תמביסרת ציפור מרוקאית , ספר חדש מאת ארז ביטון
הופיע הספר חדש של המשורר ארז ביטון הנה קטע שיר אחד מתוך הספר: בית הקברות בלוד הִנֵּה כָּאן הַשִּׁכּוֹר סְלִילֶם שֶׁבְּנוֹ הָאֶחָד עוֹשֶׂה כֶּסֶף בְּפָּרִיס וּבְנוֹ הָאַחֵר עַל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים מִתְדַּפֵּק עַל דְּלָתוֹת וּבִתּוֹ ג'וּלְיֵט שֶׁנִּרְצְחָה בִּידֵי עַרְבִי שֶׁהוֹרִיד אוֹתָהּ קֹדֶם לִזְנוּת וְנִמְצְאָה לְבַסּוֹף בְּתוֹךְ פַּח אַשְׁפָּה בְּיָפוֹ. הִנֵּה אָדוֹן מַסְעוּד שֶׁבִּשְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים הַמֻּקְדָּמוֹת שָׁפַר עָלָיו גּוֹרָלוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּב מַשָּׂאִית וּמִמְּרוֹמֵי עֲרֵמוֹת הַזֶּבֶל נוֹשֵׂא נְאוּמֵי נִצָּחוֹן גָּבוֹהַּ וְשָׁמֵן כְּמוֹ מֵעַל מִגְדַּל שֵׁן, שֶׁבִּתּוֹ סְתֵּרָה הַחֵרֶשֶׁת הָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת אִתָּנוּ בַּמִּטּוֹת בְּמִשְׂחָק שֶׁל כָּרִיּוֹת וְגַם הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁתָּמוּת מֻקְדָּם כָּל כָּךְ. הִנֵּה קְמֶרָה אֲהוּבַת לִבִּי שֶׁמֵּתָה בְּלֹא עֵת שֶׁקּוֹלָהּ נָסַךְ עָלֵינוּ מְתִיקוּת אֵין קֵץ מֵעֵבֶר לֶחָצֵר, מֵעֵבֶר לְגֶדֶר הַבַּיִת וְלֹא יָדַעְנוּ הֵיכָן לְהֵחָבֵא מִקּוֹלָהּ שֶׁהָיָה מַכֶּה בָּנוּ רְטָטִים רְטָטִים. ועוד קטע סוליקה הוֹי צִפּוֹר הַמְבַשֶּׂרֶת בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, מָה הֵבֵאת לִי הַפַּעַם? אַתְּ צִפּוֹר הַמְבַשֶּׂרֶת, אַקְרִיב לָךְ זֵרְעוֹנִים שֶׁל דֹּחַן, הִנֵּה הַקּוּסְקוּס עָשׂוּי וּמוּכָן, אִם תְּגַלִּי הֵיכָן אֲהוּבִי עַכְשָׁו בַּמֶּרְחַקִּים. אַתְּ צִפּוֹר, לֵב קָטָן שֶׁלִּי, תְּנִי לִי אוֹת וְסִימָן וְלָךְ אָכִין מַלְבּוּשׁ תַּחְרָה וְקַפְטָן. אַתְּ צִפּוֹר הַצִּפּוֹרִים, אַתְּ בָּבַת עַיִן בּוֹהֶקֶת, אַהֲבָתִי עַכְשָׁו אֵי שָׁם בְּדֶרֶךְ עָפָר. לָךְ אֶתֵּן מְלוֹא חָפְנַיִם מִן הַמַּצֶּקֶת.
הופיע הספר חדש של המשורר ארז ביטון הנה קטע שיר אחד מתוך הספר: בית הקברות בלוד הִנֵּה כָּאן הַשִּׁכּוֹר סְלִילֶם שֶׁבְּנוֹ הָאֶחָד עוֹשֶׂה כֶּסֶף בְּפָּרִיס וּבְנוֹ הָאַחֵר עַל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים מִתְדַּפֵּק עַל דְּלָתוֹת וּבִתּוֹ ג'וּלְיֵט שֶׁנִּרְצְחָה בִּידֵי עַרְבִי שֶׁהוֹרִיד אוֹתָהּ קֹדֶם לִזְנוּת וְנִמְצְאָה לְבַסּוֹף בְּתוֹךְ פַּח אַשְׁפָּה בְּיָפוֹ. הִנֵּה אָדוֹן מַסְעוּד שֶׁבִּשְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים הַמֻּקְדָּמוֹת שָׁפַר עָלָיו גּוֹרָלוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּב מַשָּׂאִית וּמִמְּרוֹמֵי עֲרֵמוֹת הַזֶּבֶל נוֹשֵׂא נְאוּמֵי נִצָּחוֹן גָּבוֹהַּ וְשָׁמֵן כְּמוֹ מֵעַל מִגְדַּל שֵׁן, שֶׁבִּתּוֹ סְתֵּרָה הַחֵרֶשֶׁת הָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת אִתָּנוּ בַּמִּטּוֹת בְּמִשְׂחָק שֶׁל כָּרִיּוֹת וְגַם הִיא לֹא יָדְעָה שֶׁתָּמוּת מֻקְדָּם כָּל כָּךְ. הִנֵּה קְמֶרָה אֲהוּבַת לִבִּי שֶׁמֵּתָה בְּלֹא עֵת שֶׁקּוֹלָהּ נָסַךְ עָלֵינוּ מְתִיקוּת אֵין קֵץ מֵעֵבֶר לֶחָצֵר, מֵעֵבֶר לְגֶדֶר הַבַּיִת וְלֹא יָדַעְנוּ הֵיכָן לְהֵחָבֵא מִקּוֹלָהּ שֶׁהָיָה מַכֶּה בָּנוּ רְטָטִים רְטָטִים. ועוד קטע סוליקה הוֹי צִפּוֹר הַמְבַשֶּׂרֶת בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, מָה הֵבֵאת לִי הַפַּעַם? אַתְּ צִפּוֹר הַמְבַשֶּׂרֶת, אַקְרִיב לָךְ זֵרְעוֹנִים שֶׁל דֹּחַן, הִנֵּה הַקּוּסְקוּס עָשׂוּי וּמוּכָן, אִם תְּגַלִּי הֵיכָן אֲהוּבִי עַכְשָׁו בַּמֶּרְחַקִּים. אַתְּ צִפּוֹר, לֵב קָטָן שֶׁלִּי, תְּנִי לִי אוֹת וְסִימָן וְלָךְ אָכִין מַלְבּוּשׁ תַּחְרָה וְקַפְטָן. אַתְּ צִפּוֹר הַצִּפּוֹרִים, אַתְּ בָּבַת עַיִן בּוֹהֶקֶת, אַהֲבָתִי עַכְשָׁו אֵי שָׁם בְּדֶרֶךְ עָפָר. לָךְ אֶתֵּן מְלוֹא חָפְנַיִם מִן הַמַּצֶּקֶת.