לקראת תרומה

[תמי419]

תודה רבה יקרה

גם לי זה חשוב מאותן סיבות שציינת...מקווה שיסתדר ושנוכל לקבל תורמת שהיא גם סוג דם וגם עם סממנים בעיקר חיצוניים שברצוננו.

 

[תמי419]

לקראת תרומה

לקראת תרומה
הי, אני לקראת תהליך של תרומה ואשמח לקבל קצת מידע מכן.
רציתי לדעת האם הכאב לב הזה שמגיע עם הידיעה שהסיכוי לעובר ביולוגי חולף מתישהו? אני בת 36 ואחרי 3 שנים של טיפולים. 14 שאיבות והחזרות מאחוריי כבר וניראה לי שזהו הזמן להשלים עם המציאות. אני יחסית בסדר עם זה אבל עדיין מעוניינת לדעת האם הכאב הזה עובר מתישהו? בעיקר אני פונה אל מי מכן שפנו לתהליך זה בגיל צעיר יחסית (אבל לא רק).אני מרגישה כמו כישלון הרבה פעמים ומתפללת שההרגשה הזו תחלוף לכשיגיע התינוק.
בנוסף, בנימה קצת יותר אופטימיתאשמח לשמוע חוות דעת על "אימהית" קבעתי איתם פגישה וסקרנית לדעת אם יש פה מרוצות או לא מרוצות מהם, למען הסר ספק אני לא עורכת סקר ואינני מטעם שום חברה, עקבתי קצת בפורום וראיתי שהיו פה מקרים של חששות.
המון המון תודה

 

[אשרת 1972]

הכאב הזה נעלם אצלי בטיפול השני

לקראת תרומה
הי, אני לקראת תהליך של תרומה ואשמח לקבל קצת מידע מכן.
רציתי לדעת האם הכאב לב הזה שמגיע עם הידיעה שהסיכוי לעובר ביולוגי חולף מתישהו? אני בת 36 ואחרי 3 שנים של טיפולים. 14 שאיבות והחזרות מאחוריי כבר וניראה לי שזהו הזמן להשלים עם המציאות. אני יחסית בסדר עם זה אבל עדיין מעוניינת לדעת האם הכאב הזה עובר מתישהו? בעיקר אני פונה אל מי מכן שפנו לתהליך זה בגיל צעיר יחסית (אבל לא רק).אני מרגישה כמו כישלון הרבה פעמים ומתפללת שההרגשה הזו תחלוף לכשיגיע התינוק.
בנוסף, בנימה קצת יותר אופטימיתאשמח לשמוע חוות דעת על "אימהית" קבעתי איתם פגישה וסקרנית לדעת אם יש פה מרוצות או לא מרוצות מהם, למען הסר ספק אני לא עורכת סקר ואינני מטעם שום חברה, עקבתי קצת בפורום וראיתי שהיו פה מקרים של חששות.
המון המון תודה

הכאב הזה נעלם אצלי בטיפול השני
היה לי לא פשוט , לא קל עברתי בגיל 40 אחרי שהבנתי שמהביציות שלי לא אוכל להרות , הבת המהממת שלי העבירה לי את זה סופית , קשה לי לתפוס שהיא לא קשורה אלי גנטית כי היא דומה לי בהרבה בחינות ( לשמחתי לא דומה לי פיזית ) , אין לי נסיון באמהית קיבלתי את התרומות ממנור .
המון בהצלחה

 

[תמי419]

תודה רבה

הכאב הזה נעלם אצלי בטיפול השני
היה לי לא פשוט , לא קל עברתי בגיל 40 אחרי שהבנתי שמהביציות שלי לא אוכל להרות , הבת המהממת שלי העבירה לי את זה סופית , קשה לי לתפוס שהיא לא קשורה אלי גנטית כי היא דומה לי בהרבה בחינות ( לשמחתי לא דומה לי פיזית ) , אין לי נסיון באמהית קיבלתי את התרומות ממנור .
המון בהצלחה

תודה רבה
זה ממש עוזר...אני קוראת פה שהרבה הרגישו כמוני וזה עבר להן. פשוט זקוקה לחיזוקים, לא מכירה בכלל נשים במצבי...להפך כל מקורביי נקלטים במהירות וכבר הביאו ילד שני או בהריון...זה מחרפן להרגיש כל כך לבד במצב הזה. מרגישה שהוא נדיר מאוד לאישה בגילי שמנסה כבר מגיל 32 ללא הצלחה עם אבחנה כל כך קשה מצד הרופאים. זה מאוד עוזר לשמוע על עוד במצבי אז תודה לך.

 

[חתולת עולם11]

לא חושבת שזה נדיר

תודה רבה
זה ממש עוזר...אני קוראת פה שהרבה הרגישו כמוני וזה עבר להן. פשוט זקוקה לחיזוקים, לא מכירה בכלל נשים במצבי...להפך כל מקורביי נקלטים במהירות וכבר הביאו ילד שני או בהריון...זה מחרפן להרגיש כל כך לבד במצב הזה. מרגישה שהוא נדיר מאוד לאישה בגילי שמנסה כבר מגיל 32 ללא הצלחה עם אבחנה כל כך קשה מצד הרופאים. זה מאוד עוזר לשמוע על עוד במצבי אז תודה לך.

לא חושבת שזה נדיר
אני שומעת על הרבה נשים צעירות שפנו למסלול של ת.ב. משלל סיבות (כשל שחלתי מוקדם, איקס שביר, בעיה גנטית אחרת. לא חסר).
גם לי היה מאוד קשה לעשות את המעבר, אפילו שאני מבוגרת יותר.
אבל ככל שנמשכו הסבבים חסרי התוחלת באי.וי.אף, וככל שעבר הזמן, הבנתי שאני מעדיפה להיות אמא כמה שיותר מהר מאשר מטופלת פוריות במשך שנים.
ואגב, גם בתרומה זה לא הלך ככ מהר, ועם כל סבב החזרה שנכשל הבנתי יותר ויותר כמה זה כבר לא משנה לי שזו תרומה, העיקר שזה יקרה כבר.
בהצלחה!

 

[תמי419]

תרומה

לא חושבת שזה נדיר
אני שומעת על הרבה נשים צעירות שפנו למסלול של ת.ב. משלל סיבות (כשל שחלתי מוקדם, איקס שביר, בעיה גנטית אחרת. לא חסר).
גם לי היה מאוד קשה לעשות את המעבר, אפילו שאני מבוגרת יותר.
אבל ככל שנמשכו הסבבים חסרי התוחלת באי.וי.אף, וככל שעבר הזמן, הבנתי שאני מעדיפה להיות אמא כמה שיותר מהר מאשר מטופלת פוריות במשך שנים.
ואגב, גם בתרומה זה לא הלך ככ מהר, ועם כל סבב החזרה שנכשל הבנתי יותר ויותר כמה זה כבר לא משנה לי שזו תרומה, העיקר שזה יקרה כבר.
בהצלחה!

תרומה
היי, תודה רבה, טוב לדעת שאני לא היחידה, שמחה שהצטרפתי לפורום
אפשר לשאול אותך מה הסיבות שגם בתרומה זה לא עבד מהר? האם הרופאים מגזימים שהם מדברים איתי על סיכוי של 60 אחוזי הצלחה לטיפול?
ואם זה בסדר לדעת עם איזו חברה עברת את ההליך וכמה מחזורים זה לקח?
מקווה שזה לא עובר על חוקי הפורום אני פשוט מתחילה עם חברת אימהית ובעיקר מחפשת המלצות או דיס עליהן ועל חברות אחרות לפני שאני סוגרת איתם.
ושוב המון תודה לך

 

[חתולת עולם11]

תשובה

תרומה
היי, תודה רבה, טוב לדעת שאני לא היחידה, שמחה שהצטרפתי לפורום
אפשר לשאול אותך מה הסיבות שגם בתרומה זה לא עבד מהר? האם הרופאים מגזימים שהם מדברים איתי על סיכוי של 60 אחוזי הצלחה לטיפול?
ואם זה בסדר לדעת עם איזו חברה עברת את ההליך וכמה מחזורים זה לקח?
מקווה שזה לא עובר על חוקי הפורום אני פשוט מתחילה עם חברת אימהית ובעיקר מחפשת המלצות או דיס עליהן ועל חברות אחרות לפני שאני סוגרת איתם.
ושוב המון תודה לך

תשובה
אני לא חושבת שזה 60 אחוז סיכוי לכל סבב החזרה, אלא בכלל. אבל לא ממש התעמקתי...
יכולות להיות הרבה סיבות למה החזרה לא מצליחה. הרופא שלי ואני ניסינו כל מיני פרוטוקולים, גם החזרה טבעית, והוא טען שנראה לו שהבעיה היתה בעוברים.
גם אצל אישה צעירה ופוריה לא כל ביצית היא תקינה ולא כל הפריה תחזיק.
וזה גם יכול להיות צירוף נסיבות של אותו חודש - רירית, הורמונים, עובר, לפעמים איזה חיידק שמפריע. רב הנסתר על הגלוי פה.
&nbsp
ואגב, מה שעוד עזר לי היה שהתחלתי פגישות עם פסיכולוגית שמתמחה הפוריות. אני מאוד בעד תמיכה רגשית.

 

[תמי419]

תודה על הפירוט, שבת שלום

תשובה
אני לא חושבת שזה 60 אחוז סיכוי לכל סבב החזרה, אלא בכלל. אבל לא ממש התעמקתי...
יכולות להיות הרבה סיבות למה החזרה לא מצליחה. הרופא שלי ואני ניסינו כל מיני פרוטוקולים, גם החזרה טבעית, והוא טען שנראה לו שהבעיה היתה בעוברים.
גם אצל אישה צעירה ופוריה לא כל ביצית היא תקינה ולא כל הפריה תחזיק.
וזה גם יכול להיות צירוף נסיבות של אותו חודש - רירית, הורמונים, עובר, לפעמים איזה חיידק שמפריע. רב הנסתר על הגלוי פה.
&nbsp
ואגב, מה שעוד עזר לי היה שהתחלתי פגישות עם פסיכולוגית שמתמחה הפוריות. אני מאוד בעד תמיכה רגשית.

תודה על הפירוט, שבת שלום

 

[myDoron]

במצב דומה

לקראת תרומה
הי, אני לקראת תהליך של תרומה ואשמח לקבל קצת מידע מכן.
רציתי לדעת האם הכאב לב הזה שמגיע עם הידיעה שהסיכוי לעובר ביולוגי חולף מתישהו? אני בת 36 ואחרי 3 שנים של טיפולים. 14 שאיבות והחזרות מאחוריי כבר וניראה לי שזהו הזמן להשלים עם המציאות. אני יחסית בסדר עם זה אבל עדיין מעוניינת לדעת האם הכאב הזה עובר מתישהו? בעיקר אני פונה אל מי מכן שפנו לתהליך זה בגיל צעיר יחסית (אבל לא רק).אני מרגישה כמו כישלון הרבה פעמים ומתפללת שההרגשה הזו תחלוף לכשיגיע התינוק.
בנוסף, בנימה קצת יותר אופטימיתאשמח לשמוע חוות דעת על "אימהית" קבעתי איתם פגישה וסקרנית לדעת אם יש פה מרוצות או לא מרוצות מהם, למען הסר ספק אני לא עורכת סקר ואינני מטעם שום חברה, עקבתי קצת בפורום וראיתי שהיו פה מקרים של חששות.
המון המון תודה

במצב דומה
בת 36 בטיפולים מגיל 31...אני אישית הצבתי לי דדליין בו אני עוברת לשלב הבא במידה וזה לא מצליח. הדדליין שלי היה גיל 35. זה עזר לי להבין לאן פניי מועדות. במקרה סביב אותו זמן הקופה גם הפסיקה לממן...כי אחרי מס טיפולים מסויים ללא תוצאה הם מפסיקים. כמו חתולה גם אני העדפתי להגיע להריון המיוחל ולילד מאשר להיות עוד שנים בטיפולים ואולי אולי להיות אמא מתישהו מביציות שלי אבל בלי אויר כבר. ברוך השם ההחזרה הראשונה מתרומה הצליחה..למרות שאחרי ככ הרבה שנים של כשלונות הייתי סקפטית..לא יודעת להגיד לך עדיין איך ההרגשה כי עוד לא ילדתי..אבל בתוכי אני מאמינה שאוהב את הילדה כאילו היא גנטית שלי. אני מאמינה שמי שמגדל את הילד הוא ההורה..ואף אחד לא יכול להגיד לי אחרת. לוותר על הגנטיקה זה לא קל, אבל לא בחרתי את זה..ואני אומרת תודה שהיום יש לי אפשרות להיות אמא בכלל..מה שפעם אולי לא היה אפשרי. אני מתכננת (אי אפשר לדעת מה יהיה) וכבר למדתי שכשאני עושה תוכניות אלוהים צוחק...אבל הייתי רוצה לנסות להרות שוב מהביציות שלי בע״ה בהמשך. ניסים קורים, הכל אפשרי...וגם אם לא..יש אח קפוא שמחכה באסותא בהצלחה..ואת ממש לא לבד! בשורות טובות

 

[תמי419]

במצב דומה ממש...

במצב דומה
בת 36 בטיפולים מגיל 31...אני אישית הצבתי לי דדליין בו אני עוברת לשלב הבא במידה וזה לא מצליח. הדדליין שלי היה גיל 35. זה עזר לי להבין לאן פניי מועדות. במקרה סביב אותו זמן הקופה גם הפסיקה לממן...כי אחרי מס טיפולים מסויים ללא תוצאה הם מפסיקים. כמו חתולה גם אני העדפתי להגיע להריון המיוחל ולילד מאשר להיות עוד שנים בטיפולים ואולי אולי להיות אמא מתישהו מביציות שלי אבל בלי אויר כבר. ברוך השם ההחזרה הראשונה מתרומה הצליחה..למרות שאחרי ככ הרבה שנים של כשלונות הייתי סקפטית..לא יודעת להגיד לך עדיין איך ההרגשה כי עוד לא ילדתי..אבל בתוכי אני מאמינה שאוהב את הילדה כאילו היא גנטית שלי. אני מאמינה שמי שמגדל את הילד הוא ההורה..ואף אחד לא יכול להגיד לי אחרת. לוותר על הגנטיקה זה לא קל, אבל לא בחרתי את זה..ואני אומרת תודה שהיום יש לי אפשרות להיות אמא בכלל..מה שפעם אולי לא היה אפשרי. אני מתכננת (אי אפשר לדעת מה יהיה) וכבר למדתי שכשאני עושה תוכניות אלוהים צוחק...אבל הייתי רוצה לנסות להרות שוב מהביציות שלי בע״ה בהמשך. ניסים קורים, הכל אפשרי...וגם אם לא..יש אח קפוא שמחכה באסותא בהצלחה..ואת ממש לא לבד! בשורות טובות

במצב דומה ממש...
אותו גיל וגם אני הצבתי לעצמי סוג של דד ליין בערך לתקופה הזאת והנה היא הגיעה...
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות! אשמח לדעת היכן עברת את התהליך? אני פניתי לאימהית אבל עוד לא סגרתי כלום ומעוניינת בהמלצות (גם על אחרים).
ועוד שאלה כי סיקרנת מה הכוונה יש עוד אח באסותא? את יכולה לדעת מה מין העוברים מראש או שסתם צחקת?

 

[myDoron]

אני עשיתי

במצב דומה ממש...
אותו גיל וגם אני הצבתי לעצמי סוג של דד ליין בערך לתקופה הזאת והנה היא הגיעה...
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות! אשמח לדעת היכן עברת את התהליך? אני פניתי לאימהית אבל עוד לא סגרתי כלום ומעוניינת בהמלצות (גם על אחרים).
ועוד שאלה כי סיקרנת מה הכוונה יש עוד אח באסותא? את יכולה לדעת מה מין העוברים מראש או שסתם צחקת?

אני עשיתי
דרך מנור. סהכ התהליך היה מהיר וחלק אז אין לי משהו רע להגיד...סתם אמרתי אח אולי זאת אחות...

 

[תמי419]

אני עשיתי
דרך מנור. סהכ התהליך היה מהיר וחלק אז אין לי משהו רע להגיד...סתם אמרתי אח אולי זאת אחות...

 

[שמולי קיפוד]

הכאב לא ממש חולף, אבל יש השלמה

לקראת תרומה
הי, אני לקראת תהליך של תרומה ואשמח לקבל קצת מידע מכן.
רציתי לדעת האם הכאב לב הזה שמגיע עם הידיעה שהסיכוי לעובר ביולוגי חולף מתישהו? אני בת 36 ואחרי 3 שנים של טיפולים. 14 שאיבות והחזרות מאחוריי כבר וניראה לי שזהו הזמן להשלים עם המציאות. אני יחסית בסדר עם זה אבל עדיין מעוניינת לדעת האם הכאב הזה עובר מתישהו? בעיקר אני פונה אל מי מכן שפנו לתהליך זה בגיל צעיר יחסית (אבל לא רק).אני מרגישה כמו כישלון הרבה פעמים ומתפללת שההרגשה הזו תחלוף לכשיגיע התינוק.
בנוסף, בנימה קצת יותר אופטימיתאשמח לשמוע חוות דעת על "אימהית" קבעתי איתם פגישה וסקרנית לדעת אם יש פה מרוצות או לא מרוצות מהם, למען הסר ספק אני לא עורכת סקר ואינני מטעם שום חברה, עקבתי קצת בפורום וראיתי שהיו פה מקרים של חששות.
המון המון תודה

הכאב לא ממש חולף, אבל יש השלמה
אין מה לעשות, והכאב אולי אפילו יישאר גם אחרי הילד/ה (לא יודעת, אני עוד לא שם), אבל אצלי למשל כשאני רואה ילדים של חברים שכל כך דומים להם, זה צובט באיזשהו מקום.
עם זאת, אני לגמרי שלמה עם המעבר עכשיו, אני רוצה להיות אימא יותר מאשר להיות אימא לילד ביולוגי שלי, והגעתי למסקנה שזה פשוט לא יקרה ושנגמרו לי הכוחות לנסות ולהתאכזב כל פעם מחדש.
ואם שאלת אם יש פה עוד כמוך שבגיל צעיר עברו לתרומת ביצית, אז אני עוד אחת מהן. אני כבר הפסקתי לנסות להרות מביציות שלי בסביבות גיל 31, אחרי שמגיל 25 ניסיתי וחוויתי אכזבות קשות מביציותיי.
היום אני בגילך, ולצערי עוד לא אימא, אבל אני לא מקרה מייצג, ובשנתיים האחרונות עצרתי, ולא עשיתי שום טיפול אחרי כשלונות והפלות, ועוד שיקולים אחרים שגרמו לי לא להתקדם בשנתיים האלה. אם זה מעניין אותך, היום אני במחשבות רציניות על אימוץ. בכל מקרה, אני יודעת שכך או אחרת אהיה אימא, אבל לא לילד ביולוגי שלי. שלמה עם ההחלטה, ועדיין ברור שיש צביטה בלב, אבל גם אם היא לא תעבור אף פעם, זה בסדר. ואני יודעת שאוהב כל ילד, ושהילד יהיה לגמרי שלי, לא משנה באיזו דרך הוא יגיע. בהקשר הזה, זה בכלל לא משנה. מקווה שעזרתי. בהצלחה!

 

[תמי419]

תודה על הכנות

הכאב לא ממש חולף, אבל יש השלמה
אין מה לעשות, והכאב אולי אפילו יישאר גם אחרי הילד/ה (לא יודעת, אני עוד לא שם), אבל אצלי למשל כשאני רואה ילדים של חברים שכל כך דומים להם, זה צובט באיזשהו מקום.
עם זאת, אני לגמרי שלמה עם המעבר עכשיו, אני רוצה להיות אימא יותר מאשר להיות אימא לילד ביולוגי שלי, והגעתי למסקנה שזה פשוט לא יקרה ושנגמרו לי הכוחות לנסות ולהתאכזב כל פעם מחדש.
ואם שאלת אם יש פה עוד כמוך שבגיל צעיר עברו לתרומת ביצית, אז אני עוד אחת מהן. אני כבר הפסקתי לנסות להרות מביציות שלי בסביבות גיל 31, אחרי שמגיל 25 ניסיתי וחוויתי אכזבות קשות מביציותיי.
היום אני בגילך, ולצערי עוד לא אימא, אבל אני לא מקרה מייצג, ובשנתיים האחרונות עצרתי, ולא עשיתי שום טיפול אחרי כשלונות והפלות, ועוד שיקולים אחרים שגרמו לי לא להתקדם בשנתיים האלה. אם זה מעניין אותך, היום אני במחשבות רציניות על אימוץ. בכל מקרה, אני יודעת שכך או אחרת אהיה אימא, אבל לא לילד ביולוגי שלי. שלמה עם ההחלטה, ועדיין ברור שיש צביטה בלב, אבל גם אם היא לא תעבור אף פעם, זה בסדר. ואני יודעת שאוהב כל ילד, ושהילד יהיה לגמרי שלי, לא משנה באיזו דרך הוא יגיע. בהקשר הזה, זה בכלל לא משנה. מקווה שעזרתי. בהצלחה!

תודה על הכנות
בהחלט עזרת מאוד ואני ממש מעריכה את הכנות והשיתוף בחוויה שלך, לא רוצה להתעורר יום אחד ולחשוב שאני היחידה עם הצביטה הזאת בלב ושמשהו אצלי לא בסדר...אבל יחד עם זאת אני מקווה לאור מה שאימהות אחרות כתבו כאן שגם לי וגם לך הכאב לב הזה יחלוף ברגע שיגיע הילד המיוחל.
אגב אני הלכתי עם בעלי לפני כשבוע לפגישה בעמותת עתיד הילדים בנוגע לאימוץ. בסוף החלטנו שלא אבל אם תירצי לשמוע קצת על התהליך אשמח לחלוק
המון בהצלחה!

 

[שמולי קיפוד]

תודה, לא הכרתי את העמותה הזאת

תודה על הכנות
בהחלט עזרת מאוד ואני ממש מעריכה את הכנות והשיתוף בחוויה שלך, לא רוצה להתעורר יום אחד ולחשוב שאני היחידה עם הצביטה הזאת בלב ושמשהו אצלי לא בסדר...אבל יחד עם זאת אני מקווה לאור מה שאימהות אחרות כתבו כאן שגם לי וגם לך הכאב לב הזה יחלוף ברגע שיגיע הילד המיוחל.
אגב אני הלכתי עם בעלי לפני כשבוע לפגישה בעמותת עתיד הילדים בנוגע לאימוץ. בסוף החלטנו שלא אבל אם תירצי לשמוע קצת על התהליך אשמח לחלוק
המון בהצלחה!

תודה, לא הכרתי את העמותה הזאת
אקרא עליה עכשיו, ואם יהיו לי שאלות אפנה אלייך.

 

[איילת ר]

אצלי הכאב נעלם כמעט לגמרי

לקראת תרומה
הי, אני לקראת תהליך של תרומה ואשמח לקבל קצת מידע מכן.
רציתי לדעת האם הכאב לב הזה שמגיע עם הידיעה שהסיכוי לעובר ביולוגי חולף מתישהו? אני בת 36 ואחרי 3 שנים של טיפולים. 14 שאיבות והחזרות מאחוריי כבר וניראה לי שזהו הזמן להשלים עם המציאות. אני יחסית בסדר עם זה אבל עדיין מעוניינת לדעת האם הכאב הזה עובר מתישהו? בעיקר אני פונה אל מי מכן שפנו לתהליך זה בגיל צעיר יחסית (אבל לא רק).אני מרגישה כמו כישלון הרבה פעמים ומתפללת שההרגשה הזו תחלוף לכשיגיע התינוק.
בנוסף, בנימה קצת יותר אופטימיתאשמח לשמוע חוות דעת על "אימהית" קבעתי איתם פגישה וסקרנית לדעת אם יש פה מרוצות או לא מרוצות מהם, למען הסר ספק אני לא עורכת סקר ואינני מטעם שום חברה, עקבתי קצת בפורום וראיתי שהיו פה מקרים של חששות.
המון המון תודה

אצלי הכאב נעלם כמעט לגמרי
בתחילה הייתי בבור שחור, ליוותה אותי פסיכולוגית לאורך כל התהליך. כמה בכיתי שהילד שיהיה לי לעולם לא יהיה דומה לי.
עם ההריון ובעיקר עם הלידה בחור בלב נסגר כמעט לגמרי, אחרי 5.5 שנים של הורות לא בטוחה שהוא בכלל קיים.... אני רואה כל כך הרבה דמיון בבת שלי אלי, בעיקר באופי שלה. יכולה להגיד לך שלא הייתי בוחרת משהו אחר כי עליה חלמתי כל חיי
לעיתים קופצות השאלות בראש שלי למי היא דומה בצבע העיניים, זה קופץ בעיקר כשאני גוזרת לה ציפורניים ותוהה המבנה של מי זה.... זה תמיד יהיה שם אבל ממש לא דומיננטי או חלק מהחיים
בהצלחה
איילת

 

[תמי419]

תודה איילת, מקווה

אצלי הכאב נעלם כמעט לגמרי
בתחילה הייתי בבור שחור, ליוותה אותי פסיכולוגית לאורך כל התהליך. כמה בכיתי שהילד שיהיה לי לעולם לא יהיה דומה לי.
עם ההריון ובעיקר עם הלידה בחור בלב נסגר כמעט לגמרי, אחרי 5.5 שנים של הורות לא בטוחה שהוא בכלל קיים.... אני רואה כל כך הרבה דמיון בבת שלי אלי, בעיקר באופי שלה. יכולה להגיד לך שלא הייתי בוחרת משהו אחר כי עליה חלמתי כל חיי
לעיתים קופצות השאלות בראש שלי למי היא דומה בצבע העיניים, זה קופץ בעיקר כשאני גוזרת לה ציפורניים ותוהה המבנה של מי זה.... זה תמיד יהיה שם אבל ממש לא דומיננטי או חלק מהחיים
בהצלחה
איילת

תודה איילת, מקווה
שגם אצלי זה יהיה המצב. מניחה שזה אינדיבידואלי...אבל עוזר לקרוא פה שכל מי שניהייתה אמא כבר לא חווה את הכאב הזה (כמעט).

 

[איילת ר]

אם את כל כך חוששת

תודה איילת, מקווה
שגם אצלי זה יהיה המצב. מניחה שזה אינדיבידואלי...אבל עוזר לקרוא פה שכל מי שניהייתה אמא כבר לא חווה את הכאב הזה (כמעט).

אם את כל כך חוששת
שווה ללכת לליווי מקצועי. הפסיכולוגית שלי מאוד עזרה לי לעבד את הכאב, האובדן ועוד
בהצלחה
איילת

 

[אורחים בפורום]

נגעת בליבי רוצה לענות

לקראת תרומה
הי, אני לקראת תהליך של תרומה ואשמח לקבל קצת מידע מכן.
רציתי לדעת האם הכאב לב הזה שמגיע עם הידיעה שהסיכוי לעובר ביולוגי חולף מתישהו? אני בת 36 ואחרי 3 שנים של טיפולים. 14 שאיבות והחזרות מאחוריי כבר וניראה לי שזהו הזמן להשלים עם המציאות. אני יחסית בסדר עם זה אבל עדיין מעוניינת לדעת האם הכאב הזה עובר מתישהו? בעיקר אני פונה אל מי מכן שפנו לתהליך זה בגיל צעיר יחסית (אבל לא רק).אני מרגישה כמו כישלון הרבה פעמים ומתפללת שההרגשה הזו תחלוף לכשיגיע התינוק.
בנוסף, בנימה קצת יותר אופטימיתאשמח לשמוע חוות דעת על "אימהית" קבעתי איתם פגישה וסקרנית לדעת אם יש פה מרוצות או לא מרוצות מהם, למען הסר ספק אני לא עורכת סקר ואינני מטעם שום חברה, עקבתי קצת בפורום וראיתי שהיו פה מקרים של חששות.
המון המון תודה

נגעת בליבי רוצה לענות
יודעת על עצמי שגירדתי את התהום. יודעת שהייתי באבל כבד ויודעת אני אבל מהו.
יכולה להגיד לך שכל המאזן משתנה. הסיפוק, האושר, הגאווה (כן כן גאווה) עוד מההריון הכל מתחיל להשתנות. להגיד לך שהכל נעלם ומתפוגג לא. זה כאן תמיד קרקע והכאב מרים את ראשו לעיתים יותר מידיי קרובות.
אבל!! כיום יש לי שני ילדים ואני מאושרת ושלמה ואני אמא בכל רמח איבריי. נכון למצב שאני הייתי בו, אני מאושרת שהגעתי לאן שהגעתי. מודה שהיה לי מוצא, מודה שאני אמא. הייתי אישה מתה לולא הפכתי לאמא. ועשיתי זאת די מהר ואני מאושרת על כך.
אם אוהב את ילדיי יותר, ליבי לא יעמוד בזה. אני מוכנה לתת את כל כולי עבורם ואני עושה זאת בכל יום.

ולגבי גילך, זכית. בגיל כזה אף אחד לא יחשוד ולא ירים גבה לגבייך לעולם. אני עשיתי דרך הדסה עין כרם ואין לי לו טענה אחת. רק מסופקת ושמחה.

בהצלחה אישה יקרה, תראי שהאושר יציף את חייך עוד בהריון ובטח ובטח שתשאי את תיוקך. מבטיחה לך.

 

[תמי419]

את מהממת ועודדת אותי מאוד

נגעת בליבי רוצה לענות
יודעת על עצמי שגירדתי את התהום. יודעת שהייתי באבל כבד ויודעת אני אבל מהו.
יכולה להגיד לך שכל המאזן משתנה. הסיפוק, האושר, הגאווה (כן כן גאווה) עוד מההריון הכל מתחיל להשתנות. להגיד לך שהכל נעלם ומתפוגג לא. זה כאן תמיד קרקע והכאב מרים את ראשו לעיתים יותר מידיי קרובות.
אבל!! כיום יש לי שני ילדים ואני מאושרת ושלמה ואני אמא בכל רמח איבריי. נכון למצב שאני הייתי בו, אני מאושרת שהגעתי לאן שהגעתי. מודה שהיה לי מוצא, מודה שאני אמא. הייתי אישה מתה לולא הפכתי לאמא. ועשיתי זאת די מהר ואני מאושרת על כך.
אם אוהב את ילדיי יותר, ליבי לא יעמוד בזה. אני מוכנה לתת את כל כולי עבורם ואני עושה זאת בכל יום.

ולגבי גילך, זכית. בגיל כזה אף אחד לא יחשוד ולא ירים גבה לגבייך לעולם. אני עשיתי דרך הדסה עין כרם ואין לי לו טענה אחת. רק מסופקת ושמחה.

בהצלחה אישה יקרה, תראי שהאושר יציף את חייך עוד בהריון ובטח ובטח שתשאי את תיוקך. מבטיחה לך.

את מהממת ועודדת אותי מאוד
ריגשת אותי ממש, אני מאמינה לכל מילה ותחושה שלך ושהיא באה ממקום הכי כנה ואמיתי שיש.
תודה רבה לך, בע"ה גם אני אזכה לכך. מה שאמרת על תחושת המוות ללא אימהות, אני חווה את זה כבר עכשיו, קלעת בול במילותייך.