סיכוי להריון שני בגיל 44 או תרומת ביצית?

[maya3366]

היי מריה, תודה על השיתוף

אני מאחלת לך שתצליחי גם אם זה כרוך בתרומת ביצית ובמחיר כואב של ויתור על הגנטיקה..

גם אני עברתי כברת דרך בהריון הראשון וכמעט שהתייאשתי, אבל כאמור נקלטתי כחודשיים אחרי גיל 42, וילדתי לקראת 43. לא ויתרתי על הורמונים כי להבנתי לא היה זמן למשחקים. אני משכתי קצת זמן בהזרעות כי חששתי מIVF, אבל לא הצלחתי להימלט מזה..

וכן, ניכר שהפוריות יורדת אחרי גיל 40 וראיתי כמוך את הירידה באופן תלול. בגיל 39 היו לי בדיקות של בת 33. לטיפול האחרון בגיל 42 שהסתיים בהריון ולידה הגעתי עם זריקת מנופור 600 כל יום, כשכמות הביציות הנשאבות יורדת בהתמדה. גם הטיפול שהצליח הוציא לי את הנשמה.. התפתחות של 2 ביציות זגזגה על פני 20 יום בצורה כזו שכמעט שביטלתי את הסבב הזה, שלא הניב עד יום 9-10 כמדומני שום ביצית. ואז הרופא אמר לי חכי. קודם נפסיק להזריק מספר ימים ונראה אולי משהו יצוץ.
ואז פתאום ביום 15 14 צצו משום מקום 2 ביציות שאחת מהן הניבה הריון. סוג של פלא...

הכל יכול להיות בעסק הזה. הכל! אני מכירה נשים שגם בגיל 43 הצליחו כנגד כל הסיכויים מביצית שלהן, אבל לטבע חוקים משלו וזה נורא אינדיוידואלי. אגב, לקראת הטיפול שהצליח שילבתי דיקור וגם לקחתי מספר חודשים קודם לכן דיאה. אולי גם זה עזר, אבל כנראה שלעולם לא אדע..

אני ילדתי בלידה רגילה ולא בקיסרי, בניגוד לחלק מההמלצות. ידוע שאחרי לידה הפיריון במצב טוב, השאלה אם זה תקף לגיל 44. אני תוהה עד כמה זה משנה את המצב. קבעתי בינתיים תור לרופא וליתר ביטחון אני אעשה פרופיל הורמונלי - "שיעורי בית"... כנראה שאפעל בעצת הרופא ואם ימליץ על תרומה, לא אתנגד למרות שזה קצת כואב..

בכלל, עצם המחשבה על זה להביא ילד שני כיחידנית די מפחיד. זה רק הרצון שלילד יהיה אח שמניע אותי... אני די חוששת, למען האמת אבל משום מה חושבת שזה הדבר הנכון לעשות..

ומריה, שוב - הלוואי שתצליחי. גם עם תרומת ביצית.
זה יהיה שווה לך את הכל.
בהצלחה, יקירה.

 

[maya3366]

היי מריה

תודה רבה. אעדכן בהמשך.. יש עוד הרבה זמן עד אראה אותו. ופרופיל הורמונלי במחזור הבא שבטח יאלץ אותי להבין את האמת.. וכן, אין ברירה אלא להתרגל לרעיון. אבל פתאם זה נראה לי כמו ענין ביולוגי שמתגמד ליד העובדה שיהיה עוד אח במשפחה. יהיה לא קל, אבל אני חושבת שכשבאים ערוכים נפשית למשימה, צולחים אותה יותר בקלות. אני היום בן אדם הרבה יותר חזק ממה שחשבתי שאהיה. אם היית מספרת לי לפני 10 שנים שאעשה ילד כיחידנית הייתי צוחקת...

ואני בטוחה שגם את חזקה לא פחות. את מספיק חזקה לעבור את מה שעברת, כמו בקלישאה שמה שלא הורג מחשל... וכל מי שנמצאת במקום הזה של תרומת ביצית לא קמה בוקר אחד והחליטה שהיא עושה את זה בקטע הרפתקני. כל אחת פה הרי עברה כברת דרך של נסיונות שהפכו אותה לחזקה הרבה יותר ממה שהיתה פעם... לא חלמתי שאני אחשוב על עוד ילד. אני עוד מתרגלת את הרעיון, ושואלת את עצמי איך אתמודד, גם אם יש עזרה כרגע. אבל רעיון של משפחה קטנה, עם כל הקושי, מרגיש לי כמו משהו אפשרי.. אולי לא בעושר גדול.. מקווה שבאושר כן.

אעדכן אותך אחרי שאראה את הרופא
אשמח לשמוע אם יש התפתחות חיובית.
בהצלחה!

 

[maya3366]

סיכוי להריון שני בגיל 44 או תרומת ביצית?

שלום לכולן,

אני אם יחידנית לתינוק שנולד בהליך IVF מביצית שלי ומתרומת זרע כאשר מלאו לי 43. כרגע הוא בן 10 חודשים. הטיפול נעשה אצל רופא פרטי, בשילוב מיקרומניפולציה והצליח בהפריה מס' 6 (אחרי 5 הפריות כושלות, ו-6 הזרעות, שאחת מהן הניבה הריון של שני עוברים שנפל).

בעוד 3 חודשים ימלאו לי 44. טוב לי עם הילד שלי ככה, אבל המצפון מציק לי בגלל שאין אב ואין אח, ופתאום יש לי חלום על משפחה קטנה עם שני ילדים.

למרות שזה פורום תרומת ביצית, אשמח לדעת האם יש בכלל סיכוי לנסות להרות מביצית שלי בהפרייה, או שאני משחקת באש מבחינת סיכוי למום?

עם הילד שלי הצלחתי ללא תרומת ביצית ולשמחתי הוא לפחות חצי שלי. המחשבה על תרומת ביצית, בהנחה שקיים סיכוי גבוה שזו תהיה המלצת הרופא, מאד מפחידה אותי.

איך אני יודעת מה המטען הגנטי, חו"ח במקרה של מחלה תורשתית?
איך מתמודד ילד בבוא היום עם הידיעה שהוא מתרומה כפולה, ולמעשה מעמדו קצת כמו ילד מאומץ, רק שהוא נהרה ברחם שלי, אבל לא נושא את המטען הגנטי שלי, בהשוואה לילד שכבר יש לי?

הרבה מחשבות פילוסופיות ומעציבות יש בזה.. אני אובדת עצות.
הייתי שמחה לשמוע מה דעתכן. ומעבר לזה, האם יש סיפורי הצלחה של נשים שהרו בגיל 44 מביצית שלהן בתהליך IVF? לפי הכתבות בנושא הסיכוי אפסי, אבל גם ללדת לראשונה בגיל 43 נשמע בדיוני לפי אותן כתבות ואני מכירה כמה וכמה כאלה.

כולי מלאת התלבטויות וחששות רק מעצם המחשבה שמנקרת בי לאחרונה... והזמן לא לטובתי כמובן...

אשמח להארות בנושא המורכב הזה ממי שנמצאות במצבי.

תודה רבה, מאיה.

 

[בייבי4יו]

דעתי

קודם כל שאפו על הריון עצמוני בגיל 43, יחידות סגולה מצליחות. אני חושבת שבגיל 44 המצב הוא הרבה פחות טוב, והסיכוי לילד בריא ושלם הוא אפסי . ברם אם את רוצה ילד נוסף, את יכולה לעשות ניסיון/שניים מביציות שלך כדי לראות מה המצב, ובמקביל להתחיל לברר על תרומה ולתפוס לך כיוון. לתרומה אפשר לגשת תמיד, וזה תהליך שבלאו הכי לוקח קצת זמן. לא הייתי מבזבזת יותר מידי זמן על ניסיונות עצמיים. החששות שלך לגבי הגניטקה וכו' מובנים, כולנו היינו במקום הזה..ובכל אופן בנות רבות פה בפורום אמהות מאושרות לילדים מהממים מתרומה. לסכום , אני לא חושבת שאת צריכה להיות אובדת אצות, אם את רוצה ילד נוסף וזה לא יגיע מביציות שלך, אז האופציה היחידה היא תרומה. בשביל זה הפורום קיים, נחזק אותך. בהצלחה !

 

[maya3366]

תודה על התשובה. יש לי עוד שאלות בנושא:

ההריון העצמוני קרה קצת אחרי גיל 42. הלידה כשבועיים לפני 43..
מאד מפחדת מסיכונים (אם בכלל זה יקרה) מביצית שלי ולכן נראה לי שעם כל החשש, אלך על תרומת ביצית.

מרגע קבלת ההחלטה על תרומת ביצית, איך זה מתבצע?
אני לא מעוניינת לנסוע לחו"ל אלא לעשות את זה בארץ. מה הפרוצדורה?
כמה זה עולה ומה גובה הששתתפות של קופ"ח חולים / ביטוח בריאות (מכבי מגן זהב + ביטוח בריאות בהראל)?
כמה זמן זה לוקח, והאם יש מסלול מהיר בבנקי זרע לתרומת ביציות?
אשמח לקצת פרטים בנושא ממי שעברה זאת (תרומת זרע וביצית).

תודה רבה על העזרה.
מאיה

 

[בייבי4יו]

בקצרה

את צריכה לבחור מסלול, אם את לא מעוניינת לנסוע לחו"ל, יש מסלולים משביאים טריים לארץ, ויש שמביאים קפואים. המסלולים מרוכזים בטבלת קו המשווה פה בפורום. עלויות נעות סביב ה30 אלף( אל תתפסי אותי במילה). החזרים ממכבי זהב של 13000 שח בערך( ביטוח פרטי תבדקי מולם). בנקי זרע פרטיים כמו קריובנק וסופרם( של משיח)- ניתן להשיג תורמים שעברו בדיקות גנטיות מורחבות לתרומה. כל שאר הברורים מול המסלול עצמו. בהצלחה!!!

 

[יש לי שאלה9]

בנק זרע

כשאני עשיתי היו 2 בנקים פרטיים (קריובנק וסופרם) שמספקים תורמים עם כל הבדיקות הגנטיות שצריכים (יתרון כאשר התורמת נבדקת רק חלקית)
סופרם היום של אסותא
קריובנק הבנתי שמחייב שתעשי גם את התרומת ביצית דרכם, אבל אולי דברים השתנו