אורחים בפורום
New member
שלום וכמעט פורים שמח לכולם
שלום וכמעט פורים שמח לכולם
מצאתי רופא באיטליה ! יש לנו פגישה איתו ב2.4 בע"ה
יש אצלנו מישהי שהיא מעל 45 , אנורקסית (על אמת) ועם בעיות נשימה וריאות וכל מיני מרעין בישין ופתאום נהייתה בהריון ונולד לה ילד בריא ושלם (הוא כבר בן 3 היום).
אז לא התביישתי ופניתי אליה והיא היתה כזו נחמדה . צריך להבין את המנטליות פה באיטליה, לא מדברים על דברים פחות נוחים/ מקובלים/קונבנציונלים .. מכאן ההתלהבות שלי מהפתיחות שלה.
בקיצור, הפנתה אותי לרופא שלה. קבעתי פגישה ונראה איך יתפתחו העניינים.
עדיין לא הבנתי מה המדיניות באיטליה בענין גיל האשה לתרומת ביצית (עד איזה גיל) אבל אני מניחה שיהיו לי תשובות אחרי הפגישה (ואחרי שאיפרד מ120 אירו
)
בקיצור, אני מנסה מה שאני יכולה ומסוגלת, ושמה מבטחי בבורא עולם. בעלי לא מרשה לי לשקוע בעצבות או באובססיביות לגבי ילד.. אנחנו מאושרים כמו שאנחנו , מאוד מאוד רוצים ילד, אבל זה לא מעיב על אושרנו כהוא זה.
למי שלא מכיר את סיפורי הנה על קצה המזלג:
נסעתי לאיטליה לטיול, מצאתי עבודה (שזה סיפור ניסי בפני עצמו) והחלטתי להישאר לשנה, אחרי כמה חודשים פגשתי את בעלי והתחתנתי 3 חודשים אחרי יום הולדתי ה45 (נישואין ראשונים שלי, שניים שלו).
לא מיד התחלתי עם טיפולים או שאלות בעניין ילדים והריון כי בראש התמים שלי חשבתי שאם הכל בסדר אז גם אשה בגיל 45 יכולה להיכנס להריון טבעי וכל רופא שאמר לי תרומת ביצית הסתכלתי עליו כאילו נפל מהירח
אחרי שנה בעלי הסתכל עליי באותה צורה ואמר לי: קדימה, חבל על הזמן חחחח
מאז במשך 3 שנים 2 תרומות שונות, 8 החזרות ותמיד שלילי.
החלפתי רופא באמצע ולא עזר.
עשיתי את כל הבדיקות שביקשו ממני, הכל תקין. היסטרוסקופיה תקינה, רירית רחם נפלאה.. תגובת הגוף להורמונים משביעת רצון ובכל זאת- העוברים לא נשארים... תמיד שלילי.
חשבתי לעצמי שאולי גם המתח הזה והלחץ של כל פעם להגיע לארץ לשלושה שבועות-חודש כדי להספיק מחזור טיפול לא מוסיף לי..
וגם זהו, אני כבר לא תושבת ישראל ואין לי זכאות לשירותי בריאות בארץ אז עכשיו ננסה פה... אני מקווה. אני לא באמת יודעת מהן העלויות פה ואם נוכל להרשות לעצמנו.
ה' יעזור !
מאחלת לכולנו שבזכות חודש אדר, וחג הפורים הנפלא שיתהפך הכל לטובה! ונזכה כולנו לשמוח ולבשר טוב בקרוב ממש!
שלום וכמעט פורים שמח לכולם
מצאתי רופא באיטליה ! יש לנו פגישה איתו ב2.4 בע"ה
יש אצלנו מישהי שהיא מעל 45 , אנורקסית (על אמת) ועם בעיות נשימה וריאות וכל מיני מרעין בישין ופתאום נהייתה בהריון ונולד לה ילד בריא ושלם (הוא כבר בן 3 היום).
אז לא התביישתי ופניתי אליה והיא היתה כזו נחמדה . צריך להבין את המנטליות פה באיטליה, לא מדברים על דברים פחות נוחים/ מקובלים/קונבנציונלים .. מכאן ההתלהבות שלי מהפתיחות שלה.
בקיצור, הפנתה אותי לרופא שלה. קבעתי פגישה ונראה איך יתפתחו העניינים.
עדיין לא הבנתי מה המדיניות באיטליה בענין גיל האשה לתרומת ביצית (עד איזה גיל) אבל אני מניחה שיהיו לי תשובות אחרי הפגישה (ואחרי שאיפרד מ120 אירו
בקיצור, אני מנסה מה שאני יכולה ומסוגלת, ושמה מבטחי בבורא עולם. בעלי לא מרשה לי לשקוע בעצבות או באובססיביות לגבי ילד.. אנחנו מאושרים כמו שאנחנו , מאוד מאוד רוצים ילד, אבל זה לא מעיב על אושרנו כהוא זה.
למי שלא מכיר את סיפורי הנה על קצה המזלג:
נסעתי לאיטליה לטיול, מצאתי עבודה (שזה סיפור ניסי בפני עצמו) והחלטתי להישאר לשנה, אחרי כמה חודשים פגשתי את בעלי והתחתנתי 3 חודשים אחרי יום הולדתי ה45 (נישואין ראשונים שלי, שניים שלו).
לא מיד התחלתי עם טיפולים או שאלות בעניין ילדים והריון כי בראש התמים שלי חשבתי שאם הכל בסדר אז גם אשה בגיל 45 יכולה להיכנס להריון טבעי וכל רופא שאמר לי תרומת ביצית הסתכלתי עליו כאילו נפל מהירח
אחרי שנה בעלי הסתכל עליי באותה צורה ואמר לי: קדימה, חבל על הזמן חחחח
מאז במשך 3 שנים 2 תרומות שונות, 8 החזרות ותמיד שלילי.
החלפתי רופא באמצע ולא עזר.
עשיתי את כל הבדיקות שביקשו ממני, הכל תקין. היסטרוסקופיה תקינה, רירית רחם נפלאה.. תגובת הגוף להורמונים משביעת רצון ובכל זאת- העוברים לא נשארים... תמיד שלילי.
חשבתי לעצמי שאולי גם המתח הזה והלחץ של כל פעם להגיע לארץ לשלושה שבועות-חודש כדי להספיק מחזור טיפול לא מוסיף לי..
וגם זהו, אני כבר לא תושבת ישראל ואין לי זכאות לשירותי בריאות בארץ אז עכשיו ננסה פה... אני מקווה. אני לא באמת יודעת מהן העלויות פה ואם נוכל להרשות לעצמנו.
ה' יעזור !
מאחלת לכולנו שבזכות חודש אדר, וחג הפורים הנפלא שיתהפך הכל לטובה! ונזכה כולנו לשמוח ולבשר טוב בקרוב ממש!