שאלה לפורום

GNews78

New member
שאלה לפורום

בוקר טוב לכולן/ם אני מבקרת פה מדי פעם מהפורום השכן ורציתי לדעת בבקשה מה הייתה הנקודה בה התקבלה ההחלטה לעבור לתרומת ביצית? האם מהמלצות הרופא? חוות דעת נוספות מרופאים אחרים? או אולי הצבת גבול שלכן לכמות הניסיונות או גיל? מה היה הרגע שהוחלט לעבור לתרומת ביצית? אני אוטוטו בת 40, רזרבה נמוכה, אחרי הריון כימי וכעת ממתינה שתתרחש הפלה בשבוע 8. הרופא שלי משוכנע שזה מוקדם לתרומת ביצית אבל אני לא יכולה שלא לתהות האם זה נכון.. תודה אם קראתם עד כאן אשמח לשמוע מכן.. תודה
 

kobi932

New member
היי

אני אספר לך משהו בסבב הראשון שלנו בivf ישבו לידנו אישה התחלנו להכיר אחד את השניה והיא ספרה לי ולאישתי שזה הסבב ה15 שלה שאלנו אותה לא הציעו לך אולי לנסות משהו אחר משהו חדש הרי ברור לך שמשהו כאן לא עובד משהו כאן לא תקין היא אמרה לנו משפט שעד היום חקוק עמוק בזכרוני וזה המשפט שאת נכנסת לעולם טיפולי הפוריות את יודעת בדיוק מתי את נכנסת אבל את לעולם לא תדעי מתי את בדיוק יוצאת ממנו עכשיו יש כאלו שיסכימו איתו להלן אותה גיברת אנחנו לא הסכמנו איתו אישתי חזרה הביתה מאוד נסערת באותו היום לאחר השיחה אם הגברת היא אמרה לי קובי אני לא מוכנה לעבור 15 סבבים אני לא יהיה שבויה בטיפולי vif ו pgd (לאישתי יש נשאות ) היא קבעה לעצמה מספר שימי לב לא סבבים שהיא מוכנה לעשות אלה ליתר דיוק החזרות שהיא מוכנה לעשות ( עשינו אם אני זוכר נכון 5 החזרות כולל מוקפאים ואם זכרוני אינו בוגד בי שזה היה שווה ל3 סבבים של זריקות שאיבות והרדמות ) היא לא הייתה מוכנה להתגמש בטח שלא עם הרופאים הם היו בהלם מאיתנו הרופאים אמרו לנו שבדרך כלל הם אלו שקובעים מתי עוברים הלאה ושעשינו ממש מעט סבבים ושהיא תאורטית יכולה להרות מביציות שלה ושחבל לעזוב עכשיו ושאולי בעתיד נצטער הם ניסו לשכנע אותנו מספר פעמים להמשיך לנסות אני לא רוצה לפתח קונספירציות האם טובת המטופלת עומדת נגד עינייהם ? או ההחזרים הכספיים שהם מקבלים מכול טיפול ? לא באמת התעמקתי בנושא מה שאני מנסה להגיד לך אל תחכי שמשהו יזרוק לך את הרעיון של תרומת ביצית את לא באמת יודעת מה האנטרסים שלו גם שמדובר ברפאים נכון שקשה לחשוב שיש לרופאים אנטרס אחר חוץ מטובת האנטרס הרפואי של המטופלת אל תמתיני להם שיציעו לך ויגידו לך מתי הגיע הזמן קבעי לך מראש כמה סבבים את עוד מוכנה לעבור במקביל תתחילי לברר כול מה שאת צריכה לברר על תרומת ביצית (ויש לא מעט ) זה מה שאנחנו בדיוק עשינו במהלך הטיפולים שלנו כך שהמעבר לתורמת ביצית היה מאוד טבעי לנו וחלק ולא זר ומנוכר ידענו המון חפרנו המון באנטרנט והמון גם כאן את יכולה למצוא כאן המון אנפורמציה ולשאול כאן את כול השאלות שבאים מוכנים לתהליך תרומת ביצית התהליך הרבה יותר קל ומרגיש נכון אבל שוב תקבעי לך מראש כמה סבבים את מוכנה לעבור ולא לעבור אותם (טוב ננסה סבב אחרון ) תקשיבי רק לעצמך רק את יודעת מתי זה נכון לך לעבור לתרומת ביצית צריך להיות גם מוכנה ריגשית לתהליך הזה אני לא חושב שנולד הפרופסור או הדוקטור שיכול להגיד לך מתי את מוכנה לתהליך אל תתני להם להוביל אותך את זו שעוברת את התהילך את זו שצריכה להוביל והרופאים צריכים להיות מובלים ולפעול לפי מה שנכון לך
 

GNews78

New member
תודה רבה קובי על המענה המפורט!

זה מתכתב עם המחשבות והתחושות שלי. אני עוד צריכה לחשוב על ההמשך.. שוב תודה ורוב אושר לך ולאשתך. אשמח גם לשמוע עוד עמדות מהפורום.
 
אישית היה לי קשה המעבר לתרומה
הייתי צריכה לעבור תהליך וטיפולים על מנת להבין סופית שאכן זאת הדרך היחידה שלי להרות. היתה לי הגבלה מהקופה את גיל 45.
קשה להביע דעה, מכירה נשים במצבך שהרו וכאלו שהרגישו שמאסו בטיפולים ועברו לתרומת ביצית.
לתרומת ביצית תוכלי לעבור גם בעתיד, השעון הביולוגי המתקתק לא תוכלי לדחות, כלומר אם את רוצה לנסות מביציותייך את יכולה רק עכשיו.
שווה להתייעץ עם רופא נוסף ולשים לעצמך איזה שהוא גבול
איילת
 

GNews78

New member
תודה איילת

אני כבר פחות חוששת מהמעבר לתרומת ביצית. אני מחזיקה את האפשרות הזו כבר שנה וקצת מאז שנזרקתי בטלטלה אל עולם הפוריות עם בשורת הרזרבה הנמוכה. הרופא הראשון שפגש אותי מייד אמר תרומת ביצית. השני טען שיש עוד קצת זמן והשלישי כאמור, בר חווה, חושב שיש עוד זמן לאור שני הניסיונות אצלו שהניבו הריונות אחד כימי ואחד שממתין לסיומו ברגעים אלו ממש. אני מאד חוששת מהפלה ומהאפשרות שזה יקרה שוב בעתיד מהביציות שלי ומנסה לברר מה הגבול עבורי. לא מעוניינת להגיע למצב של רחם מצולקת שתתקשה גם בהריון עם ביצית מתורמת.. תודה על המענה!
 

רונדה15

New member
הצד הרגשי של תרומת ביצית.

בהיבט הרפואי אין לי ממש דעה, משאירה אותה למכובדי הרופאים ושאר הצוות הרפואי.
מה שכן חשוב לי היה לי לכתוב לך, שההשלמה הזו עם קבלת תרומת ביצית מאוד חשובה.
מצאתי לנכון לצטט מתוך חוברת:
הצד הרגשי של תרומת ביצית / ד"ר חנה גילאי – גינור, פסיכולוגית קלינית.

"החלטה קשורה בהפנמת ההכרה שהאישה לא תוכל להרות מביציותיה שלה, זוהי
הכרה כואבת וקשה לעיכול. נשים רבות מקבלות החלטה זו באופן שכלתני, מתוך
ראיית האפשרויות המציאותיות להגיע לאימהות ולהורות, ולעיתים אף מתוך רצון
לרצות את בן הזוג.
ואולם במקרים רבים נשים ממעטות לקיים עיבוד רגשי שיביא אותן להשלמה עם אובדן התינוק הגנטי, עם הפגיעה בערך העצמי, עם אי המשכיות השושלת המשפחתית הגנטית. גם לאחר שנופלת ההחלטה על תרומת ביצית, מכיוון
שהשבר הנפשי לרוב לא טופל או לא טופל דיו במהלך הטיפולים, נשים נלחצות לפעול ולהתקדם מהר מתוך תקוה שהשגת הריון ולידה בדרך של תרומת ביצית יסירו וישכיחו את הכאבים והמצוקות שהן חוות כעת, ויחזירו אותן למסלול האימהות הרגילה. גם הרופאים מעודדים לעיתים כיוון חשיבה זה באמרם
”כשתלדי תינוק הכל יישכח“. ואולם, בניגוד לכך, מתברר במקרים רבים, שעצם ההחלטה על הורות באמצעות תרומת ביצית מעלה אצל בני הזוג, ובמיוחד אצל הנשים, חרדות וקשיים ייחודיים שחלקם מתמשכים גם לאחר הלידה ולאורך חיי הילד.
אני סבורה שאפשר וחשוב שתגיעו להליך של תרומת ביצית ולהורות המיוחלת מתוך גאווה והישג ולא מתוך תחושה של פגיעות ובושה. על כן, ההמלצה היא שתחשבו ושתדונו בכאבים, בחרדות ובהיסוסים שאתם חולקים בנוגע להליך ולהשלכותיו."


בהצלחה
 

GNews78

New member
תודה על שבחרת להתייחס לצד הרגשי

אני דנה בנושא התרומה כבר למעלה משנה. עסוקה מאד בהיבטים הרגשיים שלה ובוחנת את זה מכיוונים רבים ובהיבטים שונים בתוך הטיפול הפסיכולוגי שלי. אני מגיעה מעולם בריאות הנפש ומכירה היטב את עבודת העיבוד. היום משום מה דווקא לאור הריון שהושג (על אף שהופסק) ותפיסת ההיתקדמות בתהליך שלי כמו שרואה את זה הרופא, המעבר לתרומת ביצית מבשיל אצלי יותר ויותר.. ועל כן אני עסוקה בשאלת הגבול.
כנראה שיש לי עוד עבודה לעשות בנושא כדי לקבל החלטה.
תודה רבה לך על ההתייחסות ויום האישה שמח
 

kobi932

New member
בנוגע לצד הריגשי

אני ישאל אותך שאלה ברשותך תשבי עם עצמך ותעני לעצמך בכנות בנקודת זמן שאת נמצאת בה עכשיו אחרי כול מה שאת עברת מה את רוצה להיות אמא ? או אמא ביולוגית ? זה יעזור לך מאוד לענות לעצמך מאיפה ממשיכים מכאן אני מאוד מבין את ההתלבטות שלך ואני עוד גבר התייסרתי לא מעט עד שהצעתי לאישתי לעבור לתרומת ביצית הרי לי מה יש להפסיד ? אשתי יולדת ומגדלת ילד שלא בא מביצית שלה עם זרע שלי אז אני מניח שלך קשה שבעתיים את יכולה ללכת ולהתייעץ עם עוד הרבה רופאים ואת תשמעי מהם או להמשיך בטיפולים או לעבור לתרומת ביצית הבשלות הריגשית שלך תבאו לאחר שאת תביני ותפנימי ותקבלי שהסיכויים להרות וללדת מהביציות שלך אפסו או כמעט אפסו שמודים בתבוסה או בכישלון ( למרות שלנו תמיד קשה להודות בכישלון ) תביא אותך למסקנה שאת צריכה לעבור הלאה "לשחרר" אני מצטער מראש אם אני ישיר מידי או בוטה מידי בשבילך אני באופן אישי חושב שגנטיקה זה תורשה ולא ירושה ולא הולכים איתו לטאבו (לכן לא היה אכפת לי שנעבור תרומה כפולה ) אני באופן אישי הצעתי לאישתי שנעשה גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע הייתי מוכן ללכת עם זה עד הסוף היא מסיבות שלה סירבה אפילו היה ויכוח ביננו בסופו של התהליך את צריכה להבין שאת תחווי הריון ותחווי לידה ומשהו או מישהי יקרא לך אמא אז אני ישאל ברשותך שוב את רוצה להיות אמא או אמא ביולוגית ?
 

GNews78

New member
אין שאלה וזאת לא השאלה

כי התשובה היא חד משמעית. אני גם לא נרתעת מתרומת ביצית בטח לא כעת. אני פשוט שואלת מהי נקודת ההחלטה ומה השיקול שעמד מאחורי אותה החלטה. על זה הדיון וההתלבטות ולא תרומת ביצית - כן או לא.אני מאמינה שההתייחסות לצד הרגשי זה היבט נוסף להיות שלמים בו בתהליך והוא חשוב ביותר ולגיטימי!
שוב מזכירה שהשאלה שלי על ההחלטה על המעבר לתרומת ביצית ומה גרם לכך. האם ניסיונות רבים ללא הצלחה, אבחנה רפואית קלינית, החלטה של גבול מתוך גיל להימנע מהורות מאוחרת ככל הניתן וכו. זה מה שמעניין אותי לשמוע כרגע כדי שיסייע לי לבחון איפה אני נמצאת בנקודת הזמן הנוכחית ולהבין מה נכון לי.
 

הילה724

New member
לדעתי

לדעתי תני עוד צ'אנס אחד או שניים עם בר חווה.
את בת 40, FSH 11
אני חושבת שזה מה שאני הייתי עושה לו הייתי בסיטואציה דומה.
התרומת ביצית תחכה לך עוד קצת.
בהצלחה ותעדכני אותנו
 

kobi932

New member
הבהרה

המעבר מטיפולי פוריות לתרומת ביצית היא שונה מאישה לאישה הבשלות הריגשית בין אחת לשניה שונה אין מחנה משותף אני מכיר בנות שלא עשו סיבוב 1 של ivf (למרות שהאופציה הייתה קיימת להם )והיה נכון להם לעבור ישר לתרומת ביצית ויש כאלו שכיסו את מלא הסבבים שמותר להם לנסות
 

רונדה15

New member
אמא זה אמא ללא הגדרות תוויות ומגדרים.

סליחה אבל קצת קשה להבין מה זה אמא או אמא ביולוגית??
אמא זה אמא ללא הגדרות תוויות ומגדרים.

הבנות שלי, בת זוגתי ילדה אותן, אבל הן גם שלי ואני אמא, אמא שלהן לכל דבר דבר ובכל מקום 24/7 בארץ בחו"ל ומחוץ ליקום, ואף פעם ולא הוגדרתי אמא כזו או אמא כזו.

הכמיהה הרצון ללדת לחוות את חיות הלידה היא עצומה מרגשת ו..... כאן אני דומעת ואין לי יותר מילים, ומצד שני הכמיהה שלך להיות אבא היא עצומה ומרגשת לבטח כמו הכמיהה שלי, ואתה ב"ה תיהיה אבא נפלא ומקסים (כך מרגישה) אבא פשוט ללא הגדרות.

סופ"ש נעים
 

kobi932

New member
מסכים איתך לגמרה

אבל ...רופאית ההגדרה של אמא ביולוגית זו אמא שחולקת 50 אחוז מהגנים שלה עם הצאצא שלה ואת מחזקת את דברי שאין ממש הבדל פרט להגדרה הרפואית אני כול הזמן אומר גנטיקה זה תורשה ולא ירושה
 

TWEETY =^.^=

New member
לי תמיד אמרו שאני צריכה תרומה

התעקשו שלא אוכל ללדת ילד משלי כבר סביב גיל 34. מעולם לא הגבתי טוב לתרופות, הייתי מזריקה מינונים ענקיים ולא הייתי מגיבה. הרזרבה השחלתית הייתה מצטיינת, האיכות חרא.
בגלל שהייתי תפרנית וכסף לא היה לי, עברתי אין סוף הפריות עד שהקופה סגרה לי את הדלת בגיל 45.
לקראת חמישים דגדג לי שוב, בנתיים גם אספתי קצת כסף והלכתי על זה... מבחינה רגשית מעולם לא הייתה לי בעיה וקשה לי להזדהות עם הציטוט שכתבו לך פה. אני רציתי להיות אמא נקודה ומבחינתי כל האמצעים היו כשרים.

בהצלחה ע קיסטית
 
למעלה