זה סיפור ההצלחה שלי - ההשראה שלכם

שושה669

New member
זה סיפור ההצלחה שלי - ההשראה שלכם

היי....לא הייתי פה שנים
אך לפני כ 4 שנים הפורם הזה היה המקום ממנו קיבלתי המון השראה ומיידע לאן איך ומה לעשות.
אולי מנהלות הפורום זוכרות אותי.
אז קראתי פה בלילות את הלבטים ואת הפחדים של כולן, כל מה שאתן חוות, כל השאלות שאתן שואלות פה עכשיו שאלתי גם אני.
הפחדים והמחשבות היו רכבת הרים שפחדתי לעשות את הצעד.

אני הגעתי לתרומת ביצית אחרי כ4 שנות טיפולי פוריות עברתי אין סוף טיפולים, עכזבות, הריונות שלא צלחו, וכמובן שבר נוראי שהבנתי שצריך לעבור לתרומת ביצית - רציתי למות!

התהליך שלי כלל תרומה כפולה, גם תורם זרע וגם תורמת ביצית.
הייתי מבין הראשונות שעשו תרומת ביצית בארץ.
עברתי 3 תרומות בהילל יפה ותרומה אחת באסף הרופא.
כל התרומות נכשלו אפס הריונות
בגלל שכל התרומות היו תהליך מאוד ארוך של ציפיה לתורמת וחלוקה של התורמת ל2 נתרמות ואיכות עוברים ממש לא טובה הבנתי שעוברת לחו"ל.
בעזרת הקבוצה הזו בחרתי לעבור את התהליך בהדסה הר הצופים.
זה היה ממש VIP אחרי הארץ.
ממליצה לכן בחום על הדסה, הן מבחינת השקיפות,המקצועיות, האכפתיות ההבטחות והמחיר.
לי בעיקר היה חשוב לא תרומת ממוצע רוסי (לא גזענית אבל אני פשוט כהת עור ורציתי קרוב לצבע שלי- מה שלא קרה בסוף)
טופלתי ע"י ד"ר גודין המדהימה
ואחרי שבמשך שנות התרומה התעסקתי כל הזמן באיך נראת התורמת, איזה סוג דם, איזה עור השכלה וכו
כל מה שעניין אותי הפעם היה איך אני ממקסמת את האופציה להריון.

תרומת הביצית בהדסה הייתה תרומת הבייצית ה - 5 שלי
בהמלצת ד"ר גודין היה תורמת צעירה מ 24 (בסף הייתה בת 29)
ושיש לה הוכחת פריון (לשלי היו 2 ילדים)
תורמת מלאה - כלומר כל הביציות הנשאבות שלי מתוך מחשבה שלא כל הביציות בשאיבה הן איכותיות ושמה שאקבל בטוח יהיו גם ביציות איכותיות.
בגלל ההסטוריה שלי סוכם על בלטוסיסטים שנבדוק את זה במקום לאחר השאיבה לפי איכות הבציות ולפי איך שיתפתחו.
על מנת להגדיל את הסיכוי הומלץ על החזרה של 2 עוברים (היום ההנחיות שונות)
והשינוי הגדול בטיפול היה שבמקום הנרות הוגינליות אקבל זריקות לשריר על בסיס יומי.(את האמת לא זוכרת את שם התרופה) אבל זה היה סיוט של 3 חודשים זריקות בישבן.

כל השאר לא עניין אותי יותר
הייתי עיפה, מוטשת נפשית
הגוף שלי כבר סבל
הנפש שלי כבר הייתה מוטשת מהניסיונות במשך השנים כבר היה קרוב ל 6 שנים של טיפולים.
וגם נגמר לי הכסף זה היה הטיפול האחרון.
או שיוצאת ממנו בידיים מלאות או חוזרת לחיי רווקות.

התרומה התבצאה בצ'כיה
קיבלתי 12 עוברים מהם נשארו 9 בלטס'
הוחזרו 2 עוברים שהרופא אמר שהם מדהימים :)

לאחר שבועיים בטא מעל 5000 מה שאראה על תאומים
כמובן שהאושר היה בשמים ועשיו התפילות היו שרק ישרדו שניהם, אז תפילות יומיות וזריקות לשיבן עד שבוע 12 (במקום הנרות הוגינליות)

התוצאה היא שלאחר 7 חודשים נולדו לי תאומים 2בנים מהממים!
ולכן אני רוצה להגיד שתדאו!
כללללל הפחדים, השאלות התהיות נאלמים ברגע שרואים את הבטא חיובית!

שני בניי יפים בטרוף, לא דומים לי בכלל למרות שכולם אומרים שכן.
הם בראים,חכמים, יפים וממש ממש בלונדינים.
חבל שלא יכולה לשים פה תמונות על מנת שתראו.

שורה תחתונה מה נגיד לילד ?
האם ימצא את התורמים או לא
מה יחשבו
מה יהיה בעבודת שורשים
מה ירגיש הילד את האמת לא דנתי בשאלות האלו
הן לא מעניינות אותי מהיום שראיתי את הבטא החיובית.

אלו שלאלות שלא הפסיקו לעניין אותי עד אותו רגע אבל אז נאלמו כליל.

אני רוצה לתת השראה לכל המתלבטות
לכל המהססות ולכל מי ששואלת שאלות שמפחידות אותה
הכללללל נאלם!!!!!
זה לא מעניין
אני האמא שלהם אני יצרתי אותם וברחם שלי הם גדלו.
לא אסתיר מהם לעולם שלהם מתרומת ביצית אבל אספר להם שיגדלו קצת וידעו להכיל את זה.
אני לא עושה מזה סיפור מתייחסת לזה כרומוזומים שקיבלתי ואני זו שיצרתי את החיים.
כך אני רואה את זה וכך גם הם יראו את זה.

אני כן אומרת ואני יודעת שאני במיעוט שיש לנו אבא (אחרת מהיכן הגיע הזרע???? הוא לא גדל במעבדה של הרופא ולזרע הזה מחובר גבר שהוא האבא הביולוגי) אבל אבא שלנו רחוק ואנחנו לא רואים אותו
זה מביא אותם לפלוס ולא לחסר.
מחקרים מראים שילדים שגדלים על חוסר במיידע על אין מוחלט זה פחות מומלץ ולא אכנס לזה פה.
לכן אני בחרתי להראות את היש, יש והוא רחוק ולא רואים אותו.
הם קוראים לאח שלי אבא דוד ואת שמו, הם חכמים בטרוף ומצאו לעצמם אבא משלהם.
ולפעמים שתאום אחד שואל איפה אבא השני אומר לו אבא רחוק וממשיכים הלאה.

אגב אף אחד חוץ מאמא שלי וחברה טובה לא יודעים שזה תרומה רק מהסיבה שאני לא רוצה שיזרקו את זה לילדים לפני שהם מבינים במה מדובר.
הם ילמדו על זה בבית ויעשו עם המיידע הזה מה שהם מבינים ואז לא יעניין אותי מי ידע ומי לא.

אלו הם ילדי, אני היא זו שיצרה את החיים שלהם
ללא הרחם שלי הם לא היו קיימים וללא הזרע שבחרתי.
ללא תפילות שלי במהלך ההריון, ללא התהליכים שעברתי ללא התזונה שניזונו בשמן ההריון ממני הם לא היו קימים.
כך שאין לי עוררין שאנ אמא שלהם.

התורמת שלי אנונימית והתורם פתוח יש לי תמונה
אני מאמינה שכשיגיעו לגיל 18 תהיה התכנולוגיה למצא אותם בבדיקת דם פשוטה אם זה יעניין אותם, אותי זה ממש לא מעניין.
רק שמחה על הבחירה הממש מוצלחת שעשיתי הן בזרע והן בתורמת(אז לא להייתה תורמת פתוחה)
ואני סופר מאושרת שלא דומים לי כי הם מהממים!

הרבה פעמים בגני שעשועים שואלים אותי איך יצאו כאלו בלונדינים
אני תימיד עונה שידעתי מה לבחור ולא מפרטת.
אם שואלים אותי אם בעלי בלונדיני אני אומרת שכן לא נכנסת לזה.
וחברות שלי יודעות שבחרתי לפי תמונה ושהגנים הבלונדינים נצחו חחחח.

אני כותבת לכם את זה כדי לתת לכן השראה.
כדי שתבינו שכל הפחדים והספקות נאלמים באותו יום של בטא חיובית בוודאות!!!!!
היום אני בעצמי מטפלת בנשים בתהליך פריון כך שאני יודעת שזה לא רק אצלי,
כן כולן עוברות "אבל" אבל ברגע שעוברים את השלב הזה זה לא רלוונטי בעליל.

מאחלת לכל מי שלוחמת להגשים את החלום
שנת פריון בידיים מלאות ובריאות
בתכלס בריאות זה כל מה שחשוב
באהבה....
 
יאאאאא איזה כיף שחזרת לספר!!!
תהיתי רבות מה קרה איתך, זכרתי את ההריון אבל אז נדמה לי נעלמת...
מזדהה עם חלק גדול ממה שכתבת, לגבי החשיבות שמשתנה כשלא נכנסים להריון בהחזרה הראשונה
שתהיה שנה טובה לך ולקטנים
דא הבת שלי מתורמת מאוקראינה ונראה לי שהיא יותר כהה מהילדים שאני מכירה מתורמות בצ׳כיה

ממה שזכור לי אז לא גידלו לבלסטו, בברנו היו מגדלים עוברים למורולה ( יום 4)
חג שמח
איילת
 

רונדה15

New member
גלוית שנה טובה שלי

היי
קראתי וקראתי וקראתי וגם הבוקר שוב קראתי, אני לא מכירה אותך, ולא את סיפור חייך, אך את בעצם גלוית השנה טובה שלי.

אני זוכרת שהייתי פעם פעם, עוד צעירה יפה ורזה.... בצופים אספנו ושלחנו שי לחייל לחג, וכל אחד ואחת הוסיפה גם שנה טובה, לימים קבלתי מאותו חייל, מכתב תודה, בו בעצם הוא סיפר כמה התרגש וכמה חיזק אותו לשמוע שהעורף מחבק וחושב על הלוחמים (לצערי הייתה זו שעת משבר למדינה באותה תקופה מלחמת לבנון הראשונה או השנייה מי סופר...) ככה אני מרגישה ומתרגשת היום מהמילים שלך. הסיפור שלך, נתן לי סוף מתוק לשנה לא נעימה, נתן לי תקווה וכוח להתחיל שנה חדשה.


אין לי מילים להודות לך. אני בתהליך דומה אך שונה, הכאב וההתלבטויות, אפילו המילים שלנו מאוד דומות, מאוד כואבות, מאוד מרגשות.


תודה גם לפורום הזה שכאן. אני מרבה לקרוא פחות לשתף, אך אין ספק שנעים לקרוא שאת "בסדר" שהתחושות שלי והרגשות שלי, ההתלבטויות שלי, וכל מה שצץ לי בראש, עברו ועוברות עוד נשים כמוני.


תודה רבה לכולם, שנה טובה כל שנבקש לו יהי...
 
למעלה