ואוו כתבה מרגשת ומטלטלת!! ותהיות....
מעוררת בי רגשות מעורבים
כמי שנולדה לתוך אבל על האחות הבכורה
בידיעה מוקדמת שכך יהיה
ויודעת איך זה השפיע ועיצב את ילדותי
וחיי הוריי
אני לא בטוחה שהייתי בוחרת בכך
אבל מרגש מאוד לראות את התקווה, השמחה בלב ההורים
וגם את המחשבות, ההתלבטויות, העצב, הצער
מה שמאוד צרם לי, זה שבכל הכתבה הוזכרה רק הפונדקאות, אבל לרגע לא הוזכרה תרומת ביצית
אני בטוחה שרבות מהאמהות השתמשו בתרומת ביצית, בשל גילן המאוחר
לרגעים חשבתי שאולי זה טוב שלא הוזכרה תרומת ביצית
כי זה לא עניין של אף אחד
וזה מאפשר שמירה על פרטיות
של הדברים הנסתרים מהעין
(פונדקאות זה משהו שלא ניתן להסתיר)
אבל שוב זה משאיר אותי מבולבלת
או עם השאלה
האם לספר ולמי
מדוע להסתיר
אם אפשר פשוט לספר
אשמח לשמוע עוד דעות
באשר ליחיסכן של החשיפה בפני הסביבה