האם לספר לילד?

[yaelim4]

האם לספר לילד?

האם לספר לילד?
אני משפחה יחידנית יש לי ילד מדהים כמעט בן 7 מתרומה כפולה.הנושא שאנו משפחה ללא אבא נושא פתוח אצלנו ואף לאחרונה החלתי להשתמש במילה תורם. בנוגע לנושא של תרומת הביצית עד כה חשבתי שאני לא מעוניינת לספר לו מאחר וזה מבחינתי לא רלוונטי הוא הבן שלי ומהרגע שנוצר הוא איתי.... מתחינתי הוא ילדי הביולוגי (סוגייה שונה לגמרי מסוגייה של ילדים מאומצים). לאחרונה, התחלתי להתלבט האם הבחירה הזו היא הבחירה הנכונה. אשמח לשמוע אם מישהו יודע מה אנשי המקצוע ממליצים לספר או לא? ומחשבות של נשים אחרות ואם מישהו סיפר לילד על כך מה הייתה התגובה ואם כן מתי נכון לספר?
(לציין, שהנושא הגנטי והחשש שבאם יצטרך השתלה כל שהיא הוא לא רלוונטי מבחינתי (אנו משפחה קטנה שגם אם היה ביולוגי הסיכוי היה קטן מאוד....בפירוש מדברת על הפן הרגשי.)

 

[kobi932]

היי

האם לספר לילד?
אני משפחה יחידנית יש לי ילד מדהים כמעט בן 7 מתרומה כפולה.הנושא שאנו משפחה ללא אבא נושא פתוח אצלנו ואף לאחרונה החלתי להשתמש במילה תורם. בנוגע לנושא של תרומת הביצית עד כה חשבתי שאני לא מעוניינת לספר לו מאחר וזה מבחינתי לא רלוונטי הוא הבן שלי ומהרגע שנוצר הוא איתי.... מתחינתי הוא ילדי הביולוגי (סוגייה שונה לגמרי מסוגייה של ילדים מאומצים). לאחרונה, התחלתי להתלבט האם הבחירה הזו היא הבחירה הנכונה. אשמח לשמוע אם מישהו יודע מה אנשי המקצוע ממליצים לספר או לא? ומחשבות של נשים אחרות ואם מישהו סיפר לילד על כך מה הייתה התגובה ואם כן מתי נכון לספר?
(לציין, שהנושא הגנטי והחשש שבאם יצטרך השתלה כל שהיא הוא לא רלוונטי מבחינתי (אנו משפחה קטנה שגם אם היה ביולוגי הסיכוי היה קטן מאוד....בפירוש מדברת על הפן הרגשי.)

היי
אני אפתח ואומר שאת שצריכה להיות שלמה אם ההחלטה שקיבלת לכאן או לכאן אבל... אם ההחלטה שקיבלת מתחילה לעלות ספקות מחשבות אולי צריך לחשב מסלול מחדש עזבי מה מומחים אומרים את המומחית הכי גדולה וטובה לתא המשפחתי שלך את יודעת הכי טוב מה נכון לך ולילד שלך אין כאן תשובה אחת נכונה לנו זה לא היה נכון להסתיר אנחנו באנו בגישה שאנחנו לא עשינו משהו לא בסדר אלה ההפך לעבור את התהליך היה הדבר הכי טבעי ונכון בשבילנו אז למה להסתיר ? ולמה מהילד? אנחנו מתביישים בו ? או על הדרך שהבאנו אותו ? אנחנו מראש החלטנו לסנדל את עצמנו ולספר לכולם למשפחה הקרובה למשפחה היותר רחוקה חברים בעבודה שכנים בגן של הילד הרופא מעקב הריון כולם יודעים ברגע שהחלטנו שאנחנו מסנדלים את עצמנו היה לנו ברור שאם כולם יודעים אז ברור שגם הילד ידע לא הרשנו לעצמנו לקבור את התהליך שעברנו לא הרשנו לעצמנו לטאטא את כול מה שעברנו מתחת לשטיח ההרגשה הנוראית הזו של לחיות בשקר עם עצמנו ועם הילד לא הייתה אופציה בכלל לא נתנו לעצמנו בכלל את האופציה הזו בכלל להתחבט באם ומתי לספר לילד אנחנו גם מאמינים שזכותו של הילד לדעת את המקורות הגנטים שלו לי זה נשמע מפרך ומעייק לבנות סיפר כיסוי לילד ממש אופורציה שלמה כמו לבנות סיפור כיסוי שחייב להיות מושלם וכול פגם איפלו הקטן ביותר בסיפור שאינו מריח טוב יכול לפוצץ את כול הסיפור אם את מחליטה לספר רצוי כמה שיותר מוקדם ולא יאוחר לפני גיל הבגרות של הילד ששם הוא נוטה להתמרד בסמכות הורית שהילד נולד למסגרת פתוחה ללא סודות קודם כול האווירה בבית והאנרגיות הרבה יותר טובות רק מעצם ההסתרה עכשיו שהילד גדל ולאט לאט חוספים אותו ליותר ויותר פרטים והכול על פי רמת ההבנה שלו והמוכנות הריגשית שלו על התהליך הוא יקבל את זה בטבעיות אבל אם עושים מי זה דרמה וסודות ושקרים ומחכים לגיל 20 לגלות לו במקרה הטוב או שהוא במקרה הרע הוא מגלה בדרך אחרת אז צריך להתמודד אם ההשלכות לא על זה שהוא הגיע מתרומה אלה על זה שהסתירו ממנו לנו יש ילד שחוגג עוד מעט 10 חודשים ואנחנו כבר מצפים מאוד לספר לו על המשא המופלא שעברנו כדאי להביא אותו לעולם

 

[איילת ר]

יכולה לענות לך על עצמי

האם לספר לילד?
אני משפחה יחידנית יש לי ילד מדהים כמעט בן 7 מתרומה כפולה.הנושא שאנו משפחה ללא אבא נושא פתוח אצלנו ואף לאחרונה החלתי להשתמש במילה תורם. בנוגע לנושא של תרומת הביצית עד כה חשבתי שאני לא מעוניינת לספר לו מאחר וזה מבחינתי לא רלוונטי הוא הבן שלי ומהרגע שנוצר הוא איתי.... מתחינתי הוא ילדי הביולוגי (סוגייה שונה לגמרי מסוגייה של ילדים מאומצים). לאחרונה, התחלתי להתלבט האם הבחירה הזו היא הבחירה הנכונה. אשמח לשמוע אם מישהו יודע מה אנשי המקצוע ממליצים לספר או לא? ומחשבות של נשים אחרות ואם מישהו סיפר לילד על כך מה הייתה התגובה ואם כן מתי נכון לספר?
(לציין, שהנושא הגנטי והחשש שבאם יצטרך השתלה כל שהיא הוא לא רלוונטי מבחינתי (אנו משפחה קטנה שגם אם היה ביולוגי הסיכוי היה קטן מאוד....בפירוש מדברת על הפן הרגשי.)

יכולה לענות לך על עצמי
הנושא לא סוד במשפחה שלי ומסביבי, ברור לי שהבת שלי תדע על כך. סודות סופם להתגלות....ממש לא בא לי שיום אחד משהו יתפלק למישהו על ידה ותתחיל לתהות מה זה אומר.....
הבת שלי גם מתרומה כפולה, בת 4.5 עוד לא התחלתי לספר לה ואעזר באשת מקצוע כשיגיע היום
בהצלחה
איילת

 

[אנהוולטר]

אני

האם לספר לילד?
אני משפחה יחידנית יש לי ילד מדהים כמעט בן 7 מתרומה כפולה.הנושא שאנו משפחה ללא אבא נושא פתוח אצלנו ואף לאחרונה החלתי להשתמש במילה תורם. בנוגע לנושא של תרומת הביצית עד כה חשבתי שאני לא מעוניינת לספר לו מאחר וזה מבחינתי לא רלוונטי הוא הבן שלי ומהרגע שנוצר הוא איתי.... מתחינתי הוא ילדי הביולוגי (סוגייה שונה לגמרי מסוגייה של ילדים מאומצים). לאחרונה, התחלתי להתלבט האם הבחירה הזו היא הבחירה הנכונה. אשמח לשמוע אם מישהו יודע מה אנשי המקצוע ממליצים לספר או לא? ומחשבות של נשים אחרות ואם מישהו סיפר לילד על כך מה הייתה התגובה ואם כן מתי נכון לספר?
(לציין, שהנושא הגנטי והחשש שבאם יצטרך השתלה כל שהיא הוא לא רלוונטי מבחינתי (אנו משפחה קטנה שגם אם היה ביולוגי הסיכוי היה קטן מאוד....בפירוש מדברת על הפן הרגשי.)

אני
החלטתי לא לספר, אין לי מושג עד איזה שלב. גם אצלי מדובר על תרומה כפולה, ובמקרה של תרומת הזרע, אין לי כוונה להסתיר, אבל יש לי הרגשה שלתת לילד להתמודד עם תרומה כפולה, יכול להיות יותר מדי, בעניין של התמודדות עם זהות, מה גם שאין נגישות לתורמת, והפרטים שיש לי עליה, הם מעטים. אז מה? אני אגיד שיש איזו אישה עם צבע שיער כזה, צבע עיניים, גובה משקל? מי היא? למה היא הסכימה למכור את הביציות? מלבד זאת, יכולה להתעורר אצל הילד השאלה, האם אימו, שפתאום התברר מקבלת אותו לגמרי כילד שלה. לספר בגיל עשרים, למשל, אם בכלל, יכול להעלות התמודדות בנושא ההסתרה, אבל לפחות זה לא יקרה בשלב של התגבשות הזהות שמתרחשת בשלבים שונים לפני הבגרות.