתומים ומפורשים מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא = שמן זית זך דְּטָחְנִין רֵיחַיָּא = שטוחנות ריחיים וְנָגְדִין נַחְלַיָּא = ומושכים נחלים בְּגַוַּהּ בלחישתן = בתוכה בלחישה הֲלָא נֵימָא רָזִין = הלא נאמר רזים וּמִלִּין דִּגְנִיזִין = ודברים הגנוזים דְּלֵיתְהוֹן מִתְחֲזִין = שאינם נראים טְמִירִין וּכְבִישִׁין = טמירים וכבושים לְאַעְטָרָה כַלָּה = לעטר כלה בְּרָזִין דִלְעֵלָּא = בסודות של מעלה בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָה = בתוך הלולה זו דְּעִירִין קַדִּישִׁין = של מלאכים קדושים ומסיימים ב: על כל אהודך נא נא כל פה יודה לך אהא נא נא פותח את ידך ומשביע לכל חי....ועוד איזה "הא-נא-נא" לא יזיק אם המסובים לא רעבים כל-כך חחחח
 
אתם ענקיםםםםםם!!!!!! כל הכבוד לכם!!! אני ממש

מתרגש לנוכח התרגום והכי הכי לנוכח המקור של השיר. אני שמח שתפילתו של הארי הקדוש זו היא שמקשטת לנו את השבת בשישי בערב אספר למשפחה כל מה שכתבתם לי כאן כמה מרגש לראות את התרגום של השיר כל השנים שרים את זה ולא ידענו את המקור או הפירוש תודה ורבי יעפו עליכום
 
ואנחנו שמחים בהתרגשותך!

ונראה שהשבת הבאה עלינו לטובה תרקיע התרגשותך לגבהים, שכן, שילוב הדלקת נר ראשון של חנוכה לפני קבלת השבת הוא תוספת שמחה וחגיגיות. אני משוכנע שהסובבים אותך יהנו מסופגניות טעימות העשויות ביד אומן. ולשבת הפיוטים שתתקיים בעז"ה אתה תופקד על מגשי המתוקים, למרות שלרובנו זורם "דם מתוק" בעורקים... יום נעים
 
רבי פנחס יקירי המלומד זכות ה-הא-נא-נא-נא

שמורה לך! בנועם דרכיך, הגעת לפאר את קבלת השבת ולהשלים את הפיוט לבציעת פת של האר"י הקדוש, שקדמו לו הזמנת המלאכים ב"שלום עליכם" ו"בר יוחאי" לרי שמעון לביא. בשבתות השובב"ים הבאות עלינו לטובה ולברכה, אנחנו חייבים לארגן שבת משותפת עם כמה חברים טובים (כמובן שאין ההתייחסות כוללת את העיר הרצליה...) להינות משבת פיוטים מענגת. אוהבך כתמיד!
 
האגדה מספרת כי.....

בערב שבת כאשר האר"יז"ל היה עולה מן הרחצה במעלה המדרגות, כל הקהל עמד משני צידי גרם המדרגות והיה שר בקול חרישי " לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה " ואזי זו הייתה האות לכניסת שבת, בזמנים שלא היו צפירות או מודעות בעיתונים. כדבר הזה עשינו, לפני שנים לא רבות, כאשר חברי קוסקוס, התארגנו בהדרכתו של בצלאל דהאן ידידי ורעי, עת ביקרנו בצפת, ובשעת לילה די מאוחר, כולנו מותשים, ורוצים רק להגיע למכונית, יען כי הייתה זו התחנה האחרונה בסיומו של יום מפרך וגדוש ביקורים בכל רחבי הגליל. ישבנו שם וזימרנו בקול חרישי את הפיוט הנזכר לעיל, האמינו לי, כאילו היה זה בזמנו של האר"י ז"ל וצמרמורת עברה בגופנו, כולנו אחוזי קדושה וטהרה בזכרנו את אשר ירש לנו האיש הענק הזה. מי שלו חוה זאת לא יידע לעולם את ההרגשה. בברכה אלי פילו
 
ירד לי המוח לדם - לכתוב על: "למבצע על ריפתא".

יכול להיות מתאים דווקא, לפרשת השבת, "פרשת וישב". כי הרי כתוב שם: "ויעזב כל אשר לו ביד יוסף, ולא ידע אתו מאומה, כי אם "הלחם" (הריפתא), אשר הוא אוכל....." (בראשית, ל"ט 6). בכל מקרה, אפילו אחי הקטנים, מכירים את הפיוט הזה, עד שהיו מזייפים בתוכו, כדי לזרז את "ביצוע" הפת, להתחיל לאכול. הנשמה "היתרה" היתה יוצאת בערבי שבתות, עד אשר "יושבים לאכול". מרוב, מזמורים ופיוטים. אך, לכשגדלנו, למדנו. את משמעות "הפיוטים", בטרם האוכל... אם אצליח לכתוב, בהקשר הפרשה והפיוט "המופלא", אשר הוא בעל סודות, אכתוב. אם לאו, אכתוב בפעם אחרת.... "הלחם", אינו כמשמעו בפרשני המקרא. כך, תמיד אוכל למצוא הזדמנות אחרת....
 

הודפי

New member
"ירד לי המוח לדם"?

אודה ולא אבוש שלא שמעתי מעודי על המונח הזה! אבקשך, בן תרבות יקר, להסביר לי את משמעותו. עד עכשיו הכרתי את: "ט'לאעלי דם לראס" (עלה לי הדם לראש) אבל אף פעם לא; "הוואדלי דמאג לדם" (ירד לי המוח לדם). בתודה מראש.
 
הודפי - בלשון סגינהור!

בוקר טוב! שחקתי משחק עם עצמי, בשפה העברית. כי, עד אשר היינו מגיעים לאכול ארוחת ערב בשבת, מרוב ההכנות המרובות, ביניהם, "למבצע על ריפתא", עם ריבויים של: נהנהנהנהנה ו-ניניניניני. המוח הרעב, היה יורד לנו לדם, שהיה יותר רעב... בלשון סגינהור, שהיא למעשה, "שפה הפוכה", במשמעות....
 

הודפי

New member
תודה לך בן תרבות יקר על ההסבר.

נכון מאוד! עד אשר הגיעה שעת האוכל "יצאה הנשמה" אבל...דקות הסבל של ההמתנה לאוכל היו כאין וכאפס לעומת כל הטורח והעמל הרב של הרעיה בהכנתו. ועל כך שרים בלהט ולאות תודה את "אשת חיל".
 
למעלה