שלוש הממשלות - רבי יהודה הלוי

שלוש הממשלות - רבי יהודה הלוי

קטע זה של תפילה אותו אנו אומרים במוסף של יום הכיפורים, חביב עלי במיוחד. " סדר העבודה " הינו הקטע המתאר את עבודתו של הכהן הגדול, ביום הכיפורים. מזכיר לי את מור אבי, שהיה חזן מופלא ובקטע זה, גם בהיותי ילד, צמוד הייתי אליו כי אז ידעתי כבר שזהו אחד מרגעי השיר של תפילת יום הכיפורים. רבי יהודה הלוי, שחלק גדול מ " סדר העבודה " הינו פרי עטו, לא נודע לנו אז בארץ מארוק, ורק כאן התוודענו אליו - אני בכל אופן - ובקראי קטע זה מבואר על ידי גדול חוקרי שירת טור הזהב, שירת ספר ופרובנס, מבאר אותו כהךכה, ומודה אני, שכעת אני מבינו יותו ויותר, והמשמעות של קטע זה, גברה עד מאד, ובעיקר הגעגועים לאבי מולידי, שהיטיב כל כך לקרוא אותו. אביא כאן את הכתוב מתוך בדרת הספרים של פרופסור חיים שירמו " השירה העברית בספרד ובפרובאנס " סדרה בת ארבעה כרכים. שלוש הממשלות – סילוק ליום הכיפורים אֱלֹהִים אֶל מִי אַמְשִׁילְךָ ? / וְאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ בָּמָה אֲדַמֶּךָ ? / וְכָל דְּמוּת טֶבַע חוֹתָמֶךָ גָּבַהְתָּ מִכָּל מֶרְכָּבָה / וְגָאִיתָ מִכָּל מַחֲשָׁבָה דְּבַר מִי יְכַלְכֶּלְךָ / וְלָשׁוֹן מִי תְכִילֶךָ ? ביאורים לשיר. סילוק של קרובה לשחרית יום הכיפורים. בפיוט זה מתוארות שלוש רשויות " ממשלות " של עולם הבריאה. חלוקה כזאת אינה ידועה למקרא, ואף על פי כן מוצא המשורר לה סמוכין בסיומו של מזמור קג בתהילים, ועל כן משלב הוא את דבר המקרא באלה לסיומיהן של שלוש פסקות משירו ( 38, 50, 63, ). סמוך לזמנו של יהודה הלוי נזכר עניין שלוש הממשלות בחיבורים עבריים שונים. אברהם אבן עזרא רומז אליו בפירושו על פסוקי התהלים הנ"ל ומרחיב עליו את הדיבור בפירושו על דניאל י, כא : " הוא העולם הראשון... וזה העולם אינו גוף והוא נקרא מראה כבוד השם העליון.... והעולם השני שהוא התיכון שם נשמות צורות אמת בלא גופות גם נשמות בגופות.... והעולם השלישי הוא מתחת לרקיע " 1 – ואין - ואין לדמות אליך ( אחר ) 2 - טבע חותמך – נטבעה על ידך. ולהגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולם דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחר מהם דומה לחברו. 3 – מכל מרכבה – שבעולם וגם מכסא כבודך המשך יבוא אלי פילו
 
שלוש הממשלות - רבי יהודה הלוי

המשך השיר.... – - הַיֵּשׁ לֵבָב יגורֶךָ / וְיֵשׁ עַיִן תשורֶךָ ? וְאֶת מִי נוֹעַצְתָּ וַיְבִינֶךָ / וְלֹא נוֹצַר אֵל לְפָנֶיךָ ? זֶה עוֹלָמְךָ יעידֶךָ / כִּי אֵין בִּלְעָדֶיךָ חָכְמָתְךָ בְּכָל מְבֹאֶרֶת / וְאֶת חוֹתָמְךָ נִכֶּרֶת טֶרֶם הָרִים יֻלְּדוּ / וְעַמּוּדֵי שָׁחַק עָמָדוּ 5 – יגורך – יכילך : לכאורה מלשון " יגור " ואבן ג'אנאח מפרשו – יקבוץ 8 - ואות חותמך – עייל לעיל, שורה 2 9 – טרם – לפני בריאת הארץ והשמים. 10 - יָשַׁבְתָּ מוֹשַׁב אֱלֹהִים / וְאֵין עֲמָקִים ואין גְּבֹהִים כִּלְכַּלְתָ הַכֹּל וְכֹל לֹא יְכַלְכְּלֶךָ / וּמָלֵאתָ הַכֹּל – וכֹל לֹא יְכִילֶך לְבָבוֹת עָמְדוּ מִלִּדְרֹשׁ / וּלְשׁוֹנוֹת נִלְאוּ מִלִּפְרֹשׁ מַחְשָׁבוֹת חֲכָמִים יִתְמָהוּ / וְרַעְיוֹנֵי מְהִירִים יִתְמַהְמָהוּ " נוֹרָא תְּהִלּוֹת " נִקְרֵאתָ / וְעַל כָּל תְּהִלָּה נַעֲלֵיתָ 10 – ואין – ועדיין לא נבראו מישורים והרים 11 – לא יכילך – אנו יודעים שהוא מקומו של העולם ואין עולמו מקומו 12 – עמדו – חדלו 15 - שַׂגִּיא כֹּחַ, אֵיךְ נִפְלֵאתָ / וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מָלֵאתָ –עָמֹק עָמֹק – מִי יִמְצָאֶנּוּ ? / וְרָחוֹק רָחוֹק – מִי יִרְאֶנּוּ ? פָּעָלְךָ הֵם הַדְּרוּשִׁים / אַף אֱמוּנָתֶךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים צִדְקָתְךָ הִיא הַנִּשְׁמַעַת / וְתוֹרָתְךָ הִיא הַנּוֹדַעַת קִרְבָתְךָ קְרוֹבָה לַשָׁבִים / וּרְחוֹקָה מְאוֹד מִן הַשּׁוֹבָבִים 16 – עמוק – קהלת 17 הדרושים – רק אותם אפשר לדרוש , וכך להכיר בעקיפין כי אתה יוצרם קדושים – וגם אמונת החסידים בך משמשת עדות למציאותך 19 – לשבים – לחוזרים בתשובה השובבים – החוטאים. 20 -רָאוּךָ הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת / וְלֹא נִצְרְכוּ לַמְּאוֹרוֹת שְׁמָעוּךָ בְּאָזְנֵי רַעְיוֹנֵיהֶם / כִּי תֶחֱרַשְנָה אָזְנֵיהֶם תָּמִיד קְדֻשָּׁתְךָ קוֹרְאוֹת. / קָדוֹש קָדוֹש קָדוֹש אֲדֹנָי צְבָאוֹת יי צְבָאוֹת – שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ / יי אֶחָד – שֵׁם אֱלֹהוּתֶךָ הֲמוֹן מַלְכוּתְךָ לֹא יְסֻפַּר וְלֹא יְדֻבַּר / וְאֶל אֱלֹהוּתְךָ שֵׁנִי לֹא יְחֻבַּר. 20 - הנשמות הטהורות – המלאכים שרואים את האור העליון, את כבוד ה' 21 – באזני רעיוניהם – שמיעה פנימית, מקביל לראייה פנימית. 22 – קדוש – קדושת המלאכים 23 – מלכותך – בהיותך מלך לצבאותיך 24 – המון מלכותך – קהל המלאכים לא ידובר – לא יתואר במלים. המשך יבוא
 
שלוש הממשלות - רבי יהודה הלוי

25 - וְכַמָּה פָּנִים לַפָּנִים הַנּוֹרָאִים / וְכַמָּה אחורים לָאֲחוֹרַיִם הַנִּרְאִים דִּגְלֵי מֶרְכָּבָה הֵקַמְתָּ לְעֵד וּלְאוֹת / כִּי הַדָּבָר מְאַת אֲדֹנָי צְבָאוֹת הַכֹּל עֲבָדֶיךָ מְשָׁרְתֵי פָּנֶיךָ / גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ הֵם הַנַּעֲלָמִים מֵעֵינֵי בְּרוּאֶיךָ / הֵם הַנִּרְאִים לְעֵינֵי נְבִיאֶיךָ לָהֶם יִקְרְאוּ רְחוֹקִים קְרוֹבִים / וּבְאֵין הֲלִיכָה רָצִים וְשָׁבִים 25 – פנים – פני ה' לאחורים הנוראים – כבוד ה', התגלותו הנראית ליחידי סגולה. ב " כזורי " וכבוד ה', הוא הדוף הדק ההולך אחרי חפץ ( רצון ) האלהים, המצטייר כפי שירצה להראות על הנביא, כפי הדעת הראשונה, אך עך הדעת השנייה יהיה כבו דה' כלל המלאכים והכלים הרוחניים, כסא ומרכבה ורקיע ואופנים וגלגלים....ושמא זאת הייתה בקשת משה באמרו " הראני נא את כבודך " ואמר לו " הן " על מנת שיזהר מראות הפנים אשר אין יכולת לאדם לראותם וכמו שאמר " וראית את אחורי ". והכבו דההוא, מה שיוכל לסבלו ראות הנביאים. ויש בעקבותיו מה שראותנו סובלת אותו, כמו הענן והאש האוכלת, ממה שהוא רגיל אצלנו. 26 – דגלי – דגלי מחנות המלאכים שמסביב למרכבה 27 – גבורי כוח – כינוי למלאכים 29 – רחוקים – מבני אדם סתם קרובים – לנביאים ובאין הליכה – תנועתם אינה מותנית בחוקי התנועה הרגילים 30 – וַהֲלִיכוֹתָם הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכֵי בַּקֹּדֶשׁ / אֲדֹנָי בָּם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ יְדַבְּרוּ – וְאָכֵן בְּרִשְׁיוֹנְךָ / וְיַעֲשׂוּ – וְאוּלָם בִּרְצוֹנְךָ בְּזֹאת יֹאמְרוּ שׁוֹמְעֵי מִלֵּיהֶם / כִּי פִּיךָ הַמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה וְחֵילֵיהֶם / וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם שָׁכֵן אוֹר עוֹלָם עֲלֵיהֶם / וַיְהִי שָׁלוֹם בְּאָהֳלֵיהֶם 30 – אדוני בם – ה' היה בקהלם בהר סיני בקודש, הוא הפעילם 32 – שומעי מליהם – הנביאים אליהם – את השומעים 33 – ראש – חילי המלאכים הללו נמצאים בראש הממשלה הראשונה, בעוד שהכוכבים השייכים לממשלה השנייה, אינם אלא נושאי כליהם. 34 – עליהם – על חיליהם 35 - מַעְיַן חָכְמָה מֵאִתָּם יוֹצֵא / וּמְקוֹר חַיִּים עִמָּם יִמָּצֵא וְאֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת / וְאֵין חֶסְרוֹן וְאֵין מָוֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְעָרֵב / לְהַקְדִּישׁ בִּקְדֻשָּׁתָם בֹּקֶר וְעָרֵב לִקְרֹא כְּדָוִד לִקְרַאת מַעֲרָכָיו / בָּרְכוּ אֲדֹנָי מַלְאָכָיו הַמֶּמְשָׁלָה הַשָּׁנִית צְבָא הַשָּׁמַיִם / וְחַיּוֹת מֶרְכָּבָה גַּבּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם 36 – ואין מוות - ב "כוזרי " והמלאך יש שהיה נברא לעתו מן הגופים היסודיים הדקים ויש שיהיה מן המלאכים הנצחיים 38 – מערכיו- מערכותיו 39 וחיות מרכבה – הנמנות כאן עם המלאכים פחותי הדרגה מלאות עינים – כמתואר ביחזקאל 40 -מַיְמִינִים וּמַשְׂמאלִים רָצִים וְשָׁבִים / עוֹמְדִים בָּרוּם עוֹלָם נִצָּבִים וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם / וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִשְׁכִינָתְךָ מְגַמָּתָם דִּגְלֵי רְבָבוֹת חֲיָלִים חֲיָלִים / כֻּלָּם תַּחְכְּמוֹנִים וְרַבֵּי פְּעָלִים הָעוֹלִים אַחֲרֵיהֶם – שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ / אִישׁ אֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ לָהֶם יִתְחַבְּרוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר / הַנְּתוּנִים לְמֶמְשְׁלוֹת רַבּוֹת וּלְמָאוֹר 40 – ברום עולם – בשמים 41 ינשאו – כמתואר ביחזקאל 42 – תחכמונים – חכמים 43 - שואף – לשוב אל מקום בו זרחו אתמול 44 – הנתונים – על הכוכבים הוטל להאיר לארץ, אך יש להם תפקידים אחרים : הם משפיעים על מהלך החיים וממלאים בזה את רצון קונם. ב " כוזרי " וכי אנו דוחים שיש לעליונות מעשה בארציות, אך נודה כי המשכי ההויה וההפסד מחמת הגלגל ( המזלות ) אבל הצורות מאת מנהיגם ומולידם והשם אותם כלים להקמת כל אשר יחפוץ.... 45 - אֲלֵיהֶם יִלָּווּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם / וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמַיִם דּוֹרְשִׁים לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מֶמְשַׁלְתּוֹ / אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתוֹ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל וְלֹא מוֹקֵשׁ / וְאֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ נוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לְזֶה / וּמְקַבְּלִים רְשׁוּת זֶה מִזֶּה יַחַד יָרֹנּוּ יִשְּׂאוּ קוֹלָם / בְּשֵׁם אֲדֹנָי אֵל עוֹלָם. 45 – שמי השמים – גלגל המזלות והמים – כאן מכניס המשורר השקפה מקראית לתוך הקוסמולוגיה היוונית 46 – ממלאכתו – במלאו את תפקידו 48 – נותנים...ומקבלים – מלשון תפיל היוצר " וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה להקדיש " וכו.... 50 - וְלָהֶם קָרָא הַמְּשׁוֹרֵר בְּמִקְרָאָיו / " בָּרְכוּ אֲדֹנָי כָּל צְבָאָיו ! הַמֶּמְשָׁלָה הַשְּׁלִישִׁית וְחַיָּלֶיהָ / הָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר עָלֶיהָ מִפְרְשֵׂי רוּחַ וְאֵשׁ וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם / וְהַיָּמִים וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם תּוֹצְאוֹת אֵשׁ וּבָרָד וְשֶׁלֶג מֵאוֹצָרוֹ / וְרוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְּבָרוֹ וּפַלְגֵי מַיִם בְּאִמְרָתוֹ הִתְפַּלְּגוּ / וְעַנְפֵי לְבָנוֹן בְּחָכְמָתוֹ הִשְׂתָּרְעוּ 50– משורר- דוד המלך 51-52 – הארץ – ארבעת היסודות שמהם מורכב העולם התחתון : עפר, רוח אש, מים מפרשי – התפשטות 53 מאוצרו – של הקב"ה 54 התפלגו – ארבעת ראשי הנהר שיצאו מדן העדן וענפי – הענפים של ארזי הלבנון, ונדרש גם על עצי עדן שנה טובה ומבורכת לכל באי האתר ולכל בית ישראל
 
שלוש הממשלות - רבי יהודה הלוי

55 - דֶּשֶׁא לִזְרֹעַ וְעֵץ לִנְטֹעַ / וְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה לַבְּהֵמָה לִשְׂבֹּעַ הִשְׁרִיץ דְּגֵי יָמִים וְתַנִינֵיהֶם / וּתְמוּנוֹת צִפֳּרֵי כָּנָף לְמִינֵיהֶם עֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן – וַתוֹצֵא הָאָרֶץ / בְּהֵמָה וְרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אָרֶץ לָתֵת הַכֹּל בְּיָּד אָדָם פְּקִידְךָ / תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ עֵקֶב תּוֹצִיא מֵחַלְצָיו מְלָכִים / מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וּמַחֲנֶה מַלְאָכִים 56 – ותמונות – וצורות 57 – ערוך – לערוך מזון לאדם 59 – עקב – כדי שבסוף ממלכת הכהנים – עם ישראל מלאכים – הנביאים שליחי ה' שקמו בישראל 60 - וּלְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּרָאתָם / וּלְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתְךָ קְרָאתָם נִקְדַשְתָ בְּתוֹכָם וְנִכְבַדְתָ / וּמִפִּי עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים עֹז יִסַּדְתָּ יִתְגַּדֵּל עַל כָּל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ / בפי עוֹשֵׂי מְלַאכְתְךָ וּשְׁלוּחֵי מלאכותך וּבְכֵן זִמֵּר נְעִים זְמִירוֹת לעושיו / " בָּרְכוּ אֲדֹנָי כָּל מַעֲשָׂיו " ! בָּרְכוּ אֲדֹנָי בְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ / אֵין קָדוֹשׁ כַּאֲדֹנָי, כִּי אֵין בִּלְתּו 61 – עוז יסדת – הגדלת את הודך 63 – נעים זמירות לעושיו – דוד המלך לאלהיו –65 - יְשֻרּן אֲשֶׁר יָקָר מִזּוֹלֵל הוֹצִיאוּ / וַיַמְשֵהוּ מַיִם בְּיָד מֹשֶׁה נְבִיאוֹ וְיוֹרֵד כְּבוֹדוֹ לְמִקְדָּשׁ הֲדוֹמוֹ / וַיַעַל נְבִיאוֹ לְעַנְנֵי מְרוֹמוֹ מֶשֶׁךְ נְבוּאָה מָשַׁךְ ליודְעָיו / וְרוּחַ נְדִיבָה שָׁפַךְ עַל שׁוֹמְעָיו הִדְרִיכםָ בְּסֵדֶר עֲבוֹדָתוֹ הַנְּכוֹנָה / לְדַמּוֹתָם לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה כְּמוֹהֶם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּישִׁים / וְתוֹדוֹת קְדֻשָּׁה מַקְרִיבִים וּמַגִּישִׁים 65 - יקר מזולל – אשר אלהים העלהו משפלותו מים – מים סוף 66 – הדומו – לבית מקדשו בירושלים נביאו – את אליהו 67 – משך - שפע רוח נדיבה – כאן רוח הקודש 68 – לדמותם – תפילת ישראל מקובלת לתפילת המלאכים, ולפעמים אף לתפילת צבא השמים. 69 – מקריבים – תפילות במקום קורבנות 70 - פָּנָיו מְכַפְּרִים וּמִתְכַּפְּרִים / וּתְהִלּוֹת אֲדֹנָי מְסַפְּרִים וּמִתְעַטְּפִים כִּשְׂרָפִים וְאֶרְאֶלִּים / וְנִמְשָׁלִים לְתַרְשִׁישִׁים וְחַשְמַלִּים רָצִים וְאָצִים וּמִתְקַבְּצִים / וְלַלֶּכֶת עִמְּךָ מִתְאַמְּצִים יִרְאָה לוֹבְשִׁים וּמִתְבּוֹשְׁשִׁים / מִתְאוֹשְׁשִׁים לְעָבְדֵךְ וּמִתְקוֹשֲשִים מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וְקִדֻּשָׁה מְשַׁלְּשִׁים / לְאֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים 71 - ומתעטפים – כלים ומשתוקקים לאל ואראלים וחשמלים, ושרפים וכרובים ואופנים – כתות מלאכים 73 – ומתבוששים – שמא לא יכבדוהו כראוי מתאוששים – ואולם מחליפים כוח ומתאספים 74 – לאל נערץ - תהלים
 
שני "רבי" יהודה הלוי.

בוקר טוב! קטונתי להביע דיעה ואף להבין את "הפיוטים והתפילות" אשר כתב לנו, ריה"ל (רבי יהודה הלוי). עוד יותר, קטונתי להבין את ספרו הפנומנלי "הכוזרי", אשר עיקרו פילוסופיה טהורה, מתוך צרכי השעה, שהיו בזמנו. בכל מקרה, ריה"ל טבוע בנו "הספרדים" בפיוטיו המפוזרים בכל "המחזורים" בחגים ובשבתות. לפי הבנתי הדלה, אין ריה"ל של "התפילות והשירות" כריה"ל של "הכוזרי" הפילוסוף, (קיימים ניגודים). כפי שאין "הרמב"ם" של "מורה הנבוכים", כהרמב"ם הפוסק הלכות. (אף בהרמב"ם יש ניגודים). גדולתם של כל "משוררי ופוסקי" תור הזהב הספרדי, שלא היו מנותקים מהמציאות הגשמית ומחיי יום יום. לכן, הם גם כתבו שירי "חול". להבדיל, מהאחרים "האשכנזים", אשר רובם ככולם, עד ימינו אנו, מנותקים מכל מציאות "גשמית" יום יומית. עדיין, אינם מעכלים, כי קמה מדינת ישראל. חסרונם הבולט, הם לומדים את "התורה" מהגמרא, ואת הגמרא הם לומדים מתוך "קצות החושן". אף את "השלחן ערוך", הם דוחים בשאט נפש ברובו, מרוב ההגבלות והסייגים שכתבו אודותיו, רק משום שהשלחן ערוך, נכתב ע"י "ספרדי" החשוד בעניהם "כממזר". הרב סעדיה גאון, ריה"ל, אבן גבירול, איבן העזרא, הרמב"ם ועוד ועוד.... כתבו גם מהוויות עולם, ניסו לתאם את "התורה" לחיי היום יום, מתוך הבנה מעמיקה, כי התורה "תורת חיים", היא. רובם ככולם, היו רופאים, היו פועלים, היו אנשי מדע. יתר על כן, אעז ואומר, כי: גאוני ספרד של הימים ההם, האמינו בגאולה לעם ישראל. כאשר, גאוני "אשכנז", עד ימינו אנו, אינם יודעים לעכל ולהפנים, את מהותה והקמתה של מדינת ישראל. למחשבה, ולעיון בלבד.
 
לא רק לעיון שווה גם שווה תשובה

אמת בדבריך רבי נסים ידידי, אף רבי שלמה אבן גבירול, יש ספר מיוחד של שירת החול כפי שאתנ מציין, ולא רק הוא כמובן. ידוע לנו הדבר שרבי ישראל נג'ארה, אף כתב שירים כמעט " כחולים " והוחרם על ידי הקהילה. מונח לפני ספר של רבי יחייא אדהאן נכדו, בן בתו של אביר יעקב זיע"א, רבי יעקב אביחצירא, הספר " אני לדודי " מכיל כמו כל משורר ספרדי בלי יוצא מן הכלל, אני מתסכן בקביעה זו, הספר מכיל גם שירי קודש וגם שירי חול. רבי יהודה אלחריזי המופלא, המשורר המתרגם בשני ספריו הנהדרים " מסעי יהודה " ו " כִיתאַב אלדֻרָר " שיצא לאור לא מזמן, ושחלק ממנו בע"ה אביא כאן בפורום, כולו כתוב רק פניני המוסרים ושבחי הקהילה. ועוד הרשימה ארוכה. אחרון גדול הפייטנים בן זמננו, רבי דוד בוזגלו, בספרו שירי דודים, מכיל גם הוא גם מזה וגם מזה. באשר לצד השני, דעתי אף חמורה וקיצונית משלך, ולכן, בזמן זה של סליחות ורחמים, אמנע מלפרסמה כאן בפורום. בהזדמנות זו, מאחל לך ולכל באי ביתך, שנה טובה ומבורכת. משולה זוגתי וממני אלי פילו
 
למעלה